הנגידה קרנית פלוג. צילום מסך – יוטיוב
בנק ישראל הזהיר השנה את הציבור מפני שאננות בעקבות העלייה הגדולה של החובות הפרטיים. הבנק הודה כי נבהל מהגידול בכמות החובות ומהקלות בה ניתנות ונלקחות ההלוואות בשנים האחרונות.
"האשראי הצרכני עלה בצורה חדה, ואנחנו בנקודה שצריך להיזהר. אשראי זה כמו מלח באוכל – לאוכל בלי מלח אין טעם, אבל יותר מדי מלח זה גם לא טעים וגם לא בריא. אם נחשוב שהבעיה נמשכת וגדלה – נתערב. יש לנו הרבה כלים ולא נהסס להשתמש בהם". כך אמרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, במסיבת העיתונאים שקיימה לרגל פרסום דוח הפיקוח על הבנקים לפני כחודשיים. עוד אמרה בר: "האשראי עלה כי הפיתוי גבוה – הריבית נמוכה, והזמינות מאד גבוהה. הבן שלי בן 13 קיבל הודעה אם הוא רוצה לקבל הלוואה, ובלי הזדהות של הגוף השולח – זה חמור בעיניי. נושא חוסר ההזדהות צפוי להשתנות בקרוב בעקבות חקיקה".
סך חובות משקי הבית בישראל לדיור ולצרכים משתנים חצה השנה לראשונה את רף חצי טריליון השקלים, ועומד כיום על כ-511 מיליארד שקל – עלייה של כ-100% בתוך עשר השנים. יותר ויותר משקי הבית בישראל מסתמכים על גיוס כספים באמצעות הלוואות. אם עד שנות ה60 של המאה הקודמת מינוס בבנק היה משהו נדיר, מחקר שנערך על ידי מכון טאוב מצא שכ-80% מהישראלים נמצאים היום במינוס כרוני. זו הסיבה שבנק ישראל מודאג לגבי החובות הפרטיים, אלא שהמדיניות שלו מסתמכת על צמיחת הכלכלה דרך, נחשו מה, עוד הלוואות ועוד חובות.
יש לנו מערכת שבה הרוב המכריע של הכסף נוצר על ידי בנקים פרטיים כאשר הם נותנים הלוואות. הבנקים מייצרים כסף חדש כאשר אנשים לוקחים מהם הלוואות. לפיכך על כל "קילו" של שקלים יש במקביל גם "קילו" של חוב. כדי להזרים עוד כסף חדש לתוך הכלכלה אנחנו צריכים ללוות אותו מהבנקים, וזה משאיר אותנו לכודים תחת הר של חובות אישיים ומשכנתאות.
אחת הסיבות המרכזיות שהחובות האישיים שלנו גדלים, היא בגלל שהכלכלה שלנו מעודדת אנשים לקחת הלוואות ולבזבז אותן אל תוך הכלכלה. ללא גידול באשראי לא יזרום כסף נוסף למשק ומכאן שלא תהיה צמיחה. זו אחת הסיבות שבנק ישראל דואג להשאיר את הריבית על אזור האפס. ריבית כזו מדכאת את הרצון לחסוך ומעודדת לקיחת הלוואות מהבנקים. אם מוסיפים לכך את העובדה שרוב הציבור לא ממש מבין בכסף, בבנקאות או בכלכלה, התוצאה המתקבלת היא הר חובות חסר שליטה.
הבעיה מתעצמת גם בכיוון ההפוך: כל כספי הלוואה שאנו מחזירים לבנק, יוצאים ממחזור הכספים. כספי הקרן שחוזרים לבנק מושמדים/נמחקים ממחשבי הבנק. במקרה כזה החזר הלוואות מפחית מכמות הכסף וכוח הקנייה במשק. לפיכך אם אנחנו רוצים להפחית את החוב, אנחנו נגרום להאטה בכלכלה. לעומת זאת אם אנחנו רוצים לעורר את הכלכלה, אנחנו חייבים להגדיל עוד את החוב. לכן, אם בנק ישראל רוצה לגרום לצמיחתה וגדילתה של הכלכלה שלנו, הוא חייב לעודד לקיחת הלוואות נוספות והגדלת הר החובות. לתהליך הזה יש גם תג מחיר.
טיילור ושולריק מאוניברסיטאות ברלין וקליפורניה, בחנו 14 מדינות מפותחות מעל 140 שנה. הם מצאו כי "האינדיקטור הטוב ביותר שיש למשבר כלכלי הוא המהירות שבו מצטבר החוב הפרטי". יו"ר לשעבר של רשות השירותים הפיננסיים של בריטניה, אדיר טרנר טען כי "המשבר הפיננסי של 2007/08 התרחש כי לא הצלחנו להגביל את הבנקים ביצירת כסף". אחד הסיכונים הגדולים ביותר לכלכלה שלנו הוא בפתרון בעית החוב על ידי הגדלתו שוב. טרנר חשף במאמר שכתב בעבר, שהמערכת הבנקאית אינה עובדת עבור העם, וכי ארגז הכלים של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בכלל ושל אנגליה בפרט צריכים בדחיפות עדכון.
אז מה בנק ישראל צריך לעשות? בפועל יש דרך נוספת של הזרמת כסף חדש לתוך הכלכלה, מבלי שנצטרך להסתמך על גידול החוב. למעשה בנק ישראל כבר משתמש בדרך הזו במשך כמעט עשור. הוא יצר במשך התקופה הזו מאות מיליארדי ש"ח שלא מבוססים חוב, אלא שאת רוב הכסף הזה הוא הזרים לגופים פיננסים מהם רכש דולרים במטרה למתן את התנודות בשקל. על הדרך הוא העשיר את כיסם של בעלי אותם גופים ובכך רק הגדיל את האי שוויון.
במקום זה, הכסף הזה שמייצר בנק ישראל יכל להגיע ישירות לממשלה או לאזרחים. הוא יכל לשמש להגדלת השכר, לשיפור השירותים הציבוריים, ולאפשר את צמיחת הכלכלה ללא צורך בהגדלת החובות. נכון, במקרה כזה יתכן שבנק ישראל היה מפחית במידה מסוימת גם את ערכו של השקל ויוצר אינפלציה, אבל זו בעצם היתה מטרתו מלכתחילה כשהתחיל להדפיס או להוריד את הריבית.
כל התהליך הזה נקרא מימון מוניטרי. כיום כלכלנים מובילים רבים תומכים ברעיון של מימון מוניטרי כדרך יעילה להתמודדות עם התנפחות חובות משקי הבית בעולם. פה רק נשארה השאלה: מתי גם בארץ יבינו שאי אפשר לפתור בעית חובות על ידי עידוד האזרחים ללוות עוד יותר?
maxmen אדם צריך לדעת לקבל ביקורת. אז לשאלתך לא נפגעתי. ותודה על ההתנצלות. דרך אגב לא ממש הבנתי את טיעוניך לעיקרם של דברים.
תעות לחשוב שבנקים מיצרים כסף יש מאין כשנותנים הלואה כי הבנק לא נותן כסף הוא רק מאפר לבן אדם לבזבז את הכסף לפני שהוא הרוויח אותו ותפקיד של בנק להקפיד שבן אדם לא יבזבז פעמים אותו כסף שהוא הרוויח וכבר ביזבז כדי למנוע אינפלציה ועל השרות הזה הוא לוקח ריבית ,אבל בתכלס בן אדם נותן הלוואה לעצמו
השאלה יותר חשובה האם אפשר ליצור תוכנה שיעשה בדיוק את אותה עבודה שהבנק עושה (יקפיד שלו נבזבז פעמיים את אותו כסף) בחשבון וירטולי פרטי של כל אדם ואז לא נצתרך לשלם ריבית
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=600445
סרטון שצוחק על המצב העגום מאוד בשוק הדירות והמשכנתאות של ישראל….
תהנו
https://goo.gl/76C5TE
כתבת "הוא יצר במשך התקופה הזו מאות מיליארדי ש”ח שלא מבוססים חוב, אלא שאת רוב הכסף הזה הוא הזרים לגופים פיננסים מהם רכש דולרים במטרה למתן את התנודות בשקל". תמיד ידעתי שבנק ישראל מממן את קנית הדולרים דרך הנפקת מק"מים בשקלים דרכם הוא מגייס כסף וקונה דולרים. אתה כותב שבנק ישראל פשוט מדפיס שקלים וקונה דולרים. תקן אותי אם אני טועה.
אתה מבלבל בסדר. התהליך הוא כזה: בנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח. נניח שמדובר ב- 100 מליון דולר ביום מסוים. לשם כך הבנק ,על פי דבריו, מדפיס/מייצר כ350 מיליון שקלים (לפי שער של 3.5 שקלים לדולר) .את הכסף הוא מעביר לבנק מסחרי לצורך ביצוע העסקה. הבנק המסחרי מאתר לקוחות המעוניינים למכור דולרים, ואז מתבצעת העסקה. הגופים שמוכרים את הדולרים ומקבלים תמורתם שקלים הם, על-פי-רוב, גופים זרים שלא מתוך הכלכלה המקומית (בנקי השקעות, קרנות גידור, השקעות וכו'). הדולרים מועברים לבנק ישראל, השקלים עוברים לגורמים שקנו, הבנק מקבל את העמלה שלו. עסקה סגורה.
בשלב הבא כדי למנוע אינפלציה בנק ישראל מנפיק מק"מ וסופג חלק מהכסף שהדפיס והזרים לשוק.
שורות אלה נכתבו על מנת לתאר את היתרונות במצוות שמיטת כספים תוך הכרה בצורך בשוק הון הכולל הלוואות.
תוכן העניינים
1.מהם פרטי מצוות שמיטת כספים (חובות) מן התורה.
2. מהו מדע המאקרו כלכלה (וויקיפדיה).
3. מה הסיבה לכך שמצוות שמיטת כספים צריכה להידון בכלים מאקרו כלכליים.
4. מה ההוכחה שמצוות שמיטת כספים אכן קוימה במציאות (פרוזבול).
5. מהם מיתון ובועות כלכליות.
6. חוסר ההיגיון המיקרו כלכלי במצוות שמיטת כספים.
7. על חובות, החזר חובות , עלות החזר חובות ותכנון כלכלי פרטי בתנאי אי וודאות כללית.
8. חובות, האם מדובר רק בבעיית חלוקה או מעבר לכך?
9. על יצירת חובות ומצבור חובות.
10. התנאים ליעילות מצוות שמיטת כספים.
11.הקשר בין מצוות שמיטת כספים למניעת בועות כלכליות.
12. הקשר בין מצוות שמיטת כספים להימנעות ממיתון.
13. מתן האפשרות לפרטים לתכנן ביתר יעילות את עתידם בזמן בו חלה מצוות שמיטת כספים.
14. הקשר בין מצוות שמיטת כספים לירידה בעלויות גביית החובות (אמנם ע"י מחיקתם).
15. העברת החובה על המלווים שלא "לשגר" הלוואות ושהלווים ישברו את הראש כיצד להחזירן.
16. כיצד המצווה מביאה למעבר מעידן של הלוואות לעידן של שותפויות.
17. כיצד השמיטה עצמה מהווה אלמנט מרחיב (על משקל מדיניות מוניטרית או פיסקאלית מרחיבה) ואילו בשנים שלפני השמיטה ישנו אלמנט מצמצם גדל והולך ככל שמתקרבת השמיטה.
18. כיצד שמיטת הכספים מרחיבה את החופש של הממשלה.
19. כיצד מהווה מצווה זאת מצוות צדקה.
20. הלוואות לעניים, השוואה בין המצב בתקופה הקדומה למדינה והעולם המפותחים של ימינו.
1. מהם פרטי מצוות שמיטת כספים.
מצוות שמיטת כספים מצווה על שמיטת החובות בסוף כל שנה שביעית ככתוב בספר דברים פרק ט"ו בפסוקים א' – י"א
המצווה מורה למעשה על שני אלמנטים מרכזיים , האחד שמיטת כל החובות הפרטיים בין יהודים בסוף כל שנה שביעית. השני הוא ציווי לתת לעניים הלוואות לפני שנת השביעית בידיעה שהחובות ישמטו. יש לציין כי חובות עליהם מוטל משכון אינם נשמטים.
שאלה שיש עליה מחלוקת היא האם חובות שמועד פירעונם הוא אחרי השנה השביעית נשמטים.
3. הסיבות לכך שמצוות שמיטת כספים צריכה להידון בכלים מאקרו כלכליים.
א. היא חלה על כל החובות בין של עניים בין של עשירים.
ב. היא חלה במועד קבוע וידוע מראש (מלכתחילה ולא בדיעבד) בכך היא משפיעה על כלל המשק גם שנתיים למשל לפני מועד השמיטה היא משפיעה על כלל המשק.
4. . מה ההוכחה שמצוות שמיטת כספים אכן קוימה במציאות (פרוזבול).
כידוע הלל תיקן פרוזבול שלמעשה מבטל את שמיטת הכספים היות ועשירים נמנעו מלהלוות לעניים לפני מועד השביעית מחשש שההלוואה לא תוחזר. מכאן שעד תקופת הלל שמיטת חובות נהגה. בנוסף יש לציין כי בנוגע למחלוקת היא האם חובות שמועד פירעונם הוא אחרי השנה השביעית נשמטים. נראה לי שהם נשמטים שאלמלא כן לא היה צורך בפרוזבול ועשירים היו מלווים לעניים למועד של אחרי השביעית.
5. מהם מיתון ובועות כלכליות?
מיתון הוא מצב בו הפעילות הכלכלית במשק מאטה במשך תקופה ארוכה.
בועה כלכלית מוגדרת כמצב בו ערכם של נכסים במשק מנותקים משווים האובייקטיבי.
6. חוסר ההיגיון המיקרו כלכלי במצוות שמיטת כספים.
החופש לסחור מהווה גורם המייצר רווחה. כך למשל האפשרות לקנות במכולת או בחנות הבגדים מייצרת רווחה הן לקונה והן למוכר. מצוות שמיטת הכספים למעשה גורמת לכך שעסקת הלוואה בה ההחזר אמור להינתן לאחר השנה השביעית לא תתקיים וזאת למרות שהן הלווה והן המלווה רוצים בכך ובכך יש לכאורה חוסר הגיון כלכלי.
7. על חובות, החזר חובות , עלות החזר חובות ותכנון כלכלי פרטי בתנאי אי וודאות כללית.
אזכיר כאן שני היבטים שצריך לשים אליהם לב בקשר לחובות. האחד עלות החזר החובות מייצרת עלות על המשק , האם היא גדולה או קטנה אינני יודע, ניתן להסתכל על מערכות גבייה , עלויות כונסי נכסים, עורכי דין ורואי חשבון העוסקים בגביית חובות על מנת לקבל מושג קלוש על עלות החזר החובות. יש לציין כי ככל שהחוב ישן יותר כך עולה עלות גבייתו וזאת בין היתר בשל הצטברות המסמכים העוסקים באותו חוב.
גורם נוסף בקשר לחובות הוא תכנון כלכלי, כלומר האם הפרט מודע להכנסותיו בעתיד גם כאשר המשק יקלע לתקופה של שפל. האם בזמן לקיחת ההלוואות יש אופטימיות במשק שהמצב תמיד יהיה טוב. ולאחר תקופה ישנם הרבה מובטלים המתקשים להחזיר את החובות.
8. חובות האם מדובר רק בבעיית חלוקה או מעבר לכך?
לכאורה כאשר ישנם חובות הדבר משול לכך שיש פרט שיש לו נכס ופרט שיש לו נכס יותר קטן כלומר מדובר כאן רק באי שוויון. אולם חובות כפי שתואר בסעיף הקודם מהווים כשלעצמם גורם המקטין את התוצר.
9 ו-10. על יצירת חובות ומצבור חובות (קישור לכתבה בכלכליסט). והתנאים ליעילות מצוות שמיטת כספים בהיבט המאקרו כלכלי.
מצוות שמיטת כספים אינה אוסרת על יצירת חובות אלא רק על שמיטתם בסוף השנה השביעית. מכאן שהיא רואה בייצור חובות (כלומר לקיחת הלוואות) דבר מועיל התורם להתפתחותו של המשק. אולם כאשר ישנו מצבור של חובות התורה רואה בו כדבר מזיק. התורה תוחמת את קו פרשת המים של מצבור החובות לשבע שנים. התורה למעשה מונעת לקיחת הלוואות מעבר לשנה השביעית.
11. הקשר בין מצוות שמיטת כספים למניעת בועות כלכליות.
היות ומצוות שמיטת הכספים מתירה לגבות חובות בסוף שנה שביעית רק כנגד ערבון, כלומר הנכס. ישנו ערך הנכס כבסיס המונע השתוללות מחירים בתקופה הקודמת לשמיטה. לפני השמיטה פרטים לא יקבלו הלוואות היות והמלווים יחששו מכך שערך הנכס לא יהיה שווה לערך ההלוואה ובכך יפסידו את כספם. אציין רק את המצב ב-2008 בארה"ב בו הונפקו אג"ח מגובי משכנתאות והמלווים למעשה ניפחו בועה של נכסי הדיור .
12. הקשר בין מצוות שמיטת כספים להימנעות ממיתון.
לאחר מועד השמיטה, הלווים שישתחררו מהנטל הכרוך בהלוואה יוכלו להיות חופשיים לצרוך ולהגדיל צריכה. וגם כאן אציין את התפוצצות הבועה ב-2008 בארה"ב בו נוטלי המשכנתאות הקטינו את צריכתם ואת פעילותם במשק האמריקאי (ראה סעיף 17).
13. מתן האפשרות לפרטים לתכנן ביתר יעילות את עתידם בזמן בו חלה מצוות שמיטת כספים.
יש לפרטים נקודות עצירה על מנת לכלכל את צעדיהם מחדש.
14. הקשר בין מצוות שמיטת כספים לירידה בעלויות גביית החובות (אמנם ע"י מחיקתם).
כפשוטו.
15. העברת החובה על המלווים שלא "לשגר" הלוואות ושהלווים ישברו את הראש כיצד להחזירן.
כיום מלווים נוטים להלוות ולהיות שקטים בכך שהלווה ישבור את הראש כיצד להחזיר את ההלוואה. מצוות שמיטת כספים יוצרת מצב בו על בעל ההון להיות מעורב בהשקעתו.
16. כיצד המצווה מביאה למעבר מעידן של הלוואות לעידן של שותפויות.
בשל שמיטת הכספים על מנת לעבור להשקעה ארוכת טווח על בעלי ההון תהיה מוטלת החובה "לסכן" את כספם ולהיות מעורבים באופן בו מנוהל כספם.
17. כיצד השמיטה עצמה מהווה אלמנט מרחיב (על משקל מדיניות מוניטרית או פיסקאלית מרחיבה) ואילו בשנים שלפני השמיטה ישנו אלמנט מצמצם גדל והולך ככל שמתקרבת השמיטה.
כאשר ממשלה נוקטת מדיניות פיסקלית מרחיבה היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני או מצמצמת את גביית המסים. המצב ההפוך ייקרא מדיניות פיסקלית מרסנת. בדומה לכך ישנה מדיניות מוניטרית מצמצמת או מרחיבה.
בזמן השמיטה עצמה ישנו שחרור מחובות של הפרטים במשק בכך הם חופשיים לצרוך יותר ולהיות יותר פעילים כלכלית בצורה זאת ישנה כאן גורם מרחיב במשק.
מנגד ככל שקרב זמן השמיטה יינתנו פחות הלוואות והפעילות במשק תקטן ולכן ישנו כאן גורם מצמצם במשק.
18. כיצד מצוות שמיטת כספים מגדילה את החופש של הממשלה.
בשל המצווה ולאור הריסון שהמלווים לוקחים על עצמם ככל שקרב מועד השמיטה. הממשלה יכולה להרחיב את פעילותה בתחומים החשובים לה כגון מתן הלואות לסטודנטים, מתן פנסיה מוגדלת ועוד, גורמים שבשל השמיטה ייווצר בו כשל שוק.
19. כיצד מהווה מצווה זאת מצוות צדקה.
אחד הגורמים החשובים הוא שלא יהיה מצב בו עני יהיה חייב כסף כל חייו. לכל אדם יהיה זמן להשתחרר מכבליו.
20. . הלוואות לעניים, השוואה בין המצב בתקופה הקדומה למדינה והעולם המפותחים של ימינו.
בתקופה הקדומה רוב בני האדם עבדו בחקלאות, המסחר היה פחות מפותח והטכנולוגיה הרבה פחות מתקדמת, היה צורך באמונה חזקה על מנת לקיים מצווה זאת. כיום אחוז האנשים המוגדר כעני מוחלט בארץ נמוך ביותר. נראה כי מצווה זאת יותר מאשר באה לעזור לעניים יכולה אולי לפתור בעיות מאקרו כלכליות.
באמת "אפס" ?!
שמיטת כספים זה אך ורק על כסף דמיוני (ולא מטלטלין וכדומה).
שמיטת כספים אפשרי אך ורק שהמטבע של החברה נטו ולא של האימפריה (ולכן מאז שליטת הרומאים והמצאת המטבע הבלעדית שלה על כל העולם המסחר, אז ביטלו שמיטת כספים ובצדק)
ההיגיון דיי פשוט. ונבדוק את המטבע השלטת.
3% אינפלציה שנתית כפול שבע = 21%
ועוד 18% מע"מ מכל מה שאתה מכניס לפה = 39%
תוסיף לזה את האינפלציה האמיתית שקורה במשך שבע שנים = עליית מחירי מוצרי בסיסיים כולל דיור
תוסיף לזה את העמלות בכל פעולה בנקאית פלוס מיסים למדינה הדמיונית והנה עברת הרבה יותר משמיטת כספים.
כלומר "באופן טבעי אצל אליל הכסף הדמיוני זה התנאים"
ולמה זה ? כי הכסף הדמיוני כביכול הוא נצחי בזמן שמה שהוא בא לתרגם (עמל אנושי) נכחד ונאבד. כלומר בני אנוש חושבים שאפשר לעשות משהו על טבעי\נצחי והנה התוצאה בפרצוף שלא רק שאין לך כסף, אתה עבד לכל החיים כולל צאצאיך בעתיד.
עוד לא דיברנו על כינוס ההון אצל יחידים שגורם אליל הכסף. שלעומק היא הגורמת לכל המלחמות באנושות. תוסיף לזה את הריבית שמצליחה לכנס את ההון האנושי במהירות האור שלא צריך לקחת יותר משבעים שנה עד מלחמת עולם הבא.
ולכן חכמי קדם (אגב בכל התרבויות ולא רק בתרבות המקראית) הבינו יותר לעומק את הכסף הדמיוני ולכן שמטו כספים דמיוניים.
ותראה איזה פלא האימפריה הראשונה (הרומאית) שהצליחה לעשות מונופול על המטבע העולמית, היא לא השמיטה כספים (כלומר ביטלה את שמיטת הכספים), ולכן היא שלטה בכל האנושות הרבה מאוד שנים וגם הצליחה לכפות את הדת על כל בני אנוש כאופיום להמונים, ככה בדיוק קיבלנו אלפיים שנות חושך.
אז אנא ממך אפס יקר. בימי קדם היו פשוט יותר חכמים ויותר נבונים ויותר רואים את הנולד.
האור שבכאילו קיבלנו בחמש מאות השנים האחרונות הגיע דווקא כי השרלטנים נתנו שוחד ללומדים באוניברסיטאות ככה לפחות הפילוסופים והמדענים למדו וחקרו בשקט ודיי בחופשיות.
כלומר אילולי השוחד של המשטרים היינו עוד באותו חושך ארוך.
בכל זאת השוחד הזזה לא הציל את האנושות מהמלחמות העולמיות שמאות האחרונות.
אז אנא ממך אפס יקר. בימי קדם היו פשוט יותר חכמים ויותר נבונים ויותר רואים את הנולד.
אפס יקר. חבר שלי מתקשר אלי וטוען שפגעתי בך. אז אם זה הרושם שיצא מדברי אני ממש מתנצל.
עדיף לעשות את שמיטת חובות ביחד עם איזון בין תמ"ג וכמות הכסף (שלא מושקע לטווח ארוך) -m1
בשביל זה צריך לבטל כל השטרים ומטבעות וליצור חדשים ואז לקחת את כמות הסכף שווה לתמ"ג ולחלק לכולם
כך נסיג כמה דברים
1. ניתן הזדמנות להתחיל מחדש למי שנקלע לחובות (כמו שזבוטינסקי הציעה)
2. נעביר את רוב הכסף להשקעות (השקעות משפיות על אינפלציה הרבה פחות מכסף מתגלגל) גידול השקעות יגדיל את תמ"ג
3. ונמנע את אינפלציה או דהפלציה על ידי איזון בין תמ"ג לכמות הכסף (לא מושקע לטווח ארוך)
אבל זה אפשרי רק לגבי חובות שלא עולות על תמ"ג לנפש
ישנם כל כך הרבה דברים לשנות
א.צריך לבטל את הריבית
ב.צריך לשנות את אופן זרימת הכסף במערכת.
ג.צריך לתת תקציב בסיסי לכל אזרח אותו התקציב אמור לספק לו תנאים כמו מגורים .ביגוד .אוכל
בתמורה לעבודה שהמדינה תייצר בפיתוח תשתיות בנייה נקיון
חברות ממשלתיות וכו..
מזכיר קצת קיבוץ אז זהו שלא..
ד.האזרח בסעיף ג לא משלם מיסים.
(ועוד הטבות נוספות)
ה.מי שרוצה יותר יבחר בחיים כמו שמתנהלים היום וישלם מיסים
ו.צריך לשנות את אופן מתן הקנסות של היום..
הייתי נותן הרבה קנסות ועל סכומים קטנים..
לדעתי אופי החיים של סעיף ג מתאים לאחוז ניכר מהאוכלוסייה מה שנותן את האפשרות למדינה להפעיל כוח אדם גדול כך למשל יכולת להפעיל כמות גדולה של אנשים שיפקחו על הקנסות
לדוגמא: זריקת סגריה קנס 5₪
עישון במקום ציבורי 10₪
המדד הוא מספר המועסקים
אם להוציא את אלה שאינם מסוגלים לעבוד השאיפה היא ל 100%
ומדוע?
מכיוון שזוהי הדרך של כל אחד לתרום לחברה בדיוק כמו שהחברה דואגת לו.
כל אחד יכול לעשות משהו
כל אחד מועיל במשהו
יש אחד שאוסף לכלוך מהרצפה
יש אחד שמפקח וקונס מי שמלכלך
ויש אחד שחושב ומפתח כלים לאיסוף לכלוך
ויש אחד שבונה אותם
ויש אחד שמייצא אותם לחו"ל
וכו'..
במדינה מתוקנת לטעמי
לכל אחד יש מקום
וכל תפקיד חשוב
וכל אחד חשוב עד כדי כך שצריך לדאוג לו כאילו ואין לו תחליף..
א. למה?
ב. מה זה אומר?
ג. למה?
ד. למה? למה מי שלא בסעיף ג׳ כן צריך לשלם מיסים?
ה. למה מי שחי באופן שרירותי א׳ לא משלם מיסים ואחרים כן?
ו. למה? למה שיתנו קנסות? למה שיתנו קנסות באופן שונה?
עושה רושם שאתה מדמיין חברה בה חצי מהאנשים חופרים בור, החצי השני מכסה אותו ואז חוזרים על אותו תהליך מהתחלה
בנוסף אתה מדמיין שאם כולם חופרים ומכסים בורות כל היום, איך שהוא אוכל, מזון וביגוד פשוט יפלו מהשמיים
למה?
מכיוון שהכלכלה שאנו חיים היא מדומיינת.
היא אמיתית רק בממספרים וגרפים ממוחשבים.
המציאות מורכבת מבני אדם ולא רובוטים.
א.ריבית משמעו יצירת כלום ולקרוא לו צמיחה.
ב.הכסף זורם לאלו שיוצרים כלום וקוראים לזה צמיחה.
ג.כי התנאים האלו מגיעים לכל אדם בכל מקום שהוא ועתה שאנו חיים תחת מטריית המדינה וקרויים אזרחים מחובתה של המדינה לספק זאת.בתמורה אנו מעניקים את חירותינו ועובדים בכדי שזו תספק את חובותיה לכלל אזרחיה.
ד.מאחר והוא חי על המינימום
איך תקח ממנו?
ואם תקח ממה יזון ויפרנס עצמו ומשפחתו?
ה.מאחר והוא בוחר בממשק אחר עם המדינה.
הוא פחות מחוייב אליה רק משתמש בשירותים/תנאים שהיא מציעה לו
אני מפנה אליך את השאלה
למה שמישהו שמשתמש בשירותים/תנאים שהמדינה הציעה ירויח על חשבון כלל אזרחיה?
התשובה הפשוטה היא שהוא לא יכול
רק בעולם של כלכלה מדומיינת כמו היום..
ו.מכיוון שהעניין בקנס הוא לא הכסף וההרתעה אלא האכיפה וההחדרה לתת מודע של חברה קוד התנהגות מסויים.
וזאת עושים על ידי שינון החוק על ידי קנסות.
מבחינת הטמעת הרגלים חברתיים
עדיף שתקבל 100 פעמים קנס של 10 ₪ על פני פעם אחת שתקבל קנס של 1000 ₪.
למצב זה צריך המון נותני קנסות ודיינים ששייכים כמובן לאלה מסעיף ג.
היחס הנכון הוא 1:10 לשוטרים כלומר על כל 10 אנשים שוטר
3:100 דיינים בישוב עד 1000
31:1000 דיינים מישוב של אלף ומעלה
צא וחשב מכאן
על 8000000 אזרחים צריך 800000 שוטרים
בסביבות 248000 דיינים
כלומר 1/8 מהאוכלוסייה תפקידם שמירה על הסדר החברתי דרך שינון והטמעת חוקים.
אתה יכול לחשוב שזה לא מציאותי
וזה יהיה נכון כל עוד אנחנו חיים
במסגרת העולם המדומיין והלא שפוי של היום.
יש לנו מערכת שבה הרוב המכריע של הכסף נוצר על ידי בנקים פרטיים כאשר הם נותנים הלוואות
The link you provided is about the Bank Of England – please provide reputable link to support your claim that this is the situation in Israel.
Even better, if you don't already have it (super easy to get..) why not use your reporter/journalist certificate, or go with one of your co workers in Israeli media and simply arrange for an interview with some higher up at Israel Bank and get the information directly from them. Recently, the head of Bank Of Israel implied that your claim is false.
הייתי מוסיף שאלה נוספת: "למה לקבל את המחקר של בנק מרכזי כאמת מלכתחילה?"
לא כסף – מטבע. מטבע נוצר ע״י הבנקים. המטבע הזה הוא למעשה התחייבות סחירה לתת שקל מזומן לכל דורש. אחת הסיבות לבילבול הוא שלמטבע בנק הזה קוראים גם שקל (אבל למעשה הוא שונה מהשטרות שיש לכם בכיס).
כן, הבנקים יוצרים מטבע, אבל הם לא יוצרים מטבע ממשלתי. הם יוצרים נגזרת של השקל שהיא למעשה התחייבות לשלם מטבע מזומן בעתיד. למרות זאת, זה גורם למניפולציה ושחיקת ערך השקל
למעשה שחושבים על זה, אין אפשרות אמיתית למנוע ממישהו לתחייב לתת לך משהו בעתיד. הבעיה היא שהממשלה מונעת תחרות ולא שהבנקים נותנים התחייבות לתת ללך שטרות בעתיד
לSling
בתור ראקציונר אתה פשוט חלק מהשיטה.
לשיטתך השמש מסתובבת גם סביב כדור הארץ.
ולא, אין צורך לראיין את בכירי בנק ישראל, הכל כתוב בהודעות שלהם וברגולציה שהם מפרסמים.
אם הנושא היה באמת מעניין אותך היית קורא באתר שלהם http://www.boi.org.il ומוצא את הכל שם.
אין צורך להציג את בורותך קבל עם ועולם. זה ךא עוזר בכלום.
וכשאת יוצא לרחוב וצועד בשמש תזכור, כדור הארץ מסתובב סביב השמש והירח סביב כדור הארץ ולא כי שזה נראה להדיוטות ולמי שלא יודע לחקור או להאמין למדע.
תהנה מהאבטיח.
בריונות ערפדות מטריקס.מירוץ המוביל לשום מקום.אוליי כמאמר השיר של ארכדי דוכין.לרחוב עיורון פינת האדישות.מסוכן להתנתק מהחיבור ההרמוני הכל שלם אחד אורגני.הגולם עלה על יוצרו.מיד מודעות לשלם .בני אדם כמשפחה אחת ברוח טובה.לחיות ללא לחצים אלא התפתחות ולא מירוץ המטריקס
אני אוהב את שחרורון
איש של סתירות פנימיות
מחד כולנו ילדים גדולים
מאידך כולנו תחת אלימות (ואז מה יעזור לרובנו הפחות בריונים (כי ככה זה גאוס) מול הביריונים האחרים.
אה, אומר שחרורון אבל אלה יהיו לא בריונים מהממשלה.
באמת זה משנה?
האמת, ששחרורון מודה שיש יחסי כח, ואם לא יוסדרו, יפעלו,
ואולי אין מה לעשות ואז כל הרעיון החופשני מגוחך (בעצם לא, מועיל לבעלי הכח)
ההבדל בין בריונות פרטית לבריונות ממשלתית הוא פשוט
בבריונות פרטית את מתמודד מול השודד ויש לך יכולת להגן על עצמך
בבריונות ממשלתית אתה מתמודד עם סוכנים ושליחים. אם תממש את זכותך להגנה עצמית, יבואו עוד ועוד עד שתכנע או תרצח
אני יכול לחיות במצב בו אני נדרש להתמודד מול פושעים פרטיים: אקדח, יחסי שכנות טובים וחברת שמירה.
התמודדות מול ממשלה היא בלתי אפשרית ובלתי צפוייה. אני נתון לחסדי הפוליטיקאי , השופט , השוטר או כל סוג אחר של בריון מחופש. בלי יכולת להתגונן
צודק.
הבריונים לא יתאגדו לכנופיות והשומרים לא יברחו ובעלי הממון לא יקנו את חברות השמירה
כי הן פשוט כל כך נאמנות.
בינתיים בטרייה במטריקס, אנחנו נמצאים בדיכוי כלכלי שלא ידענו מעולם. צעירים שבשנות ה-20 וה-30 המאוחרות שנאלצים לגור עם ההורים שלהם כי לא מסוגלים אפילו לשלם שכירות על דירת פח. והקטע ששום דבר לא ישתנה גם אם מפלגות האופוזיציה יגיעו לשלטון.
אז אני מוכן למוטט את המדינה כפי שהיא קיימת היום ולהתמודד עם ההשלכות שיהיו, מאשר לחיות בתנאי עולם שלישי.
יש פה טעות של סיבה ומסובב. אנשים לוקחים הלוואות כי המטבע נשחק ואותו סכום בשקלים כבר לא מאפשר לאנשים לחיות, ולא להיפך (הכסף נשחק כי אנשים לוקחים הלוואות). סיבה נוספת היא שאנשים מתפתים לקחת הלוואה (אבל כיון שאנחנו כולנו ילדים גדולים, זה בעייה של לוקח ההלוואה)
הסיבות לשחיקת המטבע היא הדפסה ישירה של שקלים או הדפסה של נגזרי שקל (או ״נקודות במחשב הבנק שגם מכונות שקלים משום מה״). בכל אופן, כיון שמטבע הוא לא כסף, ואין לו ערך בפני עצמו, שינוי כמות המטבע לא משנה את כח הקנייה, היא רק מחלקת את כח הקנייה בין מספר שונה של יחידות מטבע.
הדפסת עוד כסף היא הבעיה לא הפתרון. אפילו אם יחלקו אותו לאנשים, במקרה הכי טוב זה יאזן שחיקת הערך. במקרה הסביר, אנשים ימצאו את עצמם עם פחות כח קנייה.
הפתרון הוא לבטל את המונופול על המטבע. שקל, כמו כל מטבע ציווי אחר, הוא מטבע מגובה אלימות. אם לא תחזיק בו, לא תוכל לשלם מיסים. לא תשלם מיסים, תופעל נגדך אלימות קשה. לכן, זה רעיון טוב להחזיק שקלים.
לא רק שמיסוי זה שוד, זה גם מחייב מונופול של מטבע (או סט מטבעות ״מאושרים״). מה שמאפשר מניפולציה קשה של השקל ע״י חבורה קטנה של בריונים חמושים, ומונע התפתחות מטבעות טובים יותר שלא סובלים מהבעיות של שחיקת ערך