ב1992 הוגדר לראשונה יעד אינפלציה בישראל, שנאבקה אז באינפלציה גבוהה במיוחד. למרות היעד, בנק ישראל לא נחל הצלחה גדולה בכל הקשור לעמידה בו וקלע רק בכרבע מהיעדים שהציב לעצמו בכל שנה ושנה. יעד האינפלציה הראשוני היה 14-15 אחוזים וכעבור 11 שנה צנח כבר ל- 1-3 אחוזים – הנמוך בישראל מאז ומעולם.
פירוש המילה אינפלציה היא עליה מתמשכת ברמת המחירים של שרותים ומוצרים לאורך תקופת זמן קצובה, לכן ליעד האינפלציה משמעות דרמטית על חיינו. על פי החשיבה הנאו קלאסית בעולם, אינפלציה מתונה היא ארוע חיובי. אינפלציה כזו מייצגת עליית ביקושים וצמיחת המשק ולכן בנק ישראל שואף לייצר אינפלציה של עד 3 אחוזים אך לא פחות מאחוז. בשנים האחרונות הוא נכשל כאשר ישראל עברה למצב דיפלציוני (אינפלציה שלילית).
השבוע התבשרנו כי הריבית בישראל תשאר בשפל ההיסטורי של 0.1%. בנק ישראל תרץ את השארת הריבית על רף נמוך בגלל שסביבת האינפלציה בישראל מוסיפה להיות נמוכה משמעותית מהיעד שהציב לעצמו. "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד" – כותב הבנק בהודעה שפרסם באתרו.
הריבית הנמוכה של בנק ישראל אמורה על פי משנתו של הבנק לעודד אותנו לקחת הלוואות, להגדיל את השקעות ולהגביר את הביקושים במשק. היא מהווה למעשה כלי עיקרי של בנק מרכזי על מנת לעודד הזרמת כסף נוסף לשוק ומכאן גם ליצור אינפלציה. עד כאן עוד אפשר למצא הגיון בתהליך זה, אבל כשקוראים את פירוט נימוקי בנק ישראל להחלטת הריבית האחרונה, אז מתחיל תאטרון האבסורד.
בנק ישראל טוען בהודעה שפרסם, כי ירידת המחירים (קרי האינפלציה שנמוכה מהיעד שלו) היא לא תוצר של ירידה בביקושים, אלא למעשה תוצר של תהליכי התיעלות או מהלכים יזומים שבוצעו בישראל וברחבי העולם. אז אם אין ירידה בביקושים מדוע בנק ישראל רוצה לעמוד ביעד אינפלציה, שקיים מלכתחילה בשביל לייצר ביקושים שכבר קיימים? נראה כי בנק ישראל נכלא בתוך הפרידגמה של עצמו, ומונע מכוח האינרציה ולא מכוח ההגיון. למעשה בבנק מנסים לעמוד ביעד האינפלציה כי ככה כתוב להם שהם צריכים לעשות. אף מבוגר אחראי או כלכלן אחראי לא עוצר את התהליך כדי לשאול: למה?
הפעם האחרונה שחקרו בבנק ישראל את הנושא היתה בדיוק לפני 10 שנה, כשהתנאים במשק וגובה האינפלציה היו שונים לחלוטין מאלה של היום. בנק ישראל פרסם אז מסמך בשם "יעד האינפלציה – חשיבה מחדש", אולם מסקנותיו במסמך זה היו שייכות יותר לקטגוריה של החשיבה הישנה.
כל הכתוב פה יכל להסתכם כדיון תאורטי קומי אבל להחלטות אלה של בנק ישראל, שנובעות מהאובססיביות שבעמידה ביעד האינפלציה, יש משמעות גדולה על חיינו. הריבית הנמוכה, שנועדה להגדיל את האינפלציה מנפחת את בועת הנדל"ן, מגדילה את האי שיוויון, מאפשרת ביתר קלות השתלטות של טיקונים על משאבי טבע, ומעודדת את המינוף שקובר משקי בית רבים תחת הררי חובות. ואולי השאלה שהיתה צריכה בכלל להישאל כאן היא האם יתכן שהמחשבה הנאו קלאסית קמה על יוצרה? האם בנק ישראל בעצם איבד שליטה על עצמו?
האינפלציה היום כמו בכל העולם מוסתרת בנכסים ולכן לא באה לידי ביטוי במדדים
הורדת הריבית העולמית יצרה בועות נכסים פיזים ו/ או פיננסים (מניות) אבל לא אינפלצית מוצרים.
לפני 20-30 שנה הריביות הנמוכות היו מזיזות את התעשיה ולכן הייתה נוצרת אינפלצית מוצרים
היום היא בעיקר משנעת הון לאפיקי תשואה אחרים
בישראל בשל אפלית המס לטובת הנדלן שההכנסה הפסיבית ממנו נמוכה מאוד עד לא קיימת ההון מצא את דרכו לנדלן ובכך ניפח בו בועה מטורפת
אם כל הכבוד למדד יוקר המחירים הרשמי , עצם הוצאת מחירי הדיור ממנו, כאילו הדיור הוא לא חלק מהחיים השוטפים, מעקרת ומעוותת את הנתונים. כולנו מרגישים בכיס כי המחירים עולים. אם נסתכל על מוצרי סופרים, שעורי נהיגה, שיעורים פרטיים, ומחירי הדירות, מחירי מכוניות, מחירי הצגות, קוסמטיקה, תרופות, עוזרות בית, הכל עלה ועולה. התחושה היא שהאינפלציה האמתית אינה מתבטאת בנתונים הרשמיים. עד לא מזמן שילמתי עבור פירות מחיר סביבות 4-6 שקלים, עכשיו, 5-12 ואף יותר. כיצד אפשר להסביר את התופעה ופער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים הרשמיים?המשכורות מוצמדות לאיזו לכאורה פיקציה כלכלית, כשבפועל ניתן על אותו כסף לקנות פחות ופחות. שימו לב המשכורות כמעט שלא עלו מזה שנים. וכך האנשים העובדים נמצאים במלכודת המדד והמשכורת המצטמצמת. ולזה קוראים שאין אינפלציה? אף אפלציה שלילית? איה כל גאוני הכלכלה שאינם דורשים בתוקף העלאה מיידית של המשכורות?
יאללה דיפלציה: בוא נעלה את הריבית, נגרום למי שכבר לקח הלוואות לפשוט רגל, נמלא את המשק במובטלים, נדפוק את היצואנים, כתבת עוד קשקוש על עליית מחירי הדיור (סתם שתדע, מסלול המשכנתא היחיד שמושפע מריבית בנק ישראל הוא הפריים שמוגבל לעד שליש מסכום המשכנתא, אז זו לא הסיבה לעלייה במחירי הדיור). אני מסכים עם החשיבה של הכת שלכם באופן כללי, אבל בכל הנוגע לבנק ישראל והפיקוח על הבנקים, בוא נגיד שאני ישן טוב יותר בלילה עם המצב הקיים.
נראה שקצת לא הבנת את העקרון של ריבית נמוכה = עליה במחירי הדיור …
באופן עקרוני ככל שסביבת הריבית נמוכה , משקיעים מוציאים את כספם מהפק"מ ומשוק ההון ורוכשים נדל"ן , וזה מה שגורם לעליית מחירי הנדל"ן . ולכן לריבית יש השפעה מאד חשובה על מחירי הנדל"ן.
אם אתה ישן טוב עם המצב הקיים , בכל הקשור לפיקוח על הבנקים של בנק ישראל- אתה בטח בנקאי או קשור למערכת הפיננסית באיזו צורה (או סתם אוהב שהבנקים דופקים אותך כדי לממן משכורות מטורפות לבכירים שלהם)
ערן כמובן איננו אחראי על מה שמגיבים כותבים, אך אם מביאים בחשבון את התגובות, אז מסבירים לנו שיש אינפלציה (לא נמוכה במיוחד) והכל הצגה ולכן אין בכלל משמעות ליעדים שבנק ישראל קובע כי בעצם הם מנסים רק להסתיר.
מצד שני לא נראה לי שערן מתנגד (נחרצות) למסקנות המגיבים (או שאין לו דעה) ואז נשאלת השאלה (לגבי המסקנות של ערן): האם מדובר בקיבעון מחשבתי של הנהגת ב"י או תוכנית מחושבת היטב להתל באזרחים ולהציג מצג שווא ע"י הבנק?!
יש כאן יותר מידיי שאלות פתוחות שתמיד היו באוויר וכל אחד בטוח שיש לו את המענה!
גם אני חשבתי בהתחלה לספק את הדעה "החכמה והנחרצת" שלי ולתת הסבר לתופעה, אך מייד התעשתי והבנתי שעוד תאוריה לא מוסיפה ולא מורידה (אולי קצת מורידה).
נראה לי שאני מבולבל יותר ובכל זאת אציג את התאוריה החדשה שלי: אף אחד לא יודע כלום ואלה שהכי הרבה לא יודעים, מחליטים בשבילנו.
העלת שתי טענות נכונות וחשובות ששווה להדגיש
1. לכל אחד יש דעה (לפחות אחת)
2. אף אחד לא בהכרח יודע מה נכון. חמור מכך, ספק אם אנשים יודעים מה דרך הפעולה הטובה בשביל עצמם, שלא לדבר על מהי דרך הפעולה הטובה ביותר עבור למעלה מ8 מליון אנשים (והאם קיימת דרך כזאת)
המסקנה היא נכונה ומעלה את השאלה מה הופך את הממשלה ליוצא דופן במקרה הזה?
השלטונות חייבים אינפלציה של 2% כדי לשחוק חובות. על פי מחשבון אינפלציה, ב50% תוך 10 שנים. מה שקורה כרגע. בנק ישראל נמצא במלכודת נזילות . האנשים מבינים מה עושים להם לכן עצרו את הצריכה . כ350 מיליארד שקל שוכבים בעו"ש . מי שלא מבין מה קורה, מתמנף ללא הכרה .
תודה ערן.
האינפלציה אמיתית,מוחשית ,ברת מדידה ובטווח גס שבין 10%-20%,אולם היא משונמכת באמצעות נוסחאות חישוב מוטות מטה שיטתית.
אף מילה על דברו של ראש הלמ"ס פרו' יצחקי(לשעבר)שחשף את הונאת הלמ"ס בהוראה משילה ופוטר מהרגע להרגע בשיחת טלפון ע"י המיתומני בנג'י דון גמביניהו,
-על שום אמירת אמת לאזרחי ישראל -.
הלמ"ס מחשב את האינפלציה בנוסחא משוקללת מוטה מלאכותית כלפי ממטה באופן קבוע.
מי שקונה בשווקים-ולא מממנים לו קנייה ע"י פוליטיקקים- ,מי שמשלם הוצאות שוטפות מעמלו ומי שחי באמת ולא כטפיל בלי הצדקה מוסרית -ביו-חברתית (הנסיכה הארי יאירי לדוג') יודע,חש היטב ומכיר במכת האינפלציה המכרסמת כל ננוגרם באיכות חייו,(בניגוד ולצד להקפאת השכר הריאלי כהתמורה לתפוקת העבודה המפרכת של המחופצנים).
לא למות בלתי מודע לחלוטין.
בנק ישראל טוען בהודעה שפרסם, כי ירידת המחירים (קרי האינפלציה שנמוכה מהיעד שלו) היא לא תוצר של ירידה בביקושים, אלא למעשה תוצר של תהליכי התיעלות או מהלכים יזומים שבוצעו בישראל וברחבי העולם.
"Efficiency process" also means laying off people which means retreat in demand
(You were just recently lamenting about the coming tech. revolution that will
leave people with nothing to do)
הריבית הנמוכה, שנועדה להגדיל את האינפלציה מנפחת את בועת הנדל”ן, מגדילה את האי שיוויון,
Economics 101: What's bad about inflation? It widens the gap between the rich and the poor – basically a social problem.
השאלה היא גם איך מחשבים את האינפלציה, עד כמה שידוע לי הרכיב של המשכנתא שזאת ההוצאה הכי גדולה למשק בית לא מחושבת במדד.
אם הלמ"ס היה מכניס את המשכנתא או שקלול של עליית מחירי הדיור למדד המחירים לצרכן המדד היה עולה ומכריח את ב"י להעלות את הריבית.
הכל נובע מהנוסחא המופלצת :
עליית מחירים של מוצרים ושרותים לאורך תקופה.
איזה תקופה ?
איזה מוצרים ?
איזה שרותים ?
מה זה מוצר ומה זה שרות ?
איך מודדים מחיר ?
כל מילה מההגדרה הזו היא תיבת פנדורה שלמה של
פרשנויות ומניפולציות.
שאלת תם:
אולי הכלים שבהם כלכלה יציבה משתמשת אינם נכונים?
לדוגמא:
אולי כלכלה יציבה צריכה להיות מעבר לנתוני הכנסות מול הוצאות?
כמו למשל שביעות רצון האזרח משירותי המדינה
מתוך הנחה שאזרח שבע רצון מהמדינה גם יתרום את חלקו טבין ותקילין.
כמו למשל הקיטוב באוכלוסייה
למשל פער בין עניים ועשירים
מחלוקות בין דתיים לחילוניים וכו'
מתוך הנחה שעם פערים ומחלוקות לא ניתן לתחזק מדינה בשוטף כמו שצריך כי כל הזמן עסוקים בכיבוי השריפות שהמחלוקות יוצרות משמע בעולם הכלכלה זליגה של המון כסף מהעיקר שהוא פיתוח כלל המדינה לטפל שהוא דאגה לקבוצות אינטרסים.
אולי הגיע הזמן קודם כל לשנות את הקריטריונים לגבי מהי כלכלה נכונה ויציבה?
אתה מניח שמי ששולט במדינה ובכלכלה רוצה בטובתך, מיצג אותך או שיש חפיפה בין האינטרסים של המושלים ושלך
ההנחה הזאת שגוייה בעליל. למשל: גונבים את כספך באיומי רובה במקום לשאול אותך אם את מעוניין בשרותים מסויימים
הסיבה ששומרים את הריבית נמוכה קשורה לחוב ממשלתי. ככל שהריבית עולה תשלום הריבית עולה
הסיבה שמנסים לעודד אנשים להוציא את הכסף ולא לחסוך (עי ריבית שמיצרת שחיקה בערך הכסף), היא מיסוי. ככל שאנשים עושים יותר עסקאות המושלים מקבלים יותר מיסוי.
אתה אולי חושב שהכנסות המיסים משמשות להחזר חוב, אבל זה לא בהכרח נכון. הגדלת הכנסות המיסים מאפשר לממשלה ללות עוד כסף
בקיצור המושלים מנסים להשאיר בידם כמה שיותר כסף, כדי לבצע שתי פעולות בסיסיות עם אןתו כסף: גנבתו או שיחוד בוחרים
אם זה ככה
וזה עובד ככה בכל העולם
הייתי מצפה לתסיסה מאוד גדולה אצל אזרחי המדינות
למה אני לא רואה תסיסה כזו?
מה שמדאיג באמת בסיפור הזה הוא שבנק ישראל והעומדת בראשו לא מבינים למה אין אינפלציה. הם הרי רוצים לחולל שחיקת מטבע . זו מטרה מוצהרת שלהם והם לא עומדים ביעד.
האמת היא שנתנו להם הסבר לפני שנתיים ויותר עוד בזמן שהייתה כאן אינפלציה זוחלת והתברר לאחר שנתיים של ריבית אפסית שההסבר היה נכון.
מי שעלה על העניין היו חוקרים גרמניים בשנות התשעים . המסקנה קיבלה אישוש נוסף בעבודת המחקר שנעשתה בקרן המטבע על תכנית שיקאגו שגם עליה דיווחנו ראשונים מיד כשיצאה .
המסקנה היא כמשפט שהיה נהוג על עניינים אחרים.
״אין ריבית אין אינפלציה ״.
ההקשר שהכלכלנים מכירים הוא שהעלאת ריבית בסביבת אינפלציה גבוהה מרסנת אינפלציה וזה אכן נכון .
אבל יש לתרגיל הזה צד שני שהם לא מכירים והוא שכאשר האינפלציה זוחלת והריבית מורדת לרמה אפסית האינפלציה נעלמת. זו הסיבה לכך שבכל העולם המערבי אין אינפלציה למרות הרצון העז לחזור לתוואי המוכר של גניבת האזרחים ב 3% לשנה.
״זו הסיבה לכך שבכל העולם המערבי אין אינפלציה״
אני לא יודע אם אתה מחשיב את ישראל עולם מערבי. אם כן, אני מזמין אותך לבדוק את מחירי הדירות או סתם ללכת לסופר.
ברוב העולם, יש אינפלציה (עליית מחירים) כי הגדילו את כמות הכסף ואת מהירות הכסף עי הורדת ריבית והדפסת כסף (בחלק מהמדינות).
זה שהפסיקו לדווח על האינפלציה לא אומר שהיא נעלמה.
בארצות הברית האינפלציה קשה לחישוב אבל shadowstats עושים עבודה טובה בערכת האינפלציה (מעורכת בכ 10% בשנה)