כמו מתאגרף בזירה חוטף בחודשים האחרונים הדויטשה בנק, אחד הבנקים וסוחרי המט"ח הגדולים בעולם, סנוקרת אחר סנוקרת.
לפני שנה נכשל הבנק במבחן הלחץ שערך לו הפדרל רזרב – מדובר במבחן שאמור לאמוד את יכולותיו של הבנק לעמוד בפני מקרי קיצון שליליים בכלכלה. ביוני השנה קבעה קרן המטבע כי הבנק מהווה את הסיכון הרב ביותר ליציבות המערכת הפיננסית הגלובלית מבין הבנקים הגדולים בעולם. במהלך ספטמבר ספג הבנק קנס של 14 מיליארד דולר מהאמריקאים כדי ליישב תביעות בדבר מרמה בעת מכירת אג"חים לפני המשבר הכלכלי ב-2008. פוליטיקאים גרמנים טוענים שמדובר בנקמה אמריקאית על קנס באותו הסכום שהטיל האיחוד על אפל רק לפני מספר חודשים, אלא שטענה זו לא מקלה על העומס שנוסף עתה לרזרבות ההון המדולדלות גם כך של הבנק.
אם לא די בזה – רק בשבוע שעבר, עוד בטרם התאושש הבנק מהקנס האמריקאי, התבשרנו כי באיטליה הוגש כתב אישום נוסף נגד הבנק על זיוף חשבונות ב-2008. כל זה הוביל מספר קרנות, שמשתמשות בשירותי סליקת נגזרים של דויטשה בנק, למשוך את השקעותיהן מהבנק ולשלוח את המניה של דויטשה לשפל היסטורי.
הסיפור של דויטשה בנק הוא לא סיפור של בנק חסר מזל, שרק במקרה נקלע לשרשרת ארועים שליליים ונפל קרבן לספקולנטים אכזריים שמריחים דם – כפי שמנסה להציג לעולם מנכ"ל הבנק ג'ון קריין. מדובר בבנק שידוע ככזה שלא בחל באמצעים כדי להגדיל רווחיו ובטח שלא נמנע משימוש בכלי השקעה ספקולטיביים ומסוכנים. כך למשל הבנק מחזיק תיק נגזרים שנאמד בסכום כולל של כמעט 55 טריליון אירו – במילים פשוטות הבנק מחזיק תיק הימורים מסוכן וממונף בשווי של בערך פי 3 מכל התוצר של כל האיחוד האירופי!
עובדה זו גרמה אפילו לשר האוצר הגרמני, גבריאל סיגמר, ללגלג על אנשי דויטשה בנק השבוע. "אני לא יודע אם לצחוק או לבכות – הבנק שספקולציות הן המודל העסקי שלו טוען שהוא קורבן של ספקולנטים" – אמר סיגמר.
כשהבין הבנק בסוף העשור הקודם את גודל הסכנה בהתנהלותו, זה כבר היה מבחינתו מאוחר מדי. הנסיון לייצב את מאזניו בסביבה בה הכלכלה האירופית לא מתפקדת הפכה את המשימה לבלתי אפשרית. הדבר היה שקול לנסיון לתקן ברקסים של מכונית שמדרדרת בירידה חדה. מניית הבנק החלה די מהר לצנוח בקצב הולך וגובר. סך הכל איבדה מניית הדויטשה בנק מעל 90% משוויה מאז 2007 ועד לשפל ההיסטורי שהגיעה אליו בשבוע שעבר, שפל שנעצר רק בעקבות שמועה מופרכת בטוויטר שהקנס שהטילו האמריקאים נחתך ביותר מחצי.
אנגלה מרקל. צילום: European People’s Party/Flickr
במצב כזה כל העיניים נשואות אל אשה אחת – לקנצלרית אנגלה מרקל. מרקל, לאכזבת מנהלי הדויטשה בנק, החליטה גם היא להפנות להם גב קר. בשבוע שעבר החליטה לדחות את האפשרות שממשלתה תעניק להם סיוע. דחייה זו לא הוסיפה ליציבותו של הבנק, שמבוסס בעיקר על אמון, אלא שהאמון הלך ונעלם ואיתו בא זינוק החסר תקדים בפרמיות חוזי הביטוח נגד חדלות פירעון של אג"ח דויטשה.
מרקל נמצאת למעשה במלכוד שקשה לראות כיצד היא ואירופה יצאו ממנו ללא נזק. אם תחלץ או תלאים את הבנק הסורר היא תפר את הבטחתה למשלם המיסים הגרמני, ובכך תשלם מחיר אישי כבד בבחירות הקרבות. נזכיר שגם כך מרקל איבדה רבות מהפופולריות שלה בגרמניה עקב מדיניותה ביחס לפליטים. הציבור הגרמני לא יהיה סלחן ולא יתן לה עוד מרווח רב לטעויות. המדיה הגרמנית מציגה תמימות דעים כי חבילת חילוץ ממשלתית תבריח את הבוחרים לזרועותיה של ה- AFD (המפלגה היריבה בגרמניה).
הסיכון של מרקל הוא לא רק פנימי – גם אם תתגבר על הלחץ מבית ותחלץ את דויטשה בנק, תאלץ להתמודד עם לחץ מצד מדינות אחרות, כמו איטליה, שידרשו חבילות חילוץ דומות עבור המערכת הבנקאית שלהן. מדובר בחילוצים יקרים שמרקל וממשלתה מונעים בשנים האחרונות בגופם תוך התנגדות חריפה אליהם. לגרמנים יש זכרון רע כשהיוו את מקור המימון העיקרי לחילוץ של בנקים מאירלנד וספרד – צעדים שעוררו בזמנו זעם רב בקרב האזרח הגרמני שהרגיש כמי שנושא על גבו את הסיכונים שהבנקים לוקחים. בעקבות כך הועבר באיחוד חוק שאוסר על חילוצים מסוג זה. חילוץ כעת של בנקים זרים עלול ללבות שוב את ההתמרמרות של הגרמנים ושאר המדינות החזקות באירופה, שיאלצו לממן אותם.
למרות העמדה הקשוחה שמפגינים מרקל וממשלתה, ההערכה היא שברגע האמת בו דויטשה בנק יעמוד בפני פשיטת רגל מוחשית, הממשלה הגרמנית לא תאפשר למליוני גרמנים לאבד את כספם ולכלכלה העולמית להכנס לסחרור שאיש לא יודע איך תצא ממנו. הממשלה הגרמנית תאלץ לחלץ או להלאים את כל או חלק מ-560 מילארד היורו שמופקדים בדויטשה בנק, ובכך תפרוץ את המחסום האחרון בדרך לחילוץ הבנקים החלשים בשאר האיחוד האירופי. חילוץ שעלול להרעיד עוד את המבנה הרעוע ממילא של הגוש המתפורר.
הבנק לא יפול כי אירופה תפול, פשוט כך
ממליץ לקרוא
https://danireshef.blogspot.hk/2016/10/blog-post_6.html?showComment=1475899538519#c1397183931662120724
אני חושב שהבעיה העיקרית היא הפחד מפני הלא נודע
אם לא נכיר בכך שאין אנו יודעים באמת מה לעשות ואיך לשנות את המציאות הנוכחית
כל ההמלצות והדעות כבודם במקומם מונח אך אינן מובילות לשינוי משמעותי
אולי נותנות פורקן זמני לחוסר המסוגלות שלנו לשנות את המציאות העגומה שבה אנו חיים
לומר איני יודע זוהי מעלה גדולה
בעזרת השם נמצא תשובה
תכתבו בספר החיים ובספר בזכרון
אנחנו מחפשים פתרונות בתוך הקופסה
נראה כי פתרון כזה ואפילו זמני אינו יכול להימצא בתוך הלך מחשבה צר כמו שלנו
אנחנו ככלל נצטרך למצוא את האומץ והתעוזה בתוכנו בתור חברה אחת
על כל רבדיה ושונות מרכיביה
בכדי למצוא את הפתרון מחוץ לקופסה
בתודעה אחרת מזו שאנו מצויים היום
תודעה כזו שבה אנו מבינים שאנו פרטים הנעים בתוך כלל הגדול מסך חלקיו.
תודעה שבה הפרט פועל בשביל עצמו ולמען הכלל.
תודעה שבה הפרט מבין כי הוא נשען על הכלל ותלוי בו וכן הכלל תלוי בסך כל תנועות הפרטים הנעים בתוכו,ואם כך כל תנועה של פרט בודד חשובה ומשמעותית.
הפתרון טמון בכוח שלנו לשנות את מחשבתנו,את פעולותינו,את דיבורינו (סייג לחכמה)
ובעזרת השם את אורח חיינו.
תכתבו בספר החיים ובספר הזכרון
אולי שיבקשו עזרה מיוון
כן אתה צודק, הסוציאליסטים והקומוניסטים הארורים האלה איך הם הורסים את הכלכלה המשגשגת המדהימה שלנו. אה רגע …נראה לי שהם כבר לא קיימים משנת 1990 בערך . טוב נו אם לא היינו משחררים (משחק מילים שכזה …) נפיחה מפעם לפעם , שוק מבשמי האוויר היה קורס.
גוש היורו לא ״יתפורר״ כל כך מהר, כן , הוא חווה משבר, כמו כל הכלכלה הקפיטליסטית העולמית. צריך לעשות הפרדה בין החסכונות של עובדים, שניצברו בעמל רב במשך שנים, ואותם כנראה יהיו חייבים להלאים. ובין אותם ספקולציות שמוטטו את הבנק. רק מהלך מתואם של מחיקת חובות גלובלית יכול להציל את הכלכלה והגוש.
הפרדה בין בנקים של "חסכונות" (בנקאות מסחרית) ובנקים של ספקולציות (בנקאות השקעות) נעשתה בארה"ב אחרי השפל הגדול (חוק גלאס-סטיגל).
הבעיה היא שלבסוף המצב חוזר לקדמותו. לציבור ולמחוקק יש זיכרון קצר. ובארה"ב גם ניתן לקנות בצורה חוקית (עם קבלות וזיכוי מס) את המחוקקים ואת הנשיא.
ואחרי מספר קמפייני בחירות הבנקים מצליחים לבטל את התקנות שהגבילו אותם. וכל זאת לטובת העם כמובן. שהרי ככל שהבנקים ירוויחו יותר כך הם ישלמו יותר מיסים.
הכתבה הזו משכנעת אותי יותר מתמיד מדוע צריך בדחיפות מוסד פיננסי המשכיר כספות בלבד כדי שכל מי שאינו חפץ באחזקת כספו בבנק יחזיק אותו באותו מוסד כספות וישלם בעבור שכירת כספת בלבד. כמובן שהשמירה על המוסד מפני גורמים פליליים תהיה באחריות המדינה כאשר אותו מוסד ידע בדיוק מהי יתרת הלקוחות בכספות. המוסד הזה מיועד להחזיק כספים לבנים ולא הון שחור
כספת לא עוזרת נגד אינפלציה.
או שאפשר לאמץ את ההצעה של "פוזיטיב מאני" ולחייב את הבנק לגבות את חשבונות העו"ש ב 100%. וכך עבור כל שקל שנמצא בחשבון העו"ש הבנק יחזיק כסף "אמיתי" (שהונפק ע"י בנק ישראל) באחת הכספות שלו.
שיטה זו תצמצם משמעותית את המשברים הפיננסים ותחסוך ממנו לחלוטין את הצורך בחילוץ של בנקים.
אה כן, וגם כמה בנקאים ירוויחו פחות…
לא הבנתי מדוע במקרה של הלאמת הבנק היא תאלץ להלאים את הפקדונות של האזרחים?! במקרה של הלאמה היא מלאימה את כל כספם של בעלי המניות ולא את הפקדונות.
אני מניח כי הכוונה שיהיה צורך לחלץ דהיינו לתת כספים ללא תמורה או להלאים לתת כספים עבור מניות
הפקדונות של החוסכים לא באמת נמצאים בבנק. הם רק מספרים במחשבי הבנק שמייצגים התחייבויות של הבנק.
במקרה של קריסה, הבנק לא יוכל לכבד את ההתחיבויות שלו ובפרט לא את אלו כלפי המפקידים. במקרה כזה, אם המדינה תבחר להתערב (ורוב הסיכויים שאין לה באמת ברירה והיא חייבת להתערב) היא תלאים את התחייבויות הבנק כלפי המפקידים (היינו, הפקדונות). כלומר ההתחייבויות של הבנק (הפקדונות) יהפכו להתחייבויות של המדינה.
אנגלה מרקל גדלה במזרח גרמניה והרגישה על בשרה את זועות הסוציליזם, עם זאת היא מתנהגת כלפי משנת התכנון המרכזי של סטאלין (למשל דחיקת האוכלוסיה הגרמנית והחלפתה על ידי מוסלמים בתקווה שהם יצביעו עבורה בעתיד)
כרגיל-הראו לי את רשימת התורמים לקמפיין הבחירות שלה ואומר לכם איך היא תפעל