העולם הכלכלי נמצא בקריז. הכלכלה המודרנית, שתלויה באופן מוחלט בגידול בכמות ההלוואות כדי להתקיים, נאלצת להתמודד עם האתגר גדול ביותר שלה מאז משבר הסאב פריים האחרון. החלטת הפד האמריקאי לשנות כיוון ולממש את מתווה העלאת ריבית מנתקת את הכלכלה ממנת הסם הכמעט יומית שלה. כשהריבית עולה האטרקטיביות של החסכונות והאגחים הממשלתיים עולה, בעוד הכדאיות בלקיחת הלוואה יורדת בשל העלות הגבוהה שלה. כשזה קורה העולם שמכור להלוואות מגיב לא טוב. התוצאה היא שוק מניות תזזיתי שכבר מחק בחודש האחרון עליות של כמעט שנה שלמה.
הדרך העיקרית להזרים כסף חדש לשווקים היא דרך הלוואות שמייצרים הבנקים יש מאין. זאת הסיבה שקרן המטבע הבינלאומית מצאה בשנת 2012 כי המחזוריות של ניפוח בועות חוב ופיצוצן היא חלק אינטגרלי מהמערכת הכלכלית המודרנית – מעין חוק טבע חדש שיצרו הכלכלנים ב100 השנים האחרונות. בקרב הכלכלנים יש אחדות דעים שהמשבר הבא הוא בלתי נמנע. חוקרי קרן המטבע משוכנעים שרק אם תלקח לבנקים הזכות לייצר כסף דרך הלוואות (ובכך ינותק הקשר בין הלוואות לצמיחה), יהיה אפשר לבטל את הלופ האכזרי של גאות ושפל בהן נמצאות כלכלות העולם. עד אז לא ברור אם הירידות האחרונות יובילו לאותו משבר גדול, אבל הן בהחלט משמשות ככרטיס צהוב למקבלי ההחלטות אצלנו בכל מה שקשור לעתיד. הריבית בארה"ב, שהיתה הטריגר לפרוץ המשברים הקודמים, צפויה לעלות גם בהמשך, מה שעלול לגרום לכרטיס הצהוב להתחלף יום אחד לאדום. ואם לא נתכונן לכך – מצבנו יהיה בכי רע.
נראה שבישראל למרות זאת שאננים. ראשי המשק והשרים הכלכליים מתבשמים מהעלאת דירוג האשראי האחרונה של ישראל, מהורדת הגרעון הלאומי ומתהלכים בהרגשה כאילו אנחנו מעצמה כלכלית. אחרי שצלחנו בהצלחה ובניגוד למגמה העולמית את משבר הסאב פריים האחרון, הממשלה משדרת לנו שאף משבר עתידי כבר לא יוכל עלינו. במציאות, הסיבה שניצלנו ב2008 היא לא בגלל שישראל היתה כלכלה חזקה אלא בגלל שהיו לה אזרחים שנכנסו אל תוך שטפון משבר החובות העולמי עם בלוני חמצן כלכליים מלאים בחסכונות וחובות נמוכים.
כשמשבר הסאב פריים המפורסם פרץ, הנגיד לשעבר סטנלי פישר הוריד את הריבית וגרם לרבים מאיתנו למשוך את החסכונות (שהניבו תשואה אפסית), לקחת הלוואות (זה בחינם – אז למה לא?), ולרוקן את אותם בלוני חמצן שכל כך חיוניים לעתידנו הכלכלי. כספי החסכונות וההלוואות שלנו החליפו למעשה את הכסף שנכנס לנו מתעשיית היצוא, עד שזו נפגעה במשבר הסאב פריים והתקשתה להתאושש. 10 שנים אחרי אנחנו נכנסים למשבר הבא כשאנחנו חנוקים. כך למשל ב2007 למשל חובות משקי הבית עמדו על 268 מיליארד ש"ח. כעבור עשור בלבד הם הוכפלו וחצו את כבר את קו חצי הטריליון ש"ח בדרך ל-530 מיליארד ש"ח בעוד ההכנסה הפנויה עלתה ב50% בלבד. גל אחד קטן של משבר חובות שיציף אותנו ובלון החמצן שאנחנו נושאים עלינו כבר יהיה ריק מידי בשביל שיאפשר לנו לנשום.
במקום לנקוט במשנה זהירות, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן מעודדים אותנו דווקא עכשיו לקחת הלוואות עתק במסגרת התכנית החדשה שלהם לאפשר לקיחת משכנתא של 90% מערך הדירה. מי שנכנס בתקופת החגים לדף הפיסבוק של השר כהן יכל לחשוב שמדובר בדף לשיווק הלוואות. "מה יקרה לכל לוקחי המשכנתאות ברגע שתהיה עלית ריבית? אני מניח שרובם פשוט יקרסו תחת הנטל" – שואל אותו אחד הגולשים (בצילום מסך המצורף). "אתה מוזמן לקחת בריבית קבועה!" ממליץ לו סוכן ההלוואות החדש מטעם הממשלה בלי לדעת בכלל מה מצבו הפיננסי של אותו גולש, בלי להבהיר לו שריבית קבועה ל30 שנה זו ריבית התאבדות ובלי לציין את הסיכון בלקיחת משכנתא כזו לטווח כל כך ארוך. ועוד לא דיברנו על המשבר שעלול להתרגש עלינו בעשור הקרוב.
כהן קורא לאזרחים לרוץ ולקחת את המשכנתאות האלה כאילו היה מדובר במבצע של נעליים סיניות זולות. הוא קובע מראש מבלי לבדוק שזה עדיף על תשלום שכר דירה (וזה לא תמיד עדיף). הוא כותב שהוא לקח בעצמו משכנתא גבוהה ובזכות זה יש לו דירה (מתי לקח? ממי לקח? כמה לקח?). הוא טוען גם שזה לא יערער את יציבות הבנקים (ברור- כי לפי החוק אנחנו נחלץ אותם מכספי המיסים שלנו). יהיו אזרחים אחראים שיבדקו את דבריו ויזהרו, אבל אחרים שכמהים לדירה ירוצו לקחת את המשכנתא כי "אם שר הכלכלה אומר אז כנראה הוא יודע". כהן טוען בעקשנות שהעלאת אחוז המשכנתא המותרת היא לא זו שתגרום לקריסת הכלכלה כי מדובר בהבדל קטן מה-75% משכנתא שאפשר לקחת כבר היום. יתכן והוא צודק רק הבעיה שאת כל אלו שיתפתו ויקחו את המשכנתא האדירה הזו, זה לא ינחם ברגע שהם יפשטו את הרגל במשבר הכלכלי הבא.
אחרי פרוץ משבר הסאב פריים בארה"ב חלק מלוקחי ההמשכנתאות הגדולות מכרו את בתיהם בדולר אחד – רק שמישהו יקח מהם את החובות. בארץ חושבים שפה משום מה זה יהיה אחרת – אנחנו הרי "מעצמת על כלכלית". כשהמשבר יפרוץ בעתיד והוא יפרוץ, השרים כהן את כחלון יהיו כבר בתפקידים הבאים שלהם. אנחנו מצד שני נצטרך להתמודד עם הנזק הנורא שהם ישאירו מאחוריהם.
הפסקה האחרונה לא נכונה.
משכנתאות בארה"ב הן "נון ריקורס" כלומר רק הבית משמש ערבון (אין התחייבות אישית וערבים). אם נוטל ההלואה לא רוצה לשלם הוא פשוט יכול לעזוב את הבית ולא לשלם את יתרת ההלוואה. הבנק ימכור את הבית לכיסוי החוב ואם הבית לא מכסה את החוב זו בעיה של הבנק.
בגלל זה אף אחד לא מוכר בית בדולר כדי שיקחו ממנו את החובות.
ההלואות האלה מאוד טובות למינוף גבוה (90%) כי אם אחרי שקנית ולקחת משכנתא ערך הבית יורד, אתה יכול לצאת מהבית ולהשאיר אותו לבנק
לדוגמה: קנית בית ב 300K$ עם 90% משכנתא: שילמת בקניה 30K$
אחרי שנה השוק קורס והבית שווה רק 200K$ –> אתה יוצא מהבית ומשאיר אותו לבנק
אתה הפסדת: 30K$ ועוד תשלומי המשכנתא ששילמת בשנה אחת.
הבנק יפסיד: 270-200 = 70K$
במצב כזה הבנק לוקח סיכון גדול במינוף גבוה, לא הלווה.
חובות על הבית הם לאו דווקא על משכנתא. אחזקת בית עולה כסף ומיסים חודשיים שצריך לשלם לרשויות שלפעמים מצטברות ויש צורך להפטר מהם
הערה
נדמה לי שבישראל בנגוד לארהב גם אם ערך הדירה יורד החוב נשאר
השאלה היא , האם המשכנתא של 90% מי ערב לכך? האם המישכון של 90% זה רק הדירה? אם כן אני ממליץ לכל אזרח חסר דירה לרכוש הדירה ולשלם והיה ולא יצליח לשלם אזי הפסיד את ה 10% ואם הערבות היא אישית וערבים,אז זוהי אחת העוולות הגדולות לאזרח במדינת ישראל
עדיף היה לזרוק ההצעה לפח האשפה של ההיסטוריה עם הפוליטיקאים שבאמתלה לעזרה לחסר דירה תביא לכלייתו
אתה הערב – פעמיים למעשה
פעם אחת על המשכנתא שלקחת. לא תשלם? יקחו לך את הבית ואתה עדיין תשאר חייב (+עמלות, שכר טרחה, ריבית וכו)
פעם שנייה, הבנק יחולץ מכספך אחרי שערך הנדלן הממושכן יקרוס והבנק יתמוטט
מה שלא הבנת זה שאנו היהודים שונים מהגוים.
הגוים אין להם בעיה לעבור ממדינה למדינה לעומת היהודים שיכולים לחיות רק בישראל כי בכל העולם רוצים להרוג אותם.
לכן כל החשבונות שהכלכלנים עושים לא שוים כלום כי הם לא מכניסים לנוסחאות שלהם את הגורם האנושי.
"הגוים אין להם בעיה לעבור ממדינה למדינה" -וזאת הסיבה למה מקסיקנים צריכים לשלם בוכטות לקיוטייס כדי לחצות את הגבול, כי זה כלכך קל לעבור ממדינה למדינה, נסה שוב.
"לעומת היהודים שיכולים לחיות רק בישראל" יש בגולה אותה כמות של יהודים כמו בארץ הקודש, נסה שוב.
"בכל העולם רוצים להרוג אותם"
גם פה בארץ מנסים להרוג אותם.
יואל היקר
הוצאת לי את המילים מהפה כל הכבוד לך
"הדרך העיקרית להזרים כסף חדש לשווקים היא דרך הלוואות שמייצרים הבנקים יש מאין."
הטענה החוזרת על עצמה באתר זה אך מעולם לא הוכחה מלבד הפניות למחקרים של בנקים מרכזיים כאלה ואחרים.
מדוע וממתי מחקרים של בנקים מרכזיים קבילים כהוכחה?
יואל היקר
אתה מזכיר לי את מכחישי השואה. עלאק לא הוכח.
אין כלכלן מתחיל שלא יודע את זה. בעשור האחרון אפי' עומר מואב ושאר נערי האוצר אומרים את זה בגלוי. יש ביו טוב סרטונים ממילטון פרידמן שמסביר את זה בטוב טעם.
אבל תעזוב מקורות, יש לך מוח ? תחשוב לבד !!!
אתה רוצה שאני יעזור לך לחשוב ?
אז הנה
1, ערך הצמיחה האנושית עולה כל הזמן. נגיד, מה היית ערך הצמיחה האנושי אחרי המלחמה (הראשונה והשניה), ומהי ערך הצמיחה האנושי היום ?
עכשיו מי ומתי הכריזו שמדפיסים כסף חדש לתרגם את עליית הצמיחה האנושית במאה האחרונה ? ומי קיבל את הכסף הזה ? מה עושה המדפיס עם הצמיחה שקיבל תמורת הכסף ? שוב מוכר את זה לציבור !! אז שוב הכסף המחזורי אצלו ?!
2, מדינה ישראל, כל ערך הצמיחה שלה בקום המדינה מול היום.
מתי ואייך ומי מדפיס את הכסף ועל פי מה ?
ונגיד שעושים את זה באיזה מרתף חשוך בלי שנדע מיזה. אבל מי מקבל את זה ? כלומר אייך בדיוק הכסף מעובר מהמדפיס למחזור ? ושוב שהמדפיס מקבל את הצמיחה שלנו, מה הוא עושה עם זה ? האם הוא מוכר את זה שוב לציבור תמורת כסף מחזורי ?! אז מיהו המיליונר הזה שעושה כסף בחינם בלי להצמיח כלום ?
פעם בני אנוש לא חשבו על זה, כי כל הכסף היה מזהב או מחומר מטלי אחר. אז באמת למי שהיה את המשאב הנדון, הוא היה מיליונר בחינם.
אבל היום כל הכסף היא אלקטרוני (חוץ מכחמש אחוז מזומן מנייר), אז בני אנוש שואלים את השאלות האלה בצדק.
כבר לפני אלפיים שנה אומרים חז"ל
"המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של חרס"
אמרו רבותינו המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של "חרס". שאין גוף המטבע שוה את ערכו, כמטבעות מתכות שבימי החכמים, אלא שהערך רק כתוב עליו, וגופו אינו אלא חומר זול שאינו שוה את הערך הנקוב עליו, כשטרי כסף של נייר (ביאור האמרים) שאין שטר הנייר אלא כחרס, כלשון חז"ל (גיטין י:): "שטרא, חספא בעלמא הוא" – שטר, חרס בלבד הוא", כאשר כבר נתקיים ומלכיות הרשעה האירופאיות היו הראשונות בעולם במעשה שקר זה; (המדרש המבואר)
כלומר חז"ל כבר הבינו לאן הדפסת הכסף הדמיוני תביא את בני אנוש. והנה מחזוריות של מלחמות עד אין סוף.
מה קורה בברזיל אתה יודע ? מי ניצח את הבחירות ?
והיות שכל משכנתא היא יצירת הכסף הציבורית (בנקאות ברזרבה חלקית אם בכלל). אין סיבה שבאי עמידה בתנאי המשכנתא, שהדירה תילקח מבעל הדירה.
והיה שהמדינה תיקח את הדירה כי היא האפוטרופוס של יצירת הכסף הציבורי. היא במילא חייב לתת לו דירה.
אז אני לא רואה שום בעיה לקחת משכנתא אפי' של מאה אחוז משווי הדירה. הרי במילא המדינה חייבת לתת לנו דירה.
בנק ישראל יכולה להגדיל את הריבית למאות אחוזים, הכסף במילא לא שלהם ולכן לא צריך לתת לה בכלל ריבית.
לסיום:
הציבור צריך לקחת משכנתאות בלי סוף (בשביל דירה כמובן, שזה חובת המדינה לספק לכל אזרח על פי האמנה שהיא חתומה עליה), ופשוט לא לשלם ריבית בכלל כי יצירת הכסף זה המשאב הציבורי ולא של בנק ישראל ובוודאי לא של הבנקים הפרטיים.
המילים של השר כהן אינן הדבר הבעייתי. למעשה יתכן שהוא בעצם צודק. הבעיה היא החוק שהם העבירו לפיו המדינה תהיה ערבה ל 15% מסכום ההלוואה שבין 75% ל 90%.
מה שקרה פה זה בעצם סיבסוד ממשלתי של סיכון. וברגע שהמדינה מסבסדת מוצר היא מעוותת את מערכת התמריצים של הפעילים בשוק. וכך יתכן שבמצב העניינים החדש הפעולה הנכונה אכן תהיה נטילת הלוואה במינוף גבוה באדיבות המדינה.
ונסביר מדוע זה כך. אמנם לאדם הפרטי הלוואה בדרך כלל תהיה מילה מגונה ומצב שראוי להימנע ממנו. משום שהלוואה נושאת עימה ריבית ומייצרת פתח לצרות רבות אחרות.
אלא שאין הדבר כך עבור המשקיע או המהמר (שלא ברור מה מפריד בניהם). המשקיע ישאף לצמצם ככל הניתן את ההון העצמי שהוא נדרש לשלם עבור השקעה בנכס הנושא סיכון מסויים. במילים אחרות, המשקיע ישאף למנף ככל הניתן את הסכום שהוא משקיע מכיסו עבור תוחלת רווח נתונה. שכן במקרה של רווח התשואה תהיה גבוהה יותר. ובמקרה של הפסד, ההפסד יהיה מצומצם יותר.
אפשר לדמות את המצב לעלות כרטיס ההגרלה בלוטו. ככל שכרטיס ההגרלה יהיה נמוך יותר כך יהיה משתלם יותר להשתתף בה.
וזה בדיוק המצב שהמדינה יצרה. היא איפשרה לאנשים שהביאו 10% הון עצמי לקבל תנאי סיכון הזהים לאלו שהביאו 25% הון עצמי. למרות שהסיכון שהם לוקחים הוא גדול יותר וכל גם תוחלת הרווח שלהם. ואת זה היא עשתה באמצעות חלוקת הסיכון בינה ובין הלווה. במילים אחרות, המדינה הוזילה את עלות כרטיסי הלוטו שלה. ובמקרה כזה שווה יותר להמר.
ניתן לראות את המצב, בקצוניותו, במשבר הסאב פריים בארה"ב. שם ניתנו משכנתאות ללא שום העמדת הון עצמי. מצב כזה שקול לחלוקת כרטיסי הגרלת לוטו בחינם. במצב כזה כולם הופכים למהמרים. מאחר והתוחלת הרווח חיובית (ובעצם אין מצב להפסד).
כאן המצב אינו כמו בארה"ב. אבל עכשיו אנחנו קרובים יותר למה שהיה אז בארה"ב בכמה צעדים. אמנם כרטיס ההגרלה אינם מחולקים בחינם אבל הם ניתנים במחירי סוף עונה (או סוף יום שישי בשוק הכרמל). וכך גדלה המוטיבציה להשתתף בהגרלה. גם בלי הפוסטים של השר כהן.
וראינו שלזוגות צעירים בפרט ולאנשים שאינם בעלי דירה בכלל, אין שום מניעה להפוך למשקיעי נדל"ן כשהמדינה מעודדת אותם לעשות זאת. לתוכנית העידוד הזו קרואים "מחיר למשתכן". זו התוכנית הממוסדת להפיכת זוגות צעירים למשקיעי נדל"ן בפריפריה. כי אם הממשלה נותנת אז צריך לקחת. המדינה נתנה נכס בהנחה והמשקיעים קנו מתוך כוונה למכור בעתיד ולגזור את הרווח (הפוטינציאלי) לכיסם.
וכך קורא השר כהן לאזרחי המדינה להצטרף לתוכנית ההשקעה של המדינה ולהשקיע בנכס באמצעות הבאת 10% מערכו. זו עסקה הרבה יותר משתלמת מהעסקה שעשו "הפריארים" האחרים שנדרשו להביא מהבית 25%. שהרי אם המחירים יעלו, הרווח יהיה גדול יותר. ואם תהיה מפולת, ההפסד יהיה הרבה פחות נורא ובכל מקרה מוגבל לגובה של 10% משווי הנכס. ובשני המקרים הריבית תהיה זהה. כלומר המשקיעים החכמים ו"הפריארים" ישלמו את אותה ריבית על תוחלת רווח שונה.
זוהי בעצם תוכנית השקעה פנטסטית שהמדינה המציאה עבור אזרחי המעמדות הנמוכים . ולכן צודק השר כהן שקורא לאלו להצטרף ליוזמה.
אלא שלא השר כהן ולא כחלון אחראים על החוק הזה. את החוק העבירה מערכת שלמה על כל בלמיה ואיזוניה. וכמובן הפופוליזם שניצח והביא לאזרחיו מן המעמדות הנמוכים כרטיסי הגרלה במחירים מסובסדים.
בישראל חגגנו גם בקניות רכבים וגם דירות להשקעה ומגורים.
זה מה שנתן לכלכלת ישראל מיליארדים הכנסות מהמיסוי.
היום החגיגות דועכות. הכנסות המדינה ממיסוי קטנות.
כחלון עם מחיר למשתכן הצליח להניע עוד קצת את הגלגלים שנעצרו בנדלן.
עכשיו הוא מנסה להגביר את הקצב ולהכניס עוד אנשים למעגל הרוכשים עם 90 אחוז משכנתא.
מכך הוא חושב שגם יתחזק פוליטית ולא יראו שנכשל להורדת מחירי הדיור. וגם כשר אוצר יכניס עוד כסף לקופת האוצר.
תרגיל שקוף לשקופים.
"אם שר הכלכלה אומר אז כנראה הוא יודע".
NPC
מישהו צריך להפסיד.
אלה כללי הפורמט.
הנקודה היא שכדי שמישהו יוכל לצאת עם הרווח, אחר צריך להיכנס ולהפסיד.
הציבור הרחב – תמיד – יפסיד.
זו בכלל לא שאלה של אם הוא רוצה או לא, הוא משתתף בהפסד בין אם ביודעין או ללא הבנתו, באופן ישיר או עקיף.
בלי קשר לציבור או לנושא הבורסה, המנגנון שמנחה או מווסת את הכלכלה הוא שינוי בריבית. הירידות בבורסה כעת מגלמות את ערכה בהתאם לתחזיות הריבית העולות.
בריבית מסויימת הכל מתרסק ואז זה די ברור שהריבית גבוהה מדי, ומתקנים כלפי מטה.
לכאורה המנגנון הזה שווה לתחת מבחינת יכול בקרה נבונה, אולם אם אתה שולט במנגנון – אתה שולט בכלכלת העולם.
כל השאר זה ספקולציה – ומשחק בין עלייה לירידה בריביות.
לא יהיה משבר כלכלי הכלכלה העולמית עוברת מטמורפוזה המשאבים עוברים מניצול לצורך מלחמה ליצירה כלכלית הירידות הם זמניות לפני שקופצים לשיאים חדשים
"עוברים מניצול לצורך מלחמה"
על איזה מלחמה אתה מדבר?