העלייה הדרמטית בערכו של הביטקוין בשנה האחרונה מעלה שוב את השאלה – האם המטבע הוירטואלי בדרך להביא למהפכה מוניטרית בעולם? כדי לענות על השאלה הזו חייבים להפריד בין שני מאפיינים מרכזיים של הביטקוין: התכונות המוניטריות שלו והפלטפורמה באמצעותה הוא מנוהל. התכונות המוניטריות של הביטקוין – קצב הנפקת המטבע והכללים שחלים עליו – הם מה שהופכים את הביטקוין לביטקוין. הבלוקצ'יין, הפלטפורמה הטכנולוגית באמצעותה ניתן לבצע פעולות בביטקוינים (הפקדה, משיכה וכו'), הם מה שהופכים אותו למטבע וירטואלי ויותר מכך ללא פחות ממהפכה מוניטרית.
בעוד מטבע הביטקוין עצמו לא באמת מעניין את הבנקים המרכזיים ולא מאיים על המטבעות הלאומיים, הבלוקצ'יין הוא סיפור אחר לגמרי. באופן מעניין, התכונות שהופכות את הביטקוין לאטרקטיבי כל כך עבור משקיעים בסיכון גבוה, הן בדיוק אלה שגורמות לו להיות לא רלוונטי עבור עולם הסחר האמיתי. הביטקוין הוא מטבע שלא ניתן לפיקוח וכמות המטבעות מסוגו מוגבלת ללא תלות בביקוש אליהם, מה שהופך אותו למטבע לא יציב בעל תנודתיות חריפה. אף מדינה או כלכלה לא תרצה לאמץ מטבע שעולה ויורד כמו רכבת הרים בתור המטבע הראשי שלה, ולטלטל את כלכלתה כל שני וחמישי.
אבל בעוד מטבע הביטקוין עצמו לא מעניין את הבנקים המרכזיים, הבלוקצ'יין – הפלטפורמה הטכנולוגית עליה פועל הביטקוין – דווקא מעניינת אותם מאוד. פלטפורמה כזו מייתרת במידה רבה את הבנקים בני זמננו משום שבאמצעותה אזרחים לא יהיו מחויבים להחזיק כסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. הבלוקצ'יין מאפשר לכל אחד להחזיק את המטבעות שלו בחשבון מיוחד שמותקן אצלו על המחשב, או כאפליקציה בטלפון החכם – הרחק מחוץ למערכת הבנקאית. על-ידי הבלוקצ'יין ניתן לבצע העברות כספים בצורה מאובטחת, יעילה ובעלויות תפעול מינימליות, ללא צורך בגוף מתווך – כלומר, ללא צורך בבנק.
אם כך – למה שבנק מרכזי ירצה מערכת כזו? מה המוטיבציה שלו לייצר מטבע שייתר את הבנקים להם הוא כל כך דואג?
התשובה נעוצה במהות האמיתית של הבנקים בני זמננו. בניגוד לכתוב בספרי הלימוד בכלכלה, הבנק המרכזי האנגלי חשף בשנת 2014 כי בנקים פרטיים אינם משמשים כיום כמתווכים פיננסים. הם אינם מלווים כסף הנלקח מפקדונות של לקוחותיהם אלא מייצרים כסף בפועל בעת שהם נותנים אשראי ללקוחות. במילים פשוטות – המספר שהבנק כותב ללווים בצד הזכות בחשבון עם מתן האשראי, הוא כסף חדש שהזין באותו רגע לחשבון הלווה.
היכולת לייצר את רוב הכסף במשק בצורת אשראי נותנת לבנקים כוח עצום. חוקרי קרן המטבע מצאו בסימולציה שביצעו ב-2012 כי היכולת הזו היא שאחראית לחוסר היציבות הגדול שפוקד את כלכלות העולם מזה עשורים. חוקרי הקרן טענו עוד כי אילו כוח זה של ייצור הכסף היה עובר מהבנקים הפרטיים לידי הבנק המרכזי, המשק היה יציב יותר והצמיחה היתה גבוהה יותר באופן דרמטי לעומת המציאות הכלכלית כיום.
לכן ישנם בנקים מרכזיים המעוניינים ליצור מטבע מהפכני משלהם שיתחרה באשראי הבנקאי – וכאן נכנס לתמונה הבלוקצ'יין. אחד מהמטבעות הפוטנציאלים האלה הוא הסיביקוין, שממש בימים אלה חוקרים בבנק המרכזי באנגליה עמלים על יצירתו. אחד מראשי הפרויקט הוא מייקל קומהוף, מי שביצע את הסימולציה המדוברת בשנת 2012 בקרן המטבע. הסיביקוין, כמו הביטקוין, מיועד גם הוא לעבוד על פלטפורמת הבלוקצ'יין, אלא שהפלטפורמה היא המכנה המשותף היחיד בין שני המטבעות. בניגוד לביטקוין, שמשמש כמטבע מבוזר ללא שליטה מרכזית, הסיביקוין ייוצר, ינוהל ויפוקח על ידי הבנק המרכזי – שגם יחליט כמה סיביקוין ייוצר.
אם בנק מרכזי ייצר מטבע וירטואלי כמו הסיביקוין, יווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשנייה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה. מצד אחד יהיו אלה הבנקים המסחריים שייצרו כסף בצורת אשראי (כפי שקורה היום) ומצד שני הבנק המרכזי שייצר את הסיביקוין. המטבע הוירטואלי יפעל בפיקוח הבנק המרכזי ויהנה מאותן הזכויות וההכרה להן זוכה הכסף שמיוצר מאשראי בנקאי כיום.
עד כמה מטבע כזה ישפיע על עתיד המערכת הבנקאית? מסתבר שעל פי הבנק המרכזי האנגלי התשובה היא – באופן דרמטי. כך כותבת מרלין טול, חברה בוועדה המוניטרית בבנק האנגלי:
… אם אגזור את המסקנה הקיצונית ביותר, להנפקת סיביקוין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור הבנקאות המסחרית – מהפרדת התשלומים מפקדונות הבנקים הפרטיים ואפילו עד סיום היכולת של הבנקים כדי ליצור כסף. על ידי הגדרת הארכיטקטורה של מערכת התשלום, המטבע [סיביקוין] יכול לאתגר את מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית ולעצב מחדש את ניהול המדיניות מוניטרית.
פלטפורמת הסיביקוין תאפשר לבנק המרכזי לייצר כסף ולהעבירו ישירות לציבור ללא תיווך בנקאי. המערכת תייתר בסופו של דבר את הכסף שמייצר הבנק הפרטי כאשראי ובכך תשלול מהבנקים את כוחם הגדול. במצב כזה תפקידם של הבנקים יחזור להיות זה שמוגדר בספרי הלימוד – הם ישמשו כמתווכים בין מפקידים ללווים – די דומה לפעילות שמנהלות קרנות ההשקעה בנות זמננו.
נייר עבודה מיוחד שפירסם הבנק המרכזי באנגליה ביולי 2016 קובע כי מערכת הסיביקוין תייצב את המערכת הפיננסית, תקטין משמעותית את עלות הפעילויות הפיננסיות ותגדיל את התוצר הלאומי באחוזים ניכרים. והבנק המרכזי באנגליה הוא לא היחיד שבוחן את השימוש במטבע וירטואלי. לאחרונה הודיעו הבנקים המרכזיים בשוודיה ובסין כי יבחנו יצירת מטבעות דומים גם אצלם.
ומה יהיה גורלו של הביטקוין עצמו תחת העולם המוניטרי החדש? הוא כנראה ימשיך לשמש כ"זהב וירטואלי" שמושך משקיעים, או משתמשים שרוצים לבצע העברות אנונימיות של כסף מחשבון אחד לשני, אבל לא יותר מכך. לעומת זאת, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מסתמנת כמי שמאיימת לעשות לבנקים את מה שעשה האינטרנט לתעשיית המוזיקה.
אם אפשר להחליף את הבנקים באפליקציה זה אומר שאם אבד לי הסמרטפון אני עני? במקום לשדוד בנקים אנשים יגנבו פלפונים? לא הגיוני בעליל.
אם היה אפשר לייצר צמיחה ע"י הדפסת כסף זה היה עובד באלף המקרים הקודמים בהיסטוריה האנושית. כסף הוא בסה"כ סוג של בטרייה, יחידה משמרת את האנרגיה/כשרון שיש לך. כל מה שבנקים יכולים לעשות זה לשנות את המספר על הבטרייה. אם היא AA זה לא יעזור אם תכתוב עליה 12V היא AA. היא תצליח להדליק את אותה נורה שהיא הדליקה לפני שכתבת עליה 12V והיא לא תגדל פתאום בהספק שלה כי היתה לך כוונה טובה ולמדת מספיק שנים כלכלה.
הביטקוין הוא ניסוי "חברתי" שמאגד סטארטפיסטים לטובת עבריינים ע"מ לייצר משהו שיעשה הרבה אנשים עניים, עניים עוד יותר יום אחד.
http://arimoto.lolipop.jp/584.pdf
ראו הוזהרתם.
אני לא מצליח להבין למה הטיעון שהביטקוין דיפלציוני תופס בכלל.
הרי אם חלילה חסר כסף כל מה שזה אומר שכמות הביטקוין שיש לך קונה יותר ומכיוון שפרקטית הביטקוין מתחלק לאיזה גודל שנרצה לא תהיה אף פעם בעיה לשלם כל סכום, קטן ככל שיהיה, על כל מוצר שנרצה. נכון שלראשונים שנכנסו יהיה הרבה יחסית, ממש כמו שהיום יש לאנשים עשרים הרבה יותר מכולם. ואם ההיפך, יהיה מחסור בסחורה, אז השווי שלה בביטקיון יעלה.
לא תהיה שום דיפלציה כי הביטקוין יכול להתחלק לחתיכות קטנות ככל שנרצה, האם זה לא שקול להדפסת כסף כאשר יש סיטואציה דיפלציונית?
אתה צריך להבין שרוב האנשים צריכים כסף בשביל לקיים מסחר ולא חסכון, אם מטבע הוא אינפלציוני אז אתה תעדיף לקנות בו מאשר לחסוך בו או בשביל לחסוך תקנה משהו שערכו גדל כגון דירה או מניות או עסק. אם מטבע הוא דיפלציוני אז יתכן וערכו עולה יותר מאשר השקעות שאפשר לקנות בכסף ואז הוא יהיה במחסור ולא יתאפשר מסחר.
מעבר לכך כמו שאמרת יהיו כאלה שיהיה להם הרבה, ככל שהזמן יעבור יהיה להם יותר ויותר כוח והאנשים שאין להם יתעוררו ויבינו כי הרי אין דבר המחייב אותם להשתמש בביטקוין בניגוד למטבע מדינה ולמה שלמיעוט יהיה כל כך הרבה כוח והם פשוט יחליפו למטבע אחר שמשרת את הרוב ולא איזה מיעוט אוליגרכי. או שיהיה מאוחר מדי ואותו מיעוט השתמש בערך האדיר הצבור אצלו על מנת לשעבד את הרוב, אם עי קניית הפוליטיקאים ואם עי קנית צבא בדיוק כמו היום, לכן המחשבה כי ביטקוין משחרר ממשהו זו אשליה.
תודה רבה על התגובה אבל אני רוצה לחדד את מה שאני שואל. כתבת:
"אז יתכן וערכו עולה יותר מאשר השקעות שאפשר לקנות בכסף ואז הוא יהיה במחסור ולא יתאפשר מסחר."
אני לא מבין למה יהיה מחסור בו. בכל רגע שיש מחסור אז אפשר לפרק את המעט ביטקוין שיש לחתיכות קטנות. אפילו עם 20,999,999 ביטקוין מרוכזים אצל מישהו ספציפי שסתם לא עושה איתם כלום. כל העולם יכול להתקיים על הביטקוין אחד האחרון כאשר המחירים יהיו בהתאם. תקנה ככר לחם בטריליונית ביטקוין או משהו כזה אז מה הבעיה? איפה המחסור?
"כל העולם יכול להתקיים על הביטקוין אחד האחרון כאשר המחירים יהיו בהתאם. תקנה ככר לחם בטריליונית ביטקוין או משהו כזה אז מה הבעיה? איפה המחסור?"
המחסור לא יהיה בביטקוין.
המחסור יהיה בסחורות. מיליונר-העל, שיחזיק ברוב הביטקוין, יקנה את רוב הסחורות בעולם, שיחלקם למקורביו, בהשקיעו עולם בעוני.
להדר:
"והאנשים שאין להם יתעוררו ויבינו כי הרי אין דבר המחייב אותם להשתמש בביטקוין" – אתה סומך יותר מידי על תבונת האנשים.
"המחשבה כי ביטקוין משחרר ממשהו זו אשליה."
ביטקוין, אכן משחרר ממשהו:
הוא מונע ייצור כסף יש-מאין מחוב. זהו יתרון גדול. אם העולם היה מבוסס על ביטקוין, הבנקים היו פושטים את הרגל, ורווחיהם העצומים שעל חשבון רווחת העולם היו חדלים להתקיים.
קיימת אפשרות שהבנקים ירכשו את הביטקוין בהון העתק שברשותם, אך הלוואותיהם בביטקוין יוגבלו להון שבידם וגם גובה הריבית שיוכלו לדרוש יוגבל .
החסרונות האחרים; ערך אפס, מטבעות מתחרים, תנודתיות, קריסת תשתיות, גניבת זהות משתמשים, ימשיכו להתקיים.
אין שום בעיה במטבע דיפלציוני שהשימוש בו חופשי מכמה סיבות
1. לא טוב , אל תשתמש. אם המטבע יפגע באנשים יקום חלופה
2. גם אם נניח שזה המטבע היחידי. אנשים עדין צריכים לאכול, לקנות בגדים, דלק. חלקם אפילו קונים איפון ומותרות. יהיה מסחר בדיוק כמו שהיה מסחר שאנשים עשו שימוש בזהב (מטבע עם מאפיינים דיפלציונים וההשראה לביטקוין)
בנוסף, אתה צודק. אף פעם לא באמת יחסר כסף. 1 ביטקוין הוא יחידה שרירותית, גם אם המחיר שלה יהיה עצום תמיד תוכל להשתמש בחלקים
שחרורון
על סמך מה אתה קובע שאין בעיה במטבע דיפלציוני, הרי אין דוגמא אחת בהיסטוריה למטבע דיפלציוני שלא גרם למשבר כלכלי או בעיות חברתיות חמורות. גם הזהב שסחרו איתו בעבר הצליח למשך תקופה רק כי הפסיקו לסחור בזהב והתחילו לסחור בשטרות חוב ממונפות על בסיס הזהב (שזה כבר תכלס לא היה זהב).
זה נכון שתמיד אנשים יצטרכו לאכול – השאלה אם אתה רוצה כלכלה שבא רק אוכלים לחם ושותים מים. מטבע דיפלציוני מעודד אגירת כסף ומדכא את זרימתו במשק, מדכא חדשנות ויזמות (למה לי ליזום אם אני יכול לשים את הכסף מתחת לבלטה, את הרגליים על השולחן וכל מה שאני אצטרך לעשות זה לחכות שערכו יעלה?).
ביטקוין אכן אף פעם לא יחסר – הבעיה היא שלקבוצה קטנה יהיו המון חלקי ביטקוין גדולים ולקבוצה גדולה שאריות של עשיריות ומאיות הביטקוין. עכשיו מבחינתך זה בסדר שיש קבוצה אחת מיליארדרית – לא כי בנתה בניינים או המציאה את האיפון אלא כי היא היתה הראשונה לרכוש את המטבע – אבל אתה באמת חושב שמבחינת שאר האוכלוסיה שרעבה ללחם זה יהיה בסדר? הם יקבלו את המצב הזה? ישבו בשקט ולא ימרדו? ובכלל השאלה היא הרבה יותר גדולה: האם תפקידו של מטבע לתמרץ ולשרת את מי שקונה אותו ראשון או את הכלכלה?
אז פה תגיד שימציאו כל עניי הביטקוין מטבע חדש אלא שכאן אתה מצדיק את הטענה שלי ושל הדר – שמראש הביטקוין הוא מטבע כושל שיוחלף באחר -אז לא ברור מה מטרתך – אתה רוצה להחליף צרה אחת בצרה אחרת?
אני מסכים איתך שאם היה פה שוק מטבעות חופשי – אז שכל אחד יסחור במטבע שבא לו בדולר, בביטקוין, בשחרורינקוין והמטבע החזק או היעיל ינצח (זה האידיאלי) . הבעיה שאם אתה יוצר מטבע בשוק מוניטרי עם מטבע אחד – אז אני חושב שביטקוין תהיה אלטרנטיבה רעה במקרה הזה ביחס למטבעות פוטנציאלים אחרים.
ערן
יש אפשרות שביטקוין יוחלף במטבע אחר, אבל עיקרון הביזור+הצפנה שביטקוין מייצג יישאר תמיד, וזו הנקודה.
לביטורנט צצו אלטרנטיבות, אבל היא עדיין קיימת. למרות שקיומה נדחק לכאורה, הרי שעצם קיומה מקרין על כל תעשיית המוסיקה/סרטים ושות'. בגלל שהאלטרנטיבה הזו ממשיכה להתקיים, כוחם של סרסורי העל של תעשיית הסרטים/מוזיקה ממשיך להישחק בהתמדה (למרות מצג לכאורה של עסקים כרגיל).
אם אתה רוצה לקדם יותר את מתי כספי, אתה תמיד חופשי ליצור במקביל מטבעות סטייל וורגל. אבל למטבעות אלה ערך מוגבל ביותר כל עוד לא קיימת במקביל אפשרות סחר מבוזרת אותה מעניק אך ורק מטבע בסגנון הביטקוין.
"הביזור+הצפנה " – זה לא הביטקוין – זה הבלוקצ'יין. זה נכון שהביטקוין הוא הראשון שעשה שימוש בבלוקצ'יין אבל זה אגב בדיוק מה שכתבתי.
המהפכה היא שהביזור נעשה באופן ציבורי. publick decentralization.
אצל הבנקים הביזור פרטי, יש לו דלתות אחוריות והקוד נתון לשליטת הבנקים.
משמעותו לפיכך דלה ביותר (הסיביקוין שלך למשל).
דוגמא למטבע דיפלציוני שעבד מצויין: הדולר תחת סטנדרד הזהב והכסף
היה בשימוש כמעט 200 שנה בארהב (מינוס הפסקות לצורך התוכנית הממשלתית המכונה ״מלחמה״) ולמרות זאת עדיין היה מסחר ויזמות בארהב.
הדולר מעולם לא היה דיפלציוני לפחות לא לתקופה ארוכה. הצמדה לזהב לא ךמחייבת דיפלציה.
Andreas Antonopoulos-Bitcoin- London Real
https://youtu.be/fHZzkT1ci1U
מומלץ מאוד משתי סיבות
1. אנדראס מצליח לקחת נושא מורכב ומבלבל ולהסביר אותו בפשטות
2. לונדון ריל זו סדרה מעולה באופן כללי. אם אתם לא מכירים, זאת אחלה דרך להכיר
ערן עושה פה עבודת קודש בעצם הסיקור שלו את הנושא, אני לא מבין את הצורך של חלק מכם להתלהם ולצאת נגדו אישית, אד הומינם, או בקיצור, שחררו.
עכשיו אם מדברים תכלס – הדיון מאוד מעניין, והדעות של כולם תורמות לו. בואו ניצמד לעיקר, תודה.
ערן,
בד"כ אני מסכים עם מה שאתה אומר אבל בכל הכתבות שלך על ביטקוין אתה פשוט טועה!
תחקור בעצמך ותגיע למסקנה הבאה:
הביטקוין הוא מהפכה בגלל שהוא אינו נשלט על ידי אף גורם ריכוזי, לא בנק ולא מדינה, ולכן לא ניתן לייצר ממנו יותר ממה שהוגדר.
ביטקוין משתמש בבלוקצ'יין אבל זה לא מה שהופך אותו לאטקטיבי מבחינה מוניטרית.
ביטקוין משתמש בבלוקצ'יין כמו ששטרות הדולר והשקל משתמשים בנייר.
גם כספי משחק המונופול שלי משתמשים בנייר, האם אוכל לקנות איתם בסופר?
מקווה שהאנלוגיה מובנת.
הסיביקוין נשלט על ידי מדינה ולכן הם יכולים לשלוט בהנפקה שלו – לייצר יותר כפי אוות נפשם בדיוק כמו שעושים הבנקים כיום.
קראת קצת מאמרים אמריקאים שמנסים להשאיר את השליטה המוניטרית על ידי רכיבה על מנגנון הבלוקצ'יין.
בקיצור, בלעת את הפיתיון.
הי ליאור
אני לא כתבתי באף מקום שמה שהופך את הביטקוין לאטרקטיבי הוא הבלוקצ'ין. כתבתי שיש הפרדה בין המטבע לטכנולוגיה עליו הוא רץ ושהטכנולוגיה היא האטרקטיבית מבין השניים.
צר לי אבל אני לא מוצא שום יתרון במטבע שהכמות שלו מוגבלת. כמות המטבעות אמורה להיות גמישה כדי שתוכל להגיב לדרישות השוק. ניסיון לייצר מטבע דיפלציוני נכשל בעבר מספר פעמים וגרם לעיוותים גדולים בכלכלה כולל יצירת פערים גדולים של אי שיוויון בדיוק כמו שאגב יוצר הביטקוין בקרב אלה שמחזיקים בו. הראשונים שקנו את המטבע הפכו למיליונרים רק כי היו ראשונים והבאים אחריהם קיבלו שאריות.
לגבי מטבע מבוזר – הרי מי שהחליט על כך שכמות הביטקוין תהיה מוגבלת על 21 מיליון מטבעות זה מישהו אחד ויחיד שלא שיתף אף אחד בקהילה בהחלטה שלו. הקהילה קיבלה את ההחלטה הזו ללא ערעור. הרי אם אתה נגד ריכוזיות – אין יותר ריכוזי מהמהלך הזה. אני בספק שאם במקום סאטושי היו קוראים למי שהחליט על זה בנק ישראל או בנק אוף אינגלנד זה לא היה מתקבל בשוויון נפש כזה בקרב הקהילה.
"מי שהחליט על כך שכמות הביטקוין תהיה מוגבלת על 21 מיליון מטבעות זה מישהו אחד ויחיד שלא שיתף אף אחד בקהילה בהחלטה שלו. הקהילה קיבלה את ההחלטה הזו ללא ערעור. "
אבל מי שהחליט שיהיו 21 מליון ביטקוין עשה זאת לפני שהיתה קהילה! כל מי שהצטרף (מאוחר יותר) עשה זאת בידיעה שאלה חוקי המשחק, ולכן גם הוא בחר להצטרף!
ובנימה פחות צעקנית, אומר לך מה טעותך היסודית.
שוק חופשי הוא מערכת משוואות מסובכת לאין שיעור. אין לך או לי יכולת לפתור אותה. האידיאל שלך של חברה הוגנת פשוט מקסים, אבל אין לך שום ידע איך לפתור את המשוואות על מנת להגיע לשם. אז מה אתה עושה? מציב אילוץ שרירותי על מערכת המשוואות, מתוך תיקווה שתקבל את הפתרון הרצוי. לא תקבל, כי הסטטיסטיקה וחוסר הידע בעוכריך כאן. רק פיתרון מקומי/מבוזר של המערכת יהיה יעיל (תנאי שפה לא זהים במקומות שונים במערכת), ולכן הכלי לעשות זאת הוא אך ורק מטבע דמוי ביטקוין. זה עמוק, אבל זה מה שזה.
אנונימי, הלוגיקה שלך היא בעלת סתירה עצמית. אם הכל כל כך מסובך למה בכלל חוק כל שהוא? למה ללבוש בגדים? למה לעשות חברות. בעמ? למה לבנות ערים? הרי הכל בגדר ניסיון לשלוט בזה אשר איננו ניתן לשליטה הטבע/אקראיות.
זה כל היופי בבני האדם והסיבה להתכנסות כחברה עם חוקים, היכולת להיות חופשי גם מהאקראיות. שוק חופשי הוא קשקוש אוטופי בפני עצמו כי כל עוד יש אפילו חוק חברתי אחד השוק הוא איננו חופשי.
אנו מחויבים לצאת מהאקראיות של השוק, אחרת מה שונה אקראיות של השוק מהאקראיות של הטבע? תן לי חופש מוחלט בלי חוקים חברתיים ולהיות תחת האקראיות הלא ניתנת לחיזיון של מיליוני פרמטרים של הטבע.
אין קשר בין מידת מורכבות המערכת לבין מידת המורכבות של פרט במערכת. התנהגותו יכולה להיות פשוטה יחסית ומוגדרת, ועדיין המערכת הכללית תהיה מורכבת להחריד.
אם אתה בכ"ז מחפש סתירות וקונפליקטים, אז תמצא אותם בניסיונות דרקוניים של פרטים להגביל את דרגות החופש של המערכת בלי להבין שבכך הם יוצרים עיוותים שיביאו כמובן לתוצאות גרועות.
רוצה לשחק עם מערכת משוואות שאתה לא מבין? אתה צריך לעשות זאת באופן עדין ומחוכם. למשל, אם אתה נבון מספיק בכדי לראות אילוץ (כלומר הגבלה על החופש של המערכת), צריך לשאוף לבטלו. רצוי לא באופן כללי אלא באופן נקודתי (כי קרוב לוודאי שגם לבטל אילוץ באופן כללי אנחנו לא יודעים). אם אתה רוצה לגרום למערכת להביא לפתרון שנראה לך פשוט נהדר (טבע לאנשים) – תעשה זאת באופן מקומי בלבד, בהיקף שבו הבורות שלך לא תגרום לנזקים גדולים מדי, והאילוץ שלך יהיה מקומי ככל האפשר. בצורה זו הפוטנציאל לסתירות במערכת יירד, והפתרון שלך יהיה בעל סיכויים רבים יותר להיבחן כמו שצריך.
אף מילה על אורום קוין?
בלוקצ'יין לא עובד בלי ביטקוין. בלוקצ'יין חייב ערך שנוצר בצורה מבוזרת ולא, אי אפשר שממסד כלשהו יבטיח את הערך, זה לא יכול לעבוד, שוק חופשי חובה כדי להבטיח אבטחה בריאה מאחורי בלוקצ'יין, אחרת זה סתם דאטאבייס ריכוזי ואין שום צורך להשתמש ב"בלוקצ'יין".
יש עוד כמה אמירות בכתבה הזו.. כמו שכסף מדינות אינו תנודתי ומערער את כלכלתן… נו.. מהיורו דרך היואן דרך הפאונד דרך הבולובר הדולר … ובכלל לא צריך שמדינות "יאמצו" את ביטקוין.. מדינות רק צריכות לא להפריע לה. יוטב אם כן תתייחסו לפוטנציאל העתידי הגלום בביטקוין שיכול רק לעזור למי שיצטרך אותו בעתיד, כי "בלוקצ'יין בנקים מרכזיים" זה אוקסימורון. כרגע ביטקוין עוד קטנה.. רוב האנשים לא שמעו על זה אפילו ואם ישמעו חסרים להם הכלים להבין מדוע בכלל צריך משהו כזה (עדיין מרקטקאפ כפול מפעם אחרונה שהגבתי פה) וזו הסיבה לתנודתיות. כל כך קשה להאמין ששווי השוק יעלה משלל סיבות בעתיד וככל שיגדל ככה יתייצב עם כל ההשלכות החדשות של נכס דיגיטאלי מבוזר ורובאסטי? בכלל הגדרת ביטקוין רק כ"מטבע" זה רדוד. אה, וביטקוין זה לא אנונימי…. עוד תפיסה שגויה. משפט שאמר לי חבר: הכלכלה האמיתית הצליחו להסביר לי מדוע כסף פיאט הוא אסון, אבל הם לא הבינו זאת בעצמם. אגב "סיביקוין" זה כלום חלקי כלום, באזוורד ומיתוג מחדש של אשראי.. ניצול בורות כדי להמשיך את יחסי המאסטר-סלייבוש.. ניסיון נואש להסית תשומת הלב מהפיל בחדר.. תפסיקו להיות נובים.
"איום ליואן" משמעו בעיקר הברחת הון מסיבית מ (שליטת) המדינה.
מה תאמר כשהביטקוין יגיע ל 2000$? 10000$? גם אז הוא לא יהיה איום, או שאז אולי כן? ואתה מוזמן לבדוק, תחזיות ראליות רבות של בנקים מכובדים חוזים לביטקוין שווי כזה בעתיד הלא רחוק (אני חוזה לו הרבה יותר מזה, אבל מה אני מבין אני לא בנק).
אתה לקחת את תופעת הביטקוין וסירסת אותה. עשית משימוש הבנקים בבלוקצ'יין דגל, "תגלית" עלק והמעטת בערך המהפכה האמיתית, המבוזרת. כמו ילד קטן שאם הוא לא גילה או זכה במשהו, הוא יעוות את התוצאה כך שייראה שהוא "השיג" משהו, במקרה שלך "תגלית מרעישה" על הסיביקוין האווילי שלך.
הגעתי לבלוג הזה לראשונה כי חיפשתי בזמנו חומר על רון פול, ורק אתה היית מעמיק והגון מספיק בשביל לכתוב עליו קצת. כך התחלתי לקרוא אותך. אני מציע לך לראות איך השתנה היחס של רון פול לביטקוין. מדובר באדם בן 80, שלא שייך לדור הטכנולוגי הצעיר, ובהתחלה גרס שאם אי אפשר לשים את הביטקוין בכיס, אז זה לא כסף אמיתי (בניגוד לזהב). מאז הוא שינה את דעתו, נפתח להשקפה זו, ומביע עניין (ובכך גם כבוד) לתפיסה החדשה שמציג הביטקוין. אתה – לא. אתה ישר יודע. הביטקוין שולי ולא מאיים, השימוש של הבנקים בבלוקצ'יין הוא המרכזי. זה מראה שלא התעמקת בנושא, ויותר גרוע – אתה נהיה דומה (בנקודה זו) לכל מיני סבר פלוצקרים וחמי שלוים שמושלים כאן בכיפה ומעבירים לקורא הישראלי ה"בור" את רשמיהם הפסקניים והאטומים על הנעשה בעולם. צא מזה, תביע סקרנות ותשאל שאלות לגבי הביטקוין, ותחזיר את הניצוץ שמידי פעם מאפיין אותך.
אני חושב שהטכנולוגיה שהביטקוין הביא איתו היא בשורה עצומה לעולם המוניטרי ובכלל לעולם החוזים וכו'… ולא פחות ממהפכה מבורכת- אבל באותה נשימה חושב שתכונותיו המוניטריות של מטבע הביטקוין (שהוא מטבע אחד מבין עשרות שעובדים על גבי אותה טכנולוגיה) לא יאפשרו לו להחליף את המטבעות הלאומיים כי חסרה לו את הגמישות ביחס לשינויים בשוק. גמישות שמאד חשובה כדי לשמור על יציבותו שזה תנאי בסיסי לקיים כלכלה בריאה. ושלא תבין – לדעתי המערכת המוניטרית הנוכחית היא נוראית וצריך להחליף אותה – אני פשוט רואה את הפתרון בצורה שונה ממך.
לגבי ערכו של הביטקוין בעתיד – אני לא חוזה את העתיד וגם לא נביא – יכול להיות שבעוד 10 שנים תהיה היפראינפלציה בכל העולם – וכולם ירוצו לקנות ביטקוין, זהב, סילבר ,דירות ופסנתרים (ברפבליקת ואימר קנו הרבה מאד אזרחים פסנתרים כהגנה מפני ירידת ערך המרק הגרמני -אמיתי) . אני מתייחס במאמר למצב הנוכחי.
מאמר יפה, ערן.
דבר אחד אני רוצה לתקן: אם תשווה את תנודות המטבע ב- 2013 מול התנודות כיום, הן בערכים אבסולטיים והן באחוזים, אולי תשמח לגלות שהתנודות נמוכות באופן משמעותי. הסיבה היא: פיזור המטבע בין יותר מחזיקים. גם היום, יש עדיין מחזיקים "כבדים" שהצטרפו מוקדם שממשים את המטבעות שברשותם בנקודות מחיר שונות וגורמים ל"מיני קריסה", ויהיו גם בעתיד. אבל אם תשווה כמו שאמרתי ל- 2013, ותעשה אקסטרפולציה לגרף התנודות, תראה שהתנודות האלו ילכו וירגעו ככל שהזמן יחלוף והמטבעות יפוזרו בין יותר ויותר מחזיקים.
אני מאמין במטבע, ובקצב הצמיחה של ה*שימוש המעשי* בו ולא רק ההשקעה הספקולטיבית, אני חושב שהוא יתייצב ובנקודה מסויימת ישקל בשיא הרצינות לשימוש במדינה שתחווה משבר מוניטרי (וונצואלה על הכוונת). סביר שזה לא יהיה משהו שיבוא מהממשלה, אלא אנשים פשוט יתחילו לקבל אותו תמורת סחורה / עבודה.
תודה רבי דוד
אני מתקשה לראות איך מדינה תרצה לאמץ מטבע שלא תוכל לפקח עליו ולווסת אותו. חוקיו של הביטקוין נקבעים על ידי אלגוריתם שלא ניתן לשנותו (אחרת הוא לא היה ביטקוין אלא משהו אחר) . הכלכלה היא אף פעם לא יציבה (פה יש מלחמה , שם אסון טבע או הגירה גדולה או כל דבר אחר). כלכלה לא יציבה עם מערכת מטבע לא גמישה הוא מתכון למערכת מוניטרית שנעה כמו רכבת הרים – אף מדינה לא תרצה לאמץ כזו מערכת.
למעשה גם ללא מטבע דיגיטלי אין שום בעיה טכנית שמונעת מבנק מרכזי לייתר בנקים מסחריים
פשוט בנק מרכזי יכול לפתוח שעריו לכל דיכפין להציע הלוואות מכסף טרי מהמדפסת, לשמור פקדונות וכו'
לבנק מרכזי יש גם הסמכות להלאים כל מטבע באמצעות שוטרים חמושים כך שקרנית וחבריה פשוט יכולים למחוץ כל תחרות מצד המרכזיים
למה זה לא נעשה ולא יעשה?
מאותה סיבה שמקורות לא גובה תשלום עבור המיים ישירות מלקוחות אלא נותנת לעיריות והרשויות לעשות את העבודה המלוכלכת ולחטוף חצי שנאה של הציבור בעוד חברץ החשמל שלא השכילה לפעול באופן דומה חוטפת.
כאשר יש מגן אנושי בדמות הבנקים הבנק המרכזי יכול להרכיב מסכה של גורם מקצועי/מבוגר אחראי
מישהו שתמיד בקוצנזוס ומעל ביקורת או פוליטיקה קטנונית
ברגע שקרנית תצטרך לאשר או לדחות הלוואות הציבור יתחיל לדרוש את ראשה
יואל
אין אפשרות טכניות לבנק מרכזי היום לנהל מערכת כספים מול הציבור ללא תיווך בנקאי.
ונגיד שהנגיד ירצה להלוות/להעביר ישירות לציבור כסף שהבנק המרכזי יצר מבלי להשתמש בבנקים- מה הוא יעשה? ישלח עובדים של בנק ישראל עם רכב משורין שישים לכל אזרח ואזרח כסף בתיבות דואר במזומן?
ערן, אתה מדבר ברצינות?!
אין אפשרות טכנית לנהל מערכת כספים ללא בנק מסחרי?
כאשר אתה לוקח הלוואה מבנק שולחים לך רכב משוריין הביתה או פשוט מוסיפים ספרות דיגיטליות באיזה הארד דסיק במרתף של בנק? כאשר אתה מקבל משכורת יוצא צי רכבים ממקום עבודך למספר בנקים להצע הפקדות של נייר בכספות או הכל מבוצע אלקטרונית?
למה בנק מרכזי לא יכול להחזיק חוות שרתים עם גיבויים כמו כל בנק ממוצע?
גם תחזרו על שקר זה לא יהפוך אותו לאמיתי
הטענה שבנקים מסחריים מייצרים כסף יש מאין היא שקרית
רק בנקים מרכזיים יכולים להדפיס ולייצר כסף
"מחקרים" למינהם שמבוצעים ע"י גורמים ממשלתיים כמו הבנק המרכזי של בריטניה צריכים לקבל את אותה רמת אמון שמקבלים כל המחקרים של גופים ממשלתיים
פשוט מדהים אותי איך אנשים שכל שני וחמישי מפרסמים כתבות על השקרים והכזבים שממשלות מפזרות פשוט בולעים שקר כלכך גס פשוט כי הוא מתאים לתפיסת העולם השגויה שלהם.
חוזר- רק בנקים מרכזיים יוצרים כסף מאין ועושים את זה בהילוך גבוה בשנים האחרונות
בנקים מרכזיים שמפרסמים "מחקרים" בהם מואשמים המסחריים ביצור כסף זה מבחינת הרצחת וגם ירשת
אוקי יואל הבנתי
כולם שקרנים ורמאים ,כל המחקרים לא שווים כלום והכל תרמית של רמאים. אם כך אני אשמח לראות את המחקר שעל פיו אתה מבסס את הטענות שלך אלא אם המצאת תאוריה פרי דמיונך(ספוילר:אין כזה)
אתה צודק וטועה בו זמנית – הרשה לי להציג זוית ראייה שונה שאולי תבהיר קצת את העניין
הבנק המרכזי שולט במדפסות ומדפיס כסף מזומן. הבנקים המסחריים יוצרים כסף מסוג טיפה שונה. הבילבול הוא ששני סוגי הכסף מכונים "שקלים" או "דולרים" וההמרה בינהם מתבצעת אוטומית ביחס של 1:1 – לפחות כל עוד אין ריצה לבנק. לצורך העניין נקרא להם "כסף מזומן" ו"כסף בנק"
שאתה לוקח הלוואה של 100 אלף ש"ח, ברוב המקרים, אתה לא יוצא מהבנק עם מזוודה מלאה בכסף. הבנק פשוט מוסיף לך 100K שח לחשבון. ה100K שח האלו הם לא באמת שקלים – הם "כסף בנק" – כלומר התחייבות לתת לך שקלים. בנוסף, חשוב לזכור שהבנק לא צריך "כסף מזומן" בכספת כדי להכניס לך את הספרות לחשבון.
הדבר הזה כ"כ מושרש שכבר אף אחד לא חושב על זה. הבנק מייצר כמה "כסף בנק" שבא לו. אתה מקבל את המשכורת שלך ב"כסף בנק", רוב הדברים שאתה קונה הם ב"כסף בנק". בנוסף, "כסף בנק" הוא נוח כי הוא דיגיטלי, והוא די אחיד במשק (אין כזה דבר "כסף בנק פועלים" ו"כסף בנק לאומי"). אפילו הממשלה מקבלת כסף בנק, ומנגנון חלוקת והפצת האלימות הממשלתית מתבסס ברובו על "כסף בנק".
כל זה הוא סבבה – וההבחנה היא לא הרבה יותר מסתם התעקשות על קוצו של יוד, אם לא אנאליות, עד שמבינים שני דברים:
1. בשורה התחתונה הבנק מיצר כסף. יצור הכסף מדלדל את ערכו של ה"כסף בנק" וה"כסף מזומן" כיון שאין ממש הבחנה בינהם.
2. כשבנק יקרוס ההבדל יהיה מאוד קריטי. שבנק יקרוס 100 דולר מזומן יהיו שווים 100 דולר, אבל 100 דולר "כסף בנק" יהיו שוים 0 (ואפילו לא יהיה לך נייר לנגב איתו)
אחד מהמניעים מאחורי ה"סיביקוין" ודומיו הוא להעביר את השליטה על ה"כסף בנק" לידי הבנק המרכזי. אחרי הכל רוב הכסף הוא "כסף בנק", מזומן הוא רק אחוז קטן.
צדיקים, האם זה אמיתי שבשנות האלפיים אפשר להתווכח על מציאות ? האם צריך מחקרים בכדי לדעת את המציאות ? איפה האינטלגציה המינימלית ?
שאתה שומע ממושג של "בנקאות ברזרבה חלקית (אם בכלל)", ואתה שומע על מושג של "הרחבה כמותית". בקיצור מכיר את המערכת ברמה כיתה אלף, אתה אמור כבן אנוש (שסוקרטס לפני מיליון שנה כבר הוכיח שיש לבן אנוש בניה אחדותית ולכן אין וויכוח האם 1+1=2) לעשות חשיבה ברמה כיתה גן ולהבין את הדבר הפשוט הזה (ואני לא מאמין שאני הולך לומר ש1+1=2) "שאת הכסף מדפיסים הבנקים יש מאין".
ראה למשל בערך "היצע הכסף" בויקי
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%A2_%D7%9B%D7%A1%D7%A3
MAXMEN אל תכעס אדון עזריאל…
יש אנשים (ורובם כאלו) שלוקח להם זמן להפנים את הרעיון הזה, הוא פשוט כ"כ מופרך שממש צריך לעשות סוויצ' בראש כדי להבין אותו.
לא יודע לגביך, אבל אני תמיד חושב על עצמי כשנחשפתי לראשונה לעובדה הפשוטה הזו. כמה התייחסתי אליה תחילה בחוסר אמון וכמה זמן לקח לי להפנים אותה ולהבין טכנית איך זה בעצם עובד.
לערן
מה שאתה מבקש זה "מחקר" של גוף ממשלתי שטוען שהבעיות המוניטריות נגרמות כתוצאה ממונפול של ממשלות על המטבע ומכך שבנקים מרכזיים יוצרים כסף יש מאין כדי לפחת את המטבע ולחלץ פוליטיקאים סוציאליסטים מתוצאות חוקים חברתיים כמו שכר מינימום שקובעים רף שרירותי תחתון שמתחתיו אסור לעבוד…
באותה מידה אתה יכול לבקש מאדם לנסר את הענף עליו הוא יושב
יותר מובן עכשיו למה אני לא מקבל מחקרים ממשלתיים?
יואל
למה אתה מסתבך שאלתי שאלה פשוטה בסך הכל – קבעת שבנקים מרכזיים מיצרים את כל הכסף במשק – מה המקור למידע הזה? זה הכל.
לערן
המקור שלי הם סרטוני ההדרכה של אתר הכלכלה האמיתית! אין טוב מזה
בסרטון כסף כחוב מתוארת שיטת הרזרבה החלקית
הבנק המרכזי יוצר את הכסף יש מאין. הוא לא זקוק למישהו שילווה לו. הוא מקור הכסף
כל הלוואה שבנק מסחרי מלווה למסחרי אחר קטנה מההלוואה שקדמה לה ובכך נוצר טור מתכנס לערך סופי
לא נוצר כסף חדש בתהליך זה
אם היה מעורב יצור כסף הטור היה מתבדר לאינסוף.
מסקנה- אם מסתמכים על הסברי הבלוג שלך עולה שאני צודק
בנקים מרכזיים הם מקור כל הכסף שיש או אפשרי
אתה מודע לזה שכסף כחוב הם סדרת סרטי אנימציה המבוססים על מחקרים של הבנק המרכזי האמריקאי והאנגלי? גם שם אגב הוא מראה שהבנקים המסחריים מייצרים כסף.
הוא אפילו מסביר על כך בהרחבה בסרט ההמשך:
https://www.youtube.com/watch?v=QegASMktMp8&t=2329s
ערן
על איזה מחקרים אתה מתכוון? האם אלו המחקרים של הבנק המרכזי האנגלי וקרן המטבע שאליהם צירפת לינקים במאמר זה?
אם כן שים לב money as debt הופק ב 2006! 6 שנים לפני המחקר של הבנק האנגלי מ-8 לפני קרן המטבע.
https://en.wikipedia.org/wiki/Money_as_Debt
גם 2 סרטוני ההמשך הופקו לפני היות המחקרים הללו (2009 & 2011).
איך מבססים סרטון, קל וחומר 3 סרטונים, על 2 מחקרים שעוד לא בוצעו?
דברים שאפשר למצוא עם גוגל… אמריקה!
ל יואל,
"בנקים מרכזיים הם מקור כל הכסף שיש או אפשרי"
אם הבנק מלווה בשיטת הרזרבה החלקית, אז אתה צודק.
אבל, אם הבנק מלווה יותר ממה שמותר לו?
האם באמת הבנק מלווה ע"פ שיטת הרזרבה החלקית?
למשל, ביחס רזרבה 1:10 הבנק יכול להלוות פי 10 מההון העצמי שלו.
האם יש מישהו שבודק שהבנק לא הלווה יותר מ 10X?
אם הבנק מלווה יותר ממה שיחס הרזרבה מאפשר, אז כסף-חוב נוצר יש-מאין בבנקים, כפי שערן טוען. ואם לא, אתה צודק.
צודק יש מאין
זאת באמת השאלה. האם בנקים מסחריים פועלים בשיטת הרזרבה החלקית או לא
העניין הוא שאתר זה בתחילת דרכו טען בלהיטות ובדבקות שיצור כסף יש מאין נובע מישום רזרבה חלקית ולאחרונה שינה את הפזמון ב 180 מעלות וטוען שיצור הכסף הוא כתוצאה מאי שמירה על רזרבה חלקית!
אז מה נכון? רזרבה חלקית יוצרת כסף יש מאין או מונעת יצור יש מאין?
למה אין התייחסות מערן או אורי ירון לכזה שינוי עמוק בתפיסה הכלכלית של האתר? למה אין שום הודעה בטעות ואולי הכרה בכך שהתפיסות הכלכליות שלהם שגויות?
ברוב המדינות, החוב הלאומי גדול מהתמ"ג.
מכאן אפשר להעריך שכסף-חוב חדש נוצר יש-מאין.
המנגנון שכופה על הבנקים את שיטת הרזרבה החלקית הוא התוכנות שברשותם.
בשיטת הרזרבה החלקית(בהנחה שכל הבנקים בעולם הם בנק אחד גדול), אם מסכמים את כל החובות של הלקוחות כנגד כל ההפקדות שלהם, צריך לקבל 0 + ההון העצמי של הבנק.
אם הבנק אינו מתחשב ברזרבה חלקית, נקבל(בהתעלם מהריבית) שסכום החובות והיתרות של הלקוחות הוא שלילי.
ונקבל דבר חדש – שההון העצמי של הבנק גדל. ונקבל שגודל הגידול בהון העצמי של הבנק זהה לגודל החוב הנותר בידי לקוחות הבנק, לאחר סיכום כולל של חובותיהם והפקדותיהם(כלומר, קיים חוב שאין אפשרות להחזירו).
אם הריבית דרבית על החוב שאין להחזירו נלקחת בחשבון, מגלים שהחוב הזה גדל במהירות כל שנה. משמע, תושבי העולם נעשים עניים יותר והבנקים עשירים יותר משנה לשנה.
הרושם הוא שהחוב הזה גדול יותר מההון העצמי של אותו בנק עולמי(שלצורך הדגמה).
האם תוכנות הבנקים מאפשרות מסלול הלוואות נפרד שאיננו מותנה ברזרבה חלקית?
הבודק צריך להכנס לבנק ולבקש הדגמה להלוואה ולוודא שהיא גורמת לשינוי זהה בגובה הרזרבה החלקית.
בלוקצין הוא טכנולוגיית database שמאפיינה העיקרי הוא ניהול מבוזר ללא צורך באמון (trust )
Database מבוזר שמנהל בצורה מרכזית הוא (…תופים…) סתם database רגיל. בלוקצין שנשלט עי הבנק המרכזי האנגלי הוא סתם database עם שם מגניב.
אחת הסיבות שהמערכת הפיננסית לא יציבה היא שהיא מנוהלת עי תכנון מרכזי. את זה הסיביקוין לא יפתור. למעשה זה רק יאיץ את המעבר לחברה ללא מזומן, מה שיחמיר את המצב הכלכלי.
דא אחת הסימפטומים של כסף הנשלט עי גוף מרכזי הוא אובדן ערך מסיבי. אולי בגלל זה הביטקוין היה המטבע עם הביצועים הטובים ביותר בחמש השנים שעברו (מלבד 2014)
שחרורון
את הטכנולוגיה מאחורי הבלוקצ'יין המציא אדם אחד (כך על פי האגדה לפחות) שעד היום לא מצאו אותו אבל יודעים שהוא עשה מזה הרבה מאד כסף. את הטכנולוגיה מאחורי הסיביקוין, שגם הוא יהיה על בסיס הבלוקצ'יין, המציא איש אחד או גוף אחד בבנק המרכזי שאגב לא יעשה מזה כסף לעצמו.
אגב – גם את חוקי מטבע הביטקוין המציא גוף מרכזי וכך גם את חוקי הסיביקוין. באחד נקבע שאסור להתערב בכמות המטבע המיוצר (והוא יהיה רק על פי מה שהחליט הגוף או האדם היחיד שקבע) ובמטבע השני נקבע שהוא יהיה נתון לשינויים.
מהנקודה הזו אפשר להתחיל להתווכח על התכונות של הביטקוין מול התכונות של הסיביקוין – מה יותר נכון מה יותר כדאי ומה יותר תורם לחברה?
שחרורון, מסכים איתך בדר"כ ב- 99% מדבריך… בזה לדוגמא, דוקא לא.
תפצל את ניהול ה- DB לשני חלקים: שליטה בסך כל הנתונים שיש בו (כמות הכסף) – שזה יהיה בשליטת הבנק המרכזי, ושליטה בהוספת / עדכון רשומות (העברת כסף מישות לישות), שזה יהיה בשליטה ישירה של המשתמשים דרך עדכון עצמאי של הבלוקצ'יין. מה שנחסך זה "הגורם הטכני המתווך" המנהל את הרשומות – קרי: בנקים.
הגורם הזה מנצל לרעה את כוחו ביצירת רשומות "פיקטיביות" וע"י כך מייצר כסף (כסף בנק, בשבילך). אז הרווח הוא כפול (חסל סדר כסף בנק, חסל סדר מתווך טכני הגוזר עמלות שמנות).
אני מאמין גדול בביטקוין, ועדיין חושב שיש סוג של מהפכה גם בסיסיקוין (pun intended) ובדומיו.
רבי דוד, לא. אתה חי בסרט.
עם יותר מ-95% מפעולות הלקוחות של הבנקים אין שום בעיה, ושום מניעה להכניס אותם לבלוקצ'יין. זה סתם יהיה שיפור אופטי למטרות יח"צ.
אותן 5% מהפעולות שמעורבים בהן חריגות מהנורמה יוסוו היטב גם כשהבלוקצ'יין הממורכז יחל לפעול. לדוגמא – ייקבע כי הוא יכסה רק 95% מפעולות הבנק. ה- TPTB עדיין שם כמו תמיד, וייקבעו גם כאן חוקים מרכזיים מעוותים.
ערן
נכון שאדם/קבוצה שהמציאה את הביטקוין עשתה רבה מאוד כסף. למה אני מרגיש שזה מבחינתך משהו שלילי?
הם עבדו קשה והצליחו במקום שאף אחד אחר לא הצליח קודם. אף אחד לא היה חייב לאמץ את הביטקוין, אנשים ראו ערך בזה והצטרפו.
כן, הם עשו כסף. אין לי בעיה עם זה, אני גם מצפה לתמורה עבור העבודה שלי. ואם במקרה אמציא משהו שמשנה את העולם, אני אתכנן אןתו כך שארויח כסף. אני לא נזיר, ולא מצפה מאחרים לתת את פרי עמלם בלי לנסות להרויח כמה שיותר.
מעניין שאתה לא מדבר על אלו שהשקיעו במטבעות חלופיים שנעלמו, אלו שהפסידו את כספם ש mt gox קרסה, הבחור שהיה אחד הראשונים שנכנס לביטקוין ומכר את המחשב שלו עם הביטקוין כי הוא שכח מקיומם, יוזמות שקדמו לביטקוין ונכשלו.
אנשים נוטים להסתכל על ההצלחה הסופית, לא לראות את הדרך והסיכון , להתעלם מכל אלו שנכשלו בנסיון ולחשוב כאילו מישהו מצא את ההצלחה ברחוב או גנב אותה מהם.
חוץ מזה הויכוח של ״טובת החברה״ הוא מיותר. לא רוצה , אל תשתמש.
״טובת החברה״ משמעותה הבאת השודדים לתמונה. למזלנו ביטקוין היא יחסית מוקשח כנגד ביזה ממשלתית בשם ״טובת החברה״
"בעוד מטבע הביטקוין עצמו לא באמת מעניין את הבנקים המרכזיים ולא מאיים על המטבעות הלאומיים"….
אתה רציני?
אתה מזכיר לי את "קלינטון מובילה באופן ברור בסקרים" מאת חמי שלו.
http://www.zerohedge.com/news/2017-01-07/china-launches-bitcoin-crackdown-pboc-will-probe-investor-behavior-and-rectify-misbh
התאושש חביבי. הביטקוין הוא מטבע עולמי, והקוד המסוכן ביותר שאי פעם נכתב כנגד הממסד. הטון ה"אובייקטיבי" המבטל שלך לגביו אינו מחמיא לך.
ביטקוין הוא אכן מטבע עולמי – זה עדיין לא הופך אותו לכזה שמאיים על המטבעות הלאומיים.
הביטקוין עוד לא מאיים על אף אחד
פשוט חכה שיחריבו את הכלכלה עם הרעיון הגאוני הזה: ״פלטפורמת הסיביקוין תאפשר לבנק המרכזי לייצר כסף ולהעבירו ישירות לציבור ללא תיווך בנקאי״
כן. העובדה שהביטקוין מטבע עולמי (המשמש לשימור עושר) אינה הופכת אותו באופן אוטומטי לאיום על המטבעות הלאומיים.
הבנתי מדבריך המנומקים (לעומק!) שגם העובדה ש pboc "רומז בעדינות" לסוחרים בו לא להתנהג באופן "שאינו תקין" לא מעידה על חשש של המערכת הבנקאית הסינית מביטקוין? ערכו של היואן פוחת, וימשיך לפחות (כי לכלכלה הסינית אין פתרונות קסם) והדחף להבריח כסף לביטקוין יילך ויגבר. מאיפה לך הטון הפותר הזה "אינו איום"? בונצואלה, מכסיקו הודו וברזיל המסחר בביטקוין עולה במאות אחוזים והתושבים מתחילים לרוץ ולקנות אותו, וזו רמת התשובה שלך? "אינו מאיים על המטבעות הלאומיים"? בהתבסס על מה?
אתה לא באמת אובייקטיבי כאן, או לחלופין לא חקרת את העניין כמו שצריך. יכול להיות שהיית עסוק מדי בלהתכונן ללילה כלכלי.
ערכו של היואן לא פוחת בגלל הביטקוין – יש בעיות קשות בכלכלת סין שגורמות ליואן לצנוח. היקפי המסחר בבורסות הביטקוין בסין (שגם הם ככל הנראה מנופחים באופן מלאכותי) עוד לא מגרדים אפילו את עוצמתו של היואן. הביטקוין גם לא מאיים להחליף את היואן אלא בסך הכל משמש אמצעי להברחת הון מהמדינה – מזה חושש הבנק המרכזי הסיני.
“איום ליואן” משמעו בעיקר הברחת הון מסיבית מ (שליטת) המדינה.
מה תאמר כשהביטקוין יגיע ל 2000$? 10000$? גם אז הוא לא יהיה איום, או שאז אולי כן? ואתה מוזמן לבדוק, תחזיות ראליות רבות של בנקים מכובדים חוזים לביטקוין שווי כזה בעתיד הלא רחוק (אני חוזה לו הרבה יותר מזה, אבל מה אני מבין אני לא בנק).
אתה לקחת את תופעת הביטקוין וסירסת אותה. עשית משימוש הבנקים בבלוקצ’יין דגל, “תגלית” עלק והמעטת בערך המהפכה האמיתית, המבוזרת. כמו ילד קטן שאם הוא לא גילה או זכה במשהו, הוא יעוות את התוצאה כך שייראה שהוא “השיג” משהו, במקרה שלך “תגלית מרעישה” על הסיביקוין האווילי שלך.
הגעתי לבלוג הזה לראשונה כי חיפשתי בזמנו חומר על רון פול, ורק אתה היית מעמיק והגון מספיק בשביל לכתוב עליו קצת. כך התחלתי לקרוא אותך. אני מציע לך לראות איך השתנה היחס של רון פול לביטקוין. מדובר באדם בן 80, שלא שייך לדור הטכנולוגי הצעיר, ובהתחלה גרס שאם אי אפשר לשים את הביטקוין בכיס, אז זה לא כסף אמיתי (בניגוד לזהב). מאז הוא שינה את דעתו, נפתח להשקפה זו, ומביע עניין (ובכך גם כבוד) לתפיסה החדשה שמציג הביטקוין. אתה – לא. אתה ישר יודע. הביטקוין שולי ולא מאיים, השימוש של הבנקים בבלוקצ’יין הוא המרכזי. זה מראה שלא התעמקת בנושא, ויותר גרוע – אתה נהיה דומה (בנקודה זו) לכל מיני סבר פלוצקרים וחמי שלוים שמושלים כאן בכיפה ומעבירים לקורא הישראלי ה”בור” את רשמיהם הפסקניים והאטומים על הנעשה בעולם. צא מזה, תביע סקרנות ותשאל שאלות לגבי הביטקוין, ותחזיר את הניצוץ שמידי פעם מאפיין אותך.