לאחרונה בנק הפועלים פתח בקמפיין מאסיבי, במטרה למצב את עצמו כגוף היעוץ הפיננסי המוביל בישראל, כשהדגש הוא על "צומתי החלטה" בחיים. הקמפיין מוחדר לציבור באינטנסיביות דרך פרסומים גלויים וסמויים בכל כלי התקשורת ומוערך בעלות של 8-10 מיליוני שקלים. למעשה מדובר במהלך שיווק גאוני, שנכנס בדיוק לתוך הואקום שהותירה המדינה בכל מה שקשור ל"אין חינוך פיננסי" בישראל . מעבר לכך שמדובר בפרדוקס בו גוף שמרויח בזכות הבורות הפיננסית של האזרחים, הופך ליועץ הכלכלי שלו, הרי הפרסומת הזו עלולה להיות קטלנית עבור אלה שיושפעו ממנה, ובעקבותיה יתנו אמון עיוור ביועצי הבנקים. קחו למשל את הדוגמא הכי טריוואלית הבאה:
בוא נאמר שנכנסתם למצב של אוברדאפט כרוני, כלומר באופן קבוע בכל חודש כמות ההוצאות שלכם עולה על כמות ההכנסות. בשלב מסוים אתם צפויים לקבל טלפון מ"היועץ בבנק" שיעמיד אתכם בפני צומת החלטה בחייכם: או שתמשיכו לשלם ריבית שוק אפור של 10% על המינוס, או שתמירו אותו בהלוואה עם ריבית של 5% בלבד. באותו רגע רבים מכם יראו ביועץ כסוג של מלאך שנחת מהשמיים עם הצעה "שאי אפשר לסרב לה". בפועל, מה שהיועץ עשה הוא לנצל את הלחץ והבורות הפיננסית, כדי להגדיל את רווחי הבנק על חשבונכם. איך קורה הקסם הזה? אם תעצרו רגע ותקבלו יעוץ להתנהלות פיננסית נכונה, תוכלו תאורטית לסגור את המינוס בכל רגע נתון. לעומת זאת ברגע שאתם ממירים את המינוס להלוואה אתם כבר כפופים ללוחות הזמנים של הבנק ובפועל הופכים לפרת המזומנים שלו לטווח ארוך, וזה ממש לא הסוף.
רימון חייט, המשמש כחבר הנהלת התאחדות יועצי משכנתאות, בדק מה יקרה למשל למשק בית שימיר מינוס של 30 אלף ש"ח להלוואה רגילה. על מינוס עם ריבית 10% מצא חייט שנשלם 250 לחודש, על ההלוואה באותו הסכום לשלוש שנים בריבית 5% נשלם כבר 900 שקלים (על מינוס הלקוח מחויב להחזיר בכל חודש רק את הריבית ועל הלוואה גם את הקרן). כלומר בשורה התחתונה ההמרה להלוואה תגדיל את הוצאות משק הבית ב-650 שקלים בחודש. אם מדובר במשפחה עם גרעון כרוני בכל חודש של 3,000 ש"ח, אחרי ההלוואה הגרעון יטפס כבר ל- 3,650 שקלים והמשפחה תכנס לסחרור יותר עמוק של חובות. לפיכך קרוב היום בו יתקשר שוב היועץ החביב מהפרסומת ויציע לאותה משפחה שוב הלוואה לכיסוי המינוס החדש.
אחרי כמה הלוואות “קטנות”, הבנק יבין שנכנסתם למלכודת חוב ושאתם מתקרבים לפשיטת רגל, ופה תקבלו עוד הצעה מפתה מה”היועץ הנחמד”. הוא יציע הפעם לאחד את כל ההלוואות הקטנות להלוואה אחת גדולה בדמות משכנתא, בתנאים שלכאורה יהיו עבורכם יותר אטרקטיבים. אתם תפנטזו ש"הנחמד" מהבנק חוסך לכם כאב ראש והרבה כסף. הבנק, לעומת הזאת, יפנטז בעיקר על הבית שלכם. הפואנטה פה שבהלוואות קטנות בדרך כלל הבנק לא דורש בטחונות ובהלוואה גדולה – כן. כאן ממצב בו הבנק נמצא בלי מנופי לחץ עליכם, הוא מגיע למצב בו יוכל לעקל לכם את הבית. בינגו! גם אתם נפלתם בפח אבל כשתדעו את זה, זה כבר יהיה מאוחר מידי.
הפתרון לאוברדראפט כרוני הוא לא עוד הלוואה ועוד הלוואה שמציעים לנו יועצי הבנקים אלא חינוך פיננסי. הלוואה תהיה טובה אולי לכיסוי מינוס חד פעמי אבל כשאתם נכנסים למינוס כרוני זו בדיוק הנקודה לעצור הכל ולחשוב איך אפשר אחרת, ולא להתבייש לקבוע פגישות עם יועצים פיננסים ועדיף כאלה עצמאיים, אוביקטיבים, שאינם שייכים לאף בנק. יש גם עמותות כמו פעמונים שיעשו את זה בחינם. יתכן אפילו שהבנק יציע לכם חינוך פיננסי אבל זה יהיה כבר שקול לזה שקוקה קולה תציע לכם הדרכה על בריאות השן. כל זה נכון אגב גם להלוואות רגילות, משכנתאות, פקדונות או כמו שאומרים בפועלים: לכל “צומת החלטה” בחייכם.
מאמר נכון מסביר בפשטות בלי התחכמויות איך האזרח האומלל בישראל נשחק על ידי בנקים
מונופוליסטים ומתוחכמים.. כל לקוח אשר חייב כסף בחשבון הבנק קרי באוברדרפט שלו מוגדר בבנק ובין פקידי הבנק "כמניה מניבה הכנסה".. ככל שהלקוח הבודד משועבד עמוק יותר לנטל ההתחייבויות הכספיות הרווח כולו של הבנק וגם של הפקידים אשר זוכים לבונוסים מכובדים בשכר ותנאים נלווים.. ניתן לומר כמעט בוודאות שמרבית החולי בחברה ישראלית עוני התמכרות לסמים פשע שחיתות כל אלה ואחרים מקורם בהתנהלות תמימה וחסרת הבנה של אנשים קשי יום ואחרים מול מערכת משומנת ומתוחכמת כמו הבנקים בישראל אין להם שום סנטימנטים לאף אחד הכסף מדבר ..
שלום לזה המכונה כאן ר' דוד מנהריה,
זכותו של כל אחד לטעות זה בסיסי ומותר לך.
אך, להטעות את הציבור (אותם הדיוטות שיקראו את הבילבול שכתבת ויתפתו) זאת כבר עבירה.
לעצם העניין:
1. מר רימון חייט הוא יועץ מימון לדיור מקצוען, בעל ידע מוכח ונסיון רב. אם אתה מתייחס אליו כשרלטן = אתה פרי בשל ל"עבודה בנקאית" עליך.
2. תת החישובים שאתה מספר שעשית שגויים בודאות טובה.
3. כשיש שימושים יותר מההכנסות – נוצר גירעון (חוב) שהדרכים לסגור אותו הינן סילוקו באופן מתוכנן ורצוני תוך כדי חיסול הסיבות שגורמות להיווצרות החוב, או לחכות למצב שהחייב יהפוך לפושט רגל מוכרז.
4. המרת "חוב צף" (אוברדאפט) להלוואה הינה הצעת מסגרת לחיסול החוב באופן מתוכנן ואפשרי כלשהו שרלבנטית רק אם החייב יפסיק להגדיל את החוב.
5. האזהרה היתה מפני הפיכת ההלוואה למשכנתא שאז הבנק הלוויח בטוחה טובה למימוש שבעזרתה יוכל להיפרע מהחוב – מה שאינו מצבו כשהחוב הוא במסגרת אוברדראפט.
בכל מקרה – חוב שלא נועד לייצר עוד הכנסה אלא נובע מהתנהלות כלכלית שגויה הוא חוב גרוע שיש סיכוי טוב שיפיל את החייב, תלוי רק באיזו עוצמה.
וחבל שאתה חוטא לאנשים טובים מבלי להכירם ולדעת כמה בתי אב הצילו בישראל.
ולסיום,
"טול קורה מבין עיניך" וסייג לחוכמה – שתיקה.
תרגיל נחמד
יש לי חוב כרוני בבנק 30000 ש"ח (חוב שעלול לקבל תפנית שלילית יעני לגדול).
הריבית על החוב 10% שנתי כלומר החוב שוכב לו בשקט וכל חודש אני נותן לבנק 252 ש"ח.
אחרי 3 שנים החוב עדיין קיים ואיתן והבנק התעשר ממני ב – 9072 ש"ח
הבנקאי הנחמד מציע קח הלוואה של 30000 ל 3 שנים בריבית שנתית של 5%
במילים אחרות כל חודש אני צריך להחזיר לבנק 983 ש"ח (רבית + קרן) והחוב הכרוני נעלם
עברו 3 שנים הבנק קבל 35400 ש"ח 0רבית + קרן).
האם יש הגיון שכל חודש ההוצאות שלי השוטפות יעלו ב 983 ש"ח ויעיקו עלי או לחיות בשלום עם החוב ולשלם כל חודש 252 ש"ח בתקוה ואמביציה לצמצם לאט לאט את החוב.
רבי דוד,
נראה שאינך מבין את המאמר,
וגם אינך יורד לסוף דעתו של אמיר.
גם כותב המאמר, וגם אמיר שניסה להסביר לך אותו – צודקים !
בהצלחה,
אבי
יכול להיות שעקרונית מה שכתוב בפוסט הוא נכון בגדול, אבל אני מריח דמגוגיה כשאני נתקל בכזו – ואז, האמינות של כל מה שכתוב במאמר מתערערת מאד.
לכן, עשיתי לי טבלת אקסל כדי לראות מה קורה אם יש לי מינוס של 30,000 ש"ח + גרעון חודשי של 3000 ש"ח ו- 10% ריבית על המינוס.
לפי הטבלא שלי, אם אני לוקח הלוואה ע"ס 30,000 ש"ח ל- 3 שנים בריבית של 5% (כפי שהציע הפקיד הרשע), מצבי כעבור שלש שנים יהיה עדיין מחורבן, אבל טוב לאין שיעור מאשר אם אמשיך עם הריבית של 10% על המינוס!!
כי זה אמנם נכון שאני צריך לשלם ריבית גם על הקרן, אבל מצד שני הריבית של 10% על החוב של ה 30,000 בכל חודש היא חלופה איומה בהרבה.
רבי דויד,
כדאי שתקרא שוב את הפוסט.
נראה כאילו התעלמת מהשורה של חינוך כלכלי.
כל הרעיון הוא למצוא את הדרך להוציא פחות ממה שנכנס:
1. להרוויח יותר הינה האופציה הכי טובה.
2. להוציא פחות, זה אפשרי לזמן קצר עד שנכנס יותר כסף – מהאופציה הראשונה.
המדינה שלנו מעודדת את הנזילות בשוק בעזרת ריבית אפסית, עם זאת, במידה ואתה ב"קנטים" כבר עכשיו – זה בהחלט אומר שמצבך הולך להיות גרוע בהרבה:
כל מי שמתקשר לשחות במים רדודים (ריבית נמוכה) לא ישרוד במים עמוקים.
זה תמיד זמן טוב לשנות את החיים ואת ההחלטות שלך – מי שלא יכול לשנות את דפוס החשיבה שלו בטוח לא יכול לשנות את החיים שלו.
זה הזמן לחשב מסלול מחדש
בהצלחה
אמיר
תודה אמיר על תגובתך החמה, אך הלא עניינית…
התייחסותי היתה מאד ברורה ונקודתית לדוגמא הקונקרטית המופיעה בפסקה השלישית:
"רימון חייט, המשמש כחבר הנהלת התאחדות יועצי משכנתאות, בדק מה יקרה…"
אז לפי בדיקתי מדובר בעצת אחיתופל של כבוד היועץ. הייתי מעדיף לקנות ממנו איזה פרי או לתפור אצלו חליפה מאשר לקבל ממנו עצה לגבי המשכנתא שלי.
בניגוד לנכתב, פריסת הלוואה ל- 3 שנים בריבית 5% עדיפה לאין שיעור מלגרור את אותו החוב בריבית "משיכת יתר" של 10%.
עלה והצלח!
רבי דויד ידידי,
אני מתנצל על הטון.
שוב אני חוזר על הרעיון שאם יש לאדם חוב מתמשך – סימן שהוא לא פועל נכון כלכלית היום.
ה"עזרה" שהוא יקבל מהבנק על פריסת החוב – תעמעם את הלחץ שאמור לגרום לו לשנות את ההתנהגות הכלכלית שלו היום – כשהוא יתעורר אחרי שלוש שנים – הלחץ לא יעיר אותו אלא יגמור אותו.
בנוסף ככל שאדם מתמיד בדרך קלה וחסרת אחריות הוא נחלש מבחינה מנטלית, ככה שזו מלכודת אכזרית.
בכבוד,
אמיר
עיתון כלכלי? מתיימרים להיות מבינים בכלכלה
מתלוננים על זה שהמדינה לא מלמדת
או יופי, תשתמשו בידע שלכם ותאספו כסף בדרכים אפשריות (בכל זאת יודעים כלכלה, כך שהאופק שלכם גדול יותר)
ותנו שיעורים לאוכלוסיות שדווקא יפלו.
בדרך זו פטרתם את הבעיה 🙂
מסקנות
1. אל תאמינו לכל מה שמראים בטלויזיה
2. לאנשים יש אינטרסים. הם לא תמיד זהים לאינטרסים שלכם
3. לבשו את המכנסיים של הילד הגדול, וקחו אחריות למעשיכם במקום לצפות ש"המדינה" תאכיל אתכם בכפית
חדשני!