ההצגה הגדולה של מנכ"ל הפועלים ושר הכלכלה

המתמטיקאי פרופ׳ דונלד הופמן טוען שהמציאות שאנחנו חושבים שאנחנו רואים דרך עיננו היא לא זו שבאמת מתרחשת. לדבריו המוח האנושי מתרגם לנו תמונה חלקית בלבד מכלל התרחשויות שנקלטות בעיניים שלנו. לא נרחיב כאן על התאוריה המעניינת הזו ואפשר להתווכח אם היא נכונה או מוטעית, אבל מי שרוצה להרגיש איך זה עובד – די שיסתכל על מה שהתרחש בשבוע שעבר בועידת גלובס. בועידה התפתח ויכוח די חריג בועידת גלובס בין שר הכלכלה, אלי כהן, למנכל בנק הפועלים, אריק פינטו. הויכוח עלה לטונים גבוהים כאשר כהן ביקר את חוסר התחרות במערכת הבנקאית. בין היתר אמר כהן כי בעלי השליטה בבנק אגוד צפויים לבצע אקזיט חלומי במכירת הבנק למזרחי.

פינטו שישב בקהל, הגיב לדבריו של כהן וטען כי לא מדובר באקזיט חלומי אלא בבנק כושל שהמשקיעים בורחים ממנו. עד מהרה השיחה התפתחה לעקיצות הדדיות ולהרמת קול זה מול זה. כהן סיכם: "כשאני רואה את החשש שלך אני מבין שנכון שנקדם את התחרות, הבנקים שכרו למעלה מ-50 לוביסטים, כל סעיף עניין אתכם, היה גם לך וגם לישראכרט לוביסטים". בהמשך כתב כהן בחשבון הטוויטר שלו: "מנכ"ל הבנק הגדול במדינה שהתרגל לעשוק את הלקוחות כועס ואולי בעיקר חושש מכך שאנו פועלים לייצור לו תחרות".

על פניו אנחנו רואים שניים מהבכירים בכלכלה הישראלית בעימות חריף, ונראה שאוטוטו כהן קם על פינטו והפועלים ורומס אותם תחת תחרות פראית. בפועל מדובר בבלוף – מדובר בתמונה חלקית מאד של מה שקורה. בפועל שניהם יודעים שתחרות לא תהיה ושהססטוס קוו לא ישתנה. השיח הזה כוון אך ורק לעינהם ואזניהם של הציבור מצד כהן, ובעלי המניות מצד פינטו, ולא מעבר לכך. כל השאר – הצגה.

קצת רקע: כהן שימש עד לפני כשנה ראש ועדת הרפורמות בכנסת, שקידמה את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. אנשים שנכחו בישיבות מספרים שכהן הצליח להדוף לחצים אדירים שהופעלו עליו מטעם עשרות לוביסטים ובנק ישראל, והעביר לדבריהם חוק מצוין שנועד לפרק את המערכת הבנקאית. בשבוע הבא נחגוג שנה להעברת החוק ובפועל, למרות הרעש והצלצולים, עד כנ לא יושם שום פרט משמעותי ממנו. הבנקים ודאי לא נפגעו ממנו והציבור לא הרויח שקל מאז שעבר.

יישום החוק תקוע ולא נראה עד כה שכהן יצא מכליו כדי להחיות אותו. ההפך הוא הנכון. כך למשל הוא התעלם מהקמתו של בנק פפר הדיגיטלי של לאומי. זהו מהלך שנועד לחסום כניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות. בעניין עסקת מיזוג מזרחי- אגוד, אמנם כהן מתנגד לכך ומפלגתו העלתה הצעת חוק במטרה לסכל את היוזמה, אך ספק אם היא תעבור וגם כך לא נראה שכהן והבוס כחלון יתאבדו על זה.  אבל זה לא הסוף – אפילו ועדת הישום שכהן מינה במסגרת החוק – בקושי התכנסה מאז הוקמה וטרם פרסמה נתונים קריטיים לצורך קידום התחרות, למרות שהתחייבה לעשות זאת עד מאי. גם הפרט הטכני בחוק, שיאפשר לעבור בקלות מבנק לבנק בלחיצת כפתור, בדרך להתמסמס בתוך ועדה שזמן הסיום שלה לא ידוע ושהעומדים בראשה יהיו האוצר ובנק ישראל. את כהן זה לא נראה כאילו הדבר מטריד יותר מידי.

אבל לא רק דבריו של כהן על תחרות קרובה חושפות את הבלוף. גם פינטו חשף את ההצגה הגדולה של המערכת הבנקאית. הוא הרי איבד את שלוותו רק לאחר שכהן העביר ביקורת על מיזוג איגוד- מזרחי. עכשיו, מה שהעיניים שלנו רואות ויודעות הוא שהמהלך של המיזוג הזה אמור על פניו לפגוע בבנק הפועלים, הבנק שפינטו מנהל. הרי השתלטות של מזרחי על אגוד תהפוך את מזרחי לבנק גדול יותר, חזק יותר, שיתן פייט רציני יותר לפועלים. אז אם כך מדוע פינטו יוצא להגנתו – האם הוא השתגע? התשובה היא ממש לא השתגע. פינטו יודע היטב שברגע שאגוד ימחק וישאר טריאופול המורכב ממזרחי, לאומי והפועלים – זה יהיה הסוף למעט התחרות שעדיין נשארה בשוק הזה.

במקרה כזה גם אם מזרחי ירצה להתחרות בשני הגדולים ויוזיל את עלויות הריבית והעמלות שהוא גובה מהצרכן, הוא יגרור אחריו הוזלה מקבילה גם בלאומי והפועלים שלא ירצו לאבד נתח שוק. התוצאה: אחוז השליטה של מזרחי לא יגדל אבל הרווחיות של שלושת הבנקים השולטים תקטן בו זמנית. מנהלי שלושת הבנקים יודעים את זה ובוודאי לא ירצו שזה יקרה.