ביום שני עמדה הכנסת בפני אחד הדיונים הכי קריטיים שלה בנושא אישור מתווה הגז. במליאה התרחשו דרמות קולניות בהן הקואליציה והאופוזיציה ניהלו בינהן מלחמה סוערת ורווית אמוציות על כל קול. מבין כולם היה גם מי שדווקא העדיף להתרחק מההמולה. העיתונאי תומר אביטל מגלה שיאיר לפיד, אותו אחד שנכנס לכנסת על גבה של המחאה החברתית, דווקא הוא החליט באותו היום לטוס לאיטליה לחופשה פרטית. זה נכון אגב שקולו של לפיד קוזז עם זה של בנט היושב שבעה, אבל האם לא חשוב ללפיד להשמיע את קולו בנושא כל כך קריטי ל"צדק החברתי"? האם לא מחובתו להציג מעל דוכן הכנסת את עמדתו או לכל הפחות לנסות להשפיע על החלטתם של חברי הכנסת שלא קוזזו וכן מצביעים?
אתם יודעים מה -בואו נעזוב לרגע את הפן הפרלמנטרי. בואו ניזכר בעובדה, שרובנו נוטים לשכוח: לפיד הוא אחרי הכל מנהל שכיר של הציבור –כלומר שלנו. האם למשל אתם כמנהלים שכירים הייתם מעיזים לצאת לחופשה דווקא באחד הימים הכי קריטים לחברה בה אתם עובדים? האם הייתם יוצאים לחופשה דווקא ביום זה למרות שרוב השנה כבר הייתם בחופשה בתשלום?
לידיעתכם הכנסת פעלה בסך הכול חודשיים במהלך השנה האחרונה. חישוב פשוט מגלה שללפיד היו לא פחות מ-עשרה חודשים (אולי קצת פחות – בקיזוז הבחירות) כדי להקיף את העולם בכדור פורח מבלי לפספס יום אחד במשכן. אבל הנתונים שתראו מיד מגלים שעשרה חודשים ממש לא מספיקים ללפיד.
בתור שר האוצר בממשלה, קשה היה לצפות מלפיד שיהיה מהמובילים בנוכחות בכנסת ובתמיכה בהצעות חוק חברתיות. חלק מאותן הצעות "חברתיות" לא היו הרי יותר מסתם כלי מטרה בידי האפוזיציה כדי לנגח את הממשלה. אבל שימו לב מה קרה ברגע שלפיד התישב בספסלים האחוריים של האופוזיציה, כשהוא משוחרר מכל המחויבויות שהיו לו בזמן היותו שר אוצר. בהתחלה לפיד לא היסס להצהיר שוב ושוב על כוונתו "להוביל אופוזיציה לוחמנית". לרגע נדמה היה שאנחנו עומדים בפני שינוי מרענן אחרי האופוזיציה הרדומה והפסיבית שהיתה לנו בקדנציה הקודמת. התקוות נגזו די מהר – המשמר החברתי בכנסת, מצא (כרגיל) שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.
לפיד מדורג כרגע בקדנציה הנוכחית במקום האחרון בין כל חברי סיעתו מבחינת הנוכחות בהצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים – הוא השתתף רק ב-10 הצבעות מתוך ה-33 שנספרו. למרות שנשא במליאה את "נאום הכסאות הריקים" ,עזב את האולם בעצמו רגע לאחר שירד מהפודיום. הוא נעדר גם מהצבעות חשובות כמו ההצבעה על החלת שקיפות על האינטרסים הכלכליים של שרים וחברי כנסת וההצבעה על חוק העסקה ישירה במגזר הציבורי. לפיד למעשה ממוקם במקום חמישי מהסוף מבין כל חברי הכנסת בשיעור ההשתתפות בהצבעות חברתיות- כלכליות
אז על מה בדיוק אנחנו משלמים לו משכורת? אם לפיד סחוט , עייף או מותש מתקופת הבחירות או מהשנה וקצת שהיה שר אוצר – הוא מוזמן כמו כל עובד במשק, להודיע על יציאה לחופשה של מספר חודשים ולהפקיד את המפתחות בידי הבא בתור ברשימת מפלגתו. אבל כשחושבים על זה – למה לו בעצם לבזבז ימי חופשה אם אפשר לקנות את הבוס בכל רגע באיזה פוסט פופוליסטי על שקר כלשהוא בענייני חרדים או פליטים? הבוס למי שלא הבין הוא אתם – וביננו כמה באמת בודקים מה עשה המועמד שלהם בכנסת רגע לפני שהם משלשלים את שם המפלגה שלו בקלפי?