צמיחה כלכלית נחשבת לאחד הנתונים הכלכליים החשובים ביותר בכלכלה המודרנית. צמיחה מוגדרת כגידול בתוצר מקומי גולמי(תמ"ג) או בתל"ג על פני זמן נתון. ישראל צמחה בקצב נאה בשנה שעברה, כמעט כפול מהממוצע מבין מדינות הOECD, אולם דוח העוני של הביטוח הלאומי מגלה אתמול שהצמיחה לא עזרה לחלק גדול מהאזרחים. את הפער הזה אפשר להסביר בעיוות הגדול שמודל ה"צמיחה" הנוכחי מייצר גם בכלכלה וגם בתודעת האזרחים. ננסה לעשות סדר במושג הזה:
האם צמיחה קשורה לשגשוג כלכלי של מדינה?
יש קונצנזוס בין חלק גדול של הכלכלנים שצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, מעידה על השגשוג הכלכלי של המדינה. כמעט ולא תמצאו היום כלכלן שישלול את הטענה הזו. כנראה שהתלהבותם של הכלכלנים לגבי משמעות הצמיחה היתה יורדת מעט רק אם היו מעיינים בחוות דעתו של הכלכלן וזוכה פרס הנובל ,סיימון סמית' קוזנץ, שהמציא את דרך חישוב התמ"ג.
קוזנץ צוטט בדוח שהוצג לקונגרס ב1934, כמי שאומר: "המדידה של ההכנסה הלאומית יכולה בקושי רב לתת רמז לגבי שגשוגה הכלכלי של המדינה". בציטוט אחר מ1962 הוא רומז שמדידת צמיחה כפי שהיא היום שלא מבדילה בין כמות לאיכות, בין עלות מול תועלת ובלי שתצוין מטרתה , עלולה לגרום לנזק בטווח הארוך. כמעט מאה שלמה היתה צריכה לעבור עד שדבריו של קוזנץ חלחלו גם אל ראשי הכלכלה העולמיים, ובינהם נשיא הבנק העולמי והOECD, שהתחילו לפקפק בתרומת הצמיחה לשגשוגה של מדינה.
אם אנחנו צומחים מדוע החובות שלנו כאזרחים רק גדלים בקצב יותר ויותר מהיר?
אחד האבסורדים הגדולים במדידת הצמיחה היא העובדה שבשביל לגרום לה לעלות בכל שנה – צריך להגדיל בהתאם את כמות האשראי שאנחנו נהיה חייבים לבנקים. אדאיר טרנר, מהכלכלנים החשובים בבריטניה ומי שכיהן בעברו כראש הרשות הפיננסית בממלכה, הראה במסמך שפרסם ב2014 כי קיים קשר ברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של הצמיחה.
ההגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהכסף שקול לדלק בתעשיה. על מנת שהמשק יוכל להמשיך לצמוח הוא זקוק לכסף חדש בכל שנה. ב100 השנים האחרונות הדרך העיקרית ליצור כסף חדש במשק היא על ידי הגדלת אשראי/הלוואות בנקאיות. כלומר בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מייצר כסף חדש ומזרים “דם חדש” למשק. כל עוד האשראי נלקח מהמגזר העסקי היצרן אז עוד היינו כלכלה בריאה אבל מאז 2007 – צרכן האשראי העיקרי הפך להיות האזרח הצרכן.
אבל פה נשאלת השאלה: איך גורמים לאזרחים לקחת יותר הלוואות? פשוט מאד – מורידים את הריביות. הופכים את החסכון בבנק ללא אטרקטיבי ואת ההלוואות לכל כך זולות ש"רק פראיר לא יקח – זה בחינם". במצב כזה זורם המון המון כסף זול לשוק שמתבטא בניפוח בועות. במקרה שלנו רוב הכסף שלווינו מאז 2007 זרם לנדל"ן והמחירים טסו לשמיים.
ואם אתם רוצים לדעת אם אפשר ככה להמשיך לנצח מבלי שיקרה כלום, אז טרנר קובע שהבעיה במערכת כזו היא שרמות החוב באיזשהיא נקודה חוצות רף גבוה כל כך עד שהכלכלה עוברת ממצב של צמיחה למצב שלמשבר כלכלי גדול. אלה בדיוק הגלים של הגאות והשפל המפורסמים שכלכלת העולם עוברת כמעט פעם בעשור.
אם אנחנו חיים בחברת שפע עם טכנולוגיה שיכולה להחליף את חלקנו- מדוע יש לנו פחות זמן פנוי?
נתוני הצמיחה הם יחסיים. הם לא מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. כלומר פעילות המשק צריכה לגדול בכל שנה ביחס לשנה שעברה על מנת לקיים צמיחה שנתית. המשמעות היא שהצמיחה לא מתחשבת בצרכי המשק. אם לדוגמא המשק נמצא ב”עודף ייצור”, כפי שהוא היום, עדיין הצורך באותה "צמיחה" תחייב באופן אבסורדי את המערכת להמשיך לייצר בקצב הולך וגובר. התוצאה: חברות במשק מתחילות לתכנן מוצרים שמושבתים בכוונה אחרי זמן קצר על מנת להגביר באופן מלאכותי את הצריכה. מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת המכונה “השבתה מתוכננת” או “התיישנות מתוכננת”, שבה יותר ויותר חברות דואגות שהמוצרים שלהן יושבתו, יתקלקלו או יצאו מהאופנה במכוון כדי שנקנה חדשים (בכתבת הוידאו). מלבד כמה מדינות בודדות באירופה – הרגולטורים מאפשרים את הפרקטיקה הזו באין מפריע.
אבל שעבוד המערכת לצמיחה לא מסתיים רק בצד ההיצע אלא גם בצד הביקוש. ראשי המשק ורגולטורים מעודדים את האזרח לרכוש את אותם מוצרים על ידי העלמת עין מהלוואות זולות ומסוכנות שניתנות לו ושמתומרצות שוב על ידי ריביות מגוחכות של בנקים מרכזיים. עוד שיטה להגברת הביקוש היא מערך פרסום אינטנסיבי ללא פיקוח שנכנס אפילו עד מערכות החינוך – רק החודש נכנסו בנקאים לחנך פיננסית בבתי הספר, בעוד תלמה היא זו שמובילה כבר כעשור את מערך החינוך לתזונה בריאה במערכות החינוך וכולם שותקים. מערכת כזו מכניסה את האזרח אל תוך מלכודות חוב, מעודדת אותו לצרוך יותר, מאלצת אותו לעבוד יותר, ולמעשה גם משאירה לו פחות זמן פנוי לעצמו ולמשפחתו.
צמיחה תורמת לאושרו של האזרח?
במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974 – 1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. אחד הממצאים של המחקר היה שלמרות הצמיחה בתוצר לנפש, היתה ירידה מתונה באושר המדווח בארצות הברית ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. זאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו.
הצמיחה בסך הכל מודדת פעילות כלכלית כלשהיא. יכול להיות למשל שאת רוב הפעילות הכלכלית ירכזו במדינה מספר טיקונים ואזרחים עשירים ,מה שיותיר חלק גדול בעם עני. למרות זאת אם הפעילות שמייצרים הטיקונים תהיה מספיק גדולה ,תאורטית מדינה כזו יכולה להיות מהמובילות בצמיחה העולמית. כך ישראל למשל נחשבה למשל ב2013 למדינה הענייה והצומחת ביותר בOECD עם שעור המיליונרים מהגבוהים בעולם.
כבר היום ישנם חוגים בקרב הכלכלנים שנתמכים גם על ידי האו"ם ,הOECD ,זוכי פרס נובל כמו ג'וזף שטיגליץ ,שמחפשים אחרי נוסחה טובה יותר למדוד צמיחה. מדידה שתתחשב גם במשאבים, שתקח בחשבון קיימות ,את צרכי האדם, את אושרו ועושרו. מדדים שונים כבר מיושמים במספר מדינות אולם מדובר כרגע בחלק שולי. ניתן לקרא על כך עוד באתר ה Beyond GDP
עניים החמוצים שלך ביביי
בלי התייחסות לנושא הערבים והחרדים, המאמר הזה חסר תועלת, לדעתי. הרי אם מנכים את שני המגזרים, שלעולם יתקעו את ישראת בתחתית ה OECD , מצבה של ישראל העובדת והמייצרת, טוב.
כמה שלא תייעל את ישראל הזו, העובדת והמייצרת, זה לא יעזור לך, כי יש לך כמות עצומה של חסרי פרנסה מבחירה.
רק שם כדאי להתמקד המאמצי הייעול והשינוי.
סתם להשכלה כללית הערבים הם היחידים שאשכרה עובדים עבודה יצרנית אמיתית ולא בעבודות אוויר שבהם היהודים עוסקים. אני מגיע מהתעשייה בצפון ורואה שכל המפעלים שם מפוצצים בערבים כשבקושי אתה רואה יהודים שעובדים בתחומים מהסוג הייצרני. בניין, תעשייה, חקלאות , תחבורה , פיתוח תשתיות וכדומה – כולם ללא יוצא מהכלל באים מהמגזר הערבי ולא מהיהודי. היהודים עובדים בעסקי אוויר ולא באמת מייצרים ערך ממשי , אז מספיק לבלבל את המוח
מאמר מדהים. בעצם המסקנה ממנו שכל הכלכלה היא כלכלת ישראבלוף. כל העדר סוגד לצמיחה, בשעה שזהו מדד בכלל לא רלוונטי.
הפעם אני עם שחרורון
כל מה שמערכת ה"חינוך" מנסה לעשות הוא להביא את התלמידים למצב של צייתנות – מערכת האילוף זה שם יותר מתאים.
ומה שיפה הוא שאותם מאולפים מגנים על המערכת שהביא אותם למצב של צייתנות.
עם זאת חוסר היכולת והמעוף בחברה מוריד את רמת הייצור, ואנשים יותר ויותר מחפשים לפתור בעיה אחת – איך להשיג כסף.
אם אתה לא יכול ליצור חברה אתה מחפש לדלג אל התוצאה הסופית – כסף.
וכעת מדברים על שכר מינימלי לאזרח, מה שלא מספרים לכם הוא שמי שנותן לך את הכסף שולט בך עוד יותר – אתה לא תחשב יותר כאזרח של המדינה אלא כרכוש של המדינה (בצורה קרובה יותר לזמנים של USSR)
העוני נובע מכך שאנשים חסרי השכלה אמיתית בנושאים של חיי היומיום לא יודעים להסתדר טוב בחברה, שלא לדבר על יזמות, או יכולת נפשית לעמוד מול בעיות החיים – כי הם בחיים לא התבקשו לעבור דרך החיים עצמם, או לחיות אם לומר את זה בגלוי.
ההעדפה של אדם חסר יכולת תהיה לרוב לגשת למשהו שמצריך פחות התמודדות – ומכאן יש רק כיוון אחד
– למטה!
חיים כץ הכריז במעמד הצגת הדו"ח שביטוח לאומי יקבל 705 מליון שקל לשנה לטובת תוספת לקצבאות הבטחת הכנסה ושהקצבה הזאת תוצמד לשכר הממוצע במשק- מה זה אומר בפועל? הקצבה היום עומדת על סכום מחפיר של 1700 שקל ליחיד, סכום שלא ברור איך אדם בוגר בכלל יכול להתקיים ממנו ולפי מה זה חושב. על איזה סכום תעמוד הקצבה אחרי התקצוב הזה?
הייתי שואל את מר כץ מאיפה הכסף יגיע ומה זה יעשה למשק
מדינת בהוטן אינה מודדת את עצמה בצמיחה: מומחים הגדירו עבורה מדד "אושר לאומי גלמי" בהשראת המלך. למרבה ההפתעה, אפילו קרן המטבע העולמית מכירה בו כאמצעי להערכת קידמה.
ענין דתי? ללא ספק: בודהיסטים נאורים לעומת חסידים שוטים של דת-הכלכלה.
אז מה?
עוד מספר לא רלוונטי לרשימה
אני שאלה
אם שנה שעברה קניתי 3 גבינה ב 10 והשנה אני קונה 3 גבינה ב 20 אז זו צמיחה?.. הרי ההוצאות גדלו
חחח… הגיע הזמן להפסיק לקנות 3 גבינה 😉
המדינה מחולקת ל-2 אלו שעובדים קורעים את התחת ומשלמים מיסים. אלו שחיים על חשבון אלו שעובדים. העושר הכסף נמצא היום בידיי אלה ששולטים על המיסים. עובדי מדינה, שרים וח״כ, חברת חשמל, נמלים, שדות תעופה, מים, עיריות חברות ממשלתיות, ארגונים, עמותות, חרדים. כל אלה חיים בעושר ושלווה על חשבון רב העם העני. כל כספי האזרחים מממנים את הכיף השלווה והעושר של הממשלה וחבריה.
נתחיל בזה – מדוייק
תל"ג הוא מספר שנובע מחישוב שרירותי המחושב ע"י אנשים שלא מיצגים אף אחד. כלומר, תל"ג הוא מספר לא רלוונטי שמשרת אג'דה של קבוצת אנשים קטנה
העם עני הצמיחה בשמיים – איך זה יכול להיות? הצמיחה לא בשמיים. חבורת אנשים קטנה שמפרסמת מספר לא רלוונטי, פרסמה מספר גדול יותר מפעם שעברה? אז מה? אין לזה שום קשר לעוני, צמיחה או לעולם האמיתי
עכשיו לשאלה החשובה יותר – "למה העם עני"
הנה סיבה טובה בגוף הכתבה: " ב100 השנים האחרונות הדרך העיקרית ליצור כסף חדש במשק היא על ידי הגדלת אשראי/הלוואות בנקאיות". הממשלה יוצרת כסף חדש (כלומר אינפלציה), מה שמוריד את הערך של הכסף שנמצא במשק. משכורות וחסכונות נשחקים וקונים פחות
"שבשביל לצרוך יותר צריך לייצר יותר ומכאן שגם לעבוד יותר, ללוות יותר ולראות פחות את המשפחה. " – לא בהכרח. כדי לצרוך אותו דבר (או פחות) צריך לעבוד יותר. כי הממשלה יוצרת כסף מאויר ושוחקת את הכסף הקיים (אינפלציה). וזה בלי להזכיר מיסוי ורגולציה הולכת וגדלה
"בנק המרכזי, שמוריד את הריבית לאפס, ועד הפרסומות שמקיפות אותנו באין מפריע, מכוונים אותנו לכיוון הזה" – בנק מרכזי = אירגון מגובה אלימות. פרסומות = אלוהים נתן לך אונה קדמית. אם אתה אדם בוגר ולא יכול לשלוט בדחפים שלך, אל תאשים את הסביבה
"אנחנו חיים בעידן של שפע שספק אם האנושות הכירה אי פעם." – נכון. למה? אולי כי עד לא מזמן הייתה תקופה בה הממשלה הייתה קטנה והשוק היה חופשי במקומות מסויימים בעולם.
"שפע הוא כל כך גדול עד שהיום חברות משביתות לנו מוצרים במכוון כדי שנקנה חדשים – קוראים לתופעה “השבתה מכוונת”. " – אז למה אתה קונה את המוצרים האלו? או תשמור על המוצרים שיש לך (נכתב מהאייפון 5 שלי)
"על מנת שהמדד יצמח, צריך לייצר בקצב גדל בכל שנה." – אז מה? למי אכפת מהמדד. זה סתם מספר לא רלוונטי. בדרך כלל מי שרוצה שהמדד יצמח לא מיצר, ומי שמיצר לא מתעניין ב"מדד". אף אחד לא עובד יותר כי "מדד"
"הדבר מצריך את הגדלת הצריכה והייצור" – צריכה של מה גדלה? יצור של מה גדל? נכון, היום אנשים קונים איפונים אבל הם כבר לא קונים יותר פטיפונים ומקררי קרח. חוץ מזה יש יותר אוכלוסיה בעולם מלפני X שנים
"אנחנו עובדים עוד שעות" – כי השכר נשחק
"וזה לברי המזל שמוצאים עבודה." – למה אנשים לא מוצאים עבודה? אולי זה קשור לעובדה שהם מבלים 15-20 במערכת ה"חינוך" ויוצאים עם אפס כישורים?
חזק ומצחיק
גם עם אפס כישורים אפשר לייצר הכנסה של 10 אלף בחודש. יש עבודות פשוטות למכביר שגם אם תעבוד בשכר מינימום 240 שעות בחודש אתה תייצר את ההכנסה הזאת בוודאות (שעות לילה, שבת , שעות נוספות וכדומה). הסיפור על "עוני" זה הבולשיט בהתגלמותו, שבגדול מכסה על העובדה שאנשים פשוט עצלניים וחסרי כל רצון מינימלי לעבוד . אני מכיר אנשים עם 8 שנות לימוד שבקושי יודעים לחבר משפט תקין בעיברית שבשכר מינימום שעתי מכניסים כמעט 10 אלף כל חודש בקלות ובלי מאמץ יתר, פרט לרמה מינימלית של הכשרה. הם פשוט באים לעבוד וזה הכל