החל ממשבר 2008 הבנק המרכזי באנגליה הנפיק תכנית הרחבה כמותית של יותר מחצי טריליון פאונד. ההרחבה הכמותית היא תהליך בו הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב ובכך שומר או מקפיץ באופן מלאכותי את מחירם. בפועל בעלי מניות באנגליה הגדילו את הונם ב 128,000 ליש"ט בממוצע למניה. הרעיון היה שאם בעלי מניות ירגישו עשירים יותר, הם גם יוציאו יותר כסף בכלכלה האמיתית. בפועל זה לא קרה. נהפוך הוא, את הכסף שהעשירים הרוויחו, הם השקיעו שוב בשווקים הפיננסיים בכדי להרוויח עוד מהעלייה במחירים. התוצאה: עבור כל לירה שטרלינג שהדפיס הבנק המרכזי באנגליה רק פחות מ -8 פני חלחל למי שבאמת נזקק לו בכלכלה. כל השאר נשאר במערכות המסחר הפיננסי ובכך ניפח את מחירי המניות בבורסות והעשיר את העשירים עוד יותר.
בשבוע שעבר השיק בנק ישראל תכנית לרכישת אג"חים של חברות עשירות בדירוג גבוה בשווי של 15 מיליארד ש"ח. הרכישות האלו מצטרפות להבטחה של הבנק בתחילת המשבר לרכוש אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד ש"ח. ההחלטה של בנק ישראל תמוהה עוד יותר מזו שקיבל הבנק המרכזי האנגלי לפני יותר מעשור מכמה סיבות.
הראשונה היא שבניגוד למצב אגרות החוב העגום ששרר בבריטניה בשלהי משבר הסאב פריים העולמי, כיום מצב האגחים בישראל של החברות הגדולות יחסית יציב וטוב. הסיבה השנייה היא שבזמן שהבנק המרכזי באנגליה התחיל את תכנית ההקלה הכמותית שלו, לא היה אז ניסיון בעולם עדיין עם כלי זה. לא היה ברור עדיין מה יהיו תוצאותיה של הרכישה באותה תקופה. עתה משברור שאין בכך תועלת, לא ברור מדוע בנק ישראל חוזר על הטעות.
איינשטיין הגדיר אי שפיות בלעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. יתכן אולי שבנק ישראל סובל מאי שפיות בהחלטותיו ויתכן שאולי הוא חוזה קטסטרופה וכבר עכשיו התחיל לירות בכל הכלים הכבדים שברשותו. מי שהולך להנות בכל אופן מהתוכנית הזו הם בעלי המניות והמשקיעים הכבדים. כלומר האוכלוסייה האמידה והעשירה יותר במדינה.
בינתיים בעוד בישראל נוקטים בצעדים ישנים ולא אפקטיבים, בבריטניה החליטו באפריל האחרון על צעד דרמטי ומתבקש שאמור להגביר בצורה משמעותית את החירות הכלכלית של האי הגדול בזמן המשבר. הבנק המרכזי בבריטניה הפך להיות הראשון בעולם שמאמץ מהלך של מימון ישיר של הוצאות הממשלה במהלך משבר הקורונה על ידי כסף שידפיס. בשלב זה המהלך מוגבל ומשמש כצעד מישני בלבד של הממשלה בגיוס הון ממשקיעים פרטיים, אבל המשמעות שלו היא לא פחות מדרמטית. הוא מאפשר לממשל הבריטי לקבל כסף מבלי להגדיל את החוב הציבורי, מה שיאפשר לבריטים "לשפוך כסף" על הציבור מבלי לנקוט בצמצומים גדולים בתום המשבר.
מהלך כזה בישראל שהיה מזרים כסף ישירות לממשלה שזקוקה כיום לכל שקל, הוא הרבה יותר אפקטיבי מאשר להזרים את הכסף לשווקים, שגם כך בשלב זה לא סובלים כלל ממחסור. מהלך פורץ דרך זה היה נחשב עד אפריל כטאבו בעולם הפיננסי. ניתן רק להמתין ולבחון עד כמה בנק ישראל יתן למשבר הכלכלי פה להעמיק לפני שהוא יכניס את היד עמוק למדפסת וינקוט בצעד דומה גם אצלנו.
במקום לתת את הכסף הרב שמודפס לממשלה, לעסקים במצוקה, או למובטלים שנפגעים מהמשבר, בנק ישראל הזרים את הכסף ישירות לשווקים הפיננסיים אחרי שרכש מהם אגח"ים ממשלתיים. הרעיון שעומד מאחורי התכנית הוא שאם בעלי מניות ירגישו עשירים יותר, הם יוציאו יותר כסף בכלכלה האמיתית. הכסף לפיכך יחלחל למטה וככה כולנו נוכל להנות ממנו.
מה האלטרנטיבה שמוצעת? כלכלנים בכירים ובראשם, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם מרטין וולף, טוענים שבמקום לתת את הכסף לראש הפרמידה בתקווה שהכסף יחלחל למטה- צריך להפוך את הפרמידה על ראשה. כלומר שהבנקים המרכזיים יחלקו את הכסף המודפס ישירות לחשבונות האזרחים באופן שווה וללא תנאים – מה שנקרא "הכנסה בסיסית לכל". באותה מידה חלק מהכסף יכול להיות מופנה לממשלה, שמשוועת להון עכשיו, על מנת שתוכל להזרים כסף לחילוץ אנשים ועסקים. לפי תוצאות גוף המחקר הבריטי "פוזיטיב מאני" – מספיק שהבנק המרכזי באנגליה היה מעביר לממשלה הבריטית פחות מחמישה אחוזים מסך כל הכסף שהדפיס – והיה להם מספיק כסף כדי להחזיק את כל מערכת החינוך הבריטית, לתחזק את כל התשתיות בממלכה, לעודד יצירת מקומות עבודה ולשקם את מערכת הרווחה.
מחלקים כסף לכל אזרח התגשם חלום ההב"ל הידד
שנים מדברים על זה פה ולא האמנתי שזה יקרה אי פעם. כנראה כשאין ברירה מתחילים לעשות גם את הבלתי יאמן ולחלק כסף לאזרחים. הצעד הבא כנראה הדפסת כסף של המדינה וביטול 7 מליארד השקלים שנזרקים לפח כל שנה
בדיוק! ונאצואלה, זימבובואה, גרמניה של רפובליקת ויימאר, ישראל של שנות ה 80, ארגנטינה ועוד רבים וטובים – הנה אנחנו באים!
ביבי, בלי ספק גרם לפיגוע כלכלי לאומי במשק.
בזמן שהיה סגר ארצי, ביבי החריג את ענף הבנייה אך לא את ענף החקלאות וגרם לאיבוד של שדות שלמים כמו דובדבנים וכו', מה היה כל כך קשה להחריג את ענף החקלאות? לא היה קשה, ממש לא, אך ביבי הרודן, חסר הלב החליט שפירות פחות חשובים מבנייה, נאכל אבנים ולא פירות.
אז ייאמר ברורות, ביבי בכוונה, משמיד את הכלכלה, במזיד ולא בשוגג ואח"כ הוא יאשים את הווירוס וחבל שהציבור עדיין לא קלט זאת.
למרות כל המצב הקשה, בנק ישראל ממשיך להתעלם ו"זורק אבן אחר הנופל", לעשות וידוא הריגה.
הפרדת מטבע וממשלה
קנו ביטקוין
איך בדיוק הביטקוין יעזור לך?
מאחורי המטבע של המדינה יש "איש עם רובה" שמסוגל לאלץ אותך להשתמש בו ובכך הוא מקנה לו ערך. מאחורי הביטקוין אין כלום. אפשר ליצור מיליון סוגי מטבעות כמו הביטקוין ולביטקוין אין שום יתרון עליהם ולהם אין שום יתרון על הביטקוין (כולם זה גיבוב של רשומות במחשב. לא יותר מזה).
היום אתה יכול להשקיע מיליוני דולרים בביטקוין מחר כל האנשים יכולים לנטוש אותו ללא שום סיבה הגיונית ולעבור למטבע אחר ואז הפסדת מיליוני דולרים. בקיצור כל חסכונותיך יהפכו למועדון הימורים.
אתה לא באמת מבין מה זה ביטקוין. אתה מתייחס אליו כאל-store of value בלבד, וסומך על הסנטימנט כלפי ערך זה כדבר שיעלה את ערכו. גודל הבלוק שלו בכלל לא מאפשר שימוש למיקרו-טרנסאקציות בגלגולו כ-BTC ולכן,כל שימושו בימים אלה זה לספקולציות. HODL אם זה עושה לך את זה (סיסמא שתבע שיכור עבור כת…)
בכל דבר יש סיכון גם בביטקוין
היתרון של ביטקוין (ספציפית ביטקוין, btc ולא אף אחד אחר) הוא שאף אחד לא שולט בו, הוא בעל כח המחשוב הגדול ביותר (כלומר אף אחד לא יכול להשתלט עליו) והוא הראה סימניםמדל anti-
fragile
האם הוא יעלם מחר כי כולם ינטשו אותו? אולי. יש סיכוי גדול יותר שהערך שאתה מאכסן מטבע הממשלתי יתאדה
צריך להעלות את האיש הזה על המטוס הראשון לארה"ב ולא לאפשר לו לדרוך יותר על אדמת ישראל. עוד מושחת או טיפש שהדבר היחיד שעומד לנגד עיניו הוא לתמוך בעשירים ובבעלי המניות. כמו שאמרו פעם אריק איינשטיין ואורי זוהר: ילעאן דין אל באבור אילי ג'אבהום.
חלוקת כסף לעניים עושה דבר אחד ויחיד : מגדילה את מספר העניים.
מאה שנות "מלחמה בעוני" (הביל האמריקאי הוקם בתחילת שנות ה 30) הם כישלון טוטאלי חרוץ.
עדיף שהכסף ילך לאלה שיודעים להפוך אותו ליותר כסף, מאשר לאלה
שחיים על חשבון אחרים וכך יעשו עד יומם האחרון.
1. כל מה שלמדנו בתורות הכלכלה בשנות ה 80 90 בארץ ובארהב פסה. אין ריבית, אין מכפיל נורמאלי, היקפי ההדפסות עולים על כמות עלי השלכת בעשור..היקפי החובות של 9 עשיריות מאוכלוסיית העולם לעולם לא יוחזרו.רק פחות מ10 מדינות, ארהב לא נכללת בהן,מנהלות כלכלה שפוייה. 2. עד מלחמת ויאטנם הדולר היה צמוד לזהב, מאז ועד היום ערכו בהשוואה נפל במעל 99.9999 אחוז. את הדולר יש להחליף או למחוק הרבה אפסים. בארה"ב בהשוואה למדינות המפותחות עם הכי הרבה רעבים ללחם, כ 50 מיליון מקבלים סיוע. עם הכי הרבה בעלי חובות חסרי בית חסרי השכלה וללא עתיד
שאלת תם ואודה על תשובה עינינית. ממשלת ישראל לוותה והגדילה את החוב הלאומי והתגאתה בהישג.על החוב יש ריבית ואנו הציבור משלמים. זה פוגע ברמת החיים ובצמיחה. אז מדוע אין מנגנון שיכפה על בנק ישראל להלוות לממשלה עמנ לפדות את החוב לחו"ל. להם יש מעל 130 מיליארד שהם קרי אנחנו מפסידים..האין דרך לצמצם את האוטונומיה של הבנק?
האוטונומיה של הבנק הינה הפתרון, לא הבעיה.
והבעיה היא שממשלות לא יודעות להתנהל נכון פיננסית כשמאפשרים להן להדפיס את הכסף של עצמן. זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת.
במהלך שנות המאה ה-20 ראינו מספר רב של אסונות שגרמו לרעב, עוני, מלחמות, קריסה של מדינות ועלית רודנים שנגרמו בגלל חוסר היכולת הזו.
גם אצלנו זה קרה בשנת 1983.
ולאחר שהעולם חוה כל כך הרבה משברים שנבעו מחוסר היכולת של הממשלות להתנהל פיננסית נכון ובאחריות, הפתרון היה להוציא את יצור הכסף מיידי הממשלות, ולהעבירו לידי רשות עצמאית (הבנק המרכזי).
למרות שההפרדה אינה הרמטית. שהרי השלטון ממנה את נגיד הבנק. והשלטון גם יכול להפעיל לחץ על הנגיד (ראה מקרה טראמפ). עדיין ההפרדה מאפשרת מידה מסויימת של מניעה כנגד אסונות אינפלציוניים.
ההפרדה הזו יוצרת אנומליות רבות. למשל גירעון ממשלתי מצד אחד ורזרבות בבנק המרכזי מצד שני. או הדפסת כסף והזרמתו לשוק ההון (לאלו שכבר יש להם) במקום לתקציב המדינה (לאלו שצריכים). אך אלו בעצם מחירים שצריכים לשלם כדי למנוע את האפשרות שהמדינה תיצר את הכסף עבור עצמה. משום שזה תמיד מסתיים באסון.
לאריק:
אצלנו הייתה אינפלציה אבל לא היה רע, לא מלחמות אזרחים ובשנת 1983 לא היה עוני.
נכון שהאינפלציה הגיעה אז לממדים קטסטרופליים ויכלה לגרום לבעיות כלכליות אבל צריך לציין שכמו שהדפסה בלתי מוגבלת של כסף יכולה לגרום לצרות רבות גם הדפסה של מעט מדי כסף עלולה לגרום לצרות, עוני ורעב.
כמו כן איך בדיוק אתה חושב שניתן לפתור את המשבר הכלכלי הזה אם לא יחלקו כסף למי שאיבד את פרנסתו?
כמו כן רצוי שתדע שלתת למישהו לרשות אוטונומית על הדפסת הכסף זה לתת לה כוח עצום שהיא יכולה לנצלו לרעה.
יצירה מלאכותית של כסף כפי שנעשית כעת בשווקים היא גניבה בחסות החוק שכן היא התערבות ישירה ובוטה של גוף מוניטארי שמתערב לחלק את עוגת המזומנים מאלה שכשלו ואמורים להפסיד כספם עקב ההימורים החולניים מאלה שלא רמו להיות מעורבים בכך. דמיינו לעצמכם תא משפחתי שכל אחד בתא מחזיק כסף ואחד מאנשי התא מפסיד את כספו בהימורים ואחר כך הוא מגיע עם כל מיני נימוקים מגוע הוא אמור לנגוס בחלקם של האחרים וליטול לעצמו
הבנק המרכזי הוא משרד הרווחה של שוק ההון.
הדפסת מטבע היא בהרבה מקרים מהלך הכרחי הנובע מריבית נמוכה.
בזמנים נורמיליים, השוק מממן את עצמו באמצעות שילוב בין ריבית פיננסית וצמיחה ריאלית.
צמיחה ריאלית משמעותה גידול ברווחי הפירמות. ככל שהרוחים גדלים כך ניתן להחזיר חובות ולהשקיע בציוד ובחדשנות.
ריבית פיננסית משמעותה גידול בשווי החיסכונות לאורך זמן. ככל ששוי החיסכון גדל כך ניתן להחזיר חובות ולהשקיע בחדשנות.
בזמנים נורמליים הבנק המרכזי יכול לווסת בין החלק פיננסי לריאלי באמצעות קביעת שיעור הריבית. ככל שהריבית תהיה גבוהה יותר הצמיחה תקטן ולהיפך.
אלא שבזמנים לא-נורמליים המנגננון משתבש. הריבית יכולה להיות נמוכה (ואפילו שלילית) והצמיחה בתל"ג יכולה להיות שלילית גם כן. במצב כזה לא נוצר מספיק הון חדש כדי לממן את החזר החובות ואת ההשקעה בציוד וחדשנות. מצב כזה עלול לגרום לסיחרור אכזרי. הלוואות בחדלון פרעון גורמות לקיטון בתוצר שגורמות לעוד הלוואות להיות בחדלון וכך הלאה.
כדי למנוע משבר כזה הבנק חייב להזרים מטבע לשוק שיהיה תחליף לצמיחה שלא קיימת ולריבית האפסית (או שלילית) כדי לממן את יציבות השוק (החזר הלוואות והשקעה בציוד). ואכן זה מה שראינו במהלך העשור האחרון בפד ובבנק המרכזי האירופי. כל עוד הריבית היתה נמוכה, היה צריך להדפיס שטרות בכל פעם שהצמיחה הצטמצמה.
ועכשיו הגיע תורנו. אמנם יתכן והבנק הישראלי עשה זאת מוקדם מדי. אך המהלך היה מגיע במוקדם או במאוחר. המיתון שיגיע בעקבות הקורונה בשילוב הריבית האפסית ששררה עוד קודם לכן מחייב הדפסה מסיבית כדי לשמור על יכולת פירעון ההלואות. זה היה רק עניין של זמן.
כך שללא הזרמת הכסף של הבנק המרכזי, לא היה ניתן לממן את החזר ההלואות ואת ההשקעה בציוד. וכמובן שאפשר לשאול מדוע החזרת החובות של התאגידים חשובה יותר מהחזרת החובות של האזרחים? ומדוע השקעה בציוד של תאגידים חשובה יותר מהשקעה במזון ובריאות של אזרחים? ומדוע קיים בנק בעל תקציב לא מוגבל שתפקידו לשמור על מחירי נכסים גבוהים אך לא קיים בנק שתפקידו לשמור על רמת חיים מינימאלית של אזרחים?