הסיקור התקשורתי סביב המלחמה בסוכר עליה הכריז משרד הבריאות לאחרונה נסוב בעיקר סביב המשקאות הקלים, אולם חדי העין ומיטיבי הקריאה יכלו להבין ולהתרשם כי הסוכר, שאמנם מצוי בכמויות מפלצתיות במשקאות הקלים, לא נעדר כלל ממרבית מוצרי המזון המעובד אותם אנחנו צורכים.
קורנפלקס, לחם, קטשופ, מלפפונים חמוצים, רטבים לסלט, סלטים מקוררים, מעדני חלב, חטיפים מלוחים – אין כמעט מוצר מזון מוכן על מדף הסופרמרקט כיום שאינו מכיל סוכר בצורה כזו או אחרת. מי שרוצה ללמוד יותר על האופן בו חלחל הסוכרוז, (אחד משמותיו הרבים של השטן הלבן) אל מוצרי המזון שאנחנו אוכלים, מוזמן לצפות בסרט Fed up, שמתאר בפירוט ובאופן מרתיח את התהליך כולו.
אם לתמצת את העלילה למספר משפטים, לפני כמה עשורים ניצבה תעשיית המזון המעובד בפני התקפות חוזרות ונשנות שהאשימו אותה במגיפת ההשמנה שאז עוד היתה בחיתוליה. כתגובה לכך, הופיעו עד מהרה על המדפים גרסאות “דלות שומן” כמעט לכל המוצרים הקיימים. כעת, יכלו לטעון היצרניות הגדולות, לא ניתן להאשים אותנו בקיומם של אנשים שמנמנים – הבחירה שלהם, וביכולתם לשלוח את ידיהם אל המוצר עם כמויות השומן הזעומות שהכנו במיוחד עבורם.
במקביל למהלך זה, התגייסה מערכת הבריאות כולה על מנת לשווק את אורח החיים הספורטיבי כתשובה הטובה ביותר למגיפת ההשמנה. כל שאנחנו צריכים לעשות על מנת להשיל את הקילוגרמים המיותרים זה לאמץ סגנון חיים פעלתני. יחדיו עם מוצרי המזון החדשים לא צריכה להיות לנו שום בעיה להישאר רזים, בריאים ויפים.
בסיפור הזה היתה רק בעיה אחת, יצרניות המזון אכן הורידו את כמויות השומן במוצרי המזון, אולם במקביל, ועל מנת להבטיח כי הם יישארו טעימים וערבים לחיך, שלא לומר ממכרים, הן הוסיפו להם סוכר על שלל צורותיו וכינויו.
כמעט כל המומחים המתראיינים בסרט תמימי דעים לגבי עובדה זאת – המהלך כולו כמוהו כהונאה מוחלטת של הציבור, שהמשיך להשמין תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה אל עבר חולשת הרצון העצמי שלו. הציבור חי בהרגשה שכנראה אינו חזק דיו על מנת למנוע מעצמו אכילת מאכלים רוויי שומן, או לחילופין אינו מצליח לצאת מהמיטה בשבע בבוקר לריצה של חמישה שישה קילומטרים לפני העבודה. בפועל, ומבלי לדעת, הוא פשוט צרך הרבה יותר סוכר.
צפיתי בסרט לראשונה לפני כשנתיים, והחוויה היתה כה מטלטלת עד שהחלטתי לקחת על עצמי את האתגר שמציבים היוצרים בסופו – לחיות 14 ימים ללא סוכר. הנחתי שזאת לא תהיה בעיה מאחר ובשלב זה של חיי כבר נגמלתי כמעט לחלוטין ממזון מתועש, אולם לא לקחתי בחשבון את העובדה שבאותם ימים נהגתי לשתות משקאות דיאט שונים באופן יומיומי (שהשפעתם הפיזית על הגוף, למדתי מהסרט, זהה לזו של הסוכר הרגיל), ולחיבה המוגזמת שאני רוחש למשקאות אלכוהוליים מכל סוג, מהם נגזר עלי להתנזר לטובת הניסוי.
כבר ביום הראשון הבנתי מדוע המומחים בסרט טענו שסוכר ממכר, שכן את התסמינים שחוויתי לא ניתן היה לפרש אלא כתהליך גמילה. זה התחיל בעייפות לאורך היום ועצבנות לא ברורה בשרירים בעת שניסיתי ללכת לישון ללא הצלחה מרובה. התהפכתי שעות במיטה. הסימפטומים המשיכו הישר לתוך כאבי ראש איומים שליוו אותי לאורך כל היום השני והשלישי, ולתחושה כללית שבכל רגע עלול לפקוע וריד חיוני במוחי. רק לאחר ארבעה ימים, ורגע לפני שנשברתי סופית, התחלתי להרגיש כיצד הגוף מסתגל לשינוי. עובדה שבאה לידי ביטוי בכך שהפסקתי לרעוד בכל פעם שעברתי קרוב מידי למקרר משקאות או לילד שאוחז קרטיב לימון.
בסופו של דבר שרדתי כמעט שלושה שבועות ללא סוכר. שמרתי בצורה פנאטית על תפריט נקי מפרוקטוז, גלוקוז ושאר צורותיו המוכרות של הסוכר, תוך שנמנעתי כליל ממזון מעובד, מארוחות מחוץ לבית, מכל סוגי הלחמים והמאפים (כולל אלה המאושרים מטעם האגודה למלחמה בסוכרת), מאורז לבן, ומכל סוגי הפירות למעט תפוחים ירוקים. חייתי על תפריט של קטניות וירקות, בעיקר בצורה של מרקים ותבשילים, והכנתי לעצמי את כל הארוחות.
זה לא היה פשוט, אני מודה. כשהסוכר מקיף אותנו מכל הכיוונים, צריך משמעת עצמית חזקה על מנת להימנע ממנו לחלוטין, למשל לשתות שלושה בקבוקי סודה כשיוצאים לבר עם חברים. מצד שני אחרי שבוע יכולתי להרגיש שיפור דרמטי במצב הרוח וברמות האנרגיה שלי. הייתי ערני יותר, חד יותר ולתחושתי גם קל יותר.
מי שרוצה לגלות עד כמה הוא מכור לסוכר בעצמו, יכול להסתפק בשלושת הימים הראשונים. אני מבטיח שתחושת ה”קריז” שתחושו על בשרכם תהיה הצלצול המעורר הטוב ביותר שתוכלו לייחל לעצמכם. לאחריו, הכול זה שאלה של שינויים קטנים ובחירות נכונות. למשל, להפסיק לרכוש מזון מעובד ומוכן מכל סוג (מה שגם יוביל לחיסכון כלכלי משמעותי), להתחיל לבשל בעצמנו ולצמצם למינימום האכילה בחוץ, וכמובן, לשנות את הרגלי השתייה שלנו. אני מודה שטרם נגמלתי סופית ממשקאות דיאט מוגזים, אבל אני מתייחס אליהם בהתאמה כאל חטא ומשתדל לצרוך אותם בכמויות קטנות – את בקבוקי הליטר וחצי של הקולה זירו, שבעבר היו מונחים לצדי כמעט בכל עת החלפתי בסודה, וכיום פחיות אקראיות הן בגדר פינוק.
***
Fed Up הוא לא הסרט היחידי שנעשה על הסוכר, אולם מבין אלה שראיתי הוא הטוב ביותר. אחרי שתצפו בו, לא תצטרכו להמתין לחוקים ולרגולציות ממשלתיות, בהן אני לגמרי תומך, על מנת לשנות את הרגלי צריכת המזון שלכם. במובן זה, מדובר באחד הסרטים החשובים שנעשו בנושא הסוכר בפרט והמזון המעובד בכלל. אל תגידו שתצפו בו מחר, עשו זאת כבר עכשיו.
פורסם לראשונה בבלוג SLOW
סליחה, טעות הדפסה. כוונתי לומר שאני לא אוכלת סוכר . אני מקווה שאני לא "אוכלת סוכרת" בגלל הפירות הרבים אך זאת עלי לבדוק. .
אני לא אוכלת סוכרת כבר שנתיים וגם לא מוצרים המכילים גלוטן ובכל זאת עליתי במשקל במידה רבה כי אני אוכלת אגוזים ופירות וזה מעלה את הסוכר ואת השומן
יש הבדל בין סוכר מפירות לסוכר מגלידה סוכר פירות=דלק לגוף שבלעדיו אנחנו זומבים גוססים סוכר מאוכל מעובד=סם קשה שאיתו אנחנו זומבים גוססים
גם אני מודה שהייתי מכור לסוכר. לולא הגמילה באברהמסון והתמיכה המטורפת שלהם היית ממשיך לעלות במשקל ובעיקר ממשיך לתת לסוכר לשלוט בחיים לי. סרט מעניין מאוד, בהחלט תמונת מראה למה שהפכנו להיות בגלל התעשייה הארורה הזו. מזל שאני כבר לא שם
מה זה הסיפור הזה של "היגמלות" מפירות? ממאפה? מתודולוגיה מוזרה ביותר.
משקאות דיאט רבים מכילים כמויות גדולות של אספרטיים:
אספרטיים מתפרק בחום במהירות לתרכובת המסרטנת, דיקטופיפרזין, כמו גם לפורמלדהיד וחומצה פורמית.
חולי סוכרת ששותים כמויות גדולות של ממותקים באספרטיים מפתחים עיוורון .
אספרטיים מתפרק למתנול וחומצה אספרטית שרעלים מאוד למוח.
כל משקאות הדיאט שמכילים אספרטיים הם מסרטנים, פוגעים במערכת העצבים וגורמים למחלות מוח ניווניות.
חומצה זרחתית שנמצאת בקולה גורמת להרס העצמות וחשודה כמסרטנת(בנוסף לאספרטיים).
גם אני עשיתי משהו דומה.
ביום השלישי היה קשה ביותר.
לאחר 3 שבועות חזרתי לסוכר בהדרגה.
שווה לעשות את זה פעם בשנה – סוג של טיהור הגוף.
כמו כן פעם בשנה להפסיק עם הקפה לשבועיים
למה לחזור לסוכר
אני 4 שנים ללא סוכר
לא מרגיש בבעיה
מרגיש מצויין
" יש קשר ישיר בין צריכת בשר, ובמיוחד בשר בקר, לבין תהליכים טרשתיים הגורמים להתקפי לב ושבץ מוחי. אכילת בשר עלולה לגרום לסרטן. אחת המחלות הנפוצות ביותר בבקר היא סרטן, ובמיוחד לימפומה ולויקמיה. מחקרים הוכיחו כי שתי צורות הסרטן האלו נגרמות ע"י נגיפים, הן בחיות והן בבני אדם.
למשחטות מותר להשתמש בבשר שנלקח מחיות חולות סרטן, כל עוד הן זורקות את הגידולים.
הבעיה עם הנוהל הזה היא שהנגיף שגרם לסרטן התפשט בגופה של החיה החולה.
כמה מחקרים מצאו כי לא זו בלבד ששיעורי הסרטן בקרב פועלי משחטות גבוהים יותר מהממוצע, סוגי המחלות הפוקדות אותם אופיינייים למחלות שהתגלו בבקר."
"רוב העופות קיבלו כמויות עצומות של אנטיביוטיקה והורמונים ולעיתים הואכלו בצואת חיות אחרות."
(ע"מ 244-243 בספר גילוים על רפואה ותזונה)
לכן להשתדל לאכול בשר אורגני.
הסוכר הלבן המזוקק הוא הבעיתי. לא סוכר המצוי בפירות ירקות דגנים וקטניות באופן טבעי.
תודה על מאמר מעניין ומזמין שינוי חיובי. אנא תן המלצה לרשימת המוצרים האסורים, למי שרוצה להיגמל מסוכר. אני הופתעתי לגלות, ממאמרך, שאורז לבן וכל הפירות למעט תפוחים ירוקים הם אאוט. מדוע? אם יש מקום בו זה מבואר ומפורט, שלח אותנו אליו.
בגדול, כל מוצר מזון מעובד ומוכן מכיל סוכר, ואפשר להיווכח בכך מעיון ברשימת המרכיבים שלו. פירות מכילים באופן טבעי סוכר, ולצורך הגמילה והניסוי יש להימנע גם מהם. אורז לבן הוא בעל ערך גליקמי גבוה, לא חייבים להימנע ממנו, אבל אני כנראה התעקשתי לאתגר את עצמי מעל ומעבר. מעבר לזה, אני ממליץ לצפות בסרט, הוא מרתק ומעניק תשובה טובה יותר לשאלה ממה שאני אוכל לעשות בתגובה קצרה פה
תודה רבה על ההסבר והתגובה
מי אמר שהשומן הרווי באוכל גורם להשמנה? עוד שקר של תעשיית המזון. מאז ומתמיד אכלנו מאכלים עתירי שומן (מן החי ולא שמנים מזוקקים כמו קנולה ודומיהם) ולא הייתה שום מגיפת השמנה.
נראה לי שהכותב מביא את האג'נדה הטבעונית שלו לתוך הכתבה. אם היה מכניס שומן טוב מן החי לתפריט שלו הרבה מאוד מהסימפטומים היו נחווים ברמה פחותה בהרבה וההסתגלות לחיות בלי סוכר הייתה קלה יותר.
אני חי ככה כבר יותר משנתיים ומרגיש מעולה
תמיד אכלנו מאכלים עתירי שומן ?
כנראה שאתה לא מרגיש טוב מרוב שומן.
צודק