הצד האפל של המסכות: מזהמות באלפי טונות את הים

בעקבות ההכרזה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי על מגיפת הקורונה בשלהי שנת 2020, ממשלות ברחבי העולם חייבו מיליארדי אזרחים לעטות מסכות. בתגובה תעשיית יצור המסכות, רובה מסין, הגבירה את קצב היצור שהגיע לכ52 מיליארד מסכות בשנה.

חוקרים בארגון הבין לאומי OceansAsia, שעוסק בחקר האוקיינוסים, פיתחו נוסחה המספקת הערכה לגבי מספר המסכות החד פעמיות המזהמות את הסביבה. בהתחשב בנתון הייצור השנתי של 52 מיליארד מסכות חד פעמיות יחד עם כ3% מסכות שמצליחות לחדור את המערכות לניהול המים, הגיעו למסקנה כי כמעט 1.6 מיליארד מסכות הגיעו לאוקיינוסים שלנו בשנת 2020. מאחר ומסכה שוקלת קצת יותר מ3 גרם בממוצע זה מסתכם בכ -5,500 טון של זיהום. ההערכה היא שמספר המסכות הנמצאות באוקיינוסים גדול בהרבה מכך, בהתחשב שגם ב2021 נשארה חובת עטיית המסכות בחלק גדול מהמדינות.

המסכות נחשבות ל"מזהם המושלם". הן עשויות בדרך כלל מפוליפרופילן. צורת הייצור השכבתית שלהן הופכת אותן לשרידות ולכאלו שמתפרקות לאט לרכיב הקרוי מיקרופלסטיק. מיקרופלסטיק הוא רכיב זעיר שלא ניתן לאסוף אותו כשהוא נמצא בים. הוא הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוץ באספקת המים שלנו. לדוגמה, 94% ממי הברז האמריקאים נחשבים מזוהמים בחלקיקים אלו.

אמנם הנזק שהמיקרופלסטיק גורם עדיין לא ברור עד הסוף, אולם כן ידוע כי בגלל תכונותיו הזעירות נספחים אליו רעלים שונים, שנמצאים בריכוזים נמוכים בסביבה. הספיחה המתמשכת גורמת לעליה בריכוז הרעלים במיקרו-פלסטיק. בארגון OceansAsia מצאו כי בעקבות הזיהום מתים מאה אלף יונקים ימיים וצבים, למעלה ממיליון עופות ימיים ומספר עצום של דגים וחסרי חוליות ימיים בכל שנה. גם הנזק הכלכלי גדול – ההערכה בארגון כי תעשיית הדייג סופגת נזק של כ13 מיליארד דולר כתוצאה מהזיהום.

ההערכה כרגע היא שלמסכות יקח לא פחות מ400 שנים כדי להתפרק בים בדיוק כמו זמן הפירוק של חיתולים ובקבוקי פלסטיק.

בצד האופטימי של הסיפור – חברות וארגונים שונים התחילו כבר לחפש פתרון. דוגמה אחת היא פלאקסטיל המפתחת שיטה למיחזור מסכות כירורגיות על מנת שניתן יהיה להשתמש בחומרי הגלם למוצרים אחרים. פתרון אחר שמציע OceansAsia הוא לנהוג במסכות כמו בכלים חד פעמיים. כלומר להגביל את השימוש במסכות רב פעמיות ולעודד שימוש במסכה רב פעמית שתחסוך חלק גדול מהזיהום.