קוראי “ידיעות” נהנים בשנים האחרונות משירות השוואת מחירים המופיע במגזין “ממון” המצורף בכל יום לעיתון. בעמוד השער בפינה הימנית התחתונה ותחת הכותרת “כמה כמה”, מוצג כמעט מידי יום מוצר צריכה כלשהו בעיקר מתחום המזון וחומרי הניקיון. לצידו של המוצר שני מחירים שנדגמו בשתי חנויות שונות.
“כמה כמה” החל להופיע, אם אני לא טועה, מעט לאחר המחאה החברתית, וכחלק מיישור קו של העיתון עם עידן הצרכן החדש והמודע. לכאורה מהלך מבורך, אולם בפועל השירות לאומה אותו מגיש העיתון לקוראיו רחוק מלסייע לציבור לחסוך ולו שקל אחד וזאת משתי סיבות עיקריות:
הראשונה היא חוסר בעקביות או במעקב סטטיסטי אחר התוצאות גורם לכך שאיש אינו יכול לזכור איזו רשת היתה זולה יותר לאורך זמן, הרי מוצר אחד לא יטה את הרגלי הקנייה. השניה היא העובדה שהפינה משווה אך ורק בין מחירי המוצרים ברשתות מוכרות, ומעולם לא טרחה למיטב ידיעתי לכתת את רגליה אל עבר החנויות הקטנות, השווקים והמכולות.
כך יוצא שמידי יום, מאות אלפי אנשים ברחבי הארץ בוהים בהשוואות מחירים בין “שופרסל שלי” ל-”מעיין 2000", “חצי חינם” ל-”אושר עד”, “סופר פארם” ל-”קו-אופ שופ”, “רמי לוי באינטרנט” ל-”מגה”, “שופרסל שלי” ל-”שופרסל דיל” ומקבלים את הרושם המוטעה שכך או כך הם עתידים להידפק, ולא משנה באמת היכן ייערכו את הקניה השבועית שלהם.
מבלי להרבות מילים, שכן מסקנות קשות עוד עתידות להיגזר מן הנתונים בהמשך הפוסט, להלן השוואת מחירים שבצעתי בעצמי ברוח הפינה המדוברת. רק הפעם בין מחירי הרשתות הגדולות לשווקים ולחנויות הקטנות. על מנת שלא לעשות לעצמי חיים קלים מידי בחרתי מלכתחילה את שוק הכרמל, שאינו נחשב לשוק הזול ביותר בתל אביב. מנגד השוויתי את מחיריו לאלה של “רמי לוי – שיווק השקמה” ורשת “ויקטורי” הנחשבים לרשת עירונית זולה, ולא למחירי “AM:PM” או “טיב טעם” שהיו מביאים את רמת הקושי של הניסוי ל”גניבת ממתק מתינוק”.
***
ירקות
ברוקולי (קילו) – בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 30 ₪.
כרובית (קילו) – בשוק 5.90 ₪, בשיווק השקמה 9 ₪.
חציל (קילו) – בשוק 7.90 ₪ , בויקטורי* 9.90 ₪.
פלפל אדום (קילו) – בשוק 7.90 ₪ בויקטורי 9.90 ₪.
מלפפון (קילו) – בשוק 4 ₪ בשיווק השקמה 5.90 ₪.
בצל סגול (קילו) – בשוק 4.50 ₪ בויקטורי 5.90 ₪
פטריות (מארז זוגי) – בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 14.90 ₪
פטרוזיליה – בשוק 1.5 ₪ בשיווק השקמה 3.90 ₪
שמיר – בשוק 1.5 ₪ בשיווק השקמה 3.30 ₪
לימון – בשוק 4 ₪ בשיווק השקמה 6.90 ₪
*(כל הירקות בויקטורי הם של מותג “ביכורי השקמה” שבבעלות רמי לוי)
סה”כ: בשוק 57.20 ₪, במדליק משואות וחברים 99.60 ₪ (כי ככה זה כשאתה קרטל)
מאחר ואין לינקים לשוק, להלן המחירים בתמונות. עובדה שחשוב לציין שהתמונות צולמו לאורך שבוע אחד ובשעות השיא, שכן לקראת הסגירה המחירים נוטים לצנוח עוד יותר:
גבינות
פטה עיזים 5% (250 ג’) – בשוק 10 ₪ בויקטורי 26.80 ₪
בולגרית כבשים 5% (250 ג’) בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 24.20 ₪
גאודה 9% (100 ג’) – בשוק 2.90 ₪ בשיווק השקמה 3.73 ₪
פרמזן (100 ג’) – בשוק 7.90 ₪ בשיווק השקמה 12.95 ₪
סה”כ: בשוק 30.80 ₪, באלוהי קופאיות ישראל ושות’ 67.68 ₪
הבולגרית כבשים היא תוצרת תנובה, ואילו הפטה עיזים תוצרת משק שמואל (השוו מול פיריאוס של תנובה ומחלבות גד)
קטניות*
שעועית מש (500 ג’) – בשוק 6 ₪ בשיווק השקמה 12.30 ₪
שעועית לבנה (500 ג’) – בשוק 7 ₪ בשיווק השקמה 10 ₪
לוביה (500 ג’) – בשוק 6 ₪ במגה 10 ₪ (ל-400 ג’)
גרגרי חומוס (500 ג’) – בשוק 5 ₪ בשיווק השקמה 6.10 ₪
*ההשוואה היא מול “סוגת”, מותג הקטניות המוכר ביותר והיחיד שניתן לאתר ברוב הסופרים הגדולים.
סה”כ: בשוק 24 ₪, ביצרני מקומות עבודה ונלווים 38.4 ₪
***
הסקירה מעלה אמנם אינה ממצה אולם אני מבטיח לכם שהיא חוזרת על עצמה גם בתחום הפירות, התבלינים, השימורים והבשר. לאחר דגימה של עשרות מוצרים מצאתי רק כמה בודדים בהן רמי לוי זול יותר מאשר השוק היקר ביותר- למשל: בצל יבש וחזה עוף טרי, וגם שם ההפרשים היו זעומים. בשאר המחלקות המחירים זהים או שההפרשים נושקים לקו 50 האחוזים לרעתן של הרשתות.
הסיבה העיקרית לכך שבעלי הרשתות הגדולות מרשים לעצמם למכור מוצרי מזון במחירים גבוהים מאלה של השוק היא פשוטה – הם יכולים.
הם יכולים לנפנף בשלושה מוצרים זולים ולדחוף לנו לעגלה עוד מאה יקרים, כי הם יודעים שרוב הציבור בארץ עובד בשעות שבהן השוק פועל, וגם אם היה רוצה, סביר להניח שהוא לא היה מצליח להגיע אליו בזמן על מנת לערוך קניות.
הם יכולים למכור לנו במחירים כפולים כי הם יודעים שפריסת השווקים בערים רחוקה מלענות על הצורך של הצרכנים, שתמיד יעדיפו לרכוש קרוב לביתם, למקום עבודתם (ובהתאמה סניפי דגל תמיד יימצאו במתחמי עבודה בעלי קהל שבוי, כגון רמת החייל, קריית עתידים, הרצליה פיתוח וכו’) או לרכז את הקניות ליום אחד בשבוע, בדרך כלל שבת, אז השוק סגור כמובן.
הם יכולים לגרוף כל שנה רווחים של מאות מיליוני שקלים כי הם יודעים שבקרבת השוק יש בעיות חניה, בקיץ חם ובחורף קר, ושרוב הצרכנים מפונקים ומעדיפים להשתמש ברכב פרטי וליהנות מקירור או חימום של מזגנים.
הם יכולים להרשות לעצמם לפרסם מבוקר ועד ליל, ובכל אמצעי המדיה, שהם מוכרים את סל המוצרים הזול ביותר במדינה, כי הם יודעים שאף אחד לא באמת יטרח לבדוק מחוץ לגבולותיהן של הרשתות האחרות (בהן הם לא באמת מתחרים), לא הצרכנים ובטח שלא פינות זניחות בעיתונים הכלכליים.
הם יכולים כי אנחנו מרשים.
***
יהיו שיגידו שאני עושה עוול לבעלי הרשתות. אחרי הכול, השוק זול יותר רק בגלל שלבעל באסטה או מכולת קטנה אין הוצאות תפעול גדולות כמו שיש לסניף של רמי לוי באזור התעשייה.
אני מוכן להמר על קילו ברוקולי מ”שיווק השקמה” שאלה בדיוק אותם אנשים שתוקפים אותי בכל עת בה אני כותב על עסקים קטנים, וטוענים בלהט שלא ייתכן שמחיריהם יהיו זולים יותר, ושאין לי מושג מה המשמעות של “יתרון הגודל”- אותו יתרון המאפשר לרשתות להיות יעילות וזולות.
אז הרי לנו היתרון האמיתי של הגודל – הוא מאפשר למספר מצומצם של אנשים לדפוק אותנו מכל הכיוונים.
***
בעלי הרשתות היו יכולים למכור במחירים של השוק, שלא יהיה לנו ספק בכך. כדי לגרום לזה לקרות, כל שהיה עליהם לעשות זה להרוויח פחות. נכון להיום, יתרון הגודל של הרשתות מנוצל היטב על מנת להפעיל לחץ על עובדים וספקים ואינו מתגלגל כהוזלה לכיסיהם של הצרכנים. מירב הסכומים מתגלגלים כמשכורות עתק ודיבידנדים של עשרות מיליוני שקלים המגיעים ישירות לידיהם של בעלי הרשתות. מי שיבדוק אצל רמי לוי יגלה שרק בשנת 2014 לבדה חשבון הבנק של משפחתו התנפח בעוד 42 מיליון ש"ח משכר ודיבדנדים.
אבל למה להתעסק ברווחיהם הבלתי נתפסים של טייקוני המזון, כאשר על הפרק בכלל עומדות הוצאות המזון המשפחתיות העומדות על ממוצע של 2,300 ש”ח נכון לשנת 2014. ברגע שאנחנו מבינים שלא ניתן לנו לצפות מאף רשת שתוזיל באמת את סל המזון שלנו, שזה בכלל לא מצוי בדי.אן.איי שלהן, לא נותר לנו אלא לבחון אופציות אחרות. מהבדיקה שאני ערכתי במהלך השבועיים האחרונים, משפחה שתעביר את סל קניות המזון שלה לשוק תצליח לחסוך עד 50% מההוצאות. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לצאת יום אחד יותר מוקדם מהעבודה, לקחת עגלה מתקפלת קטנה, לעלות על אוטובוס או מונית שירות ולהעביר את כל קניות המזון לבאסטות ולחנויות הקטנות.
אנחנו חיים במעגל זדוני המאלץ אותנו לעבוד שעות ארוכות על מנת שנוכל לעמוד בהוצאות המחייה הגבוהות, והדרך לפרוץ החוצה ממנו מתחילה בשינויים קטנים בהרגלי הצריכה. אם נאמץ אותם ייתכן ויום אחד נוכל לעבוד פחות, ועל הדרך נבטיח שלא יהיו יותר שחקנים גדולים מידי הגורפים רווחים עצומים על חשבון עובדים, ספקים וצרכנים.
פורסם לראשונה בבלוג סלואו
הפוסט שלך נכון באופן בסיסי, אבל מאד חלקי.
– בשוק הכרמל יש מחירים שונים מאד בין מוכרים שונים, בין איזורים, ובין שעות פעילות.
עשית ממוצע?
– כיום בישראל, יש הרבה אנשים שגוזרים אחוזון על המוצר שלך:
1) יש גם מתווכים ומשווקים, שחלק מהם קרטלים, וחלק מהם פועלים כמו ארגון פשע. ראינו הרבה כתבות ומאמרים על הנושא בשנים האחרונות.
2) מיסים ממשלתיים ועירוניים על שלבים שונים בתהליך: בריאות, איכסון, יבוא, הובלה…
3) רשתות השיווק לוקחות גם חלק, וזה תלוי בגיל האוכלוסיה סביב כל סניף.
4) שירותי דת – רכיב הכשרות משפיע באופן שונה בחלקים שונים על המחיר.
– גם בשוק יש קצת קרטלים – אבל פחות,
– הוכח לאחרונה שרמי לוי מקבל יחס מועדף בכנסת, ופוזל לעבר שלבים נוספים של השיווק.
זה לא קשור לחזירות, אלא לפשע מאורגן, ושחיתות שילטונית.
– הוכח לאחרונה שרשת מגה "נחלבה" באופן שיטתי על ידי כל עובר אורח, וזה בגלל שיטת הכלכלה שמאפשרת ריבוי בעלויות ופיקוח נמוך, וגם בגלל עצימת עין מכוונת של השלטונות
– אני בטוח שהשחיתות בשלטון גם חוסמת שחקנים זולים וקואופים
– גם בשוק יש השפעה של שחיתות מוניציפלית – אבל פחות.
– בשוק יש קצת יותר רמאויות וקומבינות, פחות מאשר בסופרים, ומי שלא מכיר, יכול ליפול בפח —בענק—. בתור מישהו שקונה בשווקים די הרבה, למדתי להעדיף מוכרים מסויימים.
– אנחנו יכולים לגדל בבית ובמרפסת הרבה יותר ממה שנדמה לנו, ובקלות.
– אם כבר היית ב-3 מקומות שונים, למה לא השוות את המחירים של כולם?
– יש הבדל בין אדם שגר במצפה רמון למישהו תל אביבי, מבחינת האפשרויות
לא רלוונטי למשפחה עם 4 ילדים שצורכת הרבה ירקות ופירות להתנהל בתח. ציבורית, קניות בסופר מוכר יכולות להסתכם ב 45 דקות מחניה עד יציאה. שעה בסוף היום שווה לפעמים חצי מעלות הקניה
הוגן הוא מי שאיננו מתעשר על חשבון עוניים וסבלם של אחרים שיכל למנוע.
ואם צריך מוותר על ההתעשרות.
שאיננו הוגן הוא החזיר.
רבים עונים על ההגדרה הזאת במלואה. חלקם במגזר הציבורי וחלקם במגזר הפרטי.
שאיננו הוגן הוא זה שמתעשר מעניים.
העניים משתכרים שכר מינימום. העניים הם כ50% מהלקוחות של רשתות השיווק.
שביכולתו להציל זולתו מרעב, מבלי להפגע ולהנזק כלשהו ואיננו עושה זאת הוא פושע.
מקומו בכלא.
אגדיר חזיר במגזר הציבורי כמי שמשתכר יותר מפי 3 משכר המינימום.
במגזר הפרטי כמי שמשתכר יותר מפי 7 מהשכר שמשלם לעובדיו, או שמשלם פחות מ 2\3 מהממוצע .
העניים אינם חייבים לקנות ברשת מסוימת ובעל העסק איננו חייב למכור להם. אמת.
העובדים אינם חייבים לעבוד בעסק מסוים ובעל העסק איננו חייב להעסיקם. אמת.
כשאדם מבקש לקנות\לעבוד ברשת מסוימת, אז אין זה רלוונטי שבאפשרותו לפנות לעסק אחר(אם קיים כזה). כללי ההגינות מחייבים תמיד.
מחייבים רמת מחירים שהעני יוכל לעמוד בהם מבלי לרעוב.
מחייבים שכר הוגן כפי שהוגדר למעלה.
אם רמי לוי לדוגמה, ירוויח מיליון ש"ח במקום 75 מיליון, אז שכרם החודשי של 6000 מעובדיו(בפועל מעסיק מספר קטן מזה) שמשתכרים שכר מינימום יעלה ב 1000 ש"ח .
סוציאליזם הוא הרעבת ההמון לטובת נציגיו כביכול, בעלי השררה, תוך ניצול תמימותו ותקוותיו לשוויון וחרות. קפיטליזם הוא הרעבת ההמון ע"י בעלי ההון המטפחים את האנוכיות כערך עליון.
חופש כלכלי מוחלט הוא שעבוד ועבדות.
המכורים ל"חופש כלכלי" מכחישים אמת זו.
האם יש להשתמש בכוח כנגד "חופש כלכלי מוחלט"? ללא ספק.
אם "חופש כלכלי" מנוגד להגינות יש להשתמש בכוח על מנת להגן עליה, אחרת זה יהיה חוסר הגינות משווע. לא יתכן חופש בחברת בני אדם בלא הגבלתו. החופש נגמר היכן שנגמר החופש של הזולת.
קיום מוסרי הוא חופשי.
קיום מוסרי הוא קיום שחופשי מאילוץ וכפייה.
המוסרי משוחרר מאילוץ וכפייה, משוחרר משעבוד לאנוכיות, יצרים ותאוות.
אפשר לומר משוחרר מה"אני".
כל עוד שלא הושגה חרות פנימית, המוסרי נאלץ להשתמש בחוקים וכללים על מנת לכפות על ה"אני" התנהגות מוסרית.
שלא השתחרר מאנוכיותו, שלא בגר, רואה באנוכיות חופש, ובהגבלתה חוסר מוסריות.
חזיר חזיר ועוד פעם חזיר.
לא כי הם מרוויחים יפה, שיבושם להם, באמת, הם לא אמורים לחלוק את הרווחים שלהם איתנו… אבל הם כן אמורים להעריך את העובדים, שלהם חלק בהצלחה הזו, ולא לתת להם את המינימום של המינימום שהחוק מחייב, ולמנוע מהם להתאגד כדי שיוכלו רחמנא לצלן לדרוש עוד שקל שניים לשעה, ולהתקמצן עליהם ברמה שהכינוי היחיד שמתאר אותה נאמנה הוא – חזיר.
למה אנחנו משלמים הרבה בסופר?
המכס על מוצרי חלב בסביבות 200%
המכס על בצל וצנון 298%
על עוף , מבצע! החל מ 107%
המשמעות היא שבחשבונית שלכם, הרבה יותר מחצי זה מיסים.
בנוסף הממשלה עוד ״מעניקה לנו״ רגולציה. כמו מועצת
הפרות שכופה השמדת יבול
רבותי, אתם נובחים על העת הלא נכון
לא יודע מאיפה המצאת ת מחירים. מקניות של שנים בשוק התקווה , שהוא זול יותר מהכרמל ,
המחירים ברשתות הדיסקאונט לרוב זולים יותר מהשוק.
נכון שבשוק קונים פחות דברים שלא התכוונו.
נכון שהרשתות עושקות את העובדים והחקלאים.
אך לטעון שהכרמל הוא כמעט חצי מחיר.. נו…
הנה חדשה מרעישה: אתם לא חייבים כלום לרמי לוי. לכו לרשת אחרת, לשוק או תפתחו רשת מתחרה
הנה עוד חדשה מרעישה: רמי לוי לא חייב לכם כלום. מתח הרוחים שלו לא צריך להיות לטעמכם, הוא לא צריך את אישורכם על משכורות העובדים ולא אכפת לו שאתם מתבכנים (כל עוד אתם ממלאים עגלה בחמישי בערב)
אתם יכולים להחליט שאתם מבוגרים ולהתמודד אם המצב (לקנות בשוק, להתחרות, לאגד את העובדים וכו׳)
או שאתם יכולים להכנס לטנטרום ולצעוק ״מגיע לי״. הבעיה שאיזה פוליטיקאי עלול לשמוע אותכם ולהפעיל אלימות נגד רמי לוי. התוצאה תהיה שאתם תשלמו יותר ותקבלו פחות. כי אלימות תמיד משיגה תוצאות הפוכות ובלתי צפויות.
אכן בעולם של אידיוטים אנוכיים שחושבים שהם חיים באי בודד וצאצאיהם יהיו מוצלחים כמוהם אכן אף אחד לא חייב לאף אחד דבר.
מי שעיניו בראשו ומעוניין להבטיח את עתידו, עתיד צאצאיו והאנושות יודע כי בדיוק ההיפך הוא הנכון.
הליברטן מבית מדרשה של איאן ראנד צועק "היה אנוכי" ואילו היהודי הפשוט צועק "ואהבת לרעך כמוך", עד שזו לא תיהיה התורה לעולם נאכל חרב. לעולם יהיו אנשים שאין להם, לעולם הפערים יגדלו ולעולם לבסוף תבוא מהפיכה בה כל הליברטנים המוצלחים יאבדו את ראשם ועוד כמה מיליונים חפים מפשע.
שימו לב: אין בקריאת ואהבת לרעך כמוך משום אג'נדה סוציאליסטית קומוניסטית דמוקרטית, קפיטליסטית או דיקדטורית. ולא אני לא חושב שצריך שלטון מרכזי המנהל את כולם ואת העסקים.
יופומיזם.זה מה שעושים כל התחרירים והאלים שברור שהסתננו לכאן בריבוי התגובות מטעם מי שהרגולציה מאפשרת לו "לרכוש" אותה,לרוץ לספר לחברה על תחרות ובה בעת,בתוך הכסת"ח,בשם ה"יד הנעלמה" להפוך את הכלכלה לשוק עבדים בכלכלת חובות.
אני בעד ועד עובדים.בעד ארגונים חזקים ובעד רווח גבוה לעובד (תפוקה,אנרגיה עלות ייצור מוצר) .
אי יישום השיטה ,נלוז ,ברם,אינו מצביע על כשל לוגי בנחיצות השיוויון,פערי התפלגות שכר וחמדנות הגובלת ברצחנות -משברים גלובליים נשנים- של "הקפיטליסטים הניאו ליברלים".
מנוע החיפוש לא מאתר "שחרורו-נים" מטעם המשתמשים ביופומיזם בכדי ללכוד בדיוק את אותה שמרנות מילטון פרידמנית של מכוני המחקר ה"אקדמיים".
כשאין נימוקים ענייניים אז מתחילים לרדת נמוך:
אני הנציג על אדמות של בעלי ההון (מה לעשות אני שכיר מעמד-ביניימי שמוציא לחמו בעבודה של ממש).
אני יכול לדבר פעם ועוד פעם ועוד פעם על תחרות אמיתית, על שחרור ענף הבנקאות מהקרטליזם שלו, על חופשיות שדרושה בושק ההון, אבל מה, מגיבים כמוך לא מתבלבלים. חוזר כמו תקליט מקולקל על אותן סיסמאות עבשות.
"בעד שיוויון, בעד שיוויון, בעד שיוויון…". שמעתי. יש עוד משהו לומר? אולי תתחלק עם שכנך במשכורת שלך ותשיישם את השוויון.
שוק העבדים והררי החובות נוצרו בחסות הרגולציה החונקת שלך וועדי העובדים החזקים האהובים עליך.
תלמד קודם את משנתו של מילטון פרידמן.
אין מה לעשות… יש יותר מידי אנשים שחושבים בסיסמאות. אבל אני ושכמותי לא מתיימרים לחנך מחדש את האזרחים ולכפות רצוננו. את זה משאירים לך.
הייתה תקופה שקניתי בשוק כדי לחסוך.
בערימות התותים היו דוחפים לי תותים רקובים.
המשקל תמיד הראה יותר מהמשקל האמתי.
קיבלתי כלכך הרבה פעמים עודף במטבעות 10 ש"ח מזויפים.
הבשר ה"טרי" היה מיושן.
אני לא זוכרת פטרוזיליה בפחות מ 3 ש"ח, למשל, לא יודעת מאיפה המחירים שפה.
בפיסטוקים "נפלו" הרבה בוטנים וכו'…
המחירים שפה משוק הכרמל, כמו שכתבתי בפוסט,
גם אני קיבלתי פעם מטבעות מזוייפים בדוכן של הזייתים, מאחר וזה קרה שלוש פעמים ברציפות הנחתי שהם אלה שמייצרים אותם ועברתי לזייתן אחר. מודה שלא היו לי בעיות עם משקלים עד כה, אבל זה נפוץ גם במקומות אחרים – רק אתמול ראיתי מישהו מעלה צילום של חפיסת חמאה של תנובה שאמורה להיות 200 ג' ושקלה 134 ג'… לסיפורים האלה אין סוף.
תותים אגב אפשר וכדאי לקנות בתפזורת, בכל דוכן שמוכר אותם אפשר למלא קופסא בעצמך, זה יחסוך לך את עוגמת הנפש.
-לגבי הרקבון: יש הרבה מוכרים קבועים בשוק הכרמל, וכל אחד מהם מתייחס, בעקביות, באופן שונה מהאחרים לתוצרת.
– 10 ₪ מזוייפים
1) הסוחרים בעצמם נותנים לך את מה שהם קיבלו, זאת בד"כ לא אשמתם.
2) הסוחרים הרבה פעמים בודקים מה הם מקבלים
3) את יכולה לבדוק בעצמך. זה לא קשור רק לשוק
– מי קונה בשר בשוק? זה דוחה. השוק הזה מזוהם, ובשר מזדהם הכי מהר.
– פטרוזיליה וכו' מוכרים שם בשקל – שקל וחצי.
את כנראה הולכת לדוכנים היקרים עם המוכר החתיך והירקות שהוא שוטף כל שעה בשורה יפה על דוכן לבן. אבל אין לזה משמעות. כל הירקות מגיעים מאותם ספקים, וחלק מהם נמכרים בזול אצל אחרים. שוב, באופן עקבי: אותם ספקים ואותם מחירים ויחס.
– כנ"ל לגבי כל מוצר אחר כמעט.
הכי זול לא לאכול
שכחתה דבר חשוב בשוק. חניה!!! אין היכן להחנות את הרכב. בחניון גובים 25 שקל לחניה. עכשיו תוסיף את זה לחישוב.
בשוק התקווה יש אפילו עגלות סופר עם נושא כלים שעוזר לך לסחוב הכל לאוטו. גם נותנים פרנסה לעוד אדם. 10 שקלים. אבל שוב פעם החניה, חניה, חניה. בעיה רצינית.
לא שכחתי ואף ציינתי זאת מפורשות בפוסט, והמלצתי להגיע בתחבורה ציבורית. הרבה יותר נוח בכל מקרה מאשר להסתובב עם רכב בתוך העיר לטעמי.
כל הכבוד על הכתבה.
מהתגובה למעלה ברור שתחריראל עובד אצל רמי לוי:).
מתח הרווחים של רשתות המזון לא צריך לעניין את הקונה, מה שהביאו כאן הוא את החלופה היותר זולה ברב המקרים מהרשתות שנחשבות כזולות, חוץ מזה שברור שהמחירים הגבוהים ברשתות מתומחרים כך בגלל כל הוצאות התפעול הגבוהות שלהם ביחס לבאסטה בשוק, כך שברור שבשוק המחירים יהיו לרוב זולים יותר.
מעניין אותי מה יקרה אם פתאום יתחילו למתג את השווקים בתקשורת, ומסה גדולה של אנשים יתחילו לקנות בחזרה בשוק כמו פעם…איך ייתמודדו עם זה רשתות המזון הגדולות, ובינהן רמי לוי?
הבנת הנקרא, שוקי:
1. אין לי קשר לרמי לוי
2. חזרת על מה שאמרתי. יש לרשתות הוצאות תפעול גבוהות יותר. את הקונה זה לא צריך לעניין. הוא עושה את חישוביו וקונה היכן שבא לו וככה צריך להיות.
3. מתח הרווחים לא מעניין את הקונה, אבל הקונה יכול ללכת לקנות במקום אחר ולוותר על תיוג אנשי העסקים כחזירים. מתח הרווחים דוקא כן מעניין כדי להימנע מהשמצה מיותרת.
4. הייתי ממליץ לכל חכמולוג להקים עסק קטן, לשווק ולמכור ובבואו להרוויח מהשקעתו העצומה לקבל את הכינוי "חזיר". החזירים האמיתיים נמצאים במונופולים ממשלתיים וועדי העובדים שם.
וכדי להעמיד דברים על מכונם:
אין לי חלילה דבר כנגד עמית נויפלד. הוא כותב ומאיר עיניים בשלל נושאים באופן מעניין ומחכים. אני נהנה מאתר סלאו 🙂
מציאת הדרך לצמצם הוצאות ולהסתפק בפחות, להכניס משמעות לחיים מבלי להיזקק לצרכנות כפייתית וכיו"ב, זוהי דרכי האישית.
מינימליזם היא דרך מצויינת לשקט נפשי ובריאות 🙂
יחד עם כל אלה, השאיפה היא לכלכלה שמנוהלת ע"י תחרות חופשית והוגנת.
בכל הקשור ליוקר המחיה, קרטלים בענף המזון וענפים אחרים ועוד מריעין בישין, הכתובת, מה לעשות, אינה רמי לוי, אלא הפוליטיקאים. רמי לוי לא דופק מעל 200 אחוז מכס על דבש. הוא לא אוסר יבוא מוצרי חלב, ופעם אחרונה שבדקתי, לא הוא הגורם שלא מאפשר ייצור חופשי של מוצרי מזון בתוך הארץ עצמה. אדרבא, הוא היה מרוויח עוד יותר אם כל אלה היו אפשריים.
רק כדי לסבר את האוזן: מתח הרווחים הכללי ברשתות המזון הוא 5% לפני מס. רמי לוי מגרד את ה-2.5%. הוא מוכר הרבה וככה עשה מיליונים. שישהיה לו לבריאות. בלי עין צרה בבקשה!
תודה, משמח מאוד לשמוע.
לענייננו, אין לי דבר נגד רמי לוי ספציפית, יש לי הרבה נגד כלכלת הרשתות שלדעתי (וגם עליה כתבתי בהרחבה באתר סלואו תחת "רק לא רשת") יוצרת עיוותים בשוק, תורמת להגדלת מעגל העובדים העניים, הספקים הלחוצים ובעלי השליטה שמרוויחים מעל ומעבר לרצוי תוך ניצול של השניים הראשונים והצרכנים, שהרי בשורה התחתונה הם אפילו לא מצליחים לספק לנו סל זול משמעותית. ואלה רק חלק מהבעיות שרשתות גדולות יוצרות.
בנוסף, 2.5 אחוז ממחזור של 2.95 מיליארד ש"ח (נכון ל-2013, אני מניח שמאז הוא גדל) זה 75,000,000 ש"ח שמתגלגלים לכיסו של אדם אחד, אחרי שריפד את כל משפחתו בג'ובים ברשת בשכר של מיליוני שקלים. אין שום סיבה שהסכומים האלה לא יתחלקו בין 750 בעלי בעלי סופרים עצמאיים, שיהיו יותר מאשר מאושרים מעוד בונוס של 100,000 ש"ח בסוף השנה אחרי המשכורת שמשכו.
עמית, אני מקבל את דבריך.
אבל המטבע לא בהכרח נמצא איפה שמאיר הפנס..
אתה מצביע על חוסר תחרותיות, והבעיה נמצאת יותר אצל המשווקים והיצרנים, פחות מאשר ברשתות.
חסמים מלאכותיים ושוק הון מעוות (בגלל אי-תחרות) גורמים להרבה מהתופעות שאתה מצביע עליהן.
לכן, ראויה לגמרי המךצתך לקנות בשוק. אם הקבל יצביע ברגליים גם הרשתות יתשיירו בהתאם…
השתכנעתי. חוץ מהחישוב הכלכלי, בהרבה היבטים אחרים שוק זה יותר מהנה. לאיזה שוק, כתושב רעננה, היית ממליץ לי ללכת?
לירקות ופרות אני ממליץ על אגס ותפוח בצומת קדימה.
רוב הסחורה בחנות נמכרת במחיר של 3.80 לק"ג.
בננות – 5 ש"ח לק"ג
אבוקדו – 6-7 ש"ח לק"ג
כל פירות ההדר – 4 ק"ג ב 10 ש"ח
חסה, סלרי – 4 ש"ח
כרישה [פרסה] – 5 ש"ח לק"ג
צריך להיות הוגן גם.
אמרת בעצמך שברשתות יש מחסה מגשם ומיזוג כשחם וחימום כשקר.
יש גם חניה.
כל אלו עולים כסף. ולגיטימי לתמחר את המוצרים בהתאם.
ולגיטימי לוותר על הפינוקים האלה וללכת לשוק.
אם רמי לוי מצליח לספק את הסל הזול ביותר (במגזר הרשתות כמובן) וגם מרוויח יפה, אז מה הבעיה עם זה? אין לי שום קשר אליו, אבל צריך להגיד: הוא לא חזיר.
וכן, לגיטיימי לעשות עסקים ולהרוויח כסף. זה לא בושה.
ודרך אגב, המחירים ברמי לוי משתנים מעת לעת. מלפפונים גם נמכרו בשני שקלים לקילו למשל.
ועוד משהו: המחירים בשוק מחנה יהודה בירושלים (ה-שוק) ממש ממש לא זולים.
מעבר לפירות וירקות, קטניות וגבינות יש עוד הרבה מוצרים שצריך. ושם יש הוזלות של ממש.
וגם: ברמי לוי אם קונים גבינה בדוכן הגבינות (ולא ארוזות מראש), המחירים נמוכים בהרבה.
המחיר למעלה של 250 גרם גבינה בולגרית הזוי לגמרי.
ציטוט: "בעלי הרשתות היו יכולים למכור במחירים של השוק, שלא יהיה לנו ספק בכך. כדי לגרום לזה לקרות, כל שהיה עליהם לעשות זה להרוויח פחות."
סליחה על הבוטות, אבל זה קשקוש. אתה יודע מה מתח הרווח הכללי ברשתות, מה מתח הרווחים הכללי של רמי לוי? תברר. הרווח הסופי שלו (ובטח אחרי מיסים) הוא פסיק לעומת הפדיון. יש מספיק פרסומים בעניין של עיתונאים שהיו שמחים לא פחות "לשחוט" אותו (או רשתות דיסקאונט אחרות).
מצויין שכותב המאמר מציע לאנשים ללכת למקומות זולים יותר. באמת סבבה.
אבל אין צורך להשמיץ או להדביק תווית "חזיר" לאחרים.
אף אחד מהם אינו מונופול ואינו מכריח איש לבוא בשעריהם.
וכן, להרוויח כסף זה לא בושה. גם הבאסטיונרים מסודרים יפה יפה.
אני איתך – הסוציאליסט הראשי שלנו פה הפך להיות כאחד גופי התקשורת השקרנים שרק בא ומשמיץ את כל העולם – מדהים לאן הדררדר הבלוג הזה.