ואז עלה נציג נובל אנרג'י בעצרת וזכה לתשואות אדירות

בשביל להבין איך הגענו למצב האבסורדי הזה, נצטרך לחזור לאפריל 2013 – בראיון דרמטי למעריב  חשף אז השר יובל שטייניץ  את מסכת הלחצים שעבר כשר האוצר בעת שניסה להעלות את התמלוגים לחברות הגז. במהלך הראיון הוא מתאר את הרגע המפחיד ביותר במהלך מאבקו בחברות הגז:

"זה היה הקרב הקשה ביותר בחיי…אני מודה שדי פחדתי. בפעם הראשונה במאבק חששתי שבאמת יחסלו אותי. הרגע המפחיד היה כשהתחילו הלחצים מהבית הלבן. חברות האנרגיה שכרו לוביסטים אמריקאים, כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון."

זכרו את דברי שטייניץ כי בנקודה זו נדלג כמה חודשים קדימה ליוני 2013. אישור מסקנות ועדת צמח בנוגע ליצוא הגז היו באותו הזמן על הפרק. הרבה סימני שאלה ריחפו אז באויר – איש לא ידע בדיוק כמה גז יש לנו ומה המיסוי המדויק שיחול על יצוא הגז. מדובר בשני פרמטרים הכרחיים על מנת לקבל החלטה על כמות הגז שאפשר ליצא. לרוה"מ נתניהו לא היתה סבלנות. באופן תמוה דחף ליישום מהיר של החלטה, שתבטיח לחברות הגז נתח גדול יחסית בעוגת היצוא עוד לפני שהתקבל המידע ההכרחי.  המכשול הגדול שלו היה שר האוצר דאז יאיר לפיד. כך הצהיר לפיד בדף הפיסבוק שלו למאות אלפי עוקביו: "מסקנות ועדת צמח על יצוא הגז הן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי ישראל, לא ליצוא יקר שמשרת רק את הטייקונים". זו גם היתה אגב העמדה הרשמית של מפלגת יש עתיד, כפי שהציגו בכיריה מספר פעמים.

​

ב19 ליוני 2013  כינס נתניהו מסיבת עיתונאים מפתיעה והודיע כי הממשלה תאשר בישיבתה הקרובה יצוא של 40% מהגז הישראלי. מה קרה פתאם ללפיד שעשה פניית פרסה ונתן אור ירוק למהלך שהתנגד לו קודם לכן? מסתבר שזמן קצר לפני ההודעה של נתניהו, נפגש לפיד בלשכתו עם… ידידנו קלינטון. זוכרים? מדובר באותו נשיא לשעבר ששטייניץ טען שעבר אצלו מסכת לחצים "מפחידה" בהיותו שר האוצר. אם תחפשו מידע על כך בתקשורת תגלו (מלבד אצל צדיק אחד בסדום – אבי בראלי מדהמרקר) ,שקלינטון היה פה בכלל בשביל "לחגוג" עם פרס את יום הולדתו ה-90. שום קשר לגז כמובן.

 קלינטון בחגיגות יום ההולדת ה-90 של שמעון פרס

בואו נריץ קדימה שנתיים וחצי עד לעצרת אתמול. ידידנו קלינטון נחת שוב בשבוע שעבר בישראל לקראת הופעתו בעצרת לזכרו של יצחק רבין.  מיד לאחר נחיתתו נפגש עם רוה"מ נתניהו לפגישה ארוכה  בדלתיים סגורות ללא שקיפות וללא פרוטוקול. על מה דיברו כל כך הרבה זמן? נתניהו ציין בדף הפיסבוק שלו, שהם שוחחו על הטרור והתהליך המדיני. בתרגום לעברית – נתניהו טען, שהוא ישב בחדר סגור עם לוביסט בכיר של חברת נובל אנרג'י (ערב ההכרעה הגורלית בממשלה על מתווה הגז) ומה שעניין את הלובסיט זה רק מי נדקר עכשיו בחברון. אין ספק שאמינות היא לא הצד החזק באותו פוסט. תוסיפו לכך ש"במקרה" זמן קצר לאחר אותה פגישה התבשרנו ששר הכלכלה אריה דרעי יתפטר מתפקידו כבר היום (יום א'), בעוד נתניהו יחתום על מתווה הגז ו..בינגו! למי שלא מכיר מדובר במתווה שהולך לבטל חלק מעקרונות הדמוקרטיה וסמכויות הכנסת בישראל- תוכלו לקרא על כך בפירוט במאמר כאן.

עכשיו אחרי שנסגר ההסכם שמעמיד את נובל אנרג'י מעל הכנסת, קלינטון יכול לתת שואו בכיכר רבין כדי שחלילה "לא נשכח" למה הוא פה. הססמא בעצרת  היתה "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה". כמה אירוני היה לגלות שקלינטון היה הנואם המרכזי בעצרת הזו.  ואם זה לא מספיק אירוני עלה הנשיא רובי ריבלין וקרא בהתרגשות לקהל:  "למאיימים על חברי כנסת ושרים – אנחנו לא מפחדים מכם!" – בטוח מר ריבלין? מהם אולי לא. אבל מקלינטון שישב מרחק קצר ממך אתם רועדים מפחד. כך לפחות העיד חברך עד לא מזמן מהליכוד.

 שלט אתמול בעצרת: "קלינטון, הפסק את עבודת הלוביזם עבור חברת נובל אנרג'י בישראל"

עוד רגע יעלה קלינטון לפודיום הממוגן ויזכה למחיאות כפיים סוערות. אילה חסון תצהיר בשידור שבמדד מחיאות הכפיים קלינטון עוקף את ריבלין. הקהל בטוח שקלינטון פה כדי לכבד את רבין ואת הדמוקרטיה. רק שלט אחד לרפואה שמתריס נגד עבודת הלוביזם שלו מראה שיש גם מפוכחים בקהל. "יום הרצח היה הגרוע ביותר בתקופת כהונתי" יגיד קלינטון לקהל ולא יספר לו, שיום הזכרון ה20 הוא כנראה אחד המאושרים לחשבון הבנק שלו. הוא כמובן ידבר גם הרבה על חשיבות הדמוקרטיה.

אחריו עלה  שמעון פרס. "עד נשמת אפי האחרונה אגיע לכיכר ואלחם על דרכו של יצחק רבין"-קרא פרס, אלא ששמעון היקר -איך נגיד את זה בעדינות: לוביסט של בנק הפועלים לא היתה כל כך דרכו של יצחק רבין.  פה באמת כדאי לסיים עם סיקור עצרת "הדמוקרטיה"  של אתמול רק כדי לא לפגוע בזכרו של רבין. ואם בכל זאת אתה שומע אותי אז- עשו עליך סיבוב יצחק פה למטה… עשו סיבוב.