זה המל"ל או משרד יחסי הציבור של הטיקונים ונתניהו?

ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן יוצא צמוד ללוביסטית של תשובה מוועדת הכלכלה שבה העיד לטובת המתווה. צילום: אור לי ברלב (חדר מצב)

המטה לביטחון לאומי הוא גוף שהוקם במשרד ראש הממשלה במרץ 1999, בשלהי תקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה. מטרת הקמתו היתה להעניק ייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הביטחון הלאומי, אולם בשנים האחרונות משהו לא טוב עובר על המטה הזה שהפך להיות יותר יותר כלי שרת בידי הטיקונים ורה"מ ולא מטעמי בטחון. זה נוגע לתיקי החקירה של נתניהו, מתווה הגז ומיכל האמוניה במפרץ חיפה. לא מדובר פה רק במנהל לא תקין לכאורה, אלא בסכנה ממשית לחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל.

1. מיכל האמוניה

במסיבת עיתונאים שנערכה בסוף ינואר בעניין מיכל האמוניה ואונית האמוניה ציין ראש עיריית חיפה יונה יהב את המכשול הגדול כנגד סגירת מיכל האמוניה – נתונים סותרים שהוצגו על ידי רגולטורים, כולל דוחו"ת של המטה לביטחון לאומי, אשר קבעו שהוא בטוח לשימוש. “ביקשתי מאנשי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את המיכל? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת "חיפה כימיקלים", בעלת המפעל!" – ציין יהב

ראש עיריית חיפה מינה ב- 17 לינואר 2017, ועדת מומחים בראשות פרופ' אהוד קינן מהטכניון, שחברים בה גם פרופ' דן שכטמן זוכה פרס נובל מהטכניון, ופרופ' אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. בכתב המינוי ובפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.

דו"ח ועדת המומחים קובע כי מיכל האמוניה מזדקן ואינו בטוח. קריסה של מיכל האמוניה תביא לדברי פרופ' קינן "תוך דקות יומתו מהרעלה כל האנשים בטכניון וגם באוניברסיטה. התוכנה שמחשבת סיכון מחומרים רעילים עוצרת ב-10 קילומטר. בקריסה כזו אמוניה יכולה להרוג גם במרחק 30 קילומטר, ויריחו אותה, מבלי למות מהרעלה, גם בתל-אביב."  עוד יותר מקריסת המיכל, ישנה גם סכנה מפיגוע טרור באנייה הממלאת את המיכל.

לדברי קינן – "פיגוע טרור באנייה עלול ליצור ענן אמוניה במשקל של 8,000 טונות שיגיע למרחקים של יותר מ-20 ק"מ, ויכסה את איזור חיפה והקריות בריכוז קטלני. באזורי הסיכון של מטרופולין חיפה והקריות נמצאת אוכלוסיה של יותר מ-600 אלף בני אדם בסכנת מוות. אלו מספרים שמעולם לא עלו על הדעת בכל תרחיש אסוני שתארו אי פעם גורמי בטחון במדינת ישראל".

"כבר 13 שנה שיש מאבק משפטי כנגד קיום מיכל הענק בסמיכות לתושבים. מפיקוד העורף ומהמל"ל הגישו לבית המשפט הערכות לפיהן המיכל בטוח לשימוש. אתמול קיבלתי דו"ח של עשרה מומחים ישראלים, שעבדו ללא שכר, שאין איש שיכול להתמודד עם סמכותם המקצועית, ומפריכים את ההערכות הללו מן היסוד.” -סיכם יהב במסיבת העיתונאים.

2. מתווה הגז

כדי לאשר את מתווה הגז נתניהו היה צריך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים דרך "סעיף 52" בחוק ההגבלים העסקיים. יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי, ודורי גולד, המנכ"ל החדש של משרד החוץ, נתנו לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני סקירה מדינית-ביטחונית. גולד וכהן טענו בפני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני כי אישור המתווה נדרש בדחיפות כדי לענות על האינטרסים הגיאופוליטיים של ישראל באזור. בין היתר, לצורך סיוע למצרים שסובלת ממחסור בגז.

שני המסמכים האלו הם מסמכים מבישים שנכתבו כדי לרצות את זה שהזמין אותם. חוות הדעת האלו התעלמו ממאמצי פיתוח שדות הגז של מצרים: מקידוחי ENI בשטחה,עתודות הגז הידועות של מצרים, והסיכון שבביסוס מתווה הגז על עסקות יצוא למצרים.

בסוף אוגוסט, חודשיים לאחר כתיבת הדו"ח של המל"ל נמסר על גילוי שדה הגז הענק ZOHR במצריים. עתה היה ברור כי למצריים אין מחסור בגז, והיא לא תזדקק לגז הישראלי. דוחות המל"ל שפורסמו חודשים קודם לכן כדי להצדיק את עקיפת הממונה הסתברו כלא שווים את הנייר עליהם נכתבו. היה צורך להמציא סיבות חדשות להצדקת השימוש בסעיף 52 לאישור המתווה, ונתניהו ביקש “לשפץ” את הדוחות ולהגיש לו דוחות חדשים.

שלוש חוות דעת חדשות הוגשו מטעם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החוץ ומל”ל. המסקנה בכולן נשארה כמובן אותה המלצה – יש לאשר בהליך מהיר את המתווה, אלא שהפעם התרוץ של מחסור בגז אצל המצרים הוחלף בעצם קיומו של גז רב אצלם. התרוצים נעו מהטענה שכעת גדלו הסיכויים לשיתוף פעולה אזורי ולהקמת מפעל יצוא גז נוזלי משותף שעשוי לסייע לייצוא הגז הישראלי, ועד הטענה שלגילוי שדה הגז לא תהיה השפעה על הרצון המצרי לייבא גז מישראל.

3. פרשת הצוללות

בפרשת הצוללות אין עדיין מידע מקיף, אך יש מספיק מידע המצביע על המעורבות הבעייתית של המל"ל.
רביב דרוקר חשף במאמר ב-16 לנובמבר 2016, כי ראש הממשלה נתניהו מקדם עסקה לרכישת שלוש צוללות גרמניות בכ-1.5 מיליארד יורו למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה. יתרה מזאת, עו"ד דוד שמרון, פרקליטו האישי של נתניהו, מעורב לכאורה בעסקת הצוללות של ישראל עם גרמניה. שמרון משמש כפרקליטו של נציג החברה הגרמנית שמבקשת למכור לישראל צוללות.

נתניהו גייס את המל"ל בניסיון להדוף את הביקורת על עסקת הצוללות, בה היה מעורב גם פרקליטו הצמוד, ואת הטענות כי לחץ על רכישת 3 צוללות בניגוד לעמדת מערכת הביטחון דאז. לשכת ראש הממשלה פירסמה שתי הודעות. הראשונה ב-16 לנובמבר בשם "תדרוך בשם המועצה לביטחון לאומי על רכש הצוללות והספינות", התייחסות רשמית ראשונה לפרשה. יום אח"כ פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה נוספת בכינוי "הודעה בשם המועצה לביטחון לאומי".

אלא שבהודעת המל”ל בעניין הצוללות, לא מוזכר כלל היעדר ההסכמות בין הבכירים, כולל שר הבטחון דאז. בנוסף, המל”ל, כמו גם לשכת נתניהו התעלמו בתגובה מהקשר של עו”ד דוד שמרון לעסקת הצוללות. יתרה מזאת. לא ברור מדוע המל"ל בכלל מתערב בעניין. מדוע המל"ל מפרסם הודעות שמהותן תמיכה בראש הממשלה אחרי הפרסום של דרוקר.

בניגוד להודעות המל"ל, שר הביטחון לשעבר משה יעלון אמר מיד אחרי הודעות אלו, כי הודעת המל"ל אינה משקפת את המציאות כהווייתה, וכי הוא התנגד להגדלת צי הצוללות של חיל הים. גרוע מזה, לפי דיווחים מינואר 2017 של ערוץ 2 – "משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר בממשלת נתניהו, העיד במשטרה בנוגע ל"תיק 3000", פרשת הצוללות – וטען כי נראה שמניעיו של רה"מ בפרשה הביטחונית לא היו מקצועיים.

דמות מפתח נוספת בפרשת הצוללות היא אבריאל בר יוסף, מי שמונה ע"י נתניהו לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי ־ וניהל בעצמו את המגעים עם הגרמנים עבור נתניהו. מינויו של בר יוסף בוטל והוא נאלץ לפרוש בגלל טענות לשחיתות וניגוד עניינים. בנובמבר 2016 נחקר בר יוסף באזהרה ביחידה הארצית של המשטרה, ולאחרונה נמסר כי מסתמן שהמשטרה תמליץ להגיש נגדו כתב אישום חמור, בגין שוחד או מרמה והפרת אמונים.

למאמר המורחב לחצו כאן

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכן ון-ליר