ח"כ אמיר אוחנה. צילום מסך מתוך יוטיוב
מה גורם לחבר כנסת לקום בבוקר, ובניגוד גמור לדעת המומחים, לממצאי המחקרים ולסקרי דעת קהל, לפעול במרץ לביטול חוק שמונע מרשתות השיווק לרמות את הצרכנים?
ההצעה של ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד קוראת לבטל את חובת סימון המחיר על מוצרים. במילים אחרות – אוחנה מבקש להחזיר אותנו לימים בהם בשביל לדעת מה מחיר המוצר היינו צריכים לחפש את התגית שתלויה על המדף, לוודא שהברקוד שייך לאותו מוצר עם אותו אחוז שומן ומאותה חברה, ואם צלחנו את כל זה, נאלצנו לזכור את המחיר כל הדרך לקופה ולוודא ששם לא חייבו אותנו עבור מחיר אחר. משימה שניתן לעמוד בה בעיקר אם אתם סופרמן.
אבל כמו תמיד בהצעות מסוג זה – גם פה אוחנה מנסה לשכנע אותנו שאנחנו סתם פרנואידים ובכלל, שהוא פה בשבילנו. הנה הפרשנות שנתן לחוק : “על פי הערכות ממעיטות, הסרת החובה המיותרת תחסוך לאזרחי ישראל לפחות כ–200 מיליון שקל בשנה בסל הקניות שלהם. שנית, ניתן יהיה להפנות יותר עובדים לקופות, למשל, ובכך לקצר את משך זמן ההמתנה הארוך בתורים, שאתו נאלצים הצרכנים בישראל להתמודד“. אלא כאן עולה השאלה: אולי בעצם אוחנה צודק ואנחנו באמת סתם פרנואידים? כמו תמיד במקרים אלו בדקנו מה אומרים המומחים (הבלתי תלויים) שחקרו את הנושא.
סך הכל נעשו עד היום שני מחקרים גדולים בנושא סימון מחירים והשפעתו. המחקר הראשון נערך בסוף העשור הקודם, אז פנה משרד התמ"ת לפרופסור דניאל לוי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, וזה ערך מחקר מהמעמיקים שנעשו בארץ בנושא. במאי 2008 פרסם לוי את תוצאות המחקר בדו"ח עב כרס בן 132 עמודים. כבר אז לוי ביטל את הטענות שאוחנה מעלה היום וכתב כך: "אין מכניזם שיבטיח שחלק מהחיסכון שייגרם כתוצאה מביטול מלא או חלקי של חוק סימון המחירים יגיע לצרכנים".
לוי מסביר שהחסכון יכול להתגלגל אל הצרכן רק אם קיימת תחרות, אבל לטענתו זה אינו מבנה השוק כיום: "התחרות בשוק הקמעונאי הישראלי היא בינתיים קטנה יחסית , ולכן לא ברור אם המחוקק וציבור הצרכנים יכולים לסמוך על כך שכוחות השוק יגרמו לקמעונאים לגלגל את החיסכון הצפוי מביטול חוק סימון מחירים אל הצרכנים"- כך בדו"ח שפרסם .
לדברי לוי, הסיבה שהחוק חיוני נובעת מהעובדה שהקמעונאים צברו מוניטין מפוקפק בקרב הציבור הישראלי. הם מוצגים כמי שעסוקים בהגדלת רווחיהם תוך הסתרת מידע חיוני מהצרכן. כך כותב לוי במילותיו שלו: "הם [הקמעונאיים] משווקים מוצרים באותו מחיר אבל בתכולה נמוכה מבעבר, מבלי שהם דואגים ליידע את ציבור הקונים על השינוי, באמצעות פרסום השינוי באותיות גדולות ובשלטים צבעוניים, כפי שהם נוהגים לעשות כאשר הם מציעים מבצעים שונים" . לוי מסכם את דעתו על החוק במשפט שאינו משתמע לשתי פנים: "בעולם שבו התחרות אינה חזקה דיה, יש מקום להתערבות של המחוקק בקביעת כללים להצגת מחירים. ישראל היא דוגמא טובה לכך".
אז מי ירוויח מביטול החוק? לוי מציין שני גורמים כשהעיקרי ביניהם הוא רשתות השיווק הגדולות כמובן, והשני הוא משרד הכלכלה שלא יצטרך להשתמש בפקחים רבים כדי לאכוף את מימוש החוק.
חיזוק נוסף לטענותיו של לוי ניתן למצא במחקר מעמיק נוסף שנערך ב-2014 על ידי הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה. בדו"ח שפרסמה הרשות נכתב כך: "המעבר לשיטת הצגת מחיר דיגיטלית תהווה פגיעה ותקשה מאוד על ציבור הצרכנים להשוות מחירים לאורך תהליך הרכישה וגם לאחריו – ולפיכך נפגעת זכותו של הצרכן לכלכל את צעדיו ולרכוש מוצר על בסיס השוואת נתונים"
על פי דיווח שהתפרסם בדהמרקר השבוע, שום דבר לא עוצר את ח"כ אוחנה. שם נכתב שאוחנה נפגש בתחילת השבוע עם בכירים במשרד הכלכלה על מנת לקדם את ביטול החוק. זה המקום להזכיר שח"כ אוחנה הוא לא היחיד שניסה לבטל את החוק בכנסת. בעבר ניסה לעשות זאת משה (מוץ) מטלון, אשר כיהן בכנסת הקודמת כח"כ מטעמה של מפלגת "ישראל ביתנו". נחשו איפה נמצא היום מטלון?
מיד לאחר פרישתו מהכנסת, ועוד בטרם הספקנו לשכוח שהיה חבר כנסת כזה בכלל, קיבל מטלון הצעה שאי אפשר לסרב לה. הוא מונה לדירקטור חיצוני בקבוצת IDB, שמחזיקה בשופרסל. מטלון יועד להיות חבר בלא פחות משלוש וועדות שונות באחת מקבוצות IDB (דסק"ש): וועדת הביקורת, וועדת התגמול והוועדה לבחינת דוחות כספיים.
כל שנותר לנו כעת זה לקוות שהחוק ישרוד גם הפעם את הלוביסטים ואת יוזמתו של ח"כ אוחנה. שווה אולי יהיה לעקוב גם אחרי הג'וב הבא של אוחנה כדי שנוכל לסגור את הרשימה הסופית של המרויחים והמפסידים כתוצאה מביטול החוק (או לפחות הנסיון לבטלו).
חובת סימון המחירים על כל מוצר היא שערורייתית ולא קיימת בשום מקום בעולם למעט הפיליפינים.
לפעמים צריך להודות שחוק מסוים הוא מטומטם.
זה די מדהים לראות איך אתם משתלחים בכל פוליטיקאי שלא מיישם תפיסת עולם מרקסיסטית ועושים לו דה-לגיטימציה מחרידה מהסוג הזה.
מצורף במאמר המחקר של פרופסור לוי מאוניברסיטת בר אילן. אורכו 132 עמודים מהם פרק שמתיחס לעובדה שבאירופה ובארה"ב לא מסמנים מחירים. אחרי שתקרא תבין שהתגובה שלך בעיקר מתלהמת.
אתה לא מתבייש לכתוב שקרים בשביל לקדם אינטרסים חזיריים?
כנראה שאין גבול לתרגילים שנועדו לפגוע בצרכנים.
בשליחות מי אתה מגן על אוחנה, הוא הרי שליח ציבור, הרי היית סיבה למה סימנו חוץ מהספרים של מרקס ואנגלס?
מה הקשר למרקסיזם???? החוק עוסק נטו במידע חיוני לצרכן כשהוא משווה מחירים מול המדפים. זה נוגע לכל אחד מאיתנו (כלומר אלה מאיתנו שצריכים לכלכל צעדיהם גם בסופרמרקט).לא קשור לשמאל וימין, לא קשור לדת גזע ומין, לא לאשכנזים-מזרחיים ומעורבים, לא קשור לאידיאולוגיה…..
לא צריך דוח של 132 עמודים כדי להבין שאם המחירים נגישים לקונה, אז הוא יכול לקבל החלטות טובות יותר כשהוא פותח את ארנקו.
כל מי שאומר אחרת נגוע באינטרס כלשהו.
חלק ממשהו שכתבתי לפני 6 שנים. אין לי את שם האיש, אבל אפשר למצוא אם מתאמצים. עמירם
. בזמנו ראש סיעת הרפובליקנים בבית הנבחרים תמך בחוק שהובילו חברות התרופות. הוא הסביר עד כמה החוק הזה יקל על האמריקאים הזקנים לקבל תרופות. האיש הצליח לשכנע ולהעביר את החוק, ומאז קרו שלושה דברים. הזקנים משלמים יותר עבור התרופות. המדינה מסבסדת ביותר כסף את אותן תרופות. והאיש התפטר מבית הנבחרים והתמנה למנכ"ל חברת התרופות
אני חושב שאתה מתכוון לחוק שמונע מmedicare להתמקח על המחיר
Medicare הוא ביטוי בריאת ממלכתי לקשישים, והוא מבטח את המספר הרב ביותר של קשישים, מה שנותן לו כח מיקוח רב מול רופאים גיריאטרים. חברות התרופות והביטוח העביר חוק שאסור לו להתמקח.
התוצאה, כולם משלמים יותר
אני קונה קבוע בויקטורי ת"א,
בהרבה מוצרים בכלל אין מחיר מודבק ואין מחיר על המדף, לא חסר גם מוצרים שהמחיר המודבק עליהם שונה מהמחיר בקופה, כמעט ואין קניה שהקופאית צריכה לתקן את החשבונית, מישהו בכלל אוכף את זה ? כנראה שלא ,אחרת ויקטורי לא היו שמים פס על הלקוחות.
עדכון
הם זהירים ומדויקים יותר מאשר מר הילדסהיים ומדברים על "פערי תיווך".
בונוס "מפתיע":ברק אומגה המסתורי!
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/322865
ד"א:
https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03514.pdf
"מאומדנים שנאספו והוצגו במסמך עולה כי פער השיווק בישראל נמוך בדרך כלל
לעומת המדינות שנסקרו".
מבוסס על הכנסת.
אלא אם כן משהו דרמטי קרה בשנים האחרונות..
חוק סימון מחירים מייצר עלויות מטורפות ועליו למות מיטת חסד. המומחה טועה ומטעה אתה לא יכול להשית עלויות מטורפות שמוחקות את הרווח על המוצר ולחשוב שהצרכן ירוויח מכך. גם אם יהיה רווח לטווח הקצר בטווח הארוך רשתות יפשטו רגל והתחרות תצטמצם עוד יותר ותגרור ריכוזיות והעלאת מחירים כפי שקורה כרגע ועוד יקרה
לא משעמם בארץ הקודש:
http://rotter.net/forum/scoops1/317051.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=mivzakside
שכאתה לוקח מאות אלפי שקלים כדי לתת חו"ד מצוצות מהאצבע בנושאים שאתה לא מבין בהם אתה חייב "לעשות רעש" כל הזמן כדי להשאיר את עצמך רלוונטי.
כניראה הח"כ אוחנה. דואג יותר מידי. לתחת שלו. מאשר לצרכים אני מציע לו שימשיך. לדאוג לתחת שלו ויעזוב את הצרכנים בשקט.
אני הצבעתי למרצ וחשבתי שהפעילות של ח״כ אוחנה היא בושה, אבל התגובה ההומופובית והמגעילה שלך מעמידה את הפעילות שלו בפרופורציה – יש עוד לאן לרדת. תתבייש.
ללא מידע חופשי ושלם של כל המתחרים זה לא שוק. והרווחיות של הרשתות הולכת לשכר דירה אנרגיה ומשכורות גבוהות להנהלה וחברות הורות. עיקר הרעל לחברה ולתמחור הוא הרנטה לנדל"ן.
בלי קשר להצעה של אוחנה אני נדהם מזה שכמעט כל רשתות השיווק הן ציבוריות והמאזנים שלהם גלויים ורואים שהן כמעט ולא מרוויחות. חברה כמו שופרסל עם מחזור של 12 מיליארד!! בשנה מרוויחה פחות מ 200 מיליון (וגם זה בשנה טובה), מגה הפסידה ונכנסה לכינוס נכסים ורמי לוי מרוויח כ 2 אחוז מהמחזור, ופה אתם תוקפים אותן כאילו הן לפחות הרוע המוחלט. חברת אפל מרוויחה על אייפון אחד שאתם עומדים בתור לקנות יותר ממה ששופרסל מרוויחה על משפחה ב 5 שנים (משפחה, לא אדם בודד). באמת נראה לכם שאם יחסכו 10 אחוז זה ישאר אצלהם עם התחרות המטורפת בענף שבו כל יום יכולה רשת לפשוט רגל?
רגע, גם הילדסהיים הזה דביל..?
הוא אמר לנו שהמנהלים במגה היו דבילים.
איזה בלגן.
קוראים לזה להיות ״חברתי״ או סוציאליסטי
מצא מישהו שמרוויח כסף, הסט את ההמון הזועם נגדו, גנוב את כספו ואז תיהיה מופתע שנוצרים כל מיני עיותים שפוגעים בכולם
היה לא מזמן סיפור חברתי קלאסי ביוסטון טקסס.
Uber הגיע לעיר, זה תרם די הרבה לכיס התושבים (נהגים ונוסעים), נהגי המוניות הסיטו את ההמון הזועם, uber גורש מהעיר ועכשיו העירה מנסה לממן שירות דומה מכספי התושבים , סוג של ״מוניות סטאלין״ (פחות יעיל ויותר יקר)
סוציאליזם קלאסי
תגידו, יש מצב ששחרורון הזה לא פסיכי..?
http://glz.co.il/1087-82764-HE/Galatz.aspx
חייבים סימון על המוצרים, עם כל התרגילים של הסופרים אני כבר לא מאמין לאף אחד מהם.
העלות היא לא כלכך גבוהה, ואם ממש הייתה עלות גבוהה, מזמן הרשתות היו משקיעות בפיתוח רובוט שיעשה את זה אוטומטית.
אתם בכלל לא בכוון.. אבל ירדמו לי הרגליים אם אמשיך להקליד מהשרותים….
“אין מכניזם שיבטיח שחלק מהחיסכון שייגרם כתוצאה מביטול מלא או חלקי של חוק סימון המחירים יגיע לצרכנים“.
גאון האדם ..
אוחנה מבקש להחזיר אותנו לימים בהם בשביל לדעת מה מחיר המוצר היינו צריכים לחפש את התגית שתלויה על המדף,
האמריקנים פרימיטיבים..
“התחרות בשוק הקמעונאי הישראלי היא בינתיים קטנה יחסית "
חכה רגע.. זו יכולה להיות הסיבה מדוע החקלאים נדפקים? וואלה?! (ומסיבה כלשהי שכחת
את ה"סיבוב" שעושים עליהם הסיטונאים ).
אבל בחזרה לנושא ..
Here's an idea..
Each store will have an app. , you simply scan the UPC w your phone to see the price – add it up if you decide to purchase and know exactly how much your checkout bill is going to be. Any error, and you get the item free.
REALITY CHECK
פרופסור לוי מתיחס לכך שבאירופה וארה"ב מסמנים את מחיר המוצר על המדף באמצעות סימון אלקטרוני. הוא כותב במילים לא עדינות בדו"ח ששם זה עובד כי שם הרשתות ,בניגוד לישראל, לא עסוקות כל הזמן בלתחמן את הצרכן.
במקום להתעסק בסימפטומים, יותר פשוט לשאול את עצמנו למה אין תחרות בתחום רשתות השיוק.
יש שתי אפשרויות:
1. רשת שיוק זה עסק לא רווחי- אם זה נכון, אז כל הפוסטים האחרונים פה הם סתם קישקוש אחד גדול
2. רשת שיוק זה עסק רוחי- ואז יש משהו אחר שחוסם תחרות. המשהו הזה הוא כמובן ממשלה (כמו בתחומים אחרים כמו בנקים וביטוח).
דוגמא מצויינת היא חוק סימון המחירים. לחנויות בודדות די קשה לעמוד בזה וזה כנראה תרם לקריסת מכולות.
ברור שהחכ עשה לביתו בדיוק כמו כל חבר כנסת אחר, אבל לטווח הארוך, כל הסרה של הערבות ממשלתית היא לטובה
ועוד אופציה: רשת שיווק זה עסק רווחי מאוד (אגב גם אם לא זה לא ענייננו. מי שבוחר להכנס לעסק יודע שיש סיכון וסיכוי) אבל משהו שהוא לא הממשלה חוסם תחרות. תפקיד הממשלה הוא לעודד תחרות, לא לחסום אותה, להזכירך. האגדה האוטופית הזו של "תנו לשוק לעשות את העבודה" מתה אי שם באייטיז. תתקדם.
יכול להיות ש"תפקיד" הממשלה הוא לקדם תחרות. אבל שחוזרים למציאות רואים שאיפה שיש לך הרבה ממשלה אין לך תחרות.
אבל, יכול להיות שאני טועה. בוא תסביר לי למה אין תחרות ברשתות השיוק
צודק אילן,
חברות סלולר, אובר, Airbnb, מוצרי חשמל, מחירי הבגדים… כל אלה רק ממחישים איך ״האגדה האוטופית״ הזאת מתה.
ברור שעדיף לשמור על קרטל הסלולר, לשמור על מונופול נהגי המוניות, להגדיל את המכסים על מוצרי אלקטרוניקה ולשמור על מפעלי הטקסטיל בפריפריה.
בדרך כלל, כשהממשלה ״מעודדת״ תחרות – היא רק מתקנת עיוותים שהיא עצמה יצרה.
אם היא לא היתה מתערבת מלכתחילה – השוק היה עושה את העבודה הרבה יותר טוב..
במקרה של הכתבה הנ״ל, אם לא היה חוק סימון מחירים וכל רשתות השיווק היו רק חושבות כל הזמן איך ״לתחמן״ את הלקוחות – אז אם באמת סימון מוצרים היה חשוב כל כך ללקוחות היתה קמה רשת מתחרה שדוגלת בשקיפות וסימון מחירים (גם אם המוצרים שלה היו קצת יותר יקרים בגלל זה) והלקוחות המתוסכלים היו נוהרים לשם!
אבל אם הלקוחות מעדיפים לקנות במכולת השכונתית בלי סימון מחירים – למה לכפות עליהם?
כרגיל קישקושים.
אם רוצים הסרת התערבות משלתתית צריך להתחיל בשורש.
לבטל חברות בע"מ, אתה לא יכול לתת הגנות לישויות דימיוניות, לתת להם לשלם מיסים נמוכים ואז כאשר האזרחים רוצים הגנה מפני הישויות הדימיוניות האלה שיש להן כוח מוגזם בחסות החוק אז פתאום זו התערבות ממשלתית.
תבטל את החברות בעמ ואז תדבר על לבטל את ההגנות לצרכנים.
הדר, מה מונע ממך לפתוח חברה בע״מ?
אם הכל כל כך ורוד, את רוצה לקבל הגנות, ואת רוצה לשלם מיסים נמוכים – בבקשה…
ומה זה בכלל ״הגנות לצרכנים״?
אני (בתור צרכן. אין לי חברה בע״מ ומעולם לא היתה לי) מכיר רק הגנה אחת בתור צרכן –
החופש לבחור מה לצרוך וממי לצרוך.
כל ״הגנה״ אחרת שהממשלה מגדירה בדרך כלל רק פוגעת בזכות הבסיסית הזאת בצורה זו או אחרת (לדוגמא, אני מעדיף לקנות במכולת שלא חייבת לעבור כל היום ולהדביק מדבקות על מוצרים. בכך שהממשלה ״מגנה״ עלי – היא פוגעת לי בחופש הבחירה)
חרטוטון.
אתה מדבר על האשליה של חופש.
ראשית למה חוק חברות בעמ שזה התערבות ממשלתית פרופר הוא בסדר? בלי קשר לכך ש"כולם" יכולים לפתוח חברה.
שנית אין קשר בין היותי אזרח(צרכן) מול חברה לבין היכולת שלי לפתוח חברה.
ולבסוף, זו אשליה של חופש, האם כל אחד יכול להיות רופא? לא כי יש תחרות על מספר מקומות מוגבל על תעודה ממשלתית. האם כל אחד יכול לפתוח חברה? אם יש לך כסף ואם יש לך ידע ,אילו הם כבר מחסומים. למה שלא כל אחד אוטומטית יהיה אדם בעמ? זה מגרש משחקים הוגן.
פה אני מסכים עם הדר
חברה בע״מ היא ניסיון של הממשלה לתקן את הבלאגן שהממשלה עצמה יצרה (כרגיל).
בחברה חופשית, אם העסק שלך נכשל אתה עומד מול הלקוחות,העובדים והספקים שלך, ויותר חשוב, מול הקהילה שלך.
בחברה עם ממשלה, אם העסק שלך נכשל עטים עליך גופים ממשלתים (הוצאה לפועל) ומגובי ממשלה (עו״ד) ופושטים את עורך. את השאריות מקבלים הלקוחות, העובדים והספקים (במקרה הטוב). התרחיש הזה הוא די בעייתי, ומונע פתיחת עסקים (אף אחד לא רוצה להסתכן עד כדי כך) – לכן הממשלה המציאה חברה בע״מ.
כרגיל, לכל התערבות ממשלתית יש תוצאות בלתי צפויות. התוצאה פה היא שחברה בע״מ מסירה כל אחריות מבעלי החברה. לכן, ביטול מוסד החברה בע״מ צריך להיות חלק מתהליך הפרדת מדינה וכלכלה
ההיסטוריה מראה שהבעמ היה דווקא אינטרס של בעלי ההון ולא ממשלה שבעבר שירתה יותר את האזרחים. בארהב חברות בעמ היו אסורות ואם קיבלו היתר היו חוקים נוקשים נגד כל חברה בעמ שהפרה חוק.
יכול להיות שההיסטוריה שאתה מתאר היא נכונה. זה לא באמת משנה בהווה
כיום, חברה בעמ מגנה על בעלי החברה בפני אלימות ממשלתית (הוצאה לפועל, בתי משפט, הוצאות עורכי דין ושאר טופינים)
האפקט הבלתי צפוי הוא שזה מסיר לחלוטין כל אחריות של בעלי העסק כלפי האנשים איתם הוא עובד. ואני חושב שאנחנו מסכימים שזה פשוט רע
האמת אני ממש אוהב את החוק הזה – חוק לקמצנים/חסכנים.
אבל ביננו כל חוק שהוא לא נגד מונופול הוא לא טוב.
העובדה היא שעם החוק הזה הגדולים התחזקו: צצו רשתות הענק של היום.
ז"א שהחוק שלעצמו לא עוזר לקטנים מבחינתי ולכן הוא מיותר.
ההפך החוק טוב לגדולים הם רק לא יודעים את זה.
בסופרים קטנים ובמכולות אין סימון,אנשים התרגלו לסימון ולא קונים שם כמעט כי יודעים שהמחירים שם הרבה יותר גבוהים בממוצע.
אם היה סימון היו יכולים לעשות שם קנייה סלקטיבית.
כרגע אין סימון ומי שהולך לשם – הולך בשביל שיקרעו אותו והוא יודע
את זה.
החוק הוא תולדה של מחירים עולים.
ח"כ שרנסקי בזמנו זיהה את הקושי של עולי רוסיה התפרנים והמסודרים
לקנות בזול בלי שירמו אותם והציע את החוק.
הוא עבר כי המחירים בעליה,האי שיוויון בעליה ולכן היה צריך אותו.
עכשיו שכבר ברור שסימון מחירים זה לא מה שיציל את הצרכן ממחירים גבוהים(כי השיטה הכלכלית בבסיסה מעודדת מחירים גבוהים) אז הכושי
עשה את שלו הכושי יכול ללכת.
נשאלת השאלה אם החוק לא טוב לגדולים איך הם "לא יודעים את זה".
השאלה לאיזה טווח מדובר; בטווח של שנה שנתיים זה יעלה את הרווחים
של רשתות השיווק אבל בטווח ארוך יותר זה יפגע.
בדר"כ מי שקונה מניות קונה אותם ללא יותר משנה שנתיים ולכן המחשבה
לטווח קצר יחסית.