איך הגענו לנקודה הזאת?
הממשלה הפדרלית השוויצרית אישרה לפני שנתיים את קיומו של משאל העם הנוכחי, לאחר שיותר מ -110,000 אנשים חתמו על עצומה הקוראת להחזיר לבנק המרכזי את הסמכות הבלעדית ליצור כסף במערכת הפיננסית. תחת הדמוקרטיה הישירה של שווייץ, משאל עם מתקיים במידה ונאספים לפחות 100,000 חתימות בתוך 18 חודשים מרגע תחילת הקמפיין.
מהי יוזמת וולגאלד?
הקמפיין בראשות התנועה לשינוי מוניטרי השווצרית מבקש לשנות לחלוטין את הדרך בה כסף נוצר במשק. כמעט כל הכלכלות המודרניות מסתמכות על בנקאות ברזרבה חלקית, כלומר הבנקים המסחריים צריכים להחזיק עתודות המייצגות רק חלק קטן מהסכום הכולל של הכסף שהם מנהלים עבור הלקוחות שלהם. המערכת הזו מאפשרת להם לספק הלוואות מבלי שיהיה להם בכלל את כל הכסף הממשי הדרוש כדי לגבות את אותן הלוואות. בפועל למרות שההלוואות האלה לא מגובות, ניתן לרכוש איתן שירותים ומוצרים כאילו היו כסף לכל דבר. כך הלכה למעשה הבנקים הפכו להיות בכלכלה המודרנית לייצרני הכסף העיקריים כאשר הם מנפיקים כסף חדש בכל פעם שהם נותנים הלוואה. באתר של יוזמת וולגאלד, מצוין כי הרפורמה מייצגת לא יותר מאשר את "מה שרוב האנשים רוצים וחושבים שהיא המציאות [של המערכת הבנקאית], שרק הבנק המרכזי יכול ליצור פרנק שוויצרי חדש. ההצעה תבטל את כוחם של הבנקים הפרטיים ליצור כסף על ידי מתן הלוואות".
אם היוזמה תכנס לפועל, יהיו למעשה שני סוגי חשבונות. חשבון ראשון יהיה תחת בעלותו של הבנק המרכזי בשוויץ ושם כל אזרח יוכל להפקיד את כספיו. הכספים האלה יהיו מובטחים גם במידה וכל הבנקים יפשטו רגל. לקוח שירצה לקבל על הפקדון גם ריבית יוכל להפקיד את הכסף בחשבון בנק נפרד שיקרא "חשבון השקעות". הבנק יורשה להלוות רק כספים מחשבון השקעות, כפי שנעשה היום בכל קרן השקעה. לבנקים יאסר להלוות כספים שאינם חלק מחשבון השקעות.
אז יוזמת וולגאלד זהה בעצם לבנקאות ברזרבה מלאה?
לא בדיוק; בעוד ההצעות עשויות להיראות דומה, וולגאלד מדברת על כסף ריבוני, כלומר הכסף של האזרחים ייוצר ויוחזק בבנק המרכזי עצמו. בנקים פרטיים אמנם יוכלו לנהל את החשבונות האלה של הבנקים המרכזיים, אבל יעשו זאת תוך שמירה על הפרדה מוחלטת בין הכספים שהופקדו ב"חשבונות השקעה" השייכים לבנק לבין חשבונות הבנק המרכזי. תחת בנקאות ברזרבה מלאה, לפחות בצורה המוצעת על פי תוכנית שיקגו מ 1930, כל חשבונות הלקוחות עדיין יהיו בבעלות בנקים פרטיים ולא הבנק המרכזי.
אבל מערכת הבנקאות בשוויץ היא מהמפותחות בעולם – אז למה צריך את השינוי הזה?
לשוויץ יש אכן מגזר פיננסי גדול, המייצג סביב 10% מהתמ"ג של המדינה ומנהל סך נכסים פיננסיים של כמעט פי 5 מהתמ"ג הכולל. פיקדונות בבנקים לבד הם כמעט 180% מהתמ"ג. חשוב לזכור כי מערכת כסף ריבוני לא אוסרת על מסחר פיננסי והשקעה. האיסור היחיד יהיה על הנפקת הלוואות מכסף שלא קיים בחשבונות הבנק. הבנקים יוכלו להמשיך להלוות גם אחרי שתעבור היוזמה; אבל הם יעשו זאת רק מכסף קיים של מפקידים שיאשרו זאת לבנק.
אז מה הטעם בכל הרפורמה?
הבנקים מזרימים היום את רוב הכסף שהם מייצרים לצורך הלוואות לפעילויות שכל מהותן הוא הגדלת שורת הרווח שלהם במקום לפעילויות כלכליות שמועילות לחברה. התוצאה היא שההלוואות הולכות בעיקר לספקולציות על מכשירים פיננסיים, השקעות בתחום הנדל"ן, כולל משכנתאות, ודוחפת ציבורים ועסקים שלמים להשקיע באותם מגזרים מסוכנים. הלוואות בנקאיות מוגזמות יש מאין אלה יוצרות חוסר יציבות כלכלית, אי שוויון ואפילו פגיעה סביבתית. יוזמת וולגאלד תמנע כשל שוק זה מלהיות כה נפוץ. הרחבת תפקידו של הבנק המרכזי השוויצרי גם ליצירת כסף ריבוני חדש תוכל לנווט את הכסף במשק לצורך השקעות מועילות לחברה.
אז זה רעיון טוב?
בהחלט. ההצעה השוויצרית קיבלה תמיכה מצד כמה פרשנים בולטים, כולל מרטין סנדבו ומרטין וולף, שמשמש כעורך הראשי ב"פייננשל טיימס". וולף כותב כי "בשום סקטור כלכלי אחר -האינטרס הציבורי כל כך מעורבב עם אינטרסים פרטיים כמו בבנקאות".מי שחושב שלא מדובר ברעיון טוב הם כמובן הבנקאים שמקור הכנסתם העיקרי מאוים. הם כינו את היוזמה “קטסטרופה”. נגיד הבנק המרכזי בשוויץ כינה את היוזמה "ניסוי מיותר" וחשש כי מדובר במהלך מסוכן שכן לא נוסה קודם.
הרי זה לא יותר ממגוחך להתנגד לרפורמה שתוביל אל הבלתי נודע, אם המערכת הבנקאית הנוכחית כבר ידועה ככזו שלא מתפקדת כיום. מרטין וולף כינה זאת הכי טוב: "היכרות עם ההסדר [הנוכחי] אינה יכולה להפוך אותו לבלתי רצוי פחות. לנוכח תדירות המשברים הפיננסיים במערכת הנוכחית, נטל ההוכחה לא צריך להיות על אלה שמעדיפים שינוי". צוות יוזמת וולגאלד ציין את תגובת הבנק המרכזי הנוכחי עם התגובה שלהם כאן.
האם זה יקרה?
כרגע, נראה שהסיכויים לא טובים. הסקרים מצביעים על כך שכמעט מחצית מהמשיבים מתכוונים להצביע "לא", עם נתח גדול של כ 12% עד 16% שעדיין מתלבטים.
אגב, אפשר להניח את הפונדו והסיידר תפוחים – ההצעה נדחתה
אני לא מבין למה צריך משאל עם בשביל זה.
אפשר להגיע לתוצאה הרבה יותר טובה בשיטה הבאה (שראוי לאמץ גם בישראל):
הבנק המרכזי יכירז שכל אזרח במדינה יוכל לפתוח חשבון אינטרנטי. חשבון זה יהיה מגובה ב 100%. היינו, כנגד המספר המופיע בדף החשבון יוחזקו שטרות אמיתיים בחשבון הלקוח. העברת כסף לחשבון ומהחשבון בבנק המרכזי תתבצע באמצעות העברה פיסית של שטרות כסף (בעצם מדובר על העברת הבעלות על השטרות שבכל מקרה ימצאו בפקדונות הבנקים המסחריים שנמצאים במרתפי הבנק המרכזי).
בשלב זה לאזרחים תהיה אפשרות להמשיך ולנהל את החשבון בבנק המסחרי או אם יבחרו בכך, לנהל את חשבונם בבנק המרכזי (וכמובן שאפשר לשלב). בשלב זה יתברר היתרון הגדול של ניהול חשבון בבנק המרכזי. החשבון בבנק המרכזי יהיה מגובה ב 100% ומבוטח גם במקרה של אסון ואילו החשבון בבנק המסחרי אינו מגובה (כי הבנק פועל בשיטת רזרבה חלקית) וצריך לקוות ולהתפלל שבמקרה של משבר הבנק יוכל לכבד את התחייבויותיו.
בשלב זה, תיווצר מוטיבציה גבוהה של כלל האזרחים לנהל את ענייניהם הבנקאיים בבנק המרכזי. שהרי כספם מובטח שם (וכנראה שהעמלות יהיו נמוכות יותר – שהרי מדובר בבנק ללא סניפים). הבנקים המסחריים יצטרכו "לשכנע" אנשים להפקיד אצלם כספים (בחשבונות המסוכנים שלהם). והשכנוע יהיה באמצעות מתן ריבית על פקדונות.
וקיבלנו את התוצאה הרצויוה.
אזרחים יוכלו לשמור על כספם ולא להיות חשופים בעל כורחם למשברים פיננסיים כמו היום. יהיו פחות בועות פיננסיות משום שחלק מהכסף של הציבור יוחזק בחשבונות שלא ניתן למנף (חשבונות הבנק המרכזי). בנקים יוכלו לקרוס – מי שבחר לסכן את כספו תמורת ריבית בזמני שפע צריך לדעת להתמודד עם הפסדים בזמני מחסור. בנקים שימנפו את עצמם יותר מדי יאבדו את כספי הלקוחות שיעדיפו לעבור לחשבונות בבנק פחות ממונף (או בבנק המרכזי שאינו ממונף בכלל).
בשיטה זו הבנקים יוכלו להמשיך לספק אשראי בנקאי. וניתן יהיה להמר על צמיחה עתידית. זהו אינו דבר רע במהותו כל עוד מבינים את ההבדל בין מטבע לבין אשראי ומתמחרים את האשראי בהתאם.
פשוט וקל ולא צריך משאל עם בשביל זה.
ובא לציון גואל.
"וקיבלנו את התוצאה הרצויוה"
רצויה למי אריק?
למה בנק מרכזי ומטבע מגובה אקדחים זה דבר רצוי עבורי?
"וקיבלנו את התוצאה הרצויוה"
רצויה למי אריק?
למה בנק מרכזי ומטבע מגובה אקדחים זה דבר רצוי?
התוצאה הרצויה לאלו שיזמו את משאל העם.
הפרדת מטבע ואשראי.
וההפרדה הזו תפתור לך, במידת מה, את בעיית מטבע מגובה אקדחים. תוכל לבחור האם לנהל את חשבונך בחשבון מגובה מטבע של המדינה או לנהל אותו בחשבון מגובה נקודות אלקטרוניות או בולים שהבנק שלך הקצה לך.
רעיון נחמד והגיוני, הבעיה שאחרי 30 שניות הממשלה (דרך הבנק המרכזי), תאמץ את הפרקטיקה של רזרבה חלקית והדפסת כסף
כל מה שצריך זה ״מקרה חרום״ שידרוש רזרבה חלקית ״זמנית״ עד שיסתיים המשבר הכלכלי/מלחמה/קריסת בורסה/בוען נדלן. ואז נגלה שונצואלה זה כאן
אריק
"תפתור לך, במידת מה, את בעיית מטבע מגובה אקדחים."
אם 'במידה מה' אתה מתכוון ל'בכלל לא' אז אתה צודק.
הפתרון שלך לא פותר את בעיית המטבע מגובה האקדחים מאחר והמטבע נשאר.. ובכן… מגובה אקדחים.
עדיין אזור לגורם פרטי להנפיק מטבע חלופי ואם ינסה האקדחים יופנו כלפיו.
עדיין נדרשים האזרחים לשלם למדינה דמי-חסות במטבע ממשלתי, ואם לא יפנו האקדחים כלפיהם.
מה שאתה כנראה טוען הוא שהסימפטומים השלילים של מטבע מגובה אקדחים יעלמו.
אבל אין שום סיבה להאמין שזה יקרה. שחרורון נתן דוגמה אחת ואפשר להביא דוגמאות אינספור – דמיוניות או אמיתיות מהעבר.
יואל,
אז מטבע מגובה אקדחים זה פסול וקניין פרטי מגובה אקדחים זה מבורך?
כלומר הפילוסופיה שלך מתירה להפעיל אקדחים כל עוד זה משרת את הקניין שלך?
אני מציע כאן רפורמה מהפכנית שתסיים את האשליה שמטבע=אשראי ואתה, כמו ילד קטן, מסרב כי זה לא יביא לך את האוטופיה שאתה חולם עליה. הכל או כלום.
אם תחשוב רגע ברצינות על ההצעה, תגלה כי הפרדה בין מטבע ואשראי תפתח אפשרות לקיום מטבעות חלופיים. כיום האלימות שהבנקים נהנים ממנה מתאפשרת בזכות הקונספירציה שמטבע=אשראי. המדינה מחוייבת להפעיל אלימות כדי להגן על זיוף המטבע שלה ומאחר ואשראי=מטבע, הבנקים שמנפיקים את האשראי נהנים גם הם מהאלימות הזו שאוסרת להתחרות בהם.
ברגע שיתבטל השיוויון בין מטבע לאשראי, כל בנק יהיה ברשות עצמו. הנקודות האלקטרוניות בחשבון הבנק יהיו מטבע חלופי לכל דבר, יתומחרו בהתאם ויקבע להם שער חליפין שוטף.
ברגע שיתבטל הקשר בין אשראי למטבע, יוכלו גופים נוספים להנפיק נקודות אלקטרוניות, אסימונים או בולים ולהשתמש בהם כאמצעי חליפין. כל "מטבע" כזה יתומחר בזירות מסחר פתוחות. וזה בדיוק מה שאתה רוצה – מטבעות שאינם מגובים באקדחים. לא?
כמובן שאין פסול בכך שהמדינה תגבה את המיסים במטבע שהיא עצמה מנפיקה כל עוד היא מאפשרת לאזרחים להחזיק ולסחור זה עם זה במטבעות חלופיים. שווקי מטבעות אלטרנטיביים יהוו מנגנון איזון וריסון טבעי כנגד אינפלציה של המטבע. ככל שהמדינה תבזה יותר את המטבע שלה כך יהיה כדאי לאזרחים להחזיק במטבעות אלטרנטיבים.
יש עוד המון יתרונות בהצעה הזו (למשל הגנה טובה יותר לאזרחים ממשברים פיננסיים, שלילת הפריוולגיה של הבנקים ליצור מטבע יש מאין, איפשור קריסת בנקים מבלי לגרום לקריסה מערכתית).
וכל זה מתחיל בצעד מאוד פשוט וזול לביצוע. הפרדת מטבע מאשראי. ואת זה נשיג באמצעות חשבונות בנק מגובים ב 100% מטבע שמנפיק הבנק המרכזי (שטרות פיזיים) שיצועו לכלל אזרחי המדינה.
כן, אבל הממשלה פשוט תתחיל להדפיס שטרות ותחריב את הכלכלה. זה לא המצאה זה קרה ביבר ומה שקורה עכשיו ברוב (אם לא כל) המדינות בעולם. ההבדל שיש איזה סיבוך בירוקרטי (בנק מסחרי מול בנק מרכזי), שמאט את התהליך.
לא ברור איך מישהו יכול לטעון שהממשלה לא תנצל לרעה את הכח החדש שניתן לה, בעוד שבפועל, ממשלה תמיד מנצלת לרעה כל כח חדש שהיא משיגה לעצמה.
ראשית, כבר היום הממשלה (הבנק המרכזי) יכולה להדפיס מטבע ולהחריב את הכלכלה. שום בנק מסחרי לא מפריע לה לעשות כך. ההצעה האמורה לא משנה את היכולת של הבנק המרכזי להדפיס שטרות (אם כי יש הצעות רבות אחרות שמטפלות בבעיה הזו).
שנית, לא תינתן לשום שר או ח"כ סמכות נוספת מעבר למה שיש להם כיום. כך שלא יהיו אפשרויות לשחיתות מעבר למה שיש כיום. ההצעה קוראת לאפשר לאזרחי המדינה (שרוצים בכך) לפתוח חשבון (באמצעות האינטרנט) בבנק המרכזי שיהיה מגובה ב 100% במטבע של המדינה. הפקדת כסף לחשבון תהיה באמצעות העברה בנקאית רגילה, אלא שבמקרה כזה יועברו שטרות אמיתיים לחשבון ולא נקודות אלקטרוניות (מה שיקרה בפועל זה שיעברו שטרות מפקדונות הבנקים המסחריים בבנק המרכזי (לאחר כל הקיזוזים) לפקדון של הבנק המרכזי.
בשום מקרה לא מדובר פה בהדפסה נוספת של מטבעות.
המצב החדש ישמש גם כמנגנון איזון טבעי כנגד הסיכון של אינפלציה. הפרדה בין אשראי ומטבע, תהפוך את האשראי בפועל למטבע אלטרנטיבי. זה גם יאפשר קיום של מטבעות אלטרנטיבים נוספים. וככל שלמטבע הפיאט יהיו יותר מתחרים כך תהיה למדינה פחות מוטיבציה לבזות את המטבע שלה. גם כיום המטבעות הזרים מספקים תמריצים עבור המדינה לא להדפיס יותר מדי מטבעות.
כיום המצב יותר גרוע משום שהיצע הכסף נקבע בפועל ע"י מנהלי הבנקים שמספקים אשראי כאוות נפשם בלי לשאת בתוצאות. כשאשראי=מטבע אז מי שמנפיק אשראי שולט בפועל בכמות הכסף והוא יכול להנפיק כמה שבא לו ומתי שבא לו.
כיום המדינה יכולה להדפיס כסף וגם הבנקים יכולים להדפיס כסף (כי אשראי=מטבע). כלומר פוטנציאל לגרימת הנזק ולשימוש לרעה בכוח גדול מאוד.
הפרדה בין אשראי למטבע, תשלול מהבנקים המסחריים את היכולת לקבוע את כמות המטבע (משום שאשראי כבר לא יהיה מטבע).
כך שבפועל ההצעה תצמצם את הסמכויות (אלו של הבנקים) ולא תגדיל אותם.
נכון, הממשלה יכולה להדפיס מטבע גם היום, ונחש מה, היא מדפיסה. אבל, היום יש סוג של תאטרון קבוקים. הדפסת כסף מערבת בנקים מסחריים. הסבך הבירוקרטי מקטין את הנזק.
״לפתוח חשבון (באמצעות האינטרנט) בבנק המרכזי שיהיה מגובה ב 100% במטבע של המדינה״ – למשך 10 שניות. ואז המדינה תתחיל לעסוק ברזרבה חלקית או פשוט תדפיס כסף בלי הכרה כדי לשמור על רזרבה מחאה. בשני המקרים זה אותו אפקט
״מצב החדש ישמש גם כמנגנון איזון טבעי כנגד הסיכון של אינפלציה״
זה פשוט לא נכון. הממשלה תדפיס שקלים בלי הכרה. הבנקים ימשיכו ליצר אשראי.
כיון שאתה חייב להחזיק שקלים (כי אתה צריך לשלם מיסים), השקל ימשיך להיות מצרך מבוקש (כי כולנו רוצים להמנע מלפול קורבן לאלימות). כולנו נחזיק שקלים. אם נפסיק להשתמש בשקלים הממשלה תכפה על כולם לסחור רק בשקלים. אחד האמצעים לעשות זאת הוא בעזרת cashless society
הפתרון לכך הוא מטבע חלופי שאינו ממשלתי ואינו ניתן לשליטה עי הממשלה. כמו ביטקוין. אבל זה דיון שונה
״כיום המצב יותר גרוע משום שהיצע הכסף נקבע בפועל ע”י מנהלי הבנקים שמספקים אשראי כאוות נפשם בלי לשאת בתוצאות״
גם פוליטקאים אינם נושאים בתוצאות מעשיהם. יותר מזה, בנק מסחרי הוא למעשה סוכנות ממשלתית (אתה לא יכול לפתוח בנק ובנק לא יכול להכשל, מאפיין שקיים רק במשרד ממשלתי). כלומר, גם היום מטבע ואשראי נוצר עי הממשלה. למזלנו, יש סבך בירוקרטי שמאט את הריסת הכלכלה ומונע מהממשלה להשתמש בכל הכח שלה (משהוא שהוא תמיד חיובי)
"הדפסת כסף מערבת בנקים מסחריים. הסבך הבירוקרטי מקטין את הנזק."
אין שום סיבוך בירוקרטי. כשנגיד הבנק מחליט להדפיס מזומנים – מדפיסים מזומנים. אין בתהליך שום מעורבות של בנקים מסחריים. להפך – הבנקים ישמחו על כל מטבע שמודפס ומועבר ישירות אליהם. בשנים האחרונות הבנקים המרכזים מדפיסים ומעבירים את השטרות ישירות לממשלות בתמורה לאגחי"ם. זה קרה בארה"ב ובאירופה. וגם בתהליך הזה אין שום מעורבות של בנקים מסחריים.
"למשך 10 שניות. ואז המדינה תתחיל לעסוק ברזרבה חלקית או פשוט תדפיס כסף בלי הכרה…". לא ברור מדוע אתה מתעקש שאילו הרפורמה תיושם, הממשלה תבצע פעולה שהיא יכולה לעשות כבר היום. גם היום יש ערימת שטרות במרתפי הבנק המרכזי שהממשלה יכולה לשדוד והיא לא עושה זאת. מדוע שתעשה זאת אחרי השינוי המוצע?
כמובן שאפשר לחשוב על מספר מנגנוני אכיפה שיגנו על החוסכים במידה מסויימת של הצלחה (למשל יצירת רשות פיננסית בלתי תלויה, תייצר מכשול רציני כנגד ניסיון המדינה לשים יד על הכספים).
"זה פשוט לא נכון. הממשלה תדפיס שקלים בלי הכרה."
כאמור, גם היום המדינה יכולה להדפיס בלי הכרה. מדוע שתעשה זאת רק אחרי ישום הרפורמה?
ובכל מקרה הטיעון לא נכון. כיום האפשרות להחזיק מט"ח מהווה בלם טבעי כנגד הנטיה של הממשלה להדפיס כסף. הממשלה "יודעת כי אילו תבזה את המטבע, האזרחים "יעברו" למטבעות אחרים. ימכרו את המטבע המקומי ויקנו מטבע בטוח. תהליך זה יכול להתפתח בקלות לכדור שלג בלתי ניתן לעצירה (אנחנו רואים את זה קורה היום במספר מדינות). לכן, כדי לא להגיע לשם, המדינה מרסנת את כמות הניירות המודפסים שלה. זהו בלם טבעי.
הפרדת מטבע ואשראי יוצרת למעשה מטבע חדש (האשראי) שאינו מגובה ממשלה ורובים ומאפשר חליפין בין אזרחים. למעשה נוצרים מספר מטבעות (האשראי של פועלים שונה מהאשראי של לאומי). בכך מתאפשרת גם יצירה של מטבעות נוספים.
וככל שלאזרחים יש ויתר אלטרנטיבות נגישות לשמירת ערך ככה מתעצם האינטרס "לשמור" על ערכו של כל מטבע ומטבע (כלומר לא להדפיס יותר מדי).
"כיון שאתה חייב להחזיק שקלים (כי אתה צריך לשלם מיסים)"
אתה אמנם חייב לשלם מיסים בשקלים אבל אתה לא חייב להחזיק שקלים. כפי שאפשר לשלם בביטקוין מבלי להחזיק ולו סטושי אחד. אתה תחזיק את המטבע שאתה הכי מאמין בו ותפדה לשקלים את הסכום לתשלום מיסים ולא אגורה אחת יותר.
"הפתרון לכך הוא מטבע חלופי שאינו ממשלתי ואינו ניתן לשליטה ע"י הממשלה."
וזה בדיוק מה שיקרה כתוצאה מיישום ההצעה. הפרדת מטבע ואשראי תיצור מספר מטבעות חלופיים בבת אחת (האשראי של הבנקים המסחריים) שלא יהיו מגובי ממשלה (בנק שנופל – "אכל-אותה"). יתכן ונראה "אשראי" שיהיה בטוח יותר וגם שווה יותר משקל (כלומר 2 שקלים = 1 נקודות אשראי של דיסקונט).
"גם פוליטקאים אינם נושאים בתוצאות מעשיהם."
פוליטיקאים ניתן להחליף. בנקאים לא!
"בנק מסחרי הוא למעשה סוכנות ממשלתית"
לאחר הפרדת מטבע ואשראי הוא כבר לא יהיה כזה.
"יש סבך בירוקרטי שמאט את הריסת הכלכלה ומונע מהממשלה להשתמש בכל הכח שלה"
אין שום סבך בירוקרטי. בזמני משבר – הבנקאים יהיו הראשונים לעודד את הממשלה "להדפיס עוד". הנחת העבודה שלהם היא שאם דברים יסתבכו, הבנק המרכזי יבוא ויחלץ אותם. ראינו את זה קורה בכל המדינות במשבר האחרון.
שחרורון אתה כותב שטויות.
עמוק, מנומק, נוקב
שגנעת אותי
״הרחבת תפקידו של הבנק המרכזי השוויצרי גם ליצירת כסף ריבוני חדש תוכל לנווט את הכסף במשק לצורך השקעות מועילות לחברה.״
כי תכנון מרכזי אף פעם לא התפוצץ לנו בפנים
המערכת הנוכחית היא גרועה, המערכת המוצעת גרועה יותר כיון שהיא מרכזת יותר כח בידהם של מעט אנשים. מה שאומר שאותם אנשים יגרמו יותר נזק ממה שהם גרמו עד עכשיו