החודש הסתובבתי בתל אביב עם אבי עמית במסגרת כתבת המפצח ב"חדשות 13" במטרה למצא כספומטים של סניפי בנק. כמו שניתן לראות בסרטון – זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית. הבנקים סגרו בעשור האחרון כ140 סניפים ואפשר להבין אותם. בצורה הזו הם חסכו כ2.1 מיליארד שח בשנה על אלפי משרות שבעצם בוטלו – חלקם בגלל סגירת סניפים. אבל פה השאלה היא למה המפקחת על הבנקים היוצאת, חדווה בר, שאמורה היתה לייצג את אינטרס הציבור מול אינטרס הרווח של הבנקים לא פעלה?
כלומר בר כלפי חוץ שידרה המון סימפטיה והבנה ל"נפגעי הכספומטים האבודים" שאלה כולנו, אבל מצד שני היא אישרה 96 אחוזים מסך כל הבקשות שהופנו אליה מהבנקים לסגור סניפים. גם אחרי שהסניף נסגר רק בשליש מהמקרים היא חייבה את הבנק להשאיר כספומט, וגם במקרים האלה אם תחפשו את הכספומט על חורבות הסניף הסגור סביר להניח שנכונה לכם אכזבה. הבנקים בדרך כלל ימקמו את אותם כספומטים במרחק רב מהסניף המקורי בצמוד לסניף אחר שכבר קיים. ככה שאין לפעולות של המפקחת משמעות אמיתית ללקוח חוץ מלהתגאות אחר כך במסיבות עיתונאים שמספר הכספומטים לא ירד.
את התוצאה אנחנו רואים בעליה של כמעט פי 3.5 בכמות הכספומטים הפרטיים עם העמלה המנופחת. אם בעבר הם היו חלק קטן מכלל הכספומטים בשוק – היום הם כבר כמעט שני שליש. אלא שלא רק הכספומטים הפרטיים צצו כפטריות אחרי הסניפים אלא גם אפליקציות התשלום של הבנקים – ביט, פפר ופייבוקס. פה באורח פלא הבנקים מאפשרים לנו להשתמש באפליקציות כמעט ללא עמלות.
אם חשבתם לרגע שהבנקים הפכו להיות נדיבים פתאם אז תחשבו שוב. הבנקים לא עושים את זה מטוב לב, הם בסך הכל מנסים לגרום לנו להתרגל לאפליקציות שלהם וככה להשתלט על השוק לפני שנכנסים מתחרים זולים יותר. בשלב ראשון הם מרגילים אותנו להעביר כסף בין חברים. בשלב השני (איפה שנמצא הכסף הגדול) הם ירגילו אותנו לשלם לעסקים קטנים ומאוחר יותר לבינוניים והגדולים עם אותן אפליקציות. כל יום שעובר ועוד לקוחות מורידים את האפליקציות של הבנקים, זה אומר שפחות ישתמשו בהמשך באפליקציות המתחרות שנפוצות בכל העולם כמו גוגל פיי, סמסונג פיי או של אפל. מי שעיכב עד היום את יישום הרפורמות והחוקים שיאפשרו את כניסת אותן אפליקציות מחו"ל לא תתפלאו הם בין השאר… הבנקים שמרוויחים בינתיים עוד לקוחות שבויים.
לא פלא לפיכך שברשות הפלסטינית, ניגריה ,מלזיה ובמדינות אפריקאיות אפשר לשלם באמצעות הטלפון בחנויות בתהליך שאורך שניה אחת (במקום לגהץ כרטיס אשראי יקר) ורק בסטארט אפ ניישן שלנו ממשיכים לשלם עמלות מטורפות על כספומטים פרטיים וכרטיסי אשראי יקרים. הבשורות הטובות הן שלאחרונה משרד האוצר ובנק ישראל גיבשו תכניות שמצד ימריצו בעלי עסקים לעבור לטכנולוגיה החדשה שתאפשר תשלום עם אפליקציות תשלום חיצוניות ומצד שני יאיצו את ההליך שהיה תקוע בגלל רגולציה. את התוצאות אנחנו אמורים לראות כבר בשנה הבאה.
לצפייה בכתבה המלאה מתוך המפצח בחדשות 13 לחצו כאן
ברגע שיקחו לך את האפשרות לשלם במזומן הדרך תהיה קצרה מאוד לעבר דיקטטורה.נשמע אולי מופרך או קונספרטיבי מאותו רגע האזרחים יהיו על זמן שאול עד שהמדינה תחליט למי לחסום את החשבונות בכל רגע נתון בהתאם לגחמות כאלה ואחרות. חבל שהאתר הזה מקדם כביכול "קידמה טכנולוגית" כשמתחת לפני השטח ישנם מניעים אחרים לחלוטין לתאגידים ולמדינות על מנת שהכסף המזומן יבוטל. זה חרב פיפיות שבו בכל רגע נתון המדינה יכולה לחסל אותך כלכלית , ללא שום יכולת מצידך לעשות דבר בעניין. רק לשם המחשה יש בישראל כ-2.5 מליון תיקי הוצאה לפועל כש-80% מהם שייכים לתאגידים דורסניים דוגמת הבנקים המנפחים את הסכומים פי 10 ויותר לאזרח הקטן. כל חוב הכי קטן שיש לך בין אם זה לרשויות, לתאגידים או סתם דו"ח שלא שילמת , יכול לעבור בקלות רבה מאוד להוצאה לפועל ומשם הדרך קצרה מאוד למחוק לך את חשבון הבנק ולמעשה לחסל אותך כלכלית מבלי שיש לך אלטרנטיבה לקנות אפילו מזון . שלא לדבר על חיסולים כלכליים במקרים של משברים כלכליים שבהם המדינה יכולה להחליט בכל רגע נתון שאחוז מסויים מהכסף שלך יועבר עליה בחסות משבר כזה או אחר .או שבתי המשפט יחליטו לחלט את כל הכספים שלך בחשד לאיום על ביטחון המדינה או בתואנה אחרת.
כל זה ישלב "יפה" בשאר התכנונים העתידיים שמחכים לנו ממש מעבר לפינה .בקרוב יהיה גם חיסון שבבי בחסות הקורונה ויחד עם מאות אלפי מצלמות מעקב לזיהוי פנים הפזורות בכל רחבי הארץ,זיהוי ביומטרי, איכון טלפוני , חיוב להטבעה שבבית(כעין ברקוד תת עורי) כתנאי לצאת לחו"ל או לקבל שירותים מהמדינה וכו , הדרך לביטול מינימום החירות והפרטיות שעוד נותרו לנו תהיה בלתי הפיכה. הכל יחובר מהר ואפקטיבי בחסות טכנולוגית ה-G5 ובשלב כזה או אחר כל הנתונים עליך יודלפו במקרה הטוב לתאגידים על מנת לדחוף לך פרסומות ובמקרה הרע ימכרו לגורמים עבריינים. אז כדאי להזהר במה שמקדמים , כי ההשלכות עלולות להיות עצומות בטווח הרחוק.
ברור!
כל מה שכתבת הוא אמת לאמיתה מגובה באסמכתאות ומקורות מידע אמינים
יש מלא דוגמאות זהות.
ליצור שוק מקביל שיכניס כסף למדינה וכולם מרוצים כולל הבנקים שחוסכים, המדינה שמרוויחה מיסוי ונותני השירותים החדשים המיותרים כמובן.
תאגידי המים זאת דוגמה ענקית ורעיון זהה.
העיריה, תאגידי המים והמדינה מרוויחים. חוץ מהאזרחים שממנים.
כולם מסתכלים על החור שבגרוש מתחת לפנס אבל אף אחד לא שם לב לעבירה הפלילית של הממונה על הבנקים:
הפרת אמונים של עובדת ציבור בכירה כלפי מעסיקה > הציבור
הפרת 'אמון הציבור' היא מבחינת פשע ללא קורבן.
אין דבר כזה 'ציבור', אין לציבור דעה משותפת או תודעה משותפת.
הציבור לא נותן אמון ולכן אין אפשרות להפר או למעול באותו אמון.
מזכיר לי את הבדיחה שמבקשים ממישהו לבצע פעולה של העלאת מספר בחזקה או להוציא שורש של מספר והתשובה היא לעזאזל נגמרה לי הסוללה או אין לי מחשבון או פלפון כדי לבצע הפעולה ולחשב התוצאה ואז יצוצו כל מיני סופר נני או פרופסור רולידר שיפתחו סטרטאפ ללמד את הצעירים לבצע פעולות בסיסיות ללא צורך למחשב והם יחשבו לגאונים התורניים כמו גם הסלאבים. איך זה מתקשר לנושא היעלמות הכספומטים? הלו תתחילו שוב להתעסק עם מזומנים תיכנסו מעת לעת לבנקים ותמשכו מזומנים בקופה ולשלם על עיסקות וקניות במזומנים כי האפלה תותיר אתכם במצב שתצטרכו לחפש לכם כל מיני סופר נני או איזה רולידר. אם אינכם עושים זאת בעבורכם אז תעשו זאת בעבור ילדיכם
לא ברור על מה ההתבכיינות.
בנקים סוגרים סניפים – מצויין. כמו שהכסף שהם מנהלים הוא ווירטואלי כך הבנק עצמו צריך להיות ווירטואלי. בנקים אמורים להיעלם לחלוטין בשנים הקרובות וכדאי להתחיל להתרגל לכך. ונקווה שגם הרזרבה החלקית תיעלם יחד איתם. גורל הבנקים צריך להיות כמו גורל בתי הקולנוע שהקרינו סרטי זימה.
גופים פרטיים מפעילים מכשירי ATM במקום הבנקים וגובים עמלה – יופי. לפחות בתחום הזה אפשר להכניס תחרות, מה שלא הצליח עם הבנקים. ובשורה התחתונה זה עדיין יהיה יותר זול לציבור מעלות אחזקת סניף בנק.
הבנקים נותנים רוצים שנתרגל להשתמש באפליקציה שלהם וכך לא נעבור להשתמש בשירות התשלומים של בגוגל\פייסבוק – לא כי גוגל\פייסבוק הם חברות בעד תחרות, בעד הוזלת יוקר המחיה, בעד שירות לקוחות ובעד שימוש פתוח בנתונים שנאפים עלינו.
וברצינות, הבנקים מנוולים אך יש מנוולים גרועים מהם. פייסבוק\גוגל הינם מונופולים דורסניים, מתבצרים במאגרי מידע עצומים שהם אוספים עלינו, ללא שום פיקוח, שמפעילות לוביסטים יקרים ודואגים למשרות בשכר של 7 ספרות (לפסאדו) רוגולטורים עם סיום תפקידם.
מעניין אם פייסבוק\גוגל ישתפו את המידע העצום שהם יאגרו באמצעות המעקב על התשלומים, עם כלל האנשות והמתחרים ע"מ לקדם אחוה ושיוויון. מעניין אם הם יעמדו בפיתוי ולא ימכרו את המידע למרבה במחיר, לא ישתמשו בו כדי לבצע מניפולציות על המשתמשים שלהם, לא ישתמשו בו כדי למנוע תחרות ולא ישתמשו בו כדי להגדיל את התלות של האנושות בפלטפורמה שלהם.
פייסבוק/גוגל מוכרים את המידע שלנו ועושים מניפולציות (קוראים לזה ״שיוק״) זה המודל העיסקי ואף אחד לא מסתיר זאת. אתה יודע, אם אתה לא מבין מי שלם עבור השרות , סימן שאתה הוא המוצר.
אם אתה לא אוהב את זה (כמוני), אל תשתמש בשרותים שלהם.
קיימת עננה חוקית ומוסרית סביב השאלה מה רשאית חברה לעשות עם המידע שהיא צוברת על המשתמשים שלה, האם היא מחוייבת לידע אותם בדבר השימוש שהיא עושה במידע הזה והאם אם יכולים למנוע שימוש כזה.
קיימת גם שאלה בדבר הזכות לפרטיות. האם מידע שלקוח שיתף עם הפירמה או מידע שהוא שיתף עם לקוח אחר דרך הפלטפורמה של הפירמה הוא מידע פרטי שאסור בשימוש אלא אם כן ניתנה הסכמה מפורשת? הרי כולנו מבינים שלא יתכן שבנק או חברת כרטיסי אשראי ימכרו את המידע בדבר הרכישות שביצענו. מדוע בפייבוק\גוגל המצב שונה?
בנוסף חברות נהנות מהגנות בחוק שמאפשרות להחזיק בפנטנטים, בזכויות יוצרים בסימנים רשומים. אלו לא "זכויות טבעיות". אלו הגנות שהחברה העניקה להן ומהן הן מרוויחות כסף. וכמובן לא יתכן שלפירמות יהיו זכויות בעוד שלאדם הפרטי לא יהיו שום זכויות באשר ליצרותיו שלו. לא יתכן שברגע שפייסבוק\גוגל מפתחות מוצר אינטרנטי חשוף לכולם הוא יהיה מוגן בזכויות יוצרים וכשאדם פרטי מעלה תמונה לרשת, שולח מייל למישהו או שולח הודעה בואטסאפ, לא תהיה לו שום הגנה על המידע שהוא יצר.
פייסבוק\גוגל מציגות את עצמן כפלטפורמות ניטרליות שאינן אחראיות על התוכן שעובר בהן. הן עושות זאת בעיקר כשהן נדרשות לספק הסברים לממשל בעקבות שערוריות רבות שבהן הן מעורבות. אך אם אלו משתמשות במידע כדי לעשות רווחים ומניפולציות על המשתמשים, הן אינן יכולות עוד לטעון כי אינן אחראיות על המידע העובר בהן. אם הם השתמשו במידע הן גם אחראיות עליו במידה מסויימת.
השאלות הללו הינן שאלות חדשות עבור האנושות ורק בשנים האחרונות עוסקים בנושא, מקיימים דיונים ומנסים לגבש דעה. אבל כבר עכשיו ברור ליותר ויותר אנשים שצרכים להיות כללים בנושא. ושהפירמות לא יכולות לקבוע בעצמן ולבדן את הזכויות של המשתמשים שלהן. אם הפירמות מקבלות הגנה מהשלטון (פטנטים, זכויות יוצרים, פטורים ממס) כך גם אזרחים צריכים לקבל הגנה מאותו שלטון.
ובהקשר של הפוסט, כתבתי את זה כדי כמענה לטענה שבה הבנקים מציעים שימוש חינמי באפליקציות שלהם כדי למנוע בעתיד מעבר לענקיות האינטרנט. במקרה הזה, לא בטוח שהבנקים הם הנבלים הגדולים בסיפור.
ערן
להיכן נעלמה הכתבה האחרונה שהייתה באתר, מחקת אותה, מדוע?
טעות. היא חזרה
הבנקים מרגילים אנשים לשלם בעזרת הטלפון. זה נהדר. שהשקל יקרוס, יהיה לאנשים קל יותר לעבור לביטקוין
אתה מוכן להסביר מה כוונתך שהשקל יקרוס?
ססמאות (אפילו אם נכונות) לא מקדמות אותנו, נא הסבר דבריך
דני,
אתה בטח התכוונת לשאול מהי הכוונה *שהשקל החדש* יקרוס.
שכן השקל כבר קרס. ולפניו הלירה קרסה.
לכן אם מקבלים את ההנחה שהשקל החדש אינו המצאה גאונית מופלאה וחסרת תקדים, הרי שגורלו הוא כגורל השקל הישן.