ישראל היא כלכלה חזקה, קבע דו"ח הOECD שנכתב במיוחד על הכלכלה שלנו ופורסם השבוע. למה חזקה? כי מסתבר על פי הOECD שאנחנו בניגוד לכל מדינות המערב צומחים כבר 13 שנים ברציפות והאבטלה פה מאד נמוכה. אלו שתי טענות מרכזיות בדו"ח.
אז נתחיל באבטלה – לא אהרוס את האידאליה המופיעה בדו"ח, אבל אציין בכוכבית קטנה שאחוז האבטלה הרשמי בישראל לא כולל אזרחים שרוב הזמן יושבים בבית כי לא מצאו עבודה במשרה מלאה, אזרחים שהתיאשו מלחפש עבודה, אנשים בגיל הפנסיה שמחפשים ג'וב ולא מוצאים ועוד. לא נפרט כאן את כל ההטעיות הנוספות בחישוב המובטלים אבל בנתוני האבטלה האמיתיים שפורסמו בדמרקר אנחנו עומדים על שעור אדיר של 13.5% אחוזי אבטלה במקרה הכי אופטימי, ו25% בתרחיש הפסימי. אבל כאמור זה לא משנה – כי בכלכלה שלנו הכלכלנים דואגים להמציא נתונים משלהם ואחר כך להתגאות בהצלחתם הדמיונית. כמה חבל רק שבשאר המקצועות אין לנו את הפרבילגיה להמציא עבור עצמנו הישגים שמעולם לא התרחשו.
עד כאן האבטלה – מה לגבי הצמיחה? העובדה, שישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שצלחה את משבר 2007 כשהיא צומחת לאורך כל התקופה, לא ניתנת לערעור. גאווה לאומית? אז זהו שממש לא.
זה אולי לא ישמע הגיוני לרובכם, אבל חובות בכלל וחובות משקי הבית בפרט הם בכלל לא פרמטר מבחינת הכלכלנים כאשר הם מחשבים צמיחה כלכלית של מדינה. זאת אף על פי שהחוב הוא תנאי הכרחי לקיומה של צמיחה בשיטה הכלכלית שלנו, כפי שהוכיח ראש הרשות הפיננסית לשעבר בבריטניה באחד מפרסומיו.
בדצמבר האחרון בנק ישראל חיזק את ההנחה הזו. הבנק טען שישראל המשיכה לצמוח בסוף העשור הקודם, למרות המשבר העולמי, בזכות עליות מחירי הנדלן. במילים אחרות אומר בנק ישראל שכל הצמיחה שלנו היום נשענת על היכולת של האזרחים לקחת על עצמם עוד ועוד חובות/משכנתאות. כך נוצר מצב שככל שיותר אזרחים נכנסים למלכודת החובות והעוני, כך המדינה צומחת יותר. זה בדיוק המשפט שמסביר את האבסורד בחישוב הצמיחה.
אחד האנשים שהתנגדו נחרצות לקביעת הצמיחה הכלכלית כמדד לחוזקה של מדינה היה, לא תאמינו, אותו כלכלן שהמציא את הנוסחה לחישוב הצמיחה. מדובר בזוכה פרס נובל, סימון קוזנץ. גם הוא הסכים שצמיחה כלכלית היא מושג שנשמע נהדר, אך אין בינו לבין מדידת עושרם של האזרחים דבר. קוזנץ צוטט בדוח שהוצג לקונגרס ב1934, כמי שאומר: "המדידה של ההכנסה הלאומית יכולה בקושי רב לתת רמז לגבי שגשוגה הכלכלי של המדינה" [קישור].
בשורה התחתונה "צמיחה כלכלית" היא בסך הכל נוסחה גאונית שאימצו כלכלנים ופוליטיקאים כדי להוכיח שהכלכלה הדמיונית שלהם עובדת. הבעיה מסתבר היא רק עם אותם עניים שמיצרת המערכת הזו. הם כבר מוחשיים ואמיתיים והכי גרוע אין אפשרות להעלים אותם מאחורי המודלים והנוסחאות.
לצערי יותר פשוט להחליף את העניים מאשר לגרום לפוליטיקאי להודות בטעות
בלי פיצוץ לא יהיה שינוי.