בעידן כלכלת החובות שבו החישובים בטריליונים הפכו כבר לדבר שבשגרה, אנחנו בקרוב נחשף יותר ויותר למושג חדש בשם קוואדטריליון – כלומר אלף טריליון או 1 ואחריו 15 אפסים. החוב הגלובלי הכולל ממשיך את העליות הבלתי פוסקות והמאיימות שלו, והגיע ליותר מ-233 טריליון דולר ברבעון השלישי של 2017 -כך לפי מחקר של המכון למימון בינלאומי. הוא צפוי לחצות את הרבע קוואדטריליון כבר בשנה הקרובה. מדובר בהר געש של חוב פעיל שבסופו של דבר עלול להתפוצץ ולגרום לאסון פיננסי, ברגע שהריביות יעלו.
מה שעוד יותר מעניין היא שהתנפחות הר החובות המוניטריים נרשמה בכל ענפי הפעילות הכלכלית. ממערכות בנקאיות, ממשלות, עסקים פרטיים ועד למשקי בית. כשמדברים על כך שהעולם מתאושש ממשבר 2008 אף אחד לא מציין את רמות החוב שגדלו בחדות מאז אותה שנה. למעשה המערכת ניסתה לפתור את בעית החובות של אותו משבר על ידי הגדלה נוספת ומשמעותית עוד יותר של הר החובות.
מה שמטריד עוד יותר הוא שבעוד שלפני עשור היו אלה האמריקאיים שנחשבו ללווים הפזיזים והלא אחראיים של העולם, היום זו הפכה להיות תופעה נפוצה כמעט בכל העולם המערבי. אחת הבעיתיות ביותר היא קנדה, שמשקי הבית שלה ניפצו את כל נורות האזהרה, ועכשיו הם סובלים משיעורי חשיפה לחוב מהגבוהים בעולם, מעל 100% מהתמ"ג.
מדינה נוספת עם חובות מנופחים היא אוסטרליה. החוב הלאומי שלה הוא יותר מ 120% מהתמ"ג (כפול מה היה לפני עשרים שנה ולמעלה 15 נקודות אחוז מ 2007). חמישית ממשקי הבית שם נושאים בצורה כלשהי את נטל המשכנתא. עובדה זו גרמה לקרן המטבע הבינלאומית להוציא בשנה שעברה אזהרה על הסיכונים הקיימים לכלכלת קנדה במקרה של מיתון או משבר פיננסי אחר. סך הכל למדינות כמו אוסטרליה, נורבגיה, שוויץ וקנדה יש לכל אחת יותר חובות משקי בית היום משהיה בארה"ב ערב פרוץ משבר הסאב פריים המפורסם. .
אבל מדינות אלו לא לבד. החובות הסיניים הפכו גם הם להיות כל כך מדאיגים עד שמפלגת השלטון נקטה בצעדים דחופים כדי לצמצם את פוטנציאל פיצוץ החובות. החוב העסקי לבדו בסין נמצא כעת סביב 170% מהתמ"ג. בבריטניה נכון לחודש מרץ השנה, החוב הלאומי ביחס לתמ"ג היה כפול ממה שהיה כאשר פרץ המשבר העולמי בשנת 2007. בצרפת החוב הציבורי התקרב ל -100% מהתוצר המקומי הגולמי לעומת 65% ב -2007. מצב דומה קיים גם בספרד – גם שם החוב היום שווה לתמ"ג בעוד שהיה רק 35% ב-2007.
בנוסף לכלכלות שצוינו, החוב המקומי ביחס לתמ"ג הגיע לשיא כל הזמנים גם בבלגיה, לוקסמבורג, ואפילו שבדיה שנוטים לשבח את כלכלתה. על פי בלומברג, החוב העולמי טיפס בסך הכל ב-42 אחוזים ברבעון הרביעי ביחס לזה בעשור הקודם. בערך מספרי מדובר על תוספת של 70 טריליון דולר.
השאלה היא איך הנתונים האלה קשורים לצמיחה הכלכלית? הרי מספרים לנו שהעולם חזר לצמוח. התשובה היא שהיום כל הכלכלות מבוססות על יצירת אשראי של הבנקים. ככל שהבנקים ייצרו יותר אשראי כך יזרום יותר כסף לשווקים ולכן בסופו של יום הגדלת החובות מתחברת היטב לגידול בצמיחה. הדרך האמיתית לצאת מהבלגן הזה היא לשנות את הכלכלות באופן יסודי. אחת הפתרונות היא לאפשר למדינה לייצר מערכת מטבע אלטרנטיבית שתתחרה באשראי הבנקאי ותנתק את המשוואה הקטלנית בין יצירת כסף, צמיחה וחובות.
״לאפשר למדינה לייצר מערכת מטבע אלטרנטיבית ״
קיים. קוראים לזה ״שקל חדש״ לא הרבה מכירים אותו כי הוא חדש
בשנות השמונים גם נעשה בדיוק מה שנרמז בכתבה (הדפסת כסף מסיבית שגרמה לאינפלציה קשה). אבל אל חשש, יש מדניות הדפסת כסף אחת שתמיד עובדת – הבאה בתור (מי שרוצה דוגמא יותר חדשה שיבדוק מה קורה בונצואלה וזימבאבואה)
״ותנתק את המשוואה הקטלנית בין יצירת כסף, צמיחה וחובות״ – יותר נכון, בין יצירת מטבע במחשבי הבנק למספרים חסרי משמעות במחשבי הלשכה לסטטיסטיקה
"אחת הפתרונות היא לאפשר למדינה לייצר מערכת מטבע אלטרנטיבית שתתחרה באשראי הבנקאי ותנתק את המשוואה הקטלנית בין יצירת כסף, צמיחה וחובות."
אכתוב זאת שוב, המדינה, ורק המדינה היא זו שיוצרת מטבע. לאף בנק אין רשות או יכולת לעשות זאת. הבנקים מייצרים אשראי שזה בעצם חוזה על קבלת מטבע שהמדינה יצרה אבל זה לא מטבע. ממש כפי שחוזה לקבלת תפוח בעוד חודש זה לא באמת תפוח. ובחוזים האלו הם סוחרים.
המדינה יכולה להגדיל את חלקו של המטבע שלה בשוק המטבע באמצעות הגבלת יחס הרזרבה הבנקאי. ככל שהיחס יהיה גבוה יותר כך יהיה פחות אשראי בנקאי. המדינה יכולה אף להגדיל ולעשות ולקבוע יחס רזרבה של 100%, כלומר מצב שבו לא יתאפשר אשראי בנקאי כלל. אף אחד לא מונע ממנה לעשות זאת (גם לא בית המשפט העליון השמאלני). במקרה כזה הבנק יתפקד כפי שמלמדים בפקולטות לכלכלה. הוא אכן יהיה מתווך בין חוסכים ומלווים.
צעד נוסף שהמדינה יכולה לעשות הוא להכריז שהיא לא מגבה שום בנק שיפול. וגם את זה אף אחד לא מונע ממנה לעשות. במקרה כזה שווי האשראי הבנקאי יתומחר באמצעות השווקים בהתאם לשוויו הכלכלי ולסיכון שהוא מגלם. אז יתברר ההבדל המהותי בין מטבע פיאט לאשראי בנקאי. האחרון יהיה שווה הרבה פחות מהראשון. וכמובן ככל שבנק מסחרי ינפיק יותר אשראי כך ערכו יהיה שווה פחות (והריבית עליו תעלה) ממש כמו התנהגות של מטבע פיאט בשוק המטבע העולמי.
סיכום: המדינה כבר עכשיו מייצרת מטבע שמתחרה באשראי בנקאי
בסופו של דבר מטבע היא הדבר שבאמצעותו אתה מעריך כוח עבודה ומוצרים, ולא משנה שמה.
הוסבר כאן באתר שהכסף שניתן ללווים בבנקים איננו נובע מפקדונות של לקוחות הבנק, איננו תלוי בהם ואיננו מחושב על פיהם.
כסף האשראי של הבנק נוצר באמצעות הקלדת מספרים במחשבי הבנק ויצירת חשבון חוב נושא ריבית במקביל. כלומר, אין כל קשר לאשראי המותנה ביחס רזרבה.
אתה מוזמן להביא בנקאי שיטען אחרת ויביא נתונים ודוחות מחשב שמראים שהאשראי נלקח מהמפקידים בהתאם ליחס הרזרבה.
האם ידוע לך פי כמה גדול האשראי מכסף הפיאט? אם כן הבא נתונים והם יראו לך עד כמה השימוש בכסף פיאט זניח לעומת האשראי.
מאחר והשימוש באשראי גדול פי כמה מבכסף פיאט, זהו הכסף העיקרי שבשימוש.
הבנקים מיצרים אותו יש-מאין וחלקו עובר לרשותם. מדובר בהתעשרות של מאות מיליארדי שקלים בלא לייצר דבר כלשהו.
זאת הנקודה העיקרית שאתה מחמיץ.
עיוות תודעתי ושפל מוסרי ממדרגה ראשונה ששותפים לו המדינה על כל מנגנוניה, בתי המשפט, התקשורת והחינוך.
טוב, למעשה, החוב יעלם בסופו של דבר. השאלה היא פשוטה – כמה נזק ומוות יגרמו תוך כדי תהליך הפחתת או העלמת החוב.
ערן,
לנושא אחר, למה האתר שלך הוא רק http וללא אפשרות לhttps?
הראל
שאלה מעניינת. פנה אלי בבקשה בפרטי k.hamitit@gmail.com – נמשיך שם.
ערן שתף אותנו באשר לתשובה לשאלתו
רשת ביטחון כלכלית עכשיו
רשת בטחון כלכלית עכשיו!
חבל תליה כללי אחר כך…
ככה זה תמיד עובד, את נותנת למדינה כח בשביל 'מטרה טובה'- לקחת כסף מפיטר ולתת לפול ובסוף זה חוזר כמו בומרנג.
יואל היקר
שוב עם הקלישאה השטחית שלך של "לקחת ממישהו ולתת לאחר" ?
יצירת הכסף החברתית, זה לא לקחת מאף אחד, זה פשוט ליצור אותו ולחלק אותו.
אתה תמיד מתבלבל בין כסף במחזור, ששם באמת אסור לנגוע, לבין יצירת הכסף שזה "משאב חברתית נטו" שהבנקים גזלו מאתנו ועוד יש להם את חוצפה לדרוש ריבית על הזיוף, ויש להם את החוצפה לקחת את כל עמלו של "היזם" אם כשל קצת לעמוד בהתחייבויות של הגזלן\הבנק.
בקיצור: יצירת הכסף זה משאב חברתי נטו, ולכן יש אפשרות לחברה לתת לכל אזרח ביטחון כלכלי.
צריך פשוט להחזיר את הגזלה – שגזלו הבנקים – לציבור וליזמים.
"שוב עם הקלישאה השטחית שלך"
טעות, הטענה של "לקחת ממישהו ולתת לאחר” איננה קלישאה אלא אמת.
"יצירת הכסף החברתית, זה לא לקחת מאף אחד, זה פשוט ליצור אותו ולחלק אותו."
חלקית נכון אבל ממש לא כמו שאתה 'חושב':
ראשית מה שהמדינה יוצרת זה מטבע(currency) ולא כסף (money).
שנית, יצירת מטבע ממשלתי כשלעצמה לא גוררת לקיחה מאיש אבל הקניית ערך למטבע הממשלתי בהחלט כוללת 'לקיחה'.
השיטה הנפוצה להקניית הערך למטבע הממשלתי היא חיוב אנשים יצרניים, אלה שיוצרים ערך, להשתמש במטבע ממשלתי לתשלום דמי-חסות(מסים) למדינה שהנפיקה את המטבע.
מסים זה לקחת ממישהו משהו.
המשהו הזה זה מטבע שבמחזור, אם המטבע הממשלתי לא במחזור יצרני הערך לא יכולים להשתמש בו כדי לשלם את דמי החסות למדינה.
ולכן המטבע הממשלתי בהכרח כולל 'לקיחה', גם אם לא בתהליך ייצורו.
"הבנקים גזלו מאתנו", " להחזיר את הגזלה – שגזלו הבנקים"
אתה ממשיך לטעון זאת למרות שלא הצלחת או ניסית להוכיח שבנקים פרטיים יוצרים מטבע.
ולא, המלצה לרדת לרחוב לשאול בנקאי היא לא הוכחה.
ולא, לטעון שהטענות שלך שקולות לאמת מתמטית כמו 1+1=2 ולכן אין מקום להתווכח או להוכיח אותן אינה הוכחה גם כן.
זה בהחלט נכון לפחד מחובות
הכל תלוי באים זה משרת אותך או אתה משרת את בעל החוב.
השאלה שצריכים לשאול היא מי הוא בעל החוב?
והשאלה היותר מדאיגה היא – מי אחראי על גובה הריבית? שם מתחיל המשבר הבא – כאשר יותר מדי אנשים משרתים יותר מדי בעלי חובות והריבית עולה.
מיכוון שאין לאיש שליטה על הריבית, חשוב להיות עם היד על הדופק – במיוחד כשהריבית במגמת עלייה.
"מי הוא בעל החוב?"
מאחר ומדובר בחובות מדינה ובחובות של בנקים שהמדינה 'לקחה אחריות' ובחובות נוספים שניסיון העבר מראה שהמדינה 'תיקח אחריות' במשבר הבא התשובה לשאלת זהות בעל החוב היא כולם ואף אחד.
זאת גם התשובה לכל שאלה ציבורית: למי שייך שטח/רכוש ציבורי? למי שייכות אדמות המדינה? וכו'
"מי אחראי על גובה הריבית?"
בנקים מרכזיים, כלומר המדינות עצמן שהקימו אותם בנקים.
אזי האחראי לגובה הריבית הוא שוב כולם ואף אחד