פלוג הצטרפה למסע הבחירות של כחלון

מסיבת העיתונאים של כחלון השבוע – שבה הודיע על מהפכה במעבר בין הבנקים שיהפוך לקל ופשוט כמו ב"מהפכה הסלולרית",  הזכירה יותר כנס בחירות שניתנות בו הבטחות שמראש ברור שלא יקוימו. זה לא היה כנס בחירות רגיל אלא כזה שהנגידה פלוג הצטרפה גם היא אליו.  די לקרא  את מסמך העקרונות של הרפורמה כדי להבין כמה מכשולים הרפורמה צריכה לעבור בדרך אם תעבור בכלל.

קודם כל על פי המסמך שר האוצר ונגידת בנק ישראל צריכים למנות ועדת היגוי עליונה בהובלה משותפת של המפקחת על הבנקים ומנכ"ל האוצר. תחת וועדת ההיגוי יוקם עוד צוות היגוי לפרויקט, בהשתתפות בנק ישראל, סמנכ"לי הטכנולוגיות של הבנקים, משרד האוצר וגורמי ממשל נוספים לפי העניין. מי שחושב שלכנס כל כך הרבה גורמים ולעבוד בהרמוניה זה פשוט, די שיסתכל בועדת היישום של הרפורמה בבנקים בראשות בנק ישראל והאוצר, שהוקמה בסוף ינואר, ושעד היום בקושי מתפקדת.

אבל רגע – אם זה לא מספיק – לפי המתווה צריך לקום גם צוות שלישי שהפעם יהיה נתון ישירות לבנק ישראל וישמש כצוות משימה לאפיון ויישום הרפורמה. השותפים בצוות יהיו נציגות הבנקים ומערכות התשלומים והסליקה הרלוונטיות – אלו גופים להזכירכם עם אינטרס ברור להכשיל את היוזמה. כדי לקנח רק אציין שבמסמך אין שום התחייבות ללוחות זמנים. כלומר כל הועדות והצוותים האלה יכולים לקום גם בשנת 2030 וזה יהיה בסדר.  ולסיום – גם אם הכל ילך חלק – כל הדבר הזה יצריך שינויי חקיקה, ופה כבר השיקולים הם אחרים לגמרי. בקיצור – כל זה הוא מתכון אדיר לסחבת ולמסמוס, אבל זו הבעיה הקטנה בסיפור.

בעוד שהנגידה פלוג סיפרה השבוע לציבור על המחויבות שלה להגדלת התחרות בשוק הבנקאות, בפועל היא פועלת לצמצם את מספר הבנקים. פלוג יחד עם המפקחת על הבנקים, חדווה בר, אישרו השנה לבנק מזרחי לבלוע את בנק אגוד. מדובר בבנק האחרון שעוד יכול היה להוות תמריץ להשתמש במנגנון העתידי למעבר בין בנקים שכחלון ופלוג מציעים. דווקא עכשיו כשיש רפורמה שתפורה למידותיו של בנק כמו אגוד – דואגים להעלים אותו מהר ממפת התחרות ולהשאיר אותנו ללא אלטרנטיבות. כחלון ואנשיו אמנם מנסים לסכל את המיזוג דרך חוק בכנסת, אבל ספק אם יהיה רוב לחוק כזה וגם איש לא יפול מהכסא אם גם הפעם כחלון יודיע "שעל זה הוא לא אפרק את הממשלה".

הבשורה השניה לכאורה שיצאה ממסיבת העיתונאים היא שהמדינה תדאג להקים מערך מחשוב לטובת בנקים חדשים. אין ספק שמדובר במהלך חשוב. מערכות המחשוב הבנקאיות הן יקרות ומסובכות, כך שהן מהוות חסם רציני לכניסת שחקנים חדשים לשוק. פלוג וכחלון לפיכך מציעים פלטפורמה בנקאית שיושבת על המדף, ושכל בנק חדש יוכל להשתמש בה. הבעיה שגם פה השניים לא פרסמו לוחות זמנים מחייבים להקמת המערכת, אבל גם אם נניח שהמכרז יתחיל כבר מחר בבוקר – מדובר בתהליך פיתוח ארוך ומתיש שימשך שנים רבות עד שמערכת כזו תוטמע בבנק חדש. הבעיה הגדולה יותר היא שגם אחרי שהמערכת הזו תהיה פעילה אי שם בעשור הבא – היא תהיה חסרת שימוש.

בנק לאומי השיק ביוני השנה בנק דיגיטלי בשם פפר עם תנאים פנטסטים, ללא עמלות ועם ריביות אטרקטיביות. בנק לאומי לא עשה את זה כי הוא הפך פתאם לבנק חברתי. בלאומי יודעים היטב שאם אי פעם תפתח תחרות בשוק הבנקאות בישראל זה יגיע מהעולם הדיגיטלי- שם לא צריך סניפים , לא צריך כוח אדם רב, שם יש עוד מקום להתחרות מול ההון הגדול של הענקיות. פפר – יותר מכך שהוא בא להיטיב עם לקוחותיו, נועד להשתלט על השוק הזה ולחסום כל תחרות עתידית. ב-2015, כשנודע על כוונת לאומי והפועלים להקים בנקים אינטרנטיים בעצמם, הצהיר המפקח דאז, דודו זקן, כי בנק אינטרנטי של הפועלים ולאומי הוא מקל בגלגלי התחרות. פלוג וכחלון ראו את בנק לאומי שם את המקל בגלגלים והעדיפו לשתוק שתיקה רועמת.

כחלון מצידו ממשיך להתגאות בחוק להגברת התחרות בבנקים- אלא שמאז שהוא עבר בכנסת הוא לא דאג לקדמו. על פי החוק, עד תחילת מאי, וועדת היישום של החוק בראשות האוצר ובנק ישראל, היתה אמורה לפרסם באתר משרד האוצר תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה של הגברת התחרות בשוק הבנקאות. עד היום לא פורסם ולו יעד מדיד משמעותי אחד.

בינתיים גם אם הרפורמה תיושם – נראה שהרבה אלטרנטיבות כדי לעבור לבנק טוב יותר – לא יהיו לנו.