ב-14 במרץ 2014 יצא מסמך של הבנק המרכזי של אנגליה בשם "יצירת הכסף בכלכלה המודרנית" שטען כי אופן יצירת הכסף השתנה, וכיום כסף הוא בכלל סוג של שטר חוב. כך, עם מצגות, סרטונים והנפשות מסבירים כלכלני הבנק המרכזי האנגלי שספרי הלימוד הקיימים בכלכלה טועים, ורוב הכסף נוצר על ידי בנקים מסחריים באמצעות ההלוואות שהם נותנים.
בכל פעם שבנק נותן הלוואה הוא גם יוצר פיקדון תואם בחשבון הבנק של הלווה, ובכך יוצר כסף חדש. כל זאת ללא אף רשות מפקחת שדואגת שיעמדו לבנק רזרבות של כסף מודפס וזמין. הבנק המרכזי של בריטניה הודה ש-95% מהכסף מיוצר בבריטניה על ידי הבנקים. אחריו מיהרו לפרסם דוחות כאלה גם הבנק המרכזי הגרמני, השוויצרי והנורווגי.
המשמעות של התגלית הזו, שרוב הכסף נוצר על ידי הבנקים המסחריים ושהבנק לא זקוק לפקדון כדי להלוות, היא שכמות הכסף שנוצרת במשק תלויה בביקוש להלוואות ולאשראי. הריבית, שהיא המחיר של היצע האשראי, משפיעה על הביקוש להלוואות.
כך, למרות שהבנקים הפרטיים הם אלה שבכוחם לספק או למנוע כספים מהגופים הפועלים במשק, כלכלנים לא מכוונים את האש שלהם כלפיהם, אלא כלפי ממשלות ובנקים מרכזיים. אותם הם מאשימים בליבוי אינפלציה על ידי יצירה של עודפי כסף, והם לחלוטין מתעלמים מהתפקיד המרכזי והמכריע של מערכת הבנקאות הפרטית בכלכלה.
אם מי שמנהל בפועל את כמות הכסף וההקצאות למטרות שונות שלו הם הבנקים המסחריים, הרי שאין מקום לטענות כי 'אין מספיק כסף' לחברה כדי לממן תכניות חברתיות ולענות על צרכים אנושיים. גם האמירות בדבר חוסר המוסריות של חוב ממשלתי, או של הוצאה ציבורית, או הקינות על 'דחיקת המגזר הפרטי' מצד מוניטריסטים ואנשי השוק החופשי מופרכות מיסודן, לאור העובדות הללו.
מעניין ותמוה בבריטניה מאז שיצא הדוח, התקשורת מעולם לא התייחסה אליו ולא פירסמה את זה. בעלי הטורים הכלכליים המשיכו לכתוב כאילו המוניטריים מובן מאליו. ההבנה שמי שמנהל את כמות הכסף במדינה אינה הממשלה אלא גורמים במגזר הפרטי נותנת מכה חזקה לדמוקרטיה, ניהול החברה וסדרי העדיפויות שלה נמצא בשיעור הולך ופוחת בידי נבחרי הציבור, ובשיעור הולך וגובר בידי ידיים פרטיות שמטרתן הגדלת רווח ותו לא.
נדמה שלמרות שקריסת הגישה המוניטריסטית מוסתרת מהציבור על ידי התקשורת, הציבור כן חש שכוחה של הדמוקרטיה הולך ופוחת. אחת הסיבות לכך היא ללא ספק השליטה הכלכלית של מעטים שלא נבחרו על העתיד הכלכלי והחברתי של כולנו. בפרויקט מחקרי שעוקב אחרי שביעות הרצון של הציבור מהדמוקרטיה במדינות מפותחות, נתגלה שיעור שביעות רצון הנמוך ביותר בממוצע מזה 25 שנים מהמוסדות הדמוקרטיים במדינות שנבחנו. יתרה מזאת, המדינות בהן חוסר שביעות הרצון גבוה ביותר היו המדינות הנאו-ליברליות ביותר: ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה ואילו מדינות שבהן יש שביעות רצון רבה יותר היו דנמרק, נורבגיה ושוויץ.
מדי פעם מזמינים אותי לדבר ולנהל דיונים על המצב הכלכלי, אבל אני לרוב מסרבת והפוסט שלעיל מבהיר מדוע. חוסר ההסכמה שלי עם המיינסטרים הכלכלי הוא על העובדות, העובדות המוכחות והחד משמעיות לא בצד שלהם, אך אין הם מעוניינים לפקוח את העיניים.
ד"ר הגר צמרת היא כלכלנית חברתית וחוקרת
בסיום כל הסיפור של הקורונה והירידות בשווקים למישהו יש מושג מה יקרה?
יתכן כי זה הזמן לשינוי כלכלי תודעתי, למרות שאנשים כמו יואל מעדיפים להרדים את הציבור ולהשאער אותו כמו שהוא, עייף ומותש ממלחמת ההשרדות של היום יום
אני רואה שהפסקת לדבר בגוף ראשון לשון רבים והתחלת לדבר בשמי…
אני כבר מעדיף אותך והתולעים.
על תדבר בשמי ועל תייחס לי מניעים נסתרים.
כי הממשלה מחלקת
רשיונות ותומכת בזה. כמו כל מונופול,?בלי הממשלה, הוא היה מתפרק.
רוצה להתחרות בבנק? צריך רשיון. מי אוכף את הצורך ברשיון? בנק לאומי, בנק הפועלים? לא, הממשלה
רוצה להתחרות במטבע? מי ישלח לביתך בריונים חמושים? בנק טפחות?
הועלו בעבר הצעות למערכות מונטריות בהן כל אדם וגוף עם מוניטין יוכל לייצר כסף על סמך ערך שהוא מציע.
מכיוון שיש לנו כבר פלטפורמת רישום – בלוקצ'יין – ויש מערכות ניהול מוניטין מתפקדות, נראה לי שאנחנו בשלים להופעת כסף מסוג זה.
דפוס הוא פתרון מן המאה ה-15 להפצת מידע. כיום יש דרכים יעילות יותר, אך אנו עדיין מדפיסים ספרים.
גם בנקים הם פתרון מן המאה ה-15 לניהול כסף (שאינו אלא אינפורמציה). יש להם הרבה יותר כח מאשר לבתי-דפוס, ולכן יקח יותר זמן להחליף אותם.
חבל, אבל זה מה יש.
לאדם
"לניהול כסף (שאינו אלא אינפורמציה"
זאת טעות קרדינלית מצדך ומצד רבים אחרים.
אם כסף אינו אלא אינפורמציה ניתן היה להפיק ממנו יש מאין ללא שום השלכות שליליות.
מרבית האנשים פוחדים להתעורר מן החלום שהם חיים בו.
כבוד, הגר! ספרי להם את האמת, גם אם לא בטוח שיבינו.
אין יותר רדומים וחולמים בהקיץ מאלו שמאמינים למסמכים ומחקרים של בנקים מרכזיים.
אין יותר מנותקים מהמציאות מאשר האנשים שסבורים שניתן לייצר עושר ושפע יש מאין, אלו שבטוחים שאם המונופול על הדפסת המטבע ישוב לבנקים המרכזיים (כאשר המונופול מעולם לא נלקח מהם) אז ממשלות העולם ידפיסו אוטופיה חברתית בלחיצת כפתור.
יואל,
לא נאמרה מילה בכתבה על החזרת הסמכות ליצירת כסף לממשלה.
כמוך, אני לא בטוח שמהלך כזה ישפר את המצב, הפוליטיקאים היום, והישראלים בראשם, עסוקים בעיקר באינטרסים האישיים הקטנים וקצרי הטווח שלהם ושל מקורביהם.
למרות זאת, את הפוליטיקאים אנחנו בוחרים בהליך פסאודו דמוקרטי ואת הבנקאים קיבלנו "בירושה" – בעיקרון גם את הבנקאים אנחנו הצרכנים "בוחרים" ע"י הבחירה שלנו היכן להפקיד או להשקיע את הכסף שלנו, אלא שהיום הגענו למצב שהבנקאים הנוכחיים בעלי כח מופרז ומונעים מצב של שוק חופשי אמיתי בתחום הפיננסי.
המצב לא טוב – למרות מה שהתקשורת ורוב הפוליטיקאים והכלכלנים מנסים "למכור" לנו.
הפתרונות לא יבואו מלמעלה, זה תלוי בנו!