וורן מוזלר. תמונה: ModernMoneyNetwork
ביום חמישי פורסמה כתבה מרתקת של יאיר קלדור בכלכליסט בשם "תמיד אפשר להדפיס עוד כסף". בכתבה עולות כמה תובנות מעניינות לגבי מערכת הכסף שלנו, שקוראיו הותיקים של הכלכלה האמיתית בוודאי מכירים. נתמקד בשתיים.
התובנה הראשונה מדברת על כך שאין שום בעיה שהמדינה תדפיס לעצמה כסף לצורך ביצוע פרויקטים ממשלתיים, כל עוד ההדפסה לא תגרום לאינפלציה. כאן נחלצת לזכות הרעיון סטפני קלטון, פרופסורית לכלכלה באוניברסיטת קנזס סיטי מיזורי, שמונתה ב־2014 לכלכלנית הראשית בוועדת התקציב בסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית. בשנה שעברה נבחרה לאחת מ־50 האנשים שרעיונותיהם שינו את הפוליטיקה האמריקאית ב־2016.
"אם הממשל הפדרלי מתכנן להשקיע טריליון דולר בתחום התשתיות, השאלה היא לא מאיפה הכסף יגיע, אלא אם יש מספיק אנשים להוציא לפועל את הפרויקטים האלה" , מסבירה קלטון, "האם יש במדינה די מהנדסים, ארכיטקטים ובנאים מובטלים שאפשר לגייס למהלך הזה? יש די ברזל, בטון וחומרי גלם אחרים? מספיק ציוד טכני שלא בשימוש כרגע? אלה השאלות הנכונות – בנוגע למשאבים הנדרשים למימוש ההשקעה, לא לגבי איך לממן אותה" – מסכמת קלטון.
קלטון טוענת כי אם התשובות לשאלות אלה חיוביות והפרויקט המדובר הוא לטווח ארוך, אז לא תתפתח אינפלציה. לדבריה, בעזרת גופי מחקר אפשר יהיה לענות על השאלות האלה שהציגה די בקלות, ובכך לאפשר מדיניות ממשלתית שבה אין מחסור בכסף אך במקביל גם האינפלציה לא מרימה את הראש. המסקנה בסופו של דבר של קלטון היא שיש לקחת מהבנקים והשוק הפרטי את יכולת ייצור הכסף על ידי אשראי ולהעבירו לממשלה תחת מערכות הבקרה המתאימות.
סטפני קלטון. תמונה: ModernMoneyNetwork
בשנים האחרונות סיווגה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, את פעולות המערכת הבנקאית כ"תיווך פיננסי", בדיוק כמו שמתארים ספרי הלימוד. כל זה אחרי שהעניין כבר הוכחש בעבר על ידי הבנקים המרכזיים הגדולים באירופה וקרן המטבע.את וורן מוזלר, כלכלן, תיאורטיקן מאקרו־פיננסי ובעלי קרן גידור לשעבר, הטעות הזו של פלוג בוודאי לא היתה מפתיעה. הוא טוען בכלכליסט שאפילו ראשי הפדרל ריזרב לא יודעים איך המערכת עובדת ולכן גם לא מבינים מה הבעיה איתה.
" אין להם מושג איך המערכת המוניטרית פועלת באמת. הם מכירים אותה רק ממודלים בספרי לימוד. אני התחלתי לעבוד בבנקאות בתחילת שנות ה־70", מספר מוזלר לקלדור, "אני מכיר את התחום מבפנים. יצא לי לפגוש את אלן גרינשפאן (יו"ר הבנק הפדרלי שקדם לברננקי), וגם את ברננקי עצמו. הוא טיפוס מאוד נחמד, באמת. אבל אין לו מושג איך המערכת המוניטרית עובדת, ואין גם שום סיבה שהוא יבין. הוא בא מהאקדמיה, לא מהשטח".
למעשה מוזלר מספר לנו שהכלכלנים המובילים שמנהלים אותנו עושים זאת לפי כלכלה דמיונית שמנותקת מזו שמתרחשת במציאות. הם תקועים בתאוריות שמופיעות רק בספרי הלימוד שלא התעדכנו עוד מאז תחילת – אמצע המאה הקודמת. הכלכלנים מתעלמים ממידעים חדשים וממשיכים לדבוק בעיקר באגו שלהם, שמונע מהם להודות בטעות ולהניע רפורמות במערכת הכושלת שהם מובילים כעת.
ללא כלכלנים יהיה קשה לערוך שינוי, שכן הם אלה "ברי הסמכא" של השלטון ומוכרים על ידו כמי שמחזיקים בלגיטימציה המדעית להכשרת השינוי. לכן נותר רק לקוות שאולי הטיפטופים שאנחנו מרגישים בשנים האחרונות מכלכלנים כמו קלטון, מוזלר, וורנר, טרנר, וולף ואחרים, יתורגמו מהר לצונאמי של כלכלנים ששוברים את מחסום ההכחשה ופועלים לשינוי הפרדיגמה הכלכלית השלטת.
זה לא יאומן. כלכלנים חייבים ללמוד באוניברסיטה את תורותיהם של אדם סמית, מרכס, וקיינס. אבל הם לא לומדים .הם לומדים רק כלכלה ניאוליברלית אשר כשלונה הוכח שוב ושוב. אלמנטים שונים מתורתו של קיינס מוגנבים לפעמים בדבריהם של כלכלנים עכשווים. אבל רבותי דברו קיינס, ז'ון מיינראט קיינס, בפירוש ובקול גדול. הוא הציל את אירופה אחרי מלחמת העולם השניה ויציל אותנו גם עכשיו , גם מעוני וגם מחרפה. ואפילו מחורבן. קומץ מגה עשירים התורמים לפקולטות לכלכלה ניאוליברלית לא יעשו את הנדרש.
לשחרורון. אין ברירה אלא שתהיה ממשלה ויהיה תכנון מרכזי. גם ממשלה רעה זה מצב הרבה יותר טוב מהעדר ממשלה. דוגמא למצב ללא ממשלה זה בית המטבחיים שמתחולל היום בשכנתנו הצפונית סוריה. אתה רוצה פה מצב דומה?
בית המטבחיים בסוריה מתחולל ע"י ממשלה.
זו של אסד,זו של ארדואן,זו של סעודיה,זו של פוטין
זו של ירדן,זו של איראן,זו של לבנון – כולן ממשלות.
בלי המעורבות שלהן,היה נשאר רק דעאש ללא כסף וללא נשק.
ללא תרופות,בגדים,מזון,דלק או רכבים.
הבנתי מה לא, אבל הוא לא אמר מה כן. "להתאים את הפרדיגמה הכלכלית לפי מידעים חדשים" זה תיאור עמום ולא מספק של מה שצריך לעשות לדעתו. גם לא היתה פה הפרכה ברורה של ההצעה של הכלכלנית האמריקאית.
"הכלכלנים מתעלמים ממידעים חדשים".
מידעים.
אין מילה כזאת
https://milog.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D
בארץ,לדאבוני, מלבד ערן הילדסהיים, אין כלכלנים בקורתיים. כולם כלכלני חצר.
טוב שיש בישראל אתר כמו הכלכלה האמתית שבראשו עומד מר הילדסהיימר שאכן מבין באמת כיצד עובדת המערכת המוניטארית. ברצוני להרחיב כאן מעט את היריעה ביחס למערכת הכסף ולהשלכותיה על הכלכלה והצמיחה.
א. טכנולוגית אפשר ליצר הרבה יותר מוצרים ושירותים מבוקשים, קרי, לחולל צמיחה גדולה בכל המשקים המתקדמים; כלומר היכולת להצמיח פלאים את הכלכלה כתוצאה ממהפכת היצור האוטומציה והרובוטיקה, אינה מוטלת יותר בספק, בוודאי לא בישראל. יש בכוח יצרני המוצרים והשירותים במשק, מיחידים דרך עסקים דרך מפעלים ותאגידים וכלה בכוח היצור של הסקטור הציבורי להגדיל פלאים את היצור שלהם. כך שהטענה שניתן לעשות זאת ביחס לתשתיות בארה"ב היא ללא ספק נכונה.
ב. וזהו החלק השני של הטענה, שככל שהוא יישמע פשטני, כך הוא מדויק: הסיבה המהותית שבפועל, בכל המשקים המתקדמים בעולם, אין כוח היצור מרקיע שחקים, בהתאם לפוטנציאל היצור שמאפשרת הטכנולוגיה, הוא בגלל שחסר לאוכלוסיות כוח קניה. כלומר, כוח הקניה בפועל – של כל אותם מוצרים ושירותים מבוקשים – של האוכלוסיות והממשלות בארצות המתקדמות טכנולוגית, נופל בהרבה מכוח היצור הפוטנציאלי – של מוצרים ושירותים מבוקשים.
ג. החלק האחרון של הטענה – הפיתרון: הגדילו את כוח הקניה של האוכלוסיות, על ידי הנפקת כסף בר-קיימא – וראה בפרק כסף בר-קיימא מהו – כסף השומר על ערכו מכוח מנגנון אלגוריתמי חוקתי המגדיר את דרכי הנפקתו ואת כמות היצע הכסף במשק. כסף בר-קיימא זה תחלק המדינה לאוכלוסיה הרחבה בהתאם לכמה מנגנונים שכבר הועלו על ידי טובי הכלכלנים. א. מס הכנסה שלילי ב. הורדת מיסים ג. הרחבת תקציב הממשלה ד. אבטחת הכנסה בסיסית הולמת לכל אזרח – אהב"ה – או מה שידוע גם בשם קצבה כללית אוניברסאלית.
ד. הבטחת המהלך: מאידך, כדי למנוע שהנפקת כסף בר-קיימא במקום להגדיל את כוח הקניה של כלל האוכלוסיה תישאב על ידי התאגידים ומתווכי ההון – באמצעות העלאת מחירים והעלאת ריבית, חייבת הממשלה להטיל רגולוציה קפדנית בתחום המחירים, על התאגידים בעיקר.
ה. ביחס למתווכי ההון, נדרשת רפורמה מוניטארית מהותית, שעיקרה שרק המדינה היא שתפיק את המטבע הלאומי ותישלל מהתאגידים מתווכי ההון, להפיק בפועל כוח קניה יש מאיין – כפי שהדבר מתרחש כיום – אך יתאפשר שוק משני של קריפטו מטבעות כדוגמת הביטקויין.
למתעניינים העיפו מבט בספרי החינמי כסף בר-קיימא וחירות כלכלית http://www.davidishshalom.com
״חייבת הממשלה להטיל רגולוציה קפדנית בתחום המחירים״
תדפיס מטבע, ותצפה שהמחירים לא יכלו כי ״טכנולוגיה״
המחירים עולים, זה כמובן לא בגלל הגפסת כסף מסיבית אלא בגלל קפיטליסטים רשעים (כמו שניקולאס מדורו מונצואלה אומר).
ובכן ילדים, התגובה מעלי היא דוגמא קלאסית ל No true Scotsman
במילים אחרות, התכנון המרכזי שנכשל וגבה את חייהם של מעל 100 מליון איש לא היה תכנון מרכזי אמיתי. הפתרון המוצע הוא אמיתי (לפחות אז שזה יכשל)
קודם כל לגבי ונצואלה, זה ממש כך. יש שם מלחמה אקונומית פרופר לא שמומוניזם ולא קשקושוניזם צא וחקור.
שנית כיום יש הדפסת כסף מאסיבית הדיון הוא לא האם תיהיה או לא תיהיה אינפלציה מאי הגדלת הכסף אלא כיצד צריך לנהל את הדפסת הכסף המאסיבית. אז מספיק לתקוף טיעוני קש.
קודם כל לגבי ונצואלה, זה ממש כך. יש שם מלחמה אקונומית פרופר לא שמומוניזם ולא קשקושוניזם צא וחקור. יש לונצואלה רזרבות מט"ח ענקיות ורק מוצרים ספציפיים חסרים איך יכול להיות?
שנית כיום יש הדפסת כסף מאסיבית הדיון הוא לא האם תיהיה או לא תיהיה אינפלציה מאי הגדלת הכסף אלא כיצד צריך לנהל את הדפסת הכסף המאסיבית. אז מספיק לתקוף טיעוני קש.
ראיתי את הדיון שלו עם בוב מרפי (כלכלן אוסטרי שדוגל בשוק חופשי לגמרי), הבחור מבין על מה הוא מדבר, אפשר לא להסכים איתו, אבל הרעיון שלו בהחלט לא בא מבורות.
כמו שהשוק החופשי מווסת להפליא את כמות הסחורות והשירותים, כך הוא יכול לווסת את כמות הכסף.
רק תאפשרו תחרות אמיתית בבנקאות, באשראי ובמטבעות.
ריכוזיות בויסות של כמות הכסף יגמר כמו שנגמרה ריכוזיות בויסות דברים אחרים.
שלא לדבר על הנסיון…
תגיד תחריראל היקר
שיש לך כאב ראש אתה גם לוקח כדור בשם "שוק חופשי" ?
מה הקשר רבונו של עולם, בין שוק חופשי לכסף ומטבע ואשראי ?
לשוק חופשי באים כל הסחורות (עמל אנושי), וכולם עוסקים בחליפין.
כסף היא אמצעי חליפין בשוק ותו לא. (לא "מוצר" כפי שחכמי חלם של האקדמיה לכלכלה מגדירים אותו בנוכלות\פנאטיות\דביליות בלתי נסבלת)
וכמובן יש גם מלווים כסף בריבית בשוק. ומטבע הדברים, הם חופשיים בשוק.
כל זה לא קשור ליצירת הכסף עצמו. יצירת הכסף זה משאב חברתי, שהחברה אמורה להדפיס ולחלק.
תיתן שוק חופשי ביצירת הכסף זה כמו לומר: תן לבני אנוש שוק חופשי בשפות או בחוקי המשחק של השוק. כלומר כמו שצריך בשוק שפה אחת (אחרת אין שוק כי כולם חרשים) וחוקי משחק אחידה (אחרת אין בכלל שוק כי אף אחד לא יבוא לשם), ככה צריך מטבע אחת בשוק. זה הרציונליות הפשוטה ביותר.
במילא הנידון כאן זה לא שאלה של שוק חופשי או לא. הנידון כאן היא אייך זה שבנקאים פרטיים גנבו לנו את המשאב החברתי שנקרא "יצירת הכסף" מתחת לאף ועוד דורשים על כך ריבית וגם גוזלים מאתנו את עמלינו = ההון שלנו = הדירה = כ16000 אלף דירות רק ב2016 הם הצליחו לגזול מהאזרחים והמשפחות.
כלומר גזלו לא רק את המשאב החברתי של יצירת הכסף, הם גם גזלו מהם את הבית.
אמן. כמה פעמים צריך לחזור על אמיתות פשוטות.
אחרי שטיפת מוח ארוכת שנים, אנשים לא מסוגלים לתפוס שכסף זה משאב ציבורי, קרקעות זה משאב ציבורי, משאבי טבע זה משאב ציבורי, פטנטים זה משאב ציבורי,
כל דבר המתקיים מכוח זה שאזרחים התאגדו הוא משאב ציבורי.
הדר היקר.
רציתה כנראה לומר ש"יצירת הכסף" זה משאב ציבורי. לא ש"כסף" היא משאב ציבורי רח"ל.
חייבים לדייק כאן מאוד. יש הבדל קריטי שכל משכיל ונאור חייבים להבין, וזה ההבדל בין "יצירת הכסף" שזה באמת משאב חברתי, לבין "כסף במחזור" שזה תרגום של עמל אנושי אישית\פרטית. כלומר זאת זכות הקניין הנודע של הפרט שאמור להיות מוגן כחוק יסוד. ולכן כל כסף במחזור באמת שייך למישהו פרטי שזה בעצם עמלו הפרטית.
לא כן יצירת הכסף עצמו שהיא משאב חברתי שאמור להיות מתורגם מההון החברתי בהווה, או על פי הבכוח של פרטי החברה להצמיח בעתיד.
כלומר אפשר בהחלט שהחברה תדפיס כסף על חוב\עתיד בדיוק כמו שהבנקים עושים את זה היום. ולא תהיה אינפלציה. (ברצוני לומר שכל הדמגוגים המתנגדים להדפסת כסף על ידי החברה בטיעון שזה יביא אינפלציה, פשוט מבלבלים במוח, הרי הבנקים הפרטים עושים את זה ואין אינפלציה (רק 3% אינפלציה שנתית) אז מה הבעיה שהחברה בעצמה תעשה אותו דבר ?)
מוזרה הטענה בכתבה לפיה "באקדמיה" לא ידוע שהכסף בכלכלות קפיטליסטיות של ימינו מבוסס ברובו על חוב. לא נשמע משכנע.
לעומת זאת, שיחרורון טועה בביקורתו באופן מנקר עיניים. וודאי שיש משאבים בלתי-מנוצלים בארה"ב! קח 10 דקות להסתובב בכל עיר גדולה בארה"ב (אבל לא באזורים הכי עשירים) ותיווכח בדבר. והמהנדסים הארכיטקטים המעצבים וכולי, גם אם מצאו עבודה כלשהיא, בחלק ניכר מן המקרים נחסמים ומחובלים ביישום יכולותיהם והפוטנציאל שלהם. ברמת המקרו אתה גם יכול להסתכל על נתונים לגבי תפוקות אבסולוטיות ולנפש וכולי. בעניין זמינות חומרי הגלם שיחרורון צודק.
״אם יש מובטלים או אנשים שלא ממצים את הפוטניצאח שלהם, אז הדפסת כסף לא תגרור עליית מחירים״
זה טיעון הזוי כיון שתמיד אתה יכול לטעון שזה המצב ולכן אתה תמיד יכול להדפיס עוד כסף
חוץ מזה חלק מהאנשים נמצאים במשרות מעל לכישוריהם (כמו נשים בגוגל שנשכרו כדי למלא מכסת diversity ולא כי הן המעומדת הטוב ביותר)
אין כמו התעמלות מנטלית טובה במצואי השבת
הנה שתי הטענות של גב' קטלון
1. סה"כ המטבע במשק מיצג את סה"כ המשאבים – הגדלת כמו המטבע ללא הגדלת כמות המשאבים תגרור עליית מחירים
2. יש משאבים ש"אינם מנוצלים" כרגע בכלל ולכן לא מיוצגים ע"י כמות המטבע הנוכחית. הוספת עוד מטבע למשק תגרום למשאבים האלו להיות מנוצלים
טענה 1 היא נכונה. אני שמח שמישהו למד חשבון, התמקצע בחילוק, ומכיר בעובדה שאי אפשר ליצור יש מאין. ועכשיו בלי ציניות: ברכות על ההתקדמות
טענה 2 היא לא נכונה ואני אסביר למה.
מה זה אומר שיש משאבים שאינם מנוצלים? יש 4 אפשרויות:
1. יש איפה שהוא משאבים שאף אחד לא יודע עליהם, והם פשוט יושבים בערימה ומחכים. לא רק זה, הממשלה היא היחידה שיודעת על הקיום שלהם. למשל: איזה אינדיאני משבט הנאבחו קם בבוקר יום אחד ומצא 700 טון ברזל בחצר. ה CIA גילה את זה ורקם תוכנית להדפסת כסף כדי לקנות את הברזל ללא אנפלציה. הבעיה היא שנטל ההוכחה הוא על הגברת. ומעבר לנפנופי ידיים היא לא מוכיחה שדבר כזה קיים. אם היא הייתה מספקת הוכחה אז אכן היה אפשר להדפיס כסף ללא אינפלציה (כי מוסיפים משאבים לשוק).
כמו כן, אם יש ערימת משאבים בלתי מנוצלת, למה שהממשלה תגלה אותה? יש מלא יזמים שזה עבודתם היומיומית וזה התמחותם. יש חברות שלמות שכל מה שהם עושות זה מחפשות ומגלות משאבים
2. הממשלה אוגרת בכספת ערימות של משאבים וליד יש מושבה קטנה של מהנדסים, ארכיטקטים ובנאים מוקפאים. הממשלה מתכננת להפשיר את האנשים ולגבות את המטבע שמודפס ע"י המשאבים בכספת. זה רעיון די טוב. ניסו את זה עם מטבע מגובה זהב ואכן, זה מונע אינפלציה. הבעיה היא שוב, חובת ההוכחה היא על הגברת – והיא לא מוכיחה שיש כזה דבר
3. הגענו למצב בו אף אחד לא רוכש משאבים. התוכנית היא להדפיס מטבע ולקנות למשל את הברזל שאף אחד לא רוצה. כלומר, מחיר הברזל הוא בערך אפס. הבעיה היא שזה פשוט לא נכון. מחיר הברזל לדוגמא עולה באופן מתמיד מ 2015 והוא יותר קרוב ל 80$ מאשר לאפס, וזה נכון לכל משאב אחר.
4. הפדראל ריזרב שכר לאחרונה מכשף. אותו מכשף יכול ליצור טון ברזל על כל שטר של 1 דולר שמודפס, ומהנדס על כל שטר של 100 דולר.
קל לראות, שטענה 2 היא לא נכונה. אם יש משאבים עלומים, שתראה אותם. אם היא לא מוכיחה, אי אפשר להניח שיש.
מבחינה לוגית, הדפסת כסף ממשלתית, תמיד,תמיד, תמיד תגרום לעליית מחירים (אולי לא מיד אבל מתישהו בעתיד). הסיבה היא שאי אפשר ליצר יש מאין. כלומר, סך המטבע במשק מיצג את סך המשאבים. כיון שהממשלה לא מיצרת כלום ובטח לא מיצרת משאבים, הדפסת מטבע מפחיתה את ערכו של כל יחידת מטבע
לא התייחסת לשתי נקודות שהעלת באמירותיה, האחת שיוכיחו המומחים לדבר שאכן יש משאבים לא מנוצלים שניתן לגייס, טרם הדפסת כסף, והשניה שעדיף שהממשלה תעשה את הפעולה הזו של זיהוי משאבים והדפסת כסף מאשר חברות האשראי והמממנים האחרים שדואגים לרווחיותם ולהגברת הצריכה והשימוש בכסף, ללא אחריות לאומית ותוך התעלמות משיקולי אנפלציה.
לצערי בסופו של יום הכל תאוריות…
לא ממש מכירה כאלו שמחזיקות באמת ולטווח ארוך.
אני מאמין שכן התייחסתי.
ישנה FALLACY מאוד בסיסית בטענה שלה: burden of proof fallacy. כל הטיעון שלה נשען על טענת קיום: יש משאבים שאף אחד משתמש בהם היום. אבל היא לא מגבה את הטענה שלה במידע. קרי "הנה המשאבים הסתכלו" (במקום זה היא מנפנפת בתארים, פרסים ומעמד שזה argument from authority fallacy – אבל זה נושא קצת שונה)
אם נקבל את הלוגיקה שלה, אז אני יכול מחר ללכת לבנק ולבקש הלוואה של מילארד דולר כי יש לי בבית חד-קרן שמפליץ מטילי זהב (לא דרושה הוכחה) ויש לי תעודה שאני מומחה בעל שם עולמי בגידול חדי-קרן
בנוגע לנקודה השנייה. אין באמת הבדל מהותי בין ממשלה לחברות מגובות ממשלה (בנקים, חברות אשראי וכו'). ממשלה היא בסה"כ חבורת חמושים שאינה מיצרת דבר אבל משתמשת באלימות קשה כדי לקדם את האינטרסים של חבריה. חברות מגובות ממשלה (כמו חברות האשראי), משחדות חברי ממשלה כדי שאלו יפעילו אלימות קשה כנגד מתחרים פוטנציאלים.
תודה ערן – מאמר מאיר עיניים שנותן חיזוק חיובי לתהליך ולנושאים שמוצגים באתר.
שא ברכה.
שחרורון –
קראתי בין הייתר גם את התגובות שלך,
ואני רוצה להפנות אותך למשפט במאמר: "קלטון טוענת כי *אם* התשובות לשאלות אלה חיוביות והפרויקט המדובר הוא לטווח ארוך, אז לא תתפתח אינפלציה (בעקבות השקעות הכספים).."
הדגש שלי הוא על המילה "אם".
כלומר, למיטב הבנתי, היא לא טוענת *שקיימים בפועל* משאבים בלתי מנוצלים, אלא היא מעלה הנחה/טיעון/תובנה שבמידה וקיימים – אז כך וכך..".
לדעתי זה משפט לוגי פשוט (אם..אז..) , שמציג את התובנה הפשוטה שלה (שאפשר להתווכח אם היא נכונה או לא), ואני לא מבין איך "הצלחת" לפספס את המשמעות שלו. או – שאני "הצלחתי" בעצמי לפספס פה משהו, ולא הבנתי את התובנה/המאמר ואותך…
אני מרגיש שאתה מתמקד בלקעקע נקודה שהיא בכלל לא התיימרה לומר אותה.
וחבל..אני מניח שאתה ואחרים רוצים שהאנרגיות שלך יופנו לחידוד הנושאים שבמחלוקת שאכן דורשים חידוד, ושההתעמלות המנטלית שלך תהיה אפקטיבית ומדוייקת לנושא ותאיר את עינינו.
הערה חשובה – אני טורח להגיב לא כדי להתנגח איתך, אלא כדי לתת זווית נוספת, להעשרת הדיון, כדי לנסות לקבל תובנות וחידודים לסימני שאלה שעלו אצלי בעקבות המאמר והתגובות.
שא ברכה
טוב כמובן כמו תמיד חוסר הבנת הנקרא כמו שהמגיבים לפני העירו בעדינות, והטפלות לנקודה לא רלוונטית.
זה נחמד לקשקש את הקישקושים אבל המציאות היא הרבה יותר מורכבת, ויש כלכלנים שטוענים לכאן או לכאן, ומיכוון שכלכלה זה מדעי החברה אז זו החלטה ערכית בלבד.
אבל בכל זאת
1. אף אחד לא רוכש משאבים – מחיר הברזל עולה בהתמדה – טוב שוק הסחורות זה סיפור בפני עצמו, זה כבר אפשר להגיד קומון נולדג' שזה שוק מושחת, שיש רכבת הרים של מחירים בשוק הסחורות בלי קשר לביקוש. רכבת הרים המונעת ע"י ספקולנטים ובנקים גדולים המשפיעים על המחירים. כך שזה ממש לא ראיה לכך שיש או אין מתכת השוכבות ללא שימוש. מה שבטוח הוא שכל הדיוט יודע שיש עוד המון משאבים לכרות מכדור הארץ, כך שמשאבים הם בנמצא.
2. אנשים ללא מעש/משרה חלקית/לא במקצוע = משאב. כך שיש לנו עוד משאב השוכב ללא שימוש.
3. מחסור במימון הוא אחת הבעיות העיקריות בעסקים קטנים ובינוניים! כך ששוב הבעיה העיקרית לפי בעלי העסקים היא מימון! ולא חוסר במשאבים! כך שלפי הדיווחים בשטח הדפסת כסף בהחלט היא הדרך לפתרון.
4. אחוזים רבים מהאוכל נזרק, החנויות אינן ריקות ועושות מבצעי חיסול כל תקופה, כך שמשאבים לביזבוז הכסף עליו שירויחו העובדים קיימים.
כך שכל הדברים מראים נגד אינפלציה, אבל המציאות לא תבלבל אותך ואת הדוגמה. אבל כמו תמיד, כל הקישקושים האלה בכלל לא רלוונטים לשאלה המדוברת והיא האם המדינה או הבנקים צריכים להדפיס את הכסף.
רועי,
זה שמישהו מוסיף ״אם״ לפני טענה לא מעביר את נטל ההוכחה למישהו אחר.
אם/אז הוא טיעון. מה שהיא עושה זה מעבר ישיר ל״אז״ בלי להראות שה״אם״ מתקיים. אם זאת, אתה צודק שפיספסתי fallacy: היא מבצעת jumping to conclusion fallacy בנוסף לשאר, עי אי ביסוס ה״האם״
במילים אחרות, אם נעקוב אחרי הלוגיקה שאתה הצעת אני יכול לטעון: ״אם אפשר לכבות את כח המשיכה, אז נוכל לעוף״ ואז לעבור מיד לדון ביתרונות של תעופה בלי להתיחס לאיך נכבה את כח המשיכה.
תודה שחרורון.
רק אוסיף שנראה שהיא כן התייחסה:
"לדבריה, בעזרת גופי מחקר אפשר יהיה לענות על השאלות האלה שהציגה די בקלות, ובכך לאפשר מדיניות ממשלתית שבה אין מחסור בכסף אך במקביל גם האינפלציה לא מרימה את הראש"
זה ש״אפשר לענות בקלות״ עדין לא פותר אותה מנטל ההוכחה או תומך בטיעון שלה. לפי אותה לוגיקה: יש חדי קרן על מאדים. הוכחה: נאסא יכולה להוכיח בקלות
זה טעות מרכזית של רוב אם לא כל תומכי הדבר הזה. אף אחד מהם לא רוצה לפתוח אקסל ולעשות את החשבון, או לדבר על עובדות ומספרים. כי ברגע שהם מדברים תאכלס ובונים טיעון אמיתי , יש אפשרות להפריך אותו (כמו כל טיעון).
הבעיה שעבודתם תלוייה בצורך בתכנון מרכזי של הכלכלה. אם לא צריך מתכנן מרכזי, הם יאלצו למצוא עבודה אחרת. כלומר, יש פה ניגוד אינטרסים ומניע להסתיר עובדות ולמנוע דיון אמיתי
"הוא בא מהאקדמיה, לא מהשטח"
אהבתי מאוד אבל זה בוודאי בציניות. אנשי האקדמיה הם הראשונים האמורים להבין את השיטה האחרת אין להם זכות להתפרנס מהציבור.