באפריל 2014 מת ג'ואי טוקנאנג, בחור פיליפיני בן 27, מדום לב ביפן. טוקנאנג המשקיען נהג לעבוד בין 78 וחצי ל-122 וחצי שעות נוספות בחודש. אני מדגיש – נוספות. האמת שלא ספרתי אם יש בכלל כמות כזו של שעות בחודש. הרשויות בכל אופן הכריזו לאחר חקירה כי מותו קשור ישירות לשעות הנוספות הארוכות שג'ואי נאלץ, או כפה על עצמו לתת. אבל ג'ואי אינו היחיד, כמובן. הממשלה היפנית מזהירה כי 20 אחוזים מכוח העבודה ביפן נמצא בסכנת מוות מעבודת יתר, או בלשונם: קארושי (Karoshi).
יפן היא חברה שבה נהוג לעבוד קשה והרבה. יש לכך מגוון סיבות כמו חינוך לעבודה מגיל הגן, מיעוט שעות פנאי, תחושת העובד היפני שאין לו תחליף ושאף אחד לא יעשה את העבודה במקומו -אפילו אם מדובר בקישוט אבטיחים מרובעים. סיבות נוספות הן בעיות אבטלה והסדרי עבודה לכל החיים בהם אתה מועסק כל חייך באותו מקום עבודה. סיבה אחרת היא מסורת של עבודה קשה לטובת הכלל – תכונה זו אפשרה ככל הנראה לשקם את המדינה המוכה במהירות שיא לאחר מלחמת העולם השנייה. הבוסים ביפן נוהגים לברך את הכפופים להם בתום יום העבודה בברכה רבת המשמעות "אוטסוקארסמה דשטה", שמשמעה "אתה ודאי עייף".
כ-99 אחוז מתושבי יפן הם יפנים, כלומר אין שם הרבה בטלנות וגם אין ככל הנראה הרבה הגירה לצורכי עבודה, עניין נדיר בעולם של שנת 2017. מה שכן, יש שם לחץ חברתי חזק – למשל, לקיחת יום חופש שמגיע לעובד כחלק מזכויותיו, היא עניין מפוקפק מבחינת היפנים. בין היתר בגלל שהעובד, ציפור חופשית שכמותו, מטיל עבודה רבה יותר על חבריו למשרד. לכן אולי אין זה פלא שמהגר כמו ג'ואי טוקנאנג, שרוצה להוכיח כי הוא ראוי לעבוד ביפן, נתן שעות נוספות כאילו אין מחר.
*לא ליפנים בלבד*
כולנו יודעים שעבודת יתר אינה המכה של יפן בלבד. אצלנו בישראל, המתמחים בבתי החולים למשל מתלוננים השכם והערב על עבודה בשתי משמרות ברצף. לא מזמן קראתי ב-7 ימים על הרופאה ד"ר רותי ממלוק-שרף, שעובדת במחלקה פנימית א' של בית החולים העצום אסף הרופא. היא דיווחה על עבודה רצופה של 26 שעות. כלומר, 3 משמרות וקצת, אם מחשבוני אינו מטעה אותי. האם נשמע בקרוב על מתמחה שהתמוטט באמצע משמרת של יומיים? אני מקווה מאוד שלא.
כל אחד מאיתנו קורא פה ושם על מקרים כאלה. אנשים נופלים בגיל צעיר. לא הרבה יחסית, בינתיים. דוגמאות נוספות שמצאתי בשיטוט קצרצר ברשת: בשנת 2013 התמוטט מתמחה בבנק בשם מוריץ ארהארדט ומת במקלחת לאחר משמרת רצופה של 72 שעות עבודה. התקף לב. מיטה דירהאן, קופירייטרית בת 24, חטפה דום לב אחרי עבודה של 30 שעות ברצף. לפני מותה עוד הספיקה לצייץ בטוויטר שהיא ממשיכה לעבוד בכל הכוח. לי יואן בן ה-24 שעבד בסוכנות פרסום במשך יותר מחודש עד 11 בלילה, מת מהתקף לב.
*קרוש לי ואקרוש לך*
המילה קארושי נכנסה ללקסיקון היפני כבר בשנות ה-70. מאז היא אומצה בחום על ידי הממסד האקדמי והרפואי כדי לתאר מוות פתאומי של צעירים בשיא כוחם ובריאותם העובדים כמטורפים. הקארושי הוא אחד מענפי היצוא הפחות מדוברים של יפן.
כמובן שלא חייבים למות מעבודה – אפשר גם סתם לחלות או לאבד את השפיות (לא מומלץ). ההתמכרות לעבודת היתר היא עניין חברתי שקל מאוד ליפול לתוכו, מכיוון שהיא כבר הפכה לנורמה מזיקה במקצועות רבים. למרות זאת הדיון על נזקיה נעדר משום מה מהמדיה ולא ברור למה. אולי בגלל שאנשים בתקשורת עובדים גם הם יותר מדי. הדוגלים בחיים איטיים, כמוני, סבורים כי הסיכונים הבריאותיים של עבודת היתר חייבים להילקח בחשבון ולעלות לדיון הוגן, בדיוק כמו התמכרויות מסוכנות אחרות של העולם המודרני – כמו שופינג, עישון או שתייה.
כמה אחוזים מבריאותנו, הפיזית והנפשית, אנו אמורים להקריב על מזבח העבודה? לאילו ויתורים מצפים מאיתנו בדרכנו לקידום מקצועי, או סתם בשביל לשמור על הג'ובים שלנו? שאלות אלה רלוונטיות להפליא בעיקר למגזר ההולך וגדל של העבדים המודרניים, או הפרקריאט – "המעמד הפגיע" לפי הגדרתם של חוקר מדעי המדינה האיטלקי אלכס פוטי והסוציולוג הצרפתי רובאר קסטל.
הפרקריאט – עוד מילה ראויה לאימוץ – היא ההגדרה המעודכנת של מעמד הפועלים (הפרולטריון לשעבר) ועיקרו בני דור ה-Y הסובלים מכלכלת החלטורה. הם חיים ועובדים ללא כל בסיס כלכלי או בטחונות עתידיים, וכעת גם מאוימים תדיר שרובוטים יחליפו אותם, מה שוודאי לא תורם לתחושה נפלאה של ביטחון אישי וכלכלי.
המוות מקארושי מהווה סיכון אך הוא אינו נפוץ במיוחד – עדיין. האם הסיפורים הטראגיים שהובאו לעיל הם רק תאונות חסרות משמעות שקורות פעם במיליון? או שאולי מקרי המוות המוזרים האלה, שזוכים לפעמים לחשיפה בתקשורת, הם סימן לבעיה עמוקה של עולם העבודה החבויה מתחת לפני השטח? לפי מחקרים וסטטיסטיקות, למעלה מ-600 אלף עובדים סינים מתים מדי שנה מאפיסת כוחות, פשוטו כמשמעו. זה נשמע לי מעט מוגזם, אבל גם אם "רק" עשירית מזה נכון, הרי שמצבם של הסינים האומללים חמור ביותר.
*למות בחינם*
מקרים אלה מהדהדים את המקרים היפניים שהביאו לאחיזת המושג קארושי בתרבות העבודה שלנו: קורבנות הקארושי הם לרוב מקצוענים צעירים שעובדים למעלה מ-100 שעות בשבוע (בחישוב פשוט, נותרו להם 44 שעות לשאר החיים באותו שבוע). המחקרים מראים שעבודה של יותר מ-48 שעות בשבוע מעלה באופן משמעותי את סכנת השבץ. בשנים האחרונות זינקה המודעות לקארושי ביפן. הממשלה עושה מאמצים לרסן את פרקטיקות עבודת היתר – כולל חוק נוסף שהתקבל בשנת 2014 ומאפשר לממשלה לנקוט בפעולות שימנעו מוות מקארושי.
חוקי העבודה ביפן מאפשרים 8 שעות עבודה ביום, 40 שעות בשבוע ולא יותר מ-10 שעות שבועיות נוספות בתשלום – אך נתונים שפירסם משרד הבריאות היפני לפני כעשור מלמדים שיותר מ-20 אחוז מהגברים היפנים בגילאי 20 עד 40 עובדים למעלה מ-60 שעות בשבוע, וכמחצית מהעובדים במשרה מלאה חוזרים הביתה מדי יום אחרי שמונה בערב. כך שניכר כי מאמצי השלטון הם כרגע לשווא, כי היפנים לא מפחיתים את השעות הנוספות שלהם אלא פשוט עובדים אותן בחינם . כן, מה ששמעתם. המונח היפני הוא סאביסו זאנגיו, ובשפתנו – שירות של שעות נוספות. ומכיוון שיפני לא מראה לחמור חצי עבודה, מספר מקרי המוות מקארושי ומהתאבדויות הקשורות לעבודה הולך ומאמיר.
כפי שציינתי, עבודת אקסטרים אינה נחלתן הבלעדית של יפן וסין – הפרקטיקות המזיקות עולות כפורחות גם בהודו, ארצות הברית, ישראל וגוש היורו, בין היתר. הגורם העיקרי למוות בארצות הברית הן מחלות קרדיו-וסקולריות, כלומר של הלב וכלי הדם. אוביסיטי, או השמנת יתר היא תופעה כה נפוצה, עד שאין מצב שתפספסו המוני אוביסים בטיול רגיל בחוצות שיקאגו, נניח.
בשורש הבעיה של המצב הגופני והרפואי הזה עומד סגנון החיים שלנו. מרכז סגנון החיים הזה הוא עבודה משרדית, כלומר ישיבה מתמדת מול מסכי מחשב. הטיפול שמוצע לסובלים ממצב זה הוא בדרך כלל שיפור התזונה ופעילות גופנית, דיכוי המשיכה למתוקים וכמובן תרופות מתאימות. אולם לא ניתנת כמעט שום תשומת לב אמיתית לסיבות היסודיות והבסיסיות, שגורמות לנו לחיות בסטרס מתמיד, תזונה לקויה ואורח חיים מלחיץ ומטריד – העבודות שלנו. הג'ובים שלנו. מתברר שלא חשוב כמה כושר תעשה אחרי ישיבה יומיומית בלתי נגמרת מול המחשב – אתה עדיין תמות מוקדם, כלומר אשכרה תקצר את חייך בגלל עבודה משרדית.
*יש להכיר בעבודת היתר כהתמכרות מסוכנת*
בכלכלה שמחויבת לצמיחה תמידית, כאשר חברות ותאגידים מאולצים להתחרות ולרוץ כל הזמן קדימה כדי להיות ראשונים בשיווק מוצר חדש – העובדים, המנהלים והמועסקים נלחצים יותר ויותר. יש לסחוט רווח מכל רגע קצרצר של יום העבודה – כן, אפילו כשיום העבודה הוא באורך 20 שעות. לרבים מאיתנו העבודה הפכה להיות תחרות מטורפת, היסטרית ואף קטלנית כדי לעמוד ביעדים בלתי אפשריים של יעילות, חדשנות ורווחיות. מבני המזל שיש להם ג'וב מסודר, הפכו רבים וטובים לברגים קטנים וחד פעמיים בקרבי מכונת הבירוקרטיה התאגידית העצומה וחסרת האישיות. חלקנו הפכו לנתיני "הכלכלה המשתפת" בנוסח חברות כמו אובר או אייר בי.אנ.בי שאינן מעסיקות אותך, אלא מצפות ממך להיות זמין בכל רגע מבלי לספק ביטחון תעסוקתי, ביטוח בריאות פנסיה או חופשות בתשלום.
הטרנדים האלה מדליקים נורה אדומה. המקרה הטראגי של ג'ואי טוקנאנג מצייר בצבעים קודרים את סכנת עבודת היתר המאיימת על חיינו. לטווח ארוך, גם מעט שעות עבודת יתר מדי יום עלולות להשפיע על בריאות הגוף והנפש, לגרום למחלות כרוניות ואף למוות בטרם עת. יפן צריכה להוות תמרור אזהרה לכולנו – העבודה היא לא "אובר אלס". היא קטלנית.
האמת שאחרי מבול אדיר של מלל???? יהיה ממש טמטום להשחיל מילה אבל אי אפשר שלא להעיר לדברי הבלע /הבורות של יואל ודומיו. 1) בשום מדינה סוציאליסטית-סוציאל דמוקרטית(לא קומוניסטית או כל וריאנט אחר) סוציאליסטית!!!! לא היה גולאג או כל שיעבוד המוני אחר. מותר ללמוד קצת עובדות לפני שמנאצים.2 ) האם בדקת לעומק את הקביעה שלבעל ההון -כן הכסף עצמו,לא הרעיון ,לא המאמץ ,לא הארגון ,פשוט הכסף (שאין שום צורך לבדוק מהיכן הגיע)מגיע תשלום -ריבית וכ',ודווקא ליוצר-עובד מגיע הכי מעט??
שאל את עצמך מהו כסף, מה הוא מיצג ומהיכן הוא מגיע.
אחכ פשפש בפח הזבל של ההסטוריה. בין מארקס לונצואלה תמצא את כל אלו שהתעלמו מהתשובה
תגובה / תשובה ל'מוקית'
זו הייתה תקופה מלאת שרעפים, הגיגים ועוד כל מיני מילים יפות שמכסות על השיער הלבן שצץ, מתוך ה'פעימה הגנטית הקמאית' של מהות הסמל הגברי – ♂ הצייד – החייב להביא הביתה 'טרף'.
אז.. עצמאי בנדל"ן, בשביל ה'טרף'. עיסוק המאפשר 'בטלה' יזומה לבחינת המשך הדרך.
בהמשך, הכיוון היה ל'חלום' הגדול, עיסוק בנושאים אורגניים ואקולוגים.
הרעיון היה להפעיל את שיטת 'פרטו' – (80:20) בכמה שיותר פעימות, להקטנת ה'זעזועים'.
היו הרבה עלייות וירידות ב'גרף' הזה, עד שה'פּרטו' שינה כיוון מ 80:20 ל 20:80 ובסוף גם ל 100:0 לטובת הנושא החדש. היו 'זעזועים' אבל הקו המשיק שלהם, היה במגמת עלייה על אף 'זעזועים' יזומים של 'בטלה' מטיבת נפש.
ההמשך, 'השקעה כייפית' בנושא וה'מרקטינג' נעשה כמעט לבד.
לבצע זאת, בגיל מאוחר, עם ילדים ו..מטלת 'הבאת טרף', זה לא קל ודורש נחישות לא קטנה.
אבל.. אני שם.
🙂
שחרורון כדרכו לא מבחין בין הפרט לבין הכלל.
בתנאים מסויימים פרט יכול לבדל את עצמו.
הכלל בספק.
מה יהיה שחרורון ?
חחחחחחחחחח… שחרורון חייב לשחרר. רמת ההבנה שלו אפסית, שואפת למינוס… והעיקר, מתבכיין בלי סוף
אתה קקי פיפי לכן אני צודק
כתבה משובחה. אקרא שוב, כדי להטמיע, כמה וכמה דברים שלא ידעתי עליהם.
13 שנים עבדתי באחת מהחברות המתקדמות ביותר בעולם. חברה בינלאומית עם סניף מכובד בישראל. כמה מהעקרונות הטובים של חברה זו, גלשו והוטמעו / נטמעו בחברות הייטק מתקדמות בארץ. רק חבל שהן כה בודדות
עבדתי שם הרבה, אבל בהרבה כיף. כי הרעיון הכללי של החברה הזו, מול לקוחותיה, היה 'אנחנו החלטנו לעצמנו ש.. הלקוח תמיד צודק'. וכשהיתה עבודה והיה 'אקשן', תפרנו שעות בלי סוף – בלי קשר ל'שעות נוספות', כי בדרוג מנהלי, המשכורת היא מעין 'גלובאלית', ללא שעות נוספות. ובעיתות רגיעה, פשוט באים ב8 או ב 9 והולכים ב 4 או 5.
פרשתי מרצון, כדי לשנות מיקום גיאוגרפי וחשבתי שההמשך הכי קל והכי מתאים, יהיה לבדוק מה זה ה'הייטק' הזה ואולי להתחבר ולהמשיך שם.
הרזומה היה יפה בשבילם והתקבלתי בקלות ושכר יפה – טוב, הייטק.
התחלתי עם 2 עובדים תחתי. לאחר שנתיים, מצאתי עצמי עם 24 עובדים תחתי.
הדחקה של הרבה מחשבות אבל.., יום אחד.., נוהג בערב (חושך!), חזרה הביתה ופתאום חשתי צורך לעצור ולחשוב. הייתה חורשה בצד ימין. פניתי לשם, עצרתי ונשכבתי על ספסל של שולחן פיקניק וחשבתי… זה מה שחיפשתי? לצאת מהבית לפני שהילדים מתעוררים ולחזור.., אחרי שהלכו לישון?? שווה? לא.
אז למחרת, ישבתי מול המנכ"ל ואמרתי ש..אנחנו נפרדים.
שאל – למה?
עניתי – "פעם היה לי ספר ילדות 'אבא בא מהעבודה' ועל הכריכה היתה תמונה של ילד רץ לקראת אביו החוזר מהעבודה עם תיק ביד.. והפלא ופלא.., מעל הכתף הימנית של האבא, רואים.. שמש".
נפרדנו בידידות, כולל פיצויים וכו'
רופעיין סיפור יפה ומעורר השראה , אבל מה עלה בסופו?
האם נגררת שוב לתרבות העבדות הישראלית?
סיפור יפה… ועכשיו, אתה נח!
חבריה, אתם טועים. אין לאדם בחירה כל זמן שהקפיטל החזיר דורש מראש לשלול את הטבע מכל אדם\נולד.
אז כן, מבחינת חברתית כל פרט מהקבוצה החברתית אשם על כל מוות וכדומה.
אנו צריכים להפנים את המציאות שבני אנוש בתקופה של הפוסט מודרניות, התקופה הכי טובה מבחינת השכלת ההמונים, עוד משעבדת את האדם\הפרט כעבד נרצע.
זה בושה וחרפה מבחינת תבונית ורציונליות, ולא רק מבחינת המוסר והערכים האנושיים.
כלומר איפה השכל שלנו ? הרי זה הדבר הכי מטומטם מבחינת פרקטית, הרי כל הצרות הקיימות, בין העמים ובתוך העמים, הם אך ורק בגלל שלילת הטבע מהאדם.
אז חזרת להאשים את הקפיטל? מה קרה לישות/מפלצת החברתית? יצאה לחופש?
לגבי "שלילת הטבע" שלך- לך לאמצע הסהרה, אמצע הגונגל, אי באמצע האוקיינוס, טונדרה של סיביר… תמצא שם הרבה טבע
כמה טבע שרק תרצה
אגור מי גשמים ולקט אגלי טל
חפור שורשים וצוד אנטילופות
כמובן שללא מחשב חשמל ואינטרנט לא תצליח לעדכן פה על הצלחתך…
מה עוצר אותך?
יואל היקר מה הבעיה שלך בדיוק ? אני שם לך מראה ואתה לא רוצה להסתכל, זה הכל. ואתה עושה את זה על חשבונך ועל חשבון צאצאיך לעולמים.
מה קשה לך להבין, 1, אסור לך לדרוך בכדור הארץ בלי לשלם פרוטקשן לעיר. 2, אסור לך לאגור מים ומי גשם על פי החוק. אסור לך להתנחל בשום מקום לבנות לעצמך בית.
וככה אתה מביא ילדים לעולם לסבל כי תמיד בוטל המוסר והערכים.
מה שהכי מטריף שזה מכוון לגמרי על ידי הקפיטל. מה קשה לך לעבור על קפיטליזם וחירות של מילטון פרידמן ? זה פשוט שחור על גבי לבן בחשיבה הקפיטליסטית.
קומוניזם זה גן עדן יחיסית לקפיטליזם שאתה חייב להיות עבד של מישהו בכפיה או למות תחת הגשר בשקט.
זה פשוט מכוון ככה, כי אחרת לא יהיה לטייקונים עבדים בחינם.
תראה בקומוניזם לפחות בתיאוריה זה נשמע טוב ושוויוני וכו' וכו'.
אצל הקפיטליזם הוא אומר לך מראש שאין לך את הטבע במחשבה תחילה שתהיה עבד בחינם ליזם בשוק היעני חופשי.
הקפיטל לא רק שולל ממך את הטבע מראש כנ"ל, הוא כופה עליך גם סוג של חינוך\עיצוב להיות רובוט של הון אנושי ושוב לטייקון בחינם.
ולא רק זה, הקפיטל טוען שאסור ילודה יותר מ1,6 ילדים למשפחה, שזה אומר שהוא כופה עליך לסרס את עצמך.
הקפיטליזם בארץ ישראל גם לוקחת רווקים ורווקות בכפיה להיכרת מעולמם האישי בחינם אין כסף. מה שאין כן בשאר הארצות הקפיטליסטיות.
בקיצור הקפיטליזם זאת דיקטטורה חזירית וחצופה ועוד בגלוי בלי להתנצל. הקומוניזם לפחות ניסוי לכסות את ערוותם, לא כן הקפיטל החזיר פשוט עושה את זה בגלוי בלי שום בושה אנושית.
תפתח את הספרות הקפיטליסטית, זה הכל שם.
צר לי, מקסמן, לא הבנתי מתשובתך ליואל מה מונע ממך ללכת למדבר או לאיזורים מיושבים בדלילות ולהתחיל לחיות שם. אפשר עם קבוצה קטנה של אנשים. תחיו ביחד, "מתחת לרדאר", ותשגשגו בדרככם השקטה.
הנה רעיון:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D
הוא כתב לך במפורש:
"קומוניזם זה גן עדן יחסית לקפיטליזם שאתה חייב להיות עבד של מישהו בכפיה או למות תחת הגשר בשקט."
הביטוי "ללכת למדבר" זהה במובנו ל-"למות תחת הגשר".
לחושף המיתממים
אכן "ללכת למדבר" שקול ל"למות מתחת לגשר", סחתין שהבנת את זה
לרוע המזל מקסמן מתלונן ש"הקפיטל" מונע ממנו את ה"טבע".
הטבע הוא בדיוק המדבר/ טונדרה/ ביצה/ ג'ונגל/אי בודד שמקסמן רוצה לחזור
אם כך מקסמן מתלונן ש"הקפיטל" בעצם מונע ממנו למות.
כמובן שמקסמן יכול להרוג את עצמו ללא קושי באמצעות חבל תליה אבל אני מניח שגם כאן "הקפיטל" עומד בדרכו…
ולקבוע שמי שלא יגור ברמת אביב או בחיפה אלא יישב שטח בתולי בנגב "ימות תחת הגשר בשקט" זו קביעה של אידיוט.
הוא כתב לי "במפורש"?
מה אתה מעשן, בדיוק?
מה שהוא כתב "במפורש" זה את דעתו בשורה התחתונה, ולא את הנימוקים הפרטניים שבגללם הוא מפחד ללכת לאיזור דליל באוכלוסיה במטרה לחיות שם. הוא פשוט מציין שהוא לא יעשה זאת כי זה "למות תחת הגשר" בעיניו. אכן, זאת סיבה פשוט נהדרת ומפורשת בעיני מעריץ טיפש, אבל לא בעיני מישהו אחר.
למשתמש אנונימי (לא מזוהה) 15/02/2017 בשעה 19:11 היקר
1, אני אישית לא רלוונטי כאן ולכן לא התייחסתי לדמגוגיה הזולה.
אני אישית מסודר ב"ה דווקא כי הקפיטל החזיר עוד לא הצליח לשים את טלפיו על הירושה שלי. כלומר זכות קיומו הזמנית של הקפיטל היא אך ורק שעוד לא יישם את התוכנית שלו במלואה – שזה לשלול את הירושה מכל נולד, ככה יש לו עוד הרבה חסידים שוטים ושטחיים שנולדים להורים שהצליחו לחמוס הרבה מהצמיחה של כולנו ( הצמיחה היא הרי פונקציה של חלוקת העבודה שנכפית על הפרט בעקבות שלילת הטבע ממנו מראש. ולכן מן היושר שהצמיחה של כל העבדים ולא רק של החמסן). כלומר יש כאלה שנולדים עם הטבע\ירושה ככה הם לא מרגישים את העבדות = את שלילת הטבע
2, דווקא בנידון שלו בארץ, הקפיטל כן שולל מכל יהודי את ירושתו. כלומר הטיעון של יואל היקר כלפי היהודי שיילך לו לאן שהוא (אגב שלא קיים כזה מקום. כלומר אין מקום בכל כדור הארץ שלא שייכת למישהו), לא רלוונטי ליהודי, כי יש ליהודי ירושה שזה ארץ ישראל שהיא משפטית שלו מחלוקת נח ובניו את הארצות בגורל.
3, אף פעם אל תתמקד במשל רק בתוכן. שאני אומר שלילת הטבע, זה לא אומר שתצמיד בכוח אדמה לכל פרט. זה אומר שבני אנוש לא יכולים להתכנס כחברה עם תנאי התחלה כאלו שהוא עבד חינם ליזם בשוק היעני חופשי. זה לא עובד, ולכן אתה צריך שוטר\משטר\גננת בכדי לכפות על הפרט את העבדות עד המהפכה החברתית הבא.
עם המשל שאני משתמש בו תמיד היית אמור להבין שבלי שלאדם יהיה את הבסיס, בני אנוש לא יכולים להתכנס לקבוצה חברתית חופשית. תמיד תצטרך שוטר וגננת וכמובן עבדות וכפיה.
אתה מזכיר לי את מבקרי המקרא השטחיים ששואלים על משלי המקרא קושיות דביליות. למשל אייך נכנסו כל בעלי החיים לתיבת נח שהיית מוגבלת בגודלו ?
דיר באלק, המקרא רוצה שתבין שמאז המצאת הספינה הראשונה, כל בעלי החיים כבושים בידי האדם = שאתה יכול לנוע בים אז כל היבשות כבושים על ידי האדם.
והיות שבעלי החיים הטורפים לא מועילים לו והם מצדם מסתדרים לבד בג'ונגל, והוא האדם הורג בהם תמיד כהגנה, אז כביכול נח הכניס רק זוג אחד מכל בעל חי. מה שאין כן הבעלי החיים הלא טורפים, יכולים לעזור לאדם (חלב וצמר עורות ועוד ועוד) והם מצידם מקבלים מהאדם הגנה מבעלי החיים הטורפים, ולא היו מסתדרים בג'ונגל לבד, אז נח כביכול הכניס בעלי חיים מהסוג הטהור שבע זוגות. כלומר בעלי החיים הטהורים כביכול חיים ביחד עם האדם בתיבה שזה לעומק כל כדור הארץ.
מכאן האיסור המוסרי לאכול בעלי חיים טורפות שמסתדרים לבד, מה שאין כן בעלי חיים טהורים. (בוודאי שמתבקש מבני אנוש להגן על בעלי החיים הטהורים בלי לקבל מהם תמורה, אבל לך תטיף מוסר איכותי לבני אנוש, אנו עוד לא שם. אבל בנתיים, לפחות באיזה זכות אתה אוכל בעלי חיים לא טהורים ? כלומר בעלי חיים שמסתדרים בלעדיך ?)
על פי המטפורה הזו, הקפיטל דבר ראשון רואה את האדם כבעל חיים טרף\טורף.
ולכן לפחות אמור היה להכניס את האדם לתיבה זוגות זוגות.
אבל לא, הקפיטל מכניס אותם כיחידים, כלומר גוזל מהם את בת\ן זוגם לעצמו = חייבים שתי מפרנסים למשפחה.
מכאן המלחמה הגדולה שלו נגד הערבים והחרדים ונגד כל זוג בתיבה\בחברה, שרח"ל מעיזים להשאיר בת\ן זוג אחד בבית בכדי לטפל בעמלם שהם הבנים והבנות הרכים שלהם שזה כל עמלם העיקרית ומשמעות החיים העיקרית.
מאז ההומו סאפיינס הראשון, עוד לא קם בן אנוש שחשב להכניס אורגניזמים כיחידניים לתיבה. ק"ו להכניס את האדם כיחידני, כלומר להכניס את האדם לקבוצה החברתית מראש כיחידני.
הקפיטל הגיע לתיבה מאוחר יותר כלומר יש כבר תיבה והם נכנסו בזוגות, ולכן הקפיטל מתנהג כאחרון הבריונים וגוזל מכל פרט את בת\ן זוגו כי הוא צריך את שתיהם כעבדים לטייקון. ואל תשכח שאסור לחלק את הצמיחה בשווה ח"ו רח"ל הרי אנו לא קומוניסטים.
כשהמציל ממות הוא האחראי הישיר לאותו מות אפשרי, אין הוא אלא צבוע, מיתמם ורוצח. דוגמה מאלפת מדוע צביעות כה קרובה לרצח.
שדוחף אדם מחלון אל מותו, אך תופסו ברגע אחרון להצילו ממות ודאי, איננו מציל אלא רוצח.
הזדהותך עם הקפיטליסט הרוצח מבטאת את שפלות טיעונך.
אשתי שלחה לי SMS ששוב אני לא מפשט את המשלים שלי ולכן אני גורר אותכם לדון במשל ולא בתוכן.
אז בשביל אשתי אני אפשט את זה ככה שלא תישאר ראש קלבסה אחד שלא יבין את דברי.
שאדם לא רואה את הזולת, הוא שקרן וטיפש ופנאט, כלומר כל אדם רוצה רציונלית את הזולת בשביל הרבה מאוד דברים שהעיקר בהם היא שרידותו הנצחית על ידי צאצאיו.
ולכן הוא צריך דבר ראשון בת\ן זוג. (אייך מילטון פרידמן אומר ? "הגרעין הבסיסי של החברה זה הזוג המשפחתי האישית של כל אחד" !!).
כמו בזוגיות אי אפשר אי שיוויון בסיסי, אחרת בוטל הזוגיות. ככה זה בחברה גדולה יותר שהזוגות התכנסו יחד כחברה כאמצעי לזוג הפרטי שלנו.
ולכן שזוג אחד לא יראה את הזוג השני, זה בסופו של דבר יביא לביטול החברה\טביעת התיבה
מכאן נבין שכל זוג ממש תלוי בשכנו. כלומר חלוקת העבודה בין הזוגות בחברה, אמורה להתחלק בשווה בין הזוגות. לפחות בבסיס אם אנו רוצים לדרבן זוגות להצמיח יותר את כולנו. אז כן ניתן חופש בשוק שזה אומר מי שעמל יותר מרוויח יותר וזה צודק לגמרי. כלומר אני שולל את הקומוניזם בכל מכל כל. אני כן חושב שמי שעמל יותר מגיע לו יותר. אבל התנאי ההתחלתי היא שלכל זוג יש את הבסיס ככה הוא מגיע לשוק החופשי כבן חורין מול היזם וככה היזם כולל הבן חורין יכולים יחד לצמוח ולשגשג עד אין סוף.
עכשיו, עצם זה שכל זוג תלוי בשני, (הוא רוצה חלוקת עבודה ורוצה בצמיחה האנושית בכל תחום וכו' וכו' ויש לו את זה אך ורק כחברה ביחד) זה כביכול התיבת נח המקראי. כלומר כולנו בתוך ספינה שכל אחד ערב לשני שאם נעשה טעות קטנה ?! אז יטבע הספינה\התיבה יחד עם כולנו.
אז מי נכנס לתיבת נח הזה ? המקרא הניחה\האמינה שאפי' בעל חי שאתה ממש לא צריך והוא גם איום עליך כי הוא בעל חי טורף, בכל זאת בני אנוש שמרגישים אדוני הטבע, תמיד ידאגו שהוא לא יכחד ולכן בכל זאת ישמרו עליו כזוג. מכאן שאנו נבהלים על מינים אורגניים שנכחדים כלומר אנו מרגישים מצפון רע ולכן שומרים עליהם.
את הבעלי החיים שאנו ממש צריכים כמו בעלי החיים הטהורות הלא טורפים, כי אנו מעוניינים בחלב ובצמר ובעורות ועוד, והם גם לא איום עלינו, אנו ממש נותנים להם מקום בתיבה, כלומר מכניסים הרבה זוגות מהם.
האדונים של התיבה שהוא האדם, שהזולת על הפרק, בוודאי היה שומר על הזולת, על כל פרט ופרט שלא יכחד, הרי בשביל זה בדיוק המציאו את הספינה\התיבה\החברה.
אז אם על בעלי החיים המזיקים הוא שומר לפחות על זוג אחד, ועל בעלי החיים הטהורים הוא מגן מכל רע והם חיים יחד.
אז קל וחומר על שותפו האדם\הזוג לידך, אתה שומר מכל משמר הרי אחרת הספינה\תיבה תטבע.
אפי' אם האדון היה רשע מרושע באופן מטורף, רציונלית הוא אמור לשמור עליו לפחות כזוג לפחות כמו בעלי החיים הטורפים.
אז קדחת, מאז שהאבולוציה יצרה את המוטציה שנקרא קפיטל, הוא לא חושב לשמור על אדם כזוג ואפי' כיחיד, מצדו שימות תחת הגשר בשקט. המוטציה הקפיטליסטית אומרת לו: אם אתה רוצה לחיות ? אז תהיה העבד נרצע שלי כיחיד כלומר אין לך זכות אפי' על אישתך ואין לאשתיך זכות עליך, אתם שניכם חייבים להיות לי כעבדים.
המוטציה הקפיטליסטית סובלת מחוסר רציונליות, וכי למה ? כי מה היא חושבת הטמבלית הזאתי, שהעבדים ישתקו ? או שימותו תחת הגשר בשקט ? לא ולא, הם יטבעו את הספינה יחד עם הקפיטל הטיפש.
לסיום:
אדם לא יכול להיות כל כך פנאטי ולחשוב שקיום זולתו בסביבתו מובנת מאליו. כלומר שקיום הזולת יחד עמו בספינה\בחברה היא חוק טבע, ולכן הוא יכול לשלול ממנו הכל אפי' את בת\ן זוגו.
יש סיבה ברורה ביותר למה אני ואשתי ואתה ואשתך התכנסו יחד כחברה.
ולכן אתה קודם כל לא נוגע בזוג (= רק מפרנס אחד למשפחה), כי כל המטרה של החברה זה הזוג ושרידותו הנצחית.
ושנית כל, אתה דואג מראש שלכל זוג יהיה את הבסיס שזה אומר 1, בית 2, מקור פרנסה.
מכאן תן לזוגות שוק חופשי כלומר שם באמת רלוונטית כל התיאוריות הקפיטליסטיות. כלומר זה יכול באמת לעבוד כי אף אחד לא ידרוש את עמלו של האחר כלומר עשיר יהיה עשיר בצדק כי לא יהיה עניים על דרך "אפס כי לא יהיה בך אביון" = זה הדרך היחידי שמאפשרת קיום החברה\התיבת נח הנ"ל.
ושלישית כל, אתה לא נוגע לעולם בצאצאיו. אתה לא כופה עליו חינוך ועיצוב ובוודאי לא גוזל אותם מהזוג כרווקים וכרווקות לשמור על קניינם של העשירים, יש להם מספיק כסף לדאוג לשכירי חרב.
אותו דבר ההורים לא יכולים להיות כאלו פנאטים ולהגן על קניינם על ידי עמלם שזה הרווקים והרווקות האישיות שלהם, הרי הם לא הולידו אותם מתחילה להיות בשר תותחים. מה עוד הרי אם הרווק נכחד אז ההורים גם נכחדים אז מה הועלתם ? כלומר הורים משכילים היו מגינים על הרווקים שלהם ולא ההפך.
ובכן נסיים בכמה כללי ברזל. 1, כל זוג חייב לקבל מקום בתיבה\בחברה. 2, לא נוגעים בזוג = רק מפרנס אחד למשפחה. 3, לא נוגעים בילדים כלומר אתה לא כופה עליהם שום סוג חינוך, הם של ההורים ולא של החברה, הרי כל קיומו של החברה\התיבה היא בשביל הזוג הפרטי הזה 4, לעולם הרווק והרווקה הם לא פונקציה בשביל שמירת הקניינים = צבא. ההפך הנכון, ההורים הם אלה שצריכים להגן על הרווקים והרווקות הרי כל הצורך בקניינים ובחברה\תיבה ?! זה צאצאיהם !! אז קל וחומר שהשמירה על הקניינים אמור להיעשות אך ורק על ידי ההורים.
כל דברי אלה הם לא צדיקות ולא ישרות וצדק ומוסר וערכים, הם פשוט רציונליות קרה ושכל ישר. כלומר מי שלא מתנהג כך הוא לא רשע, הוא פשוט פנאט ובעיקר טיפש.
אבל לדאבונינו המציאות היא מטורפת לגמרי.
אנו אפי' לא שומרים על העבד בחיים כלומר נותנים לו למות (כי החרדים והערבים מולידים בשבילו הרבה עבדים מעל ומעבר, ככה שיש ב"ה היצע גדול של עבדים חינם) כפי שזועקת המאמר כאן.
לא מספיק שגנבו לו את הטבע, וגנבו לו את אשתו = שתי מפרנסים למשפחה, וגנבו לו את צאצאיו כרווקים וכרווקות בשביל להגן בשביל משפחת תשובה על הגז הטבעי שגזל מאתנו ?! אתה לא שומר על החיים שלו כעבד ?
כזו בלתי רציונליות עוד לא ראיתי מימי. אני לא דורש מהקפיטל להיות צדיק או מוסרי, אני רק שואל אותו איפה היית שחילקו את השכל את החכמה ואת הבינה ואת הדעת ??
לא ענית כמובן.
חוץ מלקרוא לכל מי שלא מסכים איתך טיפש ("ראש קלבסה") ןלהגג על נוח, לא ענית למה אתה לא לוקח כמה חברים ומתיישב באיזור על גבול המדבר, שממנו לא יסלקו אותך כל כך מהר. אתה לא רוצה ליצור פיתרון מעשי, מחשש אולי שאז כולם יישכחו מי אתה. נוח לך לנצל את המירמור מהקואופרטיזם הנוכחי, להגג את עצמך לדעת ולהסביר שוב ושוב את הנקודה הפשוטה מאוד להבנה שקיים אי צדק וש"כולם עבדים" (למרות שהסיפא, בניגוד לרישא, אינה כמובן מדוייקת). אתה בסה"כ רוצה לגרום לאנשים ללכת אחריך, כלומר אתה רודף כוח. לשמש דוגמא של אורח חיים חלופי אתה אפילו לא שוקל. אתה גם לא שוקל איך בפועל ייבצעו את החלוקה מחדש שלך, כי גם את זה אין לך מושג. בקיצור, אתה לא רוצה ללכלך את הידיים עם מציאות ועובדות.
אתה פשוט סומך על כך שעד הכתבה הבאה של ערן כולם יישכחו שלא הדגמת פיתרון כלשהו, ויתלהבו מחדש כמו ילדים בגן מהגיגייך המקראיים.
לאנונימי
מקסמן צודק
הוא לא מחפש כוח רק לא מבין איך אנו מרשים לעולם כזה להתקיים
וממעמקי ליבו מנסה למסור לכם מסר.
עולם כזה לא יתקיים
הספינה תטבע על כל יושביה
אלא אם כן נתעורר ונבין ששינוי אמיתי לא קורה במדבר
בני ישראל למדו במדבר והתעלו
אבל הבנייה האמיתית הייתה בארץ מקום בו כיננו חברה והיו חלק מהעמים.
הטענה שלך ליציאה למדבר סותרת את כל מה שמקסמן אמר שם בתגובה האחרונה.
זוג וילדיו הוא התא הראשון שקשור לשאר התאים וביחד מפעילים גוף שלם.
לך תגיד ללב שלך לגור במדבר ותראה מה יקרה לגוף.
האמת נמצאת מתחת לאף
לאלכימאי.
כבר השם שלך מעיד שאתה מאמין שביכולתך להפוך עופרת לזהב, למרות שמבחינה מדעית לא נמצאה אפשרות סבירה לעשות זאת (אבל אתה מאמין שאתה מצאת, כנראה כי האמת היתה מתחת לאף של כולנו ובאה אליך בחלום או ממקסמן).
תסביר לכולם כאן:
1. מה רלוונטי מה עשו בני ישראל? למה בדיוק אתה מסתמך על סיפורי התנ"ך?
2. תוכיח, באופן משכנע, למה אי אפשר לחיות חיים חלוציים וליישב מקומות נידחים, כמו למשל מה שנעשה בעבר בביצות החולה או במדבריות קליפורניה. תסביר באופן משכנע למה כל נסיון ללכת בכיוון מסוג זה ייכשל. למה זה רק רמת אביב, הוד השרון או מוות. למה אתה מתעצל ולא מוכן להתנתק מאזור הנוחות שלך ולחיות חיים מסוג שלא הורגלת אליו.
תנסה (למרות שקשה לך) לא להפנות את הדיון חזרה אלי ואל חסרונותיי, אלא להתרכז בתשובות ענייניות.
אם כולם יתישבו במדבר והכוונה לכולם בלא יוצא מהכלל, הם לא יתקיימו.
מדבר חסר את המשאבים הדרושים לקיום.
מכאן ש"מדבר" איננו אפשרות שיש להביאה בחשבון.
מקסמן, עם כל הכבוד, טול קורה מבין עינייך:
אין כעבד ברוחו שמזדהה לחלוטין עם בשרו ובשר צאצאיו שרואם כעצמו ושלו והוא עבדם.
העבד מתלונן על עבדותו בשעה שמשתוקק לה בכל נפשו ומאודו. משתוקק לשעבודו בבשר ובכך מפריך את תוקף טיעוניו.
רק הרוח היא חרות. רוח שנותקה מכבלי השעבוד אשר לבשר לנצח. תכלית החיים האחת ואין בלתה.
אני לא יכול לשנות את הטבע
רק לגלות אותו.
לשאלותיך:
1.אינני יכול לענות לך בצורה שתשביעה את רצונך.
אם תקרא את הטקסט עם הכוונה מאחוריו אולי תבין שאלו לא סיפורים אלא הכוונות לחיים אחרים קצת שונים מהחיים אליהם הורגלנו.
יותר טובים
יותר מאוחדים
יותר חכמים
מצטער אבל מקסמן רואה את פנים המילים ומנסה להעביר זאת.
תנסה להבין גם אתה
נסה לקרוא
תבוא נקי.בלי גישה שלילית או דעות קדומות.
2.מעשית אפשרי ביותר אבל זה לא הפתרון.
החברה תשאר אותה חברה
הכלכלה תשאר אותה כלכלה
הפגמים ישארו והמעבר לשם הוא בריחה מהמציאות ולא נסיון אמיתי לשנות אותה.
האמת נמצאת מתחת לאף
"תנסה להבין".
כן, אה? שאעלה לרמתך. זה גם הדבר שמי שעוצר אותי בצומת ומבקש ממני לקחת תקליטור של רב ידוע אומר. שאנסה להבין. שאבין למה האינטלקט שלו ושלך מבחינים במשהו שהאינטלקט שלי לא. שאבין את עליונות השקפתך על פני זו שלי.
אתה שחצן לא קטן.
אבל אתה לא היחיד. רובנו שחצנים, רובנו חושבים שאנחנו יותר טובים מאחרים, ומשיגים באינטלקט שלנו את מה שהם לא. מקסמן שחצן גדול. אתה שוויצר מישנה, כי נכנעת באופן פסיכולוגי לצלילי ההטפות שלו אבל עכשיו מנחם את עצמך שאם תשכנע גם אחרים בזה אז לפחות תוכיח את עליונותך עליהם. לפחות זה. גם שיחרורון שחצן אגב, אבל להגנתו – הוא צודק במרבית דבריו (חוץ ממה שהוא טועה בו ואני צודק… רואה? אני השחצן הכי גדול…)
ועכשיו ברצינות.
תנסה דווקא אתה להבין: אתה רוקד לצלילי החליל של מיקסם שוא. מקסמן לא הראה לך בשום צורה איך עקרונותיו יעמדו במבחן המציאות, והוא מתחמק מזה ככל יכולתו. סתם דוגמא – בקיבוצים לכל אחד יש טבע, והנה הם נפלו. הנה לך ניסוי ביקורתי. ואני אוהב קיבוצים. והנה אתה בלי למצמץ רוצה להפוך את כל המדינה לקיבוץ תנכ"י. בלי לבדוק קודם בקבוצה קטנה, בלי לבצע באופן אישי ניסוי ביקורתי כלשהו: יאללה בית"ר (ואם זה לא יצליח ויקרה אסון – אנחנו כמובן האשמים כי לא הבנו כמו שצריך את הנביא המשיח. לא עלינו לרמתך).
השאלה שלי זה, איך לנוכח השטחיות המשיחית הזו, אתה עדיין מחזיק מהאינטלקט שלך? אין בך (או במקסמן) שום צניעות, שום זהירות. שום עומק ביקורתי. רק "אתה עדיין לא מבין, תלמד לקבל את זה ותראה שזה יהיה טוב".
תחשוב על זה. נכון שרעיונות זה לא רע, זה טוב. אבל אתה טיפוס של חבר בכת, ואתה שחצן. זה שילוב לא בריא.
הקיבוצים נפלו בגלל צרות עין, תחרותיות ושמחה לאיד; מחלה ישראלית נפוצה.
בקשר למקסמן – הוא צריך להביא דוגמה קונקרטית; איך תתבצע "חלוקת הטבע לכולם".
אנונימי
שים לב לסייג
לא אוכל לתת לך תשובה שתשביע את רצונך.
אתה מעוניין במחלוקת
אתה רוצה להיות צודק גם אם אתה טועה.
החלוקה לרמות כנראה אצלך בראש
אין לי סיבה להשתחצן.
דע לך כי המחלוקת היא בינך ובין עדתך.
המטרה שלך לא ידועה אבל ודאי הוא כי לא זו הדרך למציאת פתרון.
חפש את הדומה והמשותף ואיתו תתחיל לעבוד ביחד למציאת פתרון.
וכן יש חכמים ממני ועליי להקשיב להם כדי למנוע מעצמי תסבוכות מיותרות ולהביא את עצמי לעתיד טוב יותר.
וכן יש יותר חכמים ממך ועליך להקשיב להם.ואם החלטת לא להקשיב זו החלטה שלך והיא מקובלת אבל כנראה יהיו לה השלכות.
לידיעתך
קיבוץ גדול זה לא דבר שלילי
כמובן הדרך לכך ארוכה ואני מבין את חוסר האמונה שלך
ההיסטוריה מלאה בחלומות של בודדים שזרעו הרס וחורבן לעמים ותרבויות.
כשהחכמה תרבה לא תהיה ברירה
הרעיונות האלה של מקסמן יהיו ברורים מאליהם.
עכשיו כל עוד האדם אסור בכבלי תאוותיו קשה לראות את העתיד הזה אבל הוא יגיע.
אני זוכר מהמחאה של 2011 ששאלו איזה בחור מה הוא חושב על המחאה אז הוא ענה שנראה לו שרק דבר אחד הוא יזכור מהמחאה וזה את הערבות ההדדית שהייתה שם.את העזרה.ואת פתיחת הלבבות.
רק בשביל התובנה הפשוטה הזאת בטור קטן בעיתון הייתה שווה כל המחאה הזאת.
האמת נמצאת מתחת לאף
אנונימי,
אתה רק שומע ציטוט מהתנך וישר חושב שכולם רוצים להחזיר מישהו בתשובה או מסתמכים על דברי אלוהים ולא באמת מקשיב וקורא הדברים לעומקם. מציע לך שוב לקחת נשימה עמוקה ולקרוא את דבריו של מקסמן לעומק 3-4 פעמים ולהבין את הלוגיקה, אין פה מיסטיקה ולא רבנים רק לוגיקה והיגיון פשוט.
איך מחלקים את הטבע לכולם זה ממש לא חשוב, חלוקת הטבע זה עיקרון. כמו שעין תחת עין זה עקרון ואנחנו לא שואלים איך נוציא למישהו עין, אלא מבינים שמאחורי המילים יש עיקרון שהוא אוניברסלי להיגיון של כל בני האדם ורוב מוחלט של בני האדם מסיכים לחוק כזה בחברה שלהם, שאם פגענו במישהו יש לפצותו בשווה ערך. מה שעומד מאחורי המילים של חלוקת הנחלות (דהיינו הטבע) הוא העיקרון האוניברסלי שכל אדם מסכים איתו וכל ילד יודע שהקרקע שייכת ל"אלוהים" במובן הזה שהיא לא שייכת לאף אחד ושאלתי גם ילדים למי שייכת הקרקע(לא דתיים) וענו לי של כולם או של אלוהים, ולכן ברור שלכל אדם על כדור הארץ מגיע חלק במשאבים של כדור הארץ חינם אין כסף. איך מיישמים עיקרון זה בעולם שלנו? צריך לחשוב על זה, יש הרבה רעיונות אבל קודם כל צריך להסכים ולהבין את העיקרון ומתוך כך נוכל לתכנן את חוקי הכלכלה והחברה שלנו על מנת שיותאמו לעקרונות האוניברסלים הללו
החיים הם לא שחור או לבן
ברור שלא צריך למות מעבודה
פשוט בתור חברה קצת התבלבלנו.
ולטענת שחרורון הבחירה קיימת אצל כל אחד זה נכון
אבל אסור לשכוח כי אנחנו מושפעים חברתית ותודעתית ומגיל צעיר מחדירים לנו לתודעה אורח חיים מסויים.
ודאי שאורח החיים הנוכחי שגוי
הוא הרסני ברמת הפרט:
היחיד הופך ליותר אנוכי על חשבון הזולת ניתן לראות זאת בבירור על הילדים שלנו דור הסלפי
ברמת המשפחה:
להורים יש פחות זמן איכות עם ילדיהם.ההורים עובדים במשרה מלאה בדרך כלל.
מרדף החיים ואהבת הטפל גורמים לשיעורי גירושין גבוהים.
ברמת החברה:
רמת החינוך מאוד נמוכה
ערכים בסיסיים כמו כבוד לזולת או כבוד למבוגרים הולכים ודועכים.
החברה עסוקה ברדיפה אחר אושר ומנסה למצוא אותו במילוי צרכים חומריים דבר שהוא לא בר קיימא אך משודר לתודעתינו הלוך ושוב על ידי בעלי הממון שדואגים "לפנק" אותנו.
ברמת הסביבה:
איפה הטבע בכל הסיפור?
נרמס על ידי תאוות הממון
נכון
זה מאוד פשטני ואולי מידי
ודאי יש עוד סיבות לכל נושא
אבל אנחנו כל מי שעוקב אחר האתר הזה והמגיבים בו והכותבים בו והעורך היקר
כולנו מחפשי פתרונות
לא באנו להתנצח ולבזבז אנרגיה מיותרת על דיוני סרק
אלו נעשים על ידי הפוליטיקאים ונשאיר את זה להם
בסוף נגלה שהפתרון תמיד היה מצוי מתחת לאף
כדי למצוא פתרונות צריך להבין מה הבעיה ולא רק להתבכיין ״אכלו לי שתו לי״ כמו במאמר (מסתבר שהתבכינות וחוסר לקיחת אחריות על עצמך הורגת)
הנה סיבה אפשרית לכך שיש הרבה אנשים שמרווחים מעט: השילוב המנצח של 12 שנות לימוד+3 שנות צבא+3 שנים תואר חסר ערך.
אם ביזבזת 18 שנה מהחיים שלך ולא רכשת אף מיומנות שמעביד מעוניין בה אתה בבעיה. לא רובוטים, לא ״קפיטל״, אלא ממשלה. אם הכשרון שלך מסתכם בציטוט פסוקים מהתנך, פוטניצאל העסקה שלך הוא הפיכת המבורגרים במקדונלדס (לפחות עד שתשיג כישורים רלוונטים).
הנה סיבה למה צריך לעבוד יותר עבור פחות: אינפלציה, מיסוי וביזה ממוסדת.
הממשלה מדפיסה כסף, הבנקים מיצרים כסף, כל זה מוריד את ערך הכסף. זה שבנק ישראל מחליט שהאינפלציה היא 1 אחוז לא אומר שזה המצב (בועת נדלן מישהו?). בנוסף, הממשלה לוקחת הלוואות כבר למעלה מ60 שנה, מי לדעתכם משלם את החשבון? תוסיפו על זה את כל המנגנון הטפילי על משרדי הממשלה השונים. הממשלה לא מיצרת כלום, לכן אין לה כסף, לכן אנחנו ממנים אותה.
הרשו לי להציע כלי מצויין: התער של אוקהום. הוא שלכם, בחינם. הנה הוראות השימוש: ״העדף תמיד את ההסבר הפשוט ביותר לתופעה, שאינו מחייב הוספת גורמים חדשים״
שחרורון
הבעיה היא שאין לנו מושג קלוש מהי הבעיה באמת ולכן אנו סובבים סחור סחור ומוצאים פתרונות שגויים לבעיות מדומיינות שהתאמצנו למצוא.
הבעיה באמת ממש פשוטה והפתרון לה נמצא ממש מתחת לאף
אם מחברים את המשפט הראשון והאחרון שלך עושה רושם שמה שאתה אומר זה שאתה היחיד שמבין מה הבעיה
אניח שזה סתם טעות כתיב
שחרורון
זו אינה טעות כתיב
הסקת לא נכון
ודאי שאינני היחיד שיודע מה הבעיה
בהא הידיעה
בעיה אחת מרכזית ולה הרבה תסמינים ונספחים שכולם מדברים עליהם.
לקיחת כדור לכאב ראש לא פותרת את הבעיה שבגינה כאב לך הראש מלכתחילה אלא רק מאלחשת את הכאב.
אנחנו לא דור כזה שמסתפק
אנחנו תובענים ודורשים תשובות ובצדק.
המידע זורם ובקצב מסחרר רק צריך לנתב את כל פיסות המידע לתשבץ שלם לראות את כל התמונה.
הפתרון מצוי מעבר לתיאוריה כלכלית כזו או אחרת.
כולנו יודעים מה הפתרון אבל שבויים בתוך תפיסות שיושבות אצלינו עמוק בתת מודע וגורמות לנו להגן עליהן כאילו הן עיקר חיינו.
אני ממליץ לך לשאול את עצמך כמה שאלות פשוטות
האם הפתרון שלך יפתור לך את הבעיות?
האם הוא יפתור גם לבניך?
האם הוא יפתור גם לכל הדורות עד עולם במערכת חוקתית הוגנת?
אם הפתרון שלך עונה בחיוב על כל השאלות הנ"ל לחץ על המספר
אחד
האמת נמצאת מתחת לאף
האם הפתרון לי יפתור לי את הבעיות? כן, חלק מהם . בהחלט ישפר את מצב
האם הוא יפתור גם לבניך? בוודאי
האם הוא יפתור גם לכל הדורות עד מערכת חוקתית הוגנת? אם בחוק את מתכוון חוק מדינה (כלומר דעה עם רובה), אז המשפט חסר משמעות. אין חוק הוגן בדיוק כמו שאין עיגול עם 3 צלעות
ואולי הסיבה לכך אינה דווקא המחוייבות התמידית לצמיחה כי אם מקומות העבודה הסבירים ההולכים ומתמעטים, דבר שמביא בוסים ציניים לאכלס משרה וחצי בעובד יחיד. הרי אין "תקציב" לעובדים נוספים, כי בועת המשכורות היא העמדת הפנים האחרונה של מדינה "מתקדמת". לכן נשלם לעובד משכורת ש"נראית טוב" תמורת עבודה של שני עובדים.
הפתרון הוא פיצוץ בועת המשכורות, שאינה אלא ניוון חברתי. כמו כן עוד פתרון – מציאת נישות חדשות לעבוד בהן. "הי טק" בלי סוף כשאין לכך שום הצדקה גם זה ניוון חברתי. ד"א הנישות החדשות צריכות להיות יצירתיות, ולא "עיצוב פנים" או "תעשייה וניהול" או "ייעוץ והעצמה".
זאת הסיבה האמתית!
כולם אשמים חוץ מהאדם שמקבל את ההחלטה והורג את עצמו
הממשלה, התאגידים, הרובוטים, החברה אבל לא אותו אדם שלא יודע לשים את הקו וללכת הביתה
הכותב מצפה שהממשלה תדאג לו לתנאים, המעסיק ידאג לו לפנסייה והחברה תדאג לו לאישה. אף אחד לא חושב רגע לדאוג לעצמו.
לאן הגענו?
בדיוק ההיפך, ידידי. קרא שנית
לא
בבחירה בין סכנת מוות מעבודת יתר במשרדים ממוזגים של המכונה התאגידית לבין מוות בטוח בגולאג סיבירי של גן העדן הסוציאליסטי אני בוחר בתאגיד ללא היסוס…
נ.ב. זה לא החברתיים שכל פעם מביאים את תוחלת החיים הגבוהה של יפן כ"הוכחה" להצלחה של מערכת בריאות ממשלתית ומערכת פנסיה ממשלתית וכו'? מדהים איך זה עובד אצלכם…
ההשוואה בין עבודה בתאגיד לגולאג סיבירי לא עלתה על דעתי אך היא מדויקת למדי! לגבי הסיפא, נסה להתבטא ביתר בהירות