תרזה מיי. תמונה: Policy Exchange
.
תרזה מרי מיי הפכה בשבוע שעבר לראשת ממשלת בריטניה החדשה. מיי, שבעבר כיהנה כשרת הפנים בראשות דייוויד קמרון, היא כיום מהפוליטיקאיות הותיקות והמוערכות ביותר בארצה .
על פי התבטאויות קודמות של מיי, יש תקווה שאולי תהיה ראשת הממשלה הראשונה, שמאמצת גישה שונה ביחס למדיניות המוניטרית שמובילים הבנקים המרכזיים הגדולים מאז משבר הסאב פריים. מיי הפכה למעשה לפוליטיקאית בדרג הגבוה ביותר בבריטניה, שטענה בפומבי שהמדיניות המוניטרית הנוכחית של הבנק המרכזי גורמת לאי שיויון. טענה שזכתה להכרה רחבה על ידי כלכלנים ומוסדות פיננסיים.
במאמר שכתבה לטיימס בשם "כלכלה שמתאימה לכולם", ציינה שהמדיניות המוניטרית הנוכחית- בצורה של שיעורי ריבית סופר נמוכים והקלות כמותיות – סייעה לאלה שיש להם נכסים על חשבון אלה שלא יכולים לרכוש אותם.
הזרמת הכסף למערכת הפיננסית תחת ההקלה הכמותית היום גוררת ביקורת רבה בקרב הציבור. היא גורמת לניפוח מלאכותי של הבורסות בעוד האזרח הקטן לא רואה מזה כמעט כלום. הסבר קצר למתחילים: בתוכנית ההקלה הכמותית הבנק המרכזי רוכש אג"ח ממשלתי ממשקיעים פרטיים (בעיקר מחברות פיננסים ומוסדיים) ובכך מזרים למערכת הפיננסית הרבה כסף. הבנק המרכזי של אירופה החל לאחרונה להרחיב את מגוון הנכסים שהוא מחזיק והחל לרכוש מאותם משקיעים גם אג"ח של תאגידים קונצרניים.
למיי יש פתרון קיצוני אף יותר. היא הציעה להנפיק אג"ח שיהיה מגובה על ידי הממשלה וישמש לצורך מימון פרויקטים לבניית תשתיות המדינה. המועמד המיידי לרכישת אגחים מסוג זה הוא הבנק המרכזי, שיוכל לבצע את הרכישות האלו על ידי הדפסת כסף חדש. תחת תכנית זו כסף חדש שייוצר יוזרם ישירות לכלכלה האמיתית ולבניית תשתיות, במקום למשחקים במספרים בתוך המערכת הפיננסית, כפי שמתרחש היום.
נותר רק לראות עתה מה תהיה המדיניות של מיי עם כניסתה לתפקידה החדש. האם היא תאתגר את המדיניות המוניטרית עם פתרונות חדשים או תישר קו עם קודמיה ותמשיך באותה מדיניות שמרנית שלא מביאה לתוצאות. בינתיים נגיד הבנק המרכזי אנגלי הודיע בשבוע שעבר שהוא שוקל לבצע עוד הקלות כמותיות בעתיד. בשלב זה בדרך הסטנדרטית בלבד.
מניפולציה של ריבית, ובמיוחד קיבוע מלאכותי של ריבית נמוכה זה כמו קוקאין: זה מרגיש נפלא אבל זה ממכר , ובטווח הארוך התוצאות הרסניות למשתמש ולסביבה.
זה הרסני במיוחד אם אתה עני.
בהתחלה אומנם יהיה לך קל להחזיר את החוב, אבל גם יהיה לך קל לקחת עוד חוב. בטווח הבנוני ריבית נמוכה גוררת אינפלציה (ע״ע מחירי הדירות שגוררים את מחירי המזון ואת שאר המחירים במשק). כלומר, הרווח המידי נעלם עי אינפלציה, ואותו עני חייב שוב לקחת הלוואות.
בטווח הארוך כל העסק מתפוצץ. מה לדעתך יקרה אם הריבית תעלה ל5 אחוז פתאום? אותו עני תקוע אם מלא הלוואות בריבית גבוהה.
קיבוע ריבית זה תוכנית ממשלתית שתתפוצץ לנו בפרצוף, בדיוק כמו קיבוע
שער מטח בשנות ה 80
(כדברי המשורר ש. חנוך: ״האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול״)
הסיבה האמיתית לריבית נמוכה היא שהפוליטיקאים אוהבים ריבית נמוכה כי זה מאפשר להם ללות יותר כסף ולשחד בוחרים.
אז פעם הבאה שפולטיקאי רוצה להסניף ריבית נמוכה מישבן של דוגמנית ב״ברקפסט״, תדעו שאנחנו נשלם את החשבון
הורדת ריבית טובה בעיקר לאנשנים עניים ופחות טובה לאנשים עשירים כי העניים הם אילו שבחובות כל הזמן והעשרים חיים מהריבית שאותם עניים משלמים וכשהריבית נמוכה העניים משלמים הרבה פחות וכך אי השיוויון יורד. גם זה שהבורסה עולה טובה בעיקרון לכולם כי גם לרוב העניים יש פנסיות שבסוף משולמות מהמניות שנקנות על ידי קרנות הפנסיה. גם התוכנית של מיי היא לא קיצונית והיא בעצם סוג של פרוייקט שהבנק המרכזי מממן על ידי הנפקת אג"ח שאינה שונה במאום מאג"ח רגיל שהמדינה מנפיקה כדי לממן את הפרוייקטים שהיא מבצעת וזה בעצם רק עוד אפיק לניצול הריבית הנמוכה (בהנחה שבפועל בסוף הפרוייקטים אכן יבוצעו בעלות סבירה).
אתה באמת חושב שמשהו בעולם הזה קורה לרעת העשירים?
מי אמר שהעניים בחובות?
הרבה אנשים עם הכנסות לא נמוכות, נוהגים לקחת הלוואות כדי לממן דברים כמו מכונית חדשה או דירה. אם הריבית נמוכה יחסית הם מרוויחים מהמצב.