זה שחברות התרופות דואגות בראש ובראשונה לרוחיהן גם אם לעיתים זה בא על חשבון בריאות החולים או בביצוע פעולות לא מוסריות, זה ידוע, אולם נראה כי הפעם נחצה עוד קו אדום בהתנהלותן.
הודעות דוא"ל פנימיות שדלפו חושפות עובדים באחת מחברות התרופות המובילות בעולם, הקוראים לחגוג את העלאות המחיר של תרופות לסרטן. צוות ב"אספן פרמקארה" דיווח על כך שתכנן להשמיד תרופות מצילות חיים במהלך מחלוקת על המחיר מול שירות הבריאות הספרדי לפני כ-3 שנים.
לאחר שרכשה חמש תרופות סרטן שונות מהחברה הבריטית גלאקסו-סמית-קליין, אספן ניסתה למכור את התרופות באירופה במחיר של עד פי 40 ממחירן הקודם, כך דווח ב"טיימס". ב -2013, מחיר של תרופה כימותרפית אחת בשם בוסולפאן, המשמשת לטיפול בלוקמיה, עלה מ -5.20 ל -65.22 ליש"ט באנגליה ובוויילס, על פי העיתון. ארבעת התרופות האחרות, כולל לוקראן, המשמשות גם את חולי הלוקמיה, ומלפאלן, לסרטן העור ולסרטן השחלות, הפכו אף הן ליקרות יותר.
על מנת להתמקח על מחירי התרופות בספרד, ענקית התרופות איימה להפסיק למכור את טיפולי הסרטן, אלא אם כן יסכים שר הבריאות הספרדי לעליית מחירים של עד 4,000%, כך דיווח העיתון הספרדי "אל-קונפידנסיאל" ב- 2014. בהודעת אימייל שנחשפה כעת עולה כי בנוסף דן צוות באספן באפשרות להשמיד את התרופות על מנת ליצור מחסור.
החברה, שבסיסה בדרום אפריקה ומרכזה האירופי בדבלין, רכשה את חמש התרופות של GSK ב -2009 במסגרת עסקה בשווי של 273 מיליון ליש"ט. עליות המחירים התאפשרו הודות לפירצה בחוק המאפשרת לחברות התרופות לשנות את מחיר התרופות אם הן אינן ממותגות עוד באותו שם. הפירצה נועדה להפוך את התרופות לזולות יותר לאחר שפג תוקפם של פטנטים – אבל אם לחברות התרופות אין תחרות, הן חופשיות לעלות מחירים, מה שמסתבר שאכן עשו.
באספן סירבו להגיב על הטענות בטענה שהעניין נמצא בהליכים משפטיים. דניס דנצ'ר, מנכ"ל אספן פארמה אירופה, אמר ל"טיימס" שכל העלאות המחירים היו ברמות המתאימות לקידום אספקה בת קיימא לטווח ארוך לחולים ", והוסיף כי על החברה היה להגדיל את עלויות התרופות כי הוא נעשה על "בסיס נמוך מאוד".
Good post. Ӏ learn something neա aand challenging ߋn websites I stumbleupon everyday.
Ⅰt's аlways ᥙseful to read articles fгom otheг writers and use somethіng
from other web sites.
תחרות טובה אתם אומרים
אולי רק במשחק מונופול שם אין ערך אמיתי לנצחון או להפסד
בחיים האמיתיים אנו מדברים על חיי בני אדם.נצחון של אחד משמעו הפסד של חברו.
לעניות דעתי ההגדרה המועדפת במקום תחרות היא שיתוף פעולה.
חופש הוא הפתרון אתם אומרים.
ובכן לכו ובחנו את הטבע וראו את פעלו.
מה קורה כשהחופש ניתן לים לחרוג מגבולו?
אולי נשאל את היפנים או האינדונזים?
לעניות דעתי ההגדרה המועדפת במקום חופש היא דאגה לכלל.
ואם נרצה לשתף את שתי ההגדרות נקבל או
תחרות וחופש או
שיתוף פעולה מתוך דאגה לכלל
אם ננסה לעמת את שתי ההגדרות זו מול זו ונבחן את ההבדלים בינהם בפרקטיקה
נגלה את רוב החלאים של החברה שלנו.
אם נשב ונתבונן בהבדלים ונחכים מעט וננסה לטקס עצה
כיצד עוברים מעולם של תחרות וחופש
לעולם של שיתוף פעולה ודאגה לכלל
אולי ואני מקוה שכן
נשרוד
בלי הגנת פטנטים אף חברה לא תיכנס לשוק הזה של התרופות. עלויות מחקר ופיתוח הם עצומות ולא תמיד יוצא מהם משהו.. כל חברת תרופות מנהלת כמה תביעות שתבעו אותה על חוסר יעילות ותופעות לוואי.. זה עסק יקר מזובך ומסוכן.. ככה שהדיון אכן צריך להיות על מודל אחר של שימור הפטנט.. לדוגמא עד למכירות של פי 10 מעלויות הפיתוח.. בלי תמריץ גדול וסכום גדול שיעמוד לטובת חברת התרופות ברגעי כישלון לא יהיה אף אחד שירצה לייצר ולפתח תרופות.. שוק חופשי לעיתים חייב הגנות בשביל להתפתח
הסיבה העירקרית ליוקר פיתוח תרופות הוא רגולציה ממשלתית (FDA). לוקח לך 10-15 שנה לעבור את התהליך.
אם אה לא רוצה לפתח תרופה בלי הגנת פטנט, פתח דוכן פלאפל. מישהו כבר יפתח את התרופה. בנוסף, עסק זה יותר מטכנולוגיה. אם אתה לא מסוגל לנהל עסק מצליח בלי עזרה מהאלימות הממשלתית עדיף שתזוז הצידה ותן לאלו שמסוגלים לעשות את זה לנהל את העסק ללא אלימות
מי הלא נורמלי? אני מעדיף עולם חופשי מאשר עולם עם שלשלאות על המחשבה האנושית.
הכל זו שאלה של האם אתה רוצה את הגלולה האדומה או הכחולה.
לאכול סטיק או להסתפק במן במדבר
הנה רעיון לתחקיר עבור קרן התחקירים (ורעיון למחאה חברתית נוספת):
מה מקורו של משך תוקפו של פטנט (ובמיוחד פטנט על תרופה)?
מי היו אלו שקבעו את המספר הזה ומה היה האינטרס שלהם?
האם המספר הזה אותגר במהלך השנים?
האם ראוי כי המספר הזה ישתנה בתלות בתקופה (האם מספרים שנקבעו במאה שעברה רלוונטיים לתקופה הנוכחית)?
האם קיים מודל שונה לקביעת המספר הזה (למשל כזה שמקשר בין רווחי חברת התרופות למשך זמן הפטנט)?
אריק היקר
"מה מקורו של משך תוקפו של פטנט (ובמיוחד פטנט על תרופה)?"
שאדם חולה, במיוחד במחלה סופנית, מה מונע ממנו מוסרית וערכית פשוט לגזול את התרופה אפי' על חשבון לרצוח את מי שמונע את זה ממנו ?
ככה צריך להתחיל דיון שכזה.
כלומר אנו כבני אנוש כל כך דוגמטיים שלא שמים לב שכל המוסר והערכים הומצאה אך ורק בשביל חיי אדם וחירותו.
שום צוו מוסרי כמו לא תגנוב ולא תרצח, פשוט לא קבילים כלפי האדם שמחזיק תרופה ולא נותן אותה למי שצריך את זה.
אז נכון יש שוטר ושופט, אבל ממתי שיש שוטר ושופט זה הופך להיות לא מוסרי ?
כל זה מצד הנצרך.
מצד המחזיק בתרופה, הוא פשוט סומך על המסורת הדוגמטית שלנו שאנו נמות בשקט בגלל שיש צווים מוסריים (שבמקרה הזה הם אפי' לא קבילים). ולכן הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ולנצל את הדוגמטיות שלנו בכדי להגדיל את ההון שלו.
כמו במקרה דינן, ככה בדיוק הכשל של הכלכלה המודרנית. האייק בחוקת חירות סומך על המסורת הדוגמתית שלנו. הוא לא מבין שבניגוד לתרופות שאין חברה מאורגנת של חולים במקום אחד עם משטר אחד שיכולים יחד להפר את הצווים המוסריים לגזול את התרופות, בחברה אנושית כללית, הצווים המוסרים לא עומדים מכוח עצמם. ולכן אי אפשר לסמוך על המסורת. ההפך הנכון, המסורת הוכיח שתמיד במחזוריות של שלוש דורות יש מלחמות והפיכות חברתיות בגלל שכינוס ההון אצל יחידים מפר את כל הצווים המוסריים.
יש לי מאמר בשם: "המוסר לא עומד מכוח עצמו" שמסביר את הנושא לעומק.
אם ערן היקר יאשר את הלינק, תראה את הלינק בהמשך.
הנה הלינק למאמר "המוסר לא עומד מכוח עצמו"
https://socialrevolutioninhumanthinking.wordpress.com/2017/01/25/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95/
״האם קיים מודל שונה לקביעת המספר הזה (למשל כזה שמקשר בין רווחי חברת התרופות למשך זמן הפטנט)?״
בודאי, המודל נקרא שוק חופשי. פתח תרופה, שווק אותה, שמור מה שאתה יכול בסוד.
עובד מצויין בשביל קוקה קולה אין סיבה שלא יעבוד בשביל חומרים אחרים
מקמסמן ושחרורון ידידי,
שניכם קצת מיתממים.
נתחיל בשחרורון, מה קורה כשעלויות העתקה הן נמוכות מאוד?
למשל חברה מפיקה סרט. אני מעתיק את הסרט צורב אותו על דיוידי ומוכר את הדיסקים במחיר קצת יותר נמוך מזה שמציעה החברה שהפיקה את הסרט. האם נשאף לעולם בו יהיה מותר לי לעשות כך?
ונעבור למקסמן,
נניח שהשתכנעתי מטיעוניך. נשלח את חבורת החמושים לחברות התרופות הסוררות, ניקח להן מהמחסנים את התרופות מצילות החיים וניתן אותן לאלו שבאמת זקוקים להן. עשינו מצווה. אולי אפילו נפצה את חברות התרופות בסכום מסויים.
ועכשיו בוא נבדוק מה יקרה ביום שאחרי. כנראה שאדם שפוי לא ירצה להקים או לעבוד בחברת תרופות. כל בר דעת לא ירצה להשקיע מזמנו ומכספו בפיתוח מוצר מסויים כשהוא יודע שכאשר הוא מצליח מגיעה כנופיה חמושה ולוקחת לו את פירות ההצלחה.
הפתרון הקל שאתה מציע מעדיף את החולים שנמצאה כבר תרופה לסבלם על פני החולים שטרם מצאו מזור למכאובם. מאחר והקבוצה השניה גדולה יותר וסובלת יותר הרי שבמאזן הכולל המעשה המוסרי שאתה מציע אינו מוסרי כלל.
אריק היקר
ח"ו ורח"ל לשלוח כנופיות לגזול תרופות, בוודאי לא משטרים יכולים לעשות דבר שכזה.
אני מדבר אליבא החשיבה הקפיטליסטית (לפחות של אדם סמית) שרציונליות האדם אמור להתנהל בשוק כרציונל. אני שואל איפה הרציונל ?
רציונלית חברת התרופות אומרים לא לנצל את החולים, כי תופר המוסר כנ"ל.
אותו דבר רציונלית החולים אומרים להפר את המוסר ולא למות בשקט כנ"ל.
תוכיח זאת העובדה של אלימות ההמונים בחדרי המיון וקופות החולים.
אז אייך זה כן עובד, שמצד אחד חברות התרופות מנצלים את החולים. ומצד שני החולים מתנהגים או באלימות או מתים בשקט ?!
התשובה היא הרובה\המשטר\שוטר\שופט. אז אולי החלום של שוק חופשי ורציונלי היא רק תיאוריה שלא מוכיח את עצמו בשטח, העובדה שיש משטר ושוטר.
ואם יש כבר משטר ושוטר שבלעדיהם הקפיטליזם לא יכול להתחיל לפעול, אז אולי הכתובת היא כן המשטר אבל התנאי ההכרחי היא חוקה, כלומר לבני אנוש תהיה משטרים מוסריים ביותר עם חוקה בסיסית ששומרת על חוק יסוד חירות האדם ובריאותו פלוס הטבע כקניין פרטי.
כלומר המשטר תהיה באמת רק אמצעי (כמין ועד בית) כפי החלום של הנאו ליברל.
אריק היקר
נזכרתי בעוד דוגמא שרציתי להוסיף ושכחתי.
בנקאות ברזרבה חלקית היא האי הרציונליות האפשר לעלות על הדעת, הרי בכל יום יכול לבוא בעלי הפיקדונות ולדרוש את כספם שלא קיים ואז הבנקים אמורים ליפול.
שאלו את השאלה לעומר מואב: ותשובתו היית: האם ראינו בשטח דבר כזה ?
כלומר אם בעלי הפיקדונות לא באים ביחד לבנק, אז מה הבעיה ?
התשובה כמובן היא שהם לא באים 1, כי לא יודעים מהי בנקאות ברזרבה חלקית. 2, הבנקים סומכים על המשטר שידאג לשמור עליהם מבעלי הפיקדונות כמו שקרה בקפריסין.
אז שוב אנו רואים ששום דבר מהשיטה לא יכול לפעול בלעדי המשטר. אז איפה המקום של ההמונים לפעול ? אך ורק פוליטית !! ואז נקבל פשיזם דיקטטורה או קומוניזם.
מקסמן,
הדוגמא של הבנקים לא רלוונטית.
הבנקים מקבלים פטור מתחרות באמצעות הרובה הממשלתי. אילו הייתה תחרות, בנקים ברזרבה חלקית לא היו שורדים משום שאף בר דעת לא היה מפקיד את כספו בבנק שפועל ברזרבה חלקית.
הבנקאות המודרנית היא מאפיה בחסות האלימות הדמוקרטית. קיימת סימביוזה בין סוכני האלימות והבנקים. האחרונים מממנים את הראשונים. ואלו שומרים אליהם באמצעות רוביהם וחוקיהם.
מעולם לא ראית בתגובותי שאני מתנגד למשטר.
הטענה שלי היא שצריך להתייחס למשטר כאילוץ ולא כאידיאל.
המטרה היא למצוא את גבולות המינימום של כוח מרוכז ולהגדיר את המשטר בגבולות אלו. וכמובן לשמור על המשטר מפני נטייתו הטבעית לצבור לעצמו עוד כוח.
האידיאל של הליברל הוא שוק תחרותי וחופשי. כאשר המילה תחרותי קודמת למילה חופשי. כשיש התנגשות בין שני הערכים: חופש ותחרות ערך התחרות תמיד יגבר.
גם במעוז הקפיטליזם (ארה"ב) הנהיגו את חוקי ההגבלים העיסקיים. למרות שעם השנים התאגידים פיתחו שיטות סירוס לגוף הזה (שם וגם כאן).
שוק ליברלי הוא שוק שבו קיימת רשות עצמאית של הגבלים עסקיים, והרגולטורים נמדדים לפי מידת התחרות שהם מצליחים ליצור בתחומים עליהם הם מפקחים.
אריק ידידי היקר
ההנחה השרירותית שהתחרות קודמת לחירות וחופש, לא עומדת במבחן המציאות מכמה סיבות.
1, היא קודם כל לא רציונלית הרי אף אדם לא מוותר על חירותו.
2, היא לא מוסרית.
3, תצטרך משטר שבאמת לא שח בשפה משותפת עם האדם הבן חורין. והנה קיבלנו פשיזם ודיקטטורה.
4, פוליטית אף אדם לא רוצה משטר שטוב רק לווינרים. ולכן או שיתפסו את השלטון, או יחריבו את השלטון. (מה גם שתמיד הווינרים הם המיעוט, ולכן מהר מאוד נגיע לזה. רק השוחד מונע את זה להגיע מהר יותר)
העיקרון כי תחרות קודמת זו לא הנחה שרירותית כפי שכתבת.
תחרות מבטאת את האפשרויות של האינדיבידואל להתקשר עם מספר גורמים כדי לבצע חיליפין. לכן תחרות היא היא החירות.
ולכן כל הטיענים שכתבת מתבררים כשגויים.
1. עידוד תחרות היא מהלך רציונאלי עבור האזרח שמגדיל את חירותו.
2. היא כן מוסרית כי היא מגדילה את החירות של הכלל. (אם כי בפגיעה מסויימת באלו שהצליחו)
3. האינטרס של האזרח החופשי הוא הגדלת התחרות. הכפיה השילטונית תצומצם להגדלת התחרות. אין פה שום סכנה של דיקטטורה או פשיזם. להפך, עיקר השירותים שאזרח צורך ינתנו באמצעות שוק תחרותי ולא ע"י "מועצה מסדרת"\"אח גדול"\"מדינת רווחה".
4. שלטון שמעודד תחרות דווקא פחות טוב למנצחים כי הניצחון שלהם הופך לניצחון זמני. בשיטה זו חברה ששולטת על נתח שוק גדול מדי תוכרז כמונופולין, יופעלו כלפיה הגבלים עסקיים והרגולטור יצטרך לפתח תחרות בשוק זה.
אריק ידידי
שרירותית פירושו "ככה זה" כי ככה אני רצה (וממש לא משנה המניעים). ואייך תצליח לעשות זאת ? על ידי פשיזם ודיקטטורה !!
תחרות זאת "משחק", ואי אפשר לכפות על האדם לשחק משחקים. בוודאי אי אפשר לקרוא לזה חירות.
חירות זאת יסוד ערכי מוסרי ראשון במעלה שאך ורק בשביל זה הוא צריך משטר שישמור עליו.
משחק זאת אמצעי\תועלת של הבוחר. בשום פנים ואופן לא תועלת לכולם. (יש כי לא רוצים כי ככה בחרו. יש כאלה שלא כדאי להם רציונלית. ויש כמובן אלה שמשחקים ולא מצליחים אז תמיד ירצו לפרוש מהמשחק. מיהו האל\האליל\האדון שיכול לכפות על מישהו משהו ? במיוחד לשחק משחקים ?! מילא ויתור על חירות קצת למען מחירות של כולם, אבל לוותר על חירות בשביל משחק שאלה רוצים לשחק ? אלא מה, אתה מנסה לשכנע שזה טוב לכולם, אז: 1, אי אפשר לקבוע לזולת מה טוב לו 2, זה פשוט לא הוכיח את עצמו. עובדה שאנו מתדיינים עד אין סוף על כך. הרי על אחד ועוד אחד שווה שנים, לא מתדיינים ולא מתווכחים)
אריק, הבנקים מקבלים הגנות מהרובה הממשלתי בדיוק כמו חברות התרופות! פטנטים זו המצאה דמיונית של בני אדם בדיוק כמו כסף. בעולם ללא ממשלות הם לעולם לא יתקיימו במתכונת של היום.
רק שפטנט נראה לך מוסרי או משהו שכל אחד יכול לקבל. אבל בפועל אין הבדל, רק בגובה המחסום הרי אם תביא 75 מיליון שקל תוכל לפתוח בנק.
השאלה החשובה היא למה אספן יכולה לעלות את המחירים או יותר חשוב, מה באמת אספן רכשה בעבור 273 מליון פאונד
התשובה היא (תופים) הרובה הממשלתי.
בשוק חופשי היו צצים הרבה מתחרים שמציאים בדיוק את אותה תרופה. אבל כיום, אם מישהו יצור תחליף, הממשלה תשלח אליו הביתה בריונים חמושים (אותה ממשלה שמעמידה פנים שטובת החולים היא בראש).
כרגיל אתה עוסק בהונאה של ציבור הקוראים:
Dennis Dencher, chief executive of Aspen Pharma Europe, said the price rises were “at levels appropriate to promote long-term sustainable supply to patients” and claimed they had been increased from “a very low and unsustainable base”. He acknowledged there had been shortages of the medicines but said these were not deliberate and the company had invested £55 million in a new manufacturing facility in South Africa to address supply problems.
זו התגובה של דניס דנצ'ר – מה הקשר בין זה לבין הונאת ציבור הקוראים: אתה טוען שהמיילים שנחשפו לא באמת נחשפו? שים לב שאפילו באספן לא טוענים את זה
בוהוהו…
ליבי נכמר כשאני קורא את דברי מנכ"ל חברת התרופות אספן
אותו אתה מצטט כשהוא בוכה שהמחירים היו נמוכים מידי ולכן העלו אותם
וזה ממש מפריך כל מילה שנכתבה בכתבה הזו נכון?
ועכשיו בוא נגלה כמה אמיתות קטנות משלנו
כמו למשל
מי משלם לך לכתוב פה?
מי משלם לך בשביל לאחז את עיני הקוראים בציטוטים של בעלי תאגידים
ועוד באנגלית , כדי שזה, יענו, יישמע אוטנטי ונחשב, עלק.
לו לפחות בשביל מה שמשלמים לך
היית משקיע קצת מחשבה בתגובה
במקום לזלזל באינטיליגנציה של הקוראים
אם הייתי לקוח שלך… הייתי מוותר על שירותיך, ומהר
XD