הבנקים המרכזיים בעולם במשבר. הם מאבדים את הנכס הכי חשוב שלהם והוא האמון שנותנים בהם המשקיעים. את התוצאה כבר רואים בנפילות האחרונות בבורסות. הבנקים המרכזיים השונים ברחבי העולם הזרימו בשנים האחרונות כמויות אדירות של כספים כדי לאושש את הכלכלה המקרטעת, אלא שלמעשה הם רק ניפחו בועות פיננסיות אדירות של נדל"ן ומסחר בבורסות.
כלי נוסף בארסנל של בנקים מרכזיים הוא הורדת הריבית. המטרה היא לגרום לנו למשוך את חסכונותינו הנשחקים בריבית אפסית ולהתחיל לצרוך. ככל שנצרוך יותר, כך הכלכלה שלנו, המבוססת על צריכה, תתאושש מהר יותר. מטרה נוספת בהנהגת ריבית אפסית היא לעודד אותנו לקחת הלוואות במימון זול, יש שיגידו "כמעט חינם", ובכך להזרים כסף חדש שמייצרים הבנקים ישירות למשק. כלומר, בשורה התחתונה, הבנקים המרכזיים חושבים שאנחנו לא צורכים מספיק, ולכן הם מעודדים אותנו באמצעות הריבית לצאת ולצרוך גם במחיר של צבירת חובות.
אבל מה קורה כאשר למרות הריבית הנמוכה אנחנו לא צורכים, ולא משקיעים, לפי ציפיות המומחים?
במקרה הזה האקדח של המערכה הראשונה מוחלף בבזוקה של המערכה השניה – הריבית השלילית. כבר היום מספר מדינות מנהיגות ריבית שלילית בשעור זעיר של כמה עשיריות האחוז מתחת לאפס. הרעיון בריבית שלילית היא ליצור עולם פיננסי הפוך ממה שאנחנו מכירים – הכוונה שנשלם ריבית (קנס) אם נשמור את הכסף שלנו בפקדונות, ובמקרים קיצוניים, כפי שקרה כבר בדנמרק, נקבל ריבית (פרס) על הלוואות שניקח. כלומר, באופן אבסורדי, במצב כזה יהיה לנו יותר רווחי לקחת הלוואה מאשר להפקיד כסף בבנק. מעבר לבעיה המוסרית שבדבר, יש בעיה אחרת שמטרידה את הבנקים המרכזיים היום. ריבית שלילית בשעור נמוך, שיושמה במספר מדינות, התגלתה ככלי לא אפקטיבי. הבנק הפרטי במקרה כזה "ספג" את העלויות ולא גבה ריבית על פקדונות. עובדה זו מעמידה את הבנקים המרכזיים בפני דילמה גדולה:
על מנת להפוך את הריבית השלילית לאפקטיבית הם יצטרכו להוריד את הריבית באופן משמעותי יותר מתחת לאפס. ההערכה אומרת שבמקרה שהריבית תגיע למינוס אחוז עד אחוז וחצי, לבנקים לא תהיה ברירה והם יתחילו לגבות מאיתנו כסף עבור הפקדונות. מצד שני אם הבנקים המרכזיים יעשו זאת – אנשים פשוט ינסו לחמוק מלשלם ריבית על פקדונותיהם. החשש הוא שהם ינסו למשוך את הכסף מהבנק, ימירו אותו למזומנים וישימו אותם כמו פעם עמוק מתחת לבלטות. מאחר והבנקים לא ערוכים למשיכה המונית כזו של פיקדונות, האופציה הזו כרגע לא על הפרק, והדגש הוא על 'כרגע'. מסתבר שהבנקים המרכזיים לא מתכוונים לוותר כל כך מהר על הכלי אולי האחרון שנשאר להם בארגז הכלים.
כאן מגיע נשק יום הדין שמתכננים לנו – איסור על השימוש במזומן.
במקרה כזה כל עסקה בעולם תהיה שקופה (עם כל המשמעויות הכרוכות בכך) ותבוצע בהכרח דרך הבנקים. במקרה כזה נהיה כולנו שבויים בידי הבנקים, לא נוכל למשוך כסף ולשמור אותו מחוץ למערכת, מה שיאפשר לבנקים המרכזיים ליישם מדיניות ריבית שלילית ככל שעולה על רוחם. לנו תשאר האופציה להחליט האם אנחנו משלמים קנסות כבדים על הפקדונות או משתמשים בהם לצורך השקעה או צריכה.
עד כמה אנחנו קרובים ליום הזה? כנראה קרוב ממה שאתם חושבים. כל מי שפתח את בלומברג ופיינשל טיימס לאחרונה בוודאי שם לב למאמרי המערכת המקדמים את החקיקות שיאסרו על שימוש במזומן. דרישה דומה עלתה לאחרונה גם על ידי מומחי בנק סיטי, הבנק הגדול בנורבגיה, כלכלני הבנק המרכזי האנגלי ו-מומחי כלכלה גרמניים.
הוכחה נוספת שמראה עד כמה אנחנו קרובים לאותו פתרון "יום הדין" הגיעה מהוי ואן סטיניס, בכיר במחלקת המחקר של מורגן סטנלי, מהבנקים הגדולים בעולם. באחת מהשקופיות שהציג במצגת רשמית של הבנק, נחשפה עמדתם של מתווי המדיניות [באדום] :
כך תאר זו סטיניס בהרצאה:
"אחת הערות המפתיעות ביותר השנה הגיעה בדלתיים סגורות בשעה שישבתי ליד אחד ממתווי המדיניות, שטען שאנחנו צריכים לנוע במהירות לכלכלה שבה אין מזומנים כדי שנוכל להנהיג שיעורי ריבית שלילית גם מתחת לאחוז."
[…] אולם בעולם שנע במהירות מדאיגה אל עבר אותו היום שבוא יבוטל המזומן, לא מן הנמנע ש”האח הגדול” בדמות סוכנויות ביון, […]
זהב פיזי הקלד בגוגל הבורסה לזהב
ביטקוין לשלטון!
מטבע מבוזר בלי פיקוח עד שממירים אותו.
היוזמה לסילוק הכסף המזומן מגיעה מהשלטון יותר מאשר מהבנקים המרכזיים. הבנקים המרכזיים אמנם "ירוויחו" את היכולת להנהיג ריבית שלילית אך הממשל ירוויח הרבה יותר. הממשל יוכל לפקח בצורה טובה יותר על נתיניו ובעיקר לשמור על עצמו ועל כוחו מפני מהפכנים למיניהם. זהו חלומם הרטוב של כל אנשי הסדר העולמי החדש. אח גדול שמפקח על חשבונותיהם של נתיניו.
כדי לשכנע אזרחים לוותר על חירותם מרצונם, צריך למצוא (או להמציא) איזשהו איום שישמע מספיק מפחיד עד שהאזרחים ירוצו לעריציהם וימסרו להם את חירויותהם בתמורה להסרת האיום. ובמקרה שלנו האיום abnmt הוא העלמת מס.
בחודש אוקטובר אשתקד המליצה וועדה בראשותו של הראל לוקר (שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה) להגביל את השימוש כפעולה שתמנע העלמות מס. הממשלה כצפוי אישרה את ההמלצה. זה קרה הרבה לפני שמישהו חשב על ריבית שלילית. נראה כי מקום הפגיעה של החץ היה ידוע עוד לפני שהחץ נורה.
והמערכה ממשיכה. אנחנו צפויים לשמוע יותר ויותר על נפלאותיו של עולם ללא מזומן עד שהשלטון ישתכנע כי ניתן יהיה לחוקק זאת מבלי מחאה המונית ברחובות.
במקרה הזה ידם, של הפוליטיקאים שלובה בידי הבנקאים ולכן צפויה מערכה קשה כנגד חירות האזרחים והכל במסווה של טובת האזרחים.
רבותי יש פתרון מחוץ למערכת הבנקאית-זהב!
פרטים ב igasc.com
זה יוביל אותנו לימים בהם אין בנק.
נתחיל לעשות סחר חליפין חופשי.
ומי ימנע זאת מאיתנו?
האנשים עם הרובים (המדינה)
סחר חליפין מותר (עדיין?) אך כרוך בתשלום מס, זה מופיע בחוק כמובן…
על מנת לשלם מס על הטרזנאקציה תזדקק ליועץ מס/שמאי/אוכל חינם אחר שהתמחה בתחום זה, ספוילר – אין הרבה כאלה.
סחר חליפין כזה יהיה מפוקח בקפידה ע"י המדינה ועקב כל העליות הביוקרטיות הנכפות על האזרחים יהיה בלתי כדאי אפילו יותר מסחר באמצעות המטבע הממשלתי.
אולי צריך להגביל את תקופת ההנהלה ומנהלי אגפים וחטיבות.שלא יראו במשרה בטחון
עד לפנסיה
ערן, יש את הניסוי המפורסם של כפר וורגל באוסטריה, שגבה מס על כסף ובכך הניע את הכלכלה המקומית, ובעצם מנע את העיוות שנוצר כשכסף נשחק בחסכונות ויש צורך בתזרים מחדש כל הזמן.
למה עכשיו זה הפך לרעיון גרוע?
תודה.
אחד היתרונות של מטבע משלים, הוא שלא חייבים להשתמש בו (מכאן שמו: משלים). הוא עבד בורגל כי אנשים בחרו להשתמש בו מרצונם
שורש הבעיה של מטבע לאומי הוא שאתה חייב להחזיק בו (כדי לשלם מס).
כל שינוי שתעשה במטבע הלאומי יתאים למישהו אחד ולא יתאים. ברגע שאצה כופה שימוש במטבע, אתה מעלים את האינפורמציה הזאת ואת הלחץ לשפר את המטבע
הפתרון הוא אכסון המזומן בחדרי כספות מאובטחים והחזקת חשבון עוש עבור תחזוקה שוטפת של הבית.
בנוסף ראיתי בתל אביב חברה שמספקת תיווך בין אנשים המעונינים להשאר אלמוניים ובין חברות התקשורת,טלוזיה,תשלום חשבונות וקבלת דואר.
אפשר לשלם לה במזומן כל חודש ולהמנע מכאטיס אשראי
הי מושיקו , אני אשמח לשמוע פרטים על החברות שעושות את התיווך הזה , חיפשתי קצת משהו כזה ולא מצאתי.
תוכל להכווין אותי?
בעז הירש,
אני חושב שתחריראל הציע שבנקים יציעו מטבע משל עצמם, ולא ייצרו שקלים (שיישאר המטבע המדינתי הרשמי).
יחד עם זאת לא תהיה חובה לבעלי עסקים ולנותני שירותים לקבל את המטבע הזה תמורת עמל כפיהם.
אם לציבור יהיה אמון בבנק ואם הבנק יבחר לגבות את המטבע בסחורה כלשהי (זהב למשל) הסיכוי שאנשים יסכימו לקבל אותו – יעלה.
איזה אינטרס יש לבנקים לייצר מטבע שתהיה לו סחירות מאד נמוכה?
הבנקים הם חלק מהמערכת הכלכלית של המשק ואין להם כל עניין במטבעות משלימים.
https://www.youtube.com/watch?v=Yb5ivvcTvRQ
הניסוי הזה נעשה כבר.
קראו לו ברית המועצות.
אינני מטיל ספק ביושרתם, בחכמתם וברצונם הכנה של ז'אק פרסקו וחבורתו.
הבעיה היא שאלה רעיונות מסוכנים שכבר נוסו והתוצאות היו איומות.
השאיפה לתכנון משאבים מדעי ומתמטי תהיה בהכרח יצירת ממשל על שיעשה זאת באופן ריכוזי. להמשיך?
אני מניח שריבית שלילית תגדיל את שוק העבודות ב"שחור"
בלי פאניקה, אבל שמתי לב שכספומטים החלו להיעלם מהעיר.
אם וכאשר יקרה הדבר, לא יהיה מנוס ממטבע חלופי בין קבוצות ואנשים, בשרשרת המסחר.
היום זה ממש פשוט בעידן האפליקציות והטלפונים החכמים.
אוקיי הבנתי
מה החלופה שלכם לשיטה המוניטרית?
אחד הפתרונות:
https://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE
תודה ערן!!
אני מאחלת שעוד המוני אנשים יצפו בסרטון שהעלאת.
https://www.youtube.com/watch?v=Yb5ivvcTvRQ
נראה לי שאת 'עמלת הריבית השלילית' הבנקים מאוד יאהבו.
עידכון ואיתחול מחדש למערכת הבנקאית והפוליטית לא יעזור לאזרחים. יש צורך בהחלפת מערכת ההפעלה.
אני רק שאלה.
למה לבנקים לגנוב כסף מלקוחות במקום לארגן לעצמם הקלות כמותיות נוספות?
הרי הם צריכים כסף, נכון? שיזרימו עוד כמה טריליונים לשוק, כמו בארה"ב, אירופה, סין ויפן. למה לגנוב מהציבור כמה חסכונות זעומים שערכם הוא פרומיל מזה?
הזוי עד כמה שג׳ורג׳ אורוואל צדק
לא הזוי. אולי היה חלק מהמערכת וידע על כל התכניות המתוכננות…?
הגיע הזמן שהבנקים המרכזיים יעברו מהעולם.
קיומם הוא בסך הכל פורמט חוקי שדרכו בנקים מסחריים מתנהלים כקרטל.
בנק מסחרי אמור להיות עסק. העסק יכול להרוויח והוא יכול להפסיד והוא נתון בתחרות עם בנקים אחרים (אם לא מרימים חסמים בלתי-עבירים לפתיחת בנקים חדשים). התחרות יוצרת איזון בהתנהלותו של הבנק.
בנק מרכזי משוחרר מכל רסן. ה"חוקים" שקיימים לגביו לא שווים את הנייר שעליו הם מודפסים. כל תכליתם הוא שליטה מלאכותית על המדיניות המוניטארית ושמירה על הבנקים המסחריים מפני תחרות, ע"י השלטת כללים אחידים לכולם והצבת החסמים הנ"ל.
לכן, לא פלא שהמערכת הבנקאית מגיעה לאבסורד המתואר במאמר הזה.
הפשע שבקיומם ובחסותם של בנקים מרכזיים מגיע לשיאו: מתשלום ריבית מלאכותית (לא נקבעת בשוק) על הלוואות, עוברים לתשלום מס לבנקים מסחריים. המשכורת נכנסה ועוד לא קנית משהו? בום! הבנק לוקח חתיכה.
והכל חוקי והכל לפני התקנות. בחסות האקדח ובית הכלא.
איזה תחרות אתה מציע בין הבנקים בדיוק? מי ידפיס יותר כסף?
כל עוד כולם משתמשים בשקל חייבים בנק מרכזי.
כיום הבעיה היא התיאוריה והמדיניות הכלכלית המניעים את השיטה המוניטרית.
אם מבטלים את השקל וכל אחד יכול להמציא מטבע משלו זה סיפור אחר. זו אומנם טיפשות לוותר לגמרי על המטבע של האזרחים לטובת כלל האזרחים ולהפקיר את משאב היצרנות של האזרחים לשוק הפרטי במחשבה כי היד הנעלמה תמנע שיעבודם של האזרחים מחדש ע"י בעלי הכוח החדשים כמו שקרה בכל מקום לאורך ההיסטוריה.
אך זה אפשרי. הפתרון האידאלי הוא שוק מטבעות חופשי ומטבע של האזרחים באינפלציה 0 המחולק לאזרחים כדיווידנט המבטיח אי שיעבוד כלכלי בידי מטבע פרטי או בידי מטבע המנוהל ע"י אינטלגנציה מלאכותית או כל יישות זרה אחרת.
הדר,
הבעיה לא בתאוריה הכלכלית.
הבעיה היא ריכוזיות. לא מקרית בכלל אלא מעשה ידי שלטון.
מי אמר לבטל את השקל? מחלקה במשרד האוצר יכולה להיות ממונה על זה. את הבניין המכוער ממול של בנק ישראל אפשר להחריב. לקרנית פלוג תהיה אחלה עבודה בבתי השקעות גדולים בעולם.
כל בנק יקבע ריבית כראות עיניו והריבית ובסוף הריביות (=מחיר הכסף) תתיישרנה כמו המחירים על מוצרים אחרים.
בנק א יוכל לעבוד בלי רזררבה (אבל כפיצוי לתת ריבית פלוס יותר משמעותית) ובנק ב יוכל לעבוד ב-70 אחוז רזרבה. הצרכן יחליט מה טוב לו. בנק ג יוכל לסווג חשבונות לפי מידת הביטחון שיש בהם ללקוח. לא יהיה בנק מרכזי שיכתיב לכולם את אותם כללים.
כמו-כן יוסרו חסמים מלאכותיים לפתיחת בנקים חדשים – עוד תוספת דלק לתחרות.
וכן, בנק יוכל להדפיס כסף משלו. השימוש בכסף יהי תוצאה של כמה אמון הלקוחות נותנים במטבע שלו. אם ידפיס יותר מידי, יפגע האמון הזה כי יהיה איבוד ערך.
היתרון החשוב: מערכת מבוזרת, הרבה בנקים עם פיזור לקוחות גדול. בניגוד למצב הנוכחי, משבר גדול לא צריך למוטט את כל המערכת, אלא את אותם חלקים שלא ידעו להתנהל כשורה. בנק לא יהיה "גדול מידי מכדי ליפול". אני ואתה לא נשלם את החשבון על סיכונים שהתממשו. לקוחות של בנק יפגעו, תלוי בבטחונות שהבנק סיפק להם (סוגי חשבונות כאמור). אולי יקום גורם שיציע ביטוח למקרים כאלה.
וקצת על התגובה הפבלובית ל"שוק פרטי":
"להפקיר את משאב היצרנות של האזרחים לשוק הפרטי במחשבה כי היד הנעלמה תמנע שיעבודם של האזרחים מחדש ע”י בעלי הכוח החדשים כמו שקרה בכל מקום לאורך ההיסטוריה."
"גורם פרטי" אינו בהכרח בלעדי! אלא הרבה גורמים פרטיים שמתחרים זה בזה.
נו, באמת. השוק החופשי הוכיח עצמו כגורם היעיל ביותר למניעת שיעבוד של בני אדם. בעלי כוח חדשים ששיעבדו אוכלוסיות תמיד קיבלו, בלשון עדינה, רוח גבית משליט כזה או אחר, בחסות החרב, הרובה או התותח.
תחריראל
כסף וחוק הם שני דברים דומים מבחינה חברתית – שניהם צריכים להיווצר על ידי המדינה.
לאחר שהם נוצרים וקיימים, אפשר לפעול באופן חופשי כל זמן שלא פוגעים בהם.
הטענה שלך כאילו כל בנק יכול להדפיס כסף באופן עצמאי שווה לאמירה כי כל אחד יכול להמציא חוק לעצמו. אי אפשר לקיים חברה בצורה כזו. רק החזק שורד, והוא משעבד את החלשים.
זה מה שקורה היום בשדה הכלכלי, כאשר כל בנק מייצר את הכסף בעצמו.
היום – אין כמעט השפעה של הבנק המרכזי או של כל גורם ריבוני אחר על ייצור הכסף. זאת הבעיה הגדולה!
בועז,
הכוונה כמובן שבנק יוכל ליצור מטבע משל עצמו. לא לייצר שקלים רשמיים של המדינה.
כסף וחוק הם דברים שונים בתכלית.
חוק הוא כלל שהמדינה אוכפת, אם צריך אז בכוח.
כסף הוא כל מה שהזולת מוכן לקבל בתמורה למוצר או שירות. מערכת של אמון.
כמדומני האתר תומך ברעיון של מטבעות קהילתיים. האם זה כמו שכל אחד ממציא חוקים לעצמו? האם ייסוד מטבעות קהילתיים פסול? אז למה בנק מסחרי לא ייצר מטבע משלו (שכמובן אינו יכול לכפות על לקוחותיו להשתמש בו) ?
בהמשך לתגובתך לרבי דוד למעלה:
אם לבנק יש או אין אינטרס לייצר מטבע משלו, זה עניינו. אני חושב שצריך לאפשר את זה. מטבע שיפגין יציבות ואמינות יהיה בשימוש.
וגם:
"אין כמעט השפעה של הבנק המרכזי או של כל גורם ריבוני אחר על ייצור הכסף".
לגמרי לא נכון. שער הריבית ויעד האינפלציה הממשלתי הם הגורמים הכי משפיעים על ייצור הכסף.
המערכת הכלכלית במצב רעוע. אכן נכון. הסיבות העיקריות הן ריכוזיות עצומה בהשראת הממשל (בארץ ובחו"ל), רגולציה חונקת ועוד סיבות. הפיתרון אינו בהכרח להעביר את כל הביצים מהסל של קרטל הבנקים למונופול ממשלתי שפגיעתו רעה עשרות מונים.
לדעתי בועז צודק. כסף וחוק הם אותו דבר. כסף (פיאט או ציוי) הוא דוגמא לחוק
עכשיו בואו נבין מה זה ״חוק״.
חוק זה דעה של קבוצת אנשים, שאנשים אחרים חייבים לקבל או שתופעל נגדם אלימות
בקצרה: חוק זה דעה עם אקדח.
והנה הבעיה. יש אקדח ענקי בחדר, וכל אחד רוצה לתפוס אותו כדי לכפות דעתו על השאר.
תחריראל, אתה כנראה מהבית ספר הישן.
כל התאוריה הזו של ריבית השוק, רזרבה חלקית היא התאוריה הלא רלוונטית.
על איזו רזרבה חלקית אתה מדבר בדיוק? רזרבה של זהב? של מזומן? של כסף דיגיטלי?
האם יכולת הייצרנות של האזרחים צריכה להיות מוגבלת לפי הזהב?אם אין זהב אז אין הייטק? מי בדיוק יקבע כמה מזומן ייוצר? כסף דיגיטלי מיוצר כאשר מייצרים הלואוה חדשה כך שאין משמעות לרזרבה כזו וזה כבר הוכח, כי הכסף הזה נמצא בפקדונות של בנק כלשהו לכן אין שום בעיה להמשיך לייצר כסף בלא קשר לסך הייצרנות של האזרחים ולהמשיך וליצור בועות ואינפלציה ולגנוב את ערך הכסף של האזרחים.
אתה מציע שבנק מסויים ייתן ריבית גבוהה ללקוחותיו, אך מה לגבי שאר האזרחים שכספם נשחק בגלל שהבנק החליט להדפיס עוד כמה מיליארדים?
הפתרון המוסרי וההוגן יכול להיות רק אחד או מטבעות פרטיים או מטבע מנוהל של האזרחים עם אינפלציה 0 ושמיטת חובות.
אין כזה דבר שוק חופשי, בשוק יש כאלה עם כוח וכאלה בלי כוח, וכאשר יש הפרשי כוחות השוק כבר איננו חופשי.
שחרורון
חוק הוא משהו שנבחרי הציבור הסכימו עליו. מערכת החוקים של מדינה מאפשרת לחברה להתקיים. חוק איננו דעה עם אקדח, מערכת המשפט אינה יורה במי שלא מציית לחוק. אדם יכול להחליט שהוא איננו מציית לחוק – הוא יהיה נתון לסנקציות הקבועות בו (קנס, שלילת חופש וכדומה).
גם כסף חדש צריך להיווצר ע"י המדינה ולהיות "מוזרק" למשק באופנים שונים – כתשלום משכורות לעובדי המדינה, כהוצאות הממשלה, ישירות לאזרחים וגם ככסף שיעמוד לבנקים למתן אשראי לאזרחים. במקרה האחרון, הבנקים יהיו מתווך בין יוצר הכסף לבין הלווים.
ייתכן כי יש קוראים בבלוג המצוין הזה שתומכים במטבעות משלימים. אני חושב שעם יישום הרפורמה המוניטרית הדרושה כל כך, לא יהיה במטבעות כאלה צורך אמיתי.
אין צורך לאסור על קיומם של מטבעות כאלה. הם בהחלט יכולים להוות הקלה במערכת המוניטרית העגומה שאנחנו נמצאים בה כיום.
תחריראל
ממליץ לך מאד לקרוא את מאמרו האחרון של פרופ' ריצ'רד וורנר (עדכון והבהרות של מאמר שכתב לפני שנה על הניסוי שערך בלקיחת הלוואה מבנק גרמני).
הוא מסביר שם באופן מאד ברור כי הכלים המוניטריים שבידי הבנקים המרכזיים כמו שער הריבית, יחס רזרבה והלימות הון אינם משפיעים על כמות הכסף במשק.
מאד כדאי לקרוא את כל המאמר!! לעניין הספציפי הזה ראו פרק 5 במאמר.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1057521915001477